Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 984 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

  • תגובות 78
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם

מפרסם עוד סיפור מתוך הבלוג שלי:

 

קטמנדו נפאל, אני חייל משוחרר מטייל לבד, פגשתי בחורה גרמניה נפלאה, התיידדנו

מאד מאד, והחלטתי לדחות את הטרק הגדול ולנסוע עימה לעמק קטמנדו, ומשם לעלות על איזה הר 

גבוה ששם יש מצפה מרהיב גם על הזריחה וגם על השקיעה.

בעמק, השכם בבוקר לקחנו אוטובוס ובמשך כל היום עלה את העליה להר, אגב ישבנו על גג האוטובוס,

חוויה מטורפת. כאשר הגענו לבית ההארחה היה חשוך מאד כבר, אז נכנסנו לחדר, ומייד שמנו פעמינו לערב

הוואי ופולקלור נפאלי שהמקומיים אירגנו.  מ א ד נהניינו ושמחנו שתינו המון והיינו שיכורים מאד,

ואז הבחורה אומרת לי :

''יוסי, בוא איתי רגע החוצה, אני רוצה לדבר איתך''..

 

התחלנו ללכת (חושך מוחלט!!) ואז באיזה שהוא שלב התיישבנו, היא הוציאה שמיכה התכסינו,

וגם היינו כבר דיי שתויים מהמסיבה. אח''כ שוב שמנו פעמינו חזרה לכיוון הגייסט האוס. אממה, לא מצאנו את המקום התחלנו להתברבר שם, מתחיל להיות קר מאד,

ושנינו מסטולים תחת, התחלנו לצעוק והיא נלחצה ברמות מטורפות, עד שבאמת בנס,אחרי כ 40 דק' בערך עבר איזה מישהו מקומי שהוביל אותנו למקום.

 

למחרת עם שחר קמנו מוקדם והצטלמנו בזריחה, אח''כ ניסינו לשחזר היכן היינו אמש בעצם, מסתבר שהיינו על סף תהום אימתנית, ללא גדר וללא שום אמצעי בטיחותי כלשהוא. ממש רעדנו מפחד שהבננו את גודל הסכנה שהיינו בה.

 

 

  • אהבתי 4

פורסם

לפחות אני עכשיו הרבה יותר רגוע לדעת שאנחנו לא הדבילים היחידים זאיבדו את הגסטהאוס שלהם בנפאל.

 

בעל הגסטהאוס אסף אותנו משדה התעופה (אלה שמנסים לתפוס קליינטים), שמנו את הדברים ויצאנו להסתובב בעיר.

 

דקה אחרי שיצאנו נזכרנו שאיןצלנו מושג איך קוראים לגסטהאוס. שאלנו אנשים אם הם מכירים גסטהאוס של כמה קומות בשביל עפר עד שכבר קפאנו מקור ונכנסנו לישון בגסטהאוס אחר.

 

למחרת נסענו לשדה התעופה במחשבה שיבוא לחפש עוד תיירים אבל הוא לא הגיע. למזלנו אחד מהשומרים בשדה הבין מהתיאורים מי זה והוא התקשר אליו שיבוא לאסוף אותנו.

  • אהבתי 3

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.


×
×
  • תוכן חדש...