איך נראים החיים עם רכב ספורטיבי בישראל?

[farkash7]

אני מגדיר את עצמי כחובב רכב, אבל כמו רוב חובבי הרכב בישראל מעולם לא החזקתי רכב ספורטיבי אפילו לא ברמת ההוט האצ'.
אני משתעשע ברעיון של לרכוש רכב ספורטיבי הרבה יותר תכליתי מהוטהאצ' (BRZ) כבר שבועיים+-, אבל מוצא בעיקר צידוקים למה לא:
1. זה עולה הרבה כסף.
2. זה לא פרקטי.
3. זה אולי ידרוש ממני להחזיק עוד רכב.
4. דלק יותר יקר, ביטוח יותר יקר.
5. אפשר להסיע בזה בכלל ילדים? (בגדול אין סיבה שנגיע למצב הזה, והם עדיין קטנים מאוד, פחות מ-3).
6. למה לא לקנות רכב חשמלי מהיר, ויותר בטיחותי (הרכב הראשי כרגע הוא מאזדה 6 סטיישן)? אני לא קצת אבא חסר אחריות שאני לא חושב על שידרוג בבטיחות וקונה לעצמי צעצוע יקר? מצחיק שאני מכה את עצמי על זה כי לפני שנה קניתי את המאזדה בגלל שהם נסעו בפונטו.

כלכלית אני יכול לקנות את הרכב. כן זה ידרוש מאמץ, כלומר להוציא כסף ואני די קמצן ומעולם לא רכשתי רכב חדש בטח אחד יקר ולא פרקטי, בקיצור עוד מחסום שצריך לעבור...
למה כן? כשעמדתי ליד הרכב הזה התרגשתי. כשעשיתי בו נסיעת מבחן נהנתי למרות שהיא הייתה מאוד קצרה, משהו באווירה שהרכב משרה עליך קסם לי. התפעול של ידית ההילוכים... כמו קסם!. הופעתי גם מהנוחות, ממש לא נורא גם הקלאצ' קל לתפעול.
בלילה שלאחר נסיעת המבחן חלמתי על הרכב.

בקיצור מבחינת הלב אני לגמרי שם, אבל הראש... הראש כבר מעניש אותי על הבחירה שעדיין לא עשיתי. כאילו "לא זה אסור".
מנסה להבין מה בכלל עושים עם רכב כזה? לא חושב שיהיה לי זמן ללכת למסלולים, לעיתים רחוקות כן ובשאר הזמן? לנסוע לפקקים לעבודה?
יש לי פג'ו 205 ולפעמים אני נוסע לכפרים הדרוזים בכרמל בשבת בבוקר לאכול כנאפה, אבל בתכלס אני נוסע בשביל לטפס את ההר ולרדת, אז כן יש לא מעט כבישים נהדרים בארץ, אבל זה דורש ממך לנסוע לשם, לא תמיד יש זמן.

רציתי לקבל אינפוטים ממי שכן מחזיק רכב ספורט.
איך החיים איתו?
מה עושים עם זה?
האם הוא לא ב97% מהזמן מתפקד כ"סתם" רכב לא נוח מדי שלוקח אותך מA לB?
האם לא הרגשתם שאתם מקריבים הרבה בשבילו?
זה משהו שלדעתכם לגיטימי להחזיק גם אם אתה חובב רכב פשוט שלא קורע מסלולים?
זה לדעתכם שווה את זה?

עריכה אחרונה ב-15 למאי, 2023 על ידי farkash7

[רועי5]

אולי מעט תמים לצפות לביקורת על ההגיון שברכב ספורטיבי ממי שמלכתחילה הוא בראש שלך, אבל העובדה שסיפור ההתלבטות כבר מאחוריו, מלמדת שהוא אמיץ יותר ממך או שהתשוקה אצלו עזה יותר משלך. לי אין כזה דבר, היה קצת חשק בעבר, אבל היום כשאני כבר במצב שאני מעדיף להשאיר את האוטו ליד הבית, מקסימום ליד תחנת הרכבת כשמסע רגלי יהיה ארוך מדי. וכמעט בכל פעם שאני מתפתה למסע המתיש בכביש 4 או 20,  או ולמרבה הצער כל כביש אחר בארץ הזו, קצת מוזר לי לחשוב שיש עוד אנשים כמוך. ולא, לא ביקורת, סתם קינאה.

[מיץ פטל]

הרבה מאוד שנים עם ספורטיביות.

לא פעיל במיוחד במסלולים או טיולים.

זה משהו שחלמתי עליו שנים וכשהתאפשר מימשתי ולא מצטער על כך לרגע.

אוהב נהיגה. מעריך איכות ניהוג. ספורטיבית נכונה (בוודאי BRZ) תתן לך משהו שלא קיים בעולם הקונבנציונאלי - תחושת חיבור ומוכוונות לביצוע שיש לך בו חלק.

בשנים האחרונות מצב הכבישים - שיבושים ועומס הופכים את הנהיגה היומיומית למשהו שבספורטיבית במיוחד פחות ופחות נעימים.

אני לא פעם מתלבט ושואל עצמי למה צריך את זה? ועוד לשלם יותר...

מדי פעם נוהג במשפחתית (לפעמים היברידית) ונהנה מהקלות/נוחות, השקט, הכלכליות ומתחיל בשכנוע עצמי שהגיע הזמן להתפנק ברכב שמתאים לצרכים שלי. פשוט הגיוני.

ואז כשחוזר לשלי, מהר מאוד שוכח זאת ומשתכנע להמשיך להקריב תמורת אותם אחוזים בודדים של התעלות וגם לריגעי שגרה לא מעיקים שבה המיוחדות עושה לי משהו שלא קורה במכוניות לעם.

מדובר פה שבמשהו לא הגיוני אבל מאוד הגיוני. זו שאלה מאוד אישית. אם הכל אצלך נמדד בספירת אפונים - רד מזה. אם יש לך הנאות שאתה לא חייב לתת בהם חשבון לאחרים, שהן עניין שלך עם עצמך, למה לוותר על זה? 

מה הסיכון? תעשה חישוב האם הניסוי הזה גדול עליך או שתמורת היכולת לסגור פינה עם עצמך את מוכן לסכן (פער) ירידת ערך של שנה או משהו דומה.

 

התאור שלך דומה קצת לשלב של קפיצה לבריכה. חושש שהמים יהיו קרים. אתה בנתיים לא קופץ ואולי אף פעם לא תכיר את ההנאה. כניסה לאט לאט לא מסיימת את העינויי והסיכוי לנסיגה גדול. פשוט קופצים. תמיד אפשר לחזור בחזרה לחוף ולהתעטף במגבת ולהסתכל על אחרים.

 

 

עריכה אחרונה ב-15 למאי, 2023 על ידי מיץ פטל

[farkash7]

לפני 4 שעות, רועי5 כתב:

אולי מעט תמים לצפות לביקורת על ההגיון שברכב ספורטיבי ממי שמלכתחילה הוא בראש שלך, אבל העובדה שסיפור ההתלבטות כבר מאחוריו, מלמדת שהוא אמיץ יותר ממך או שהתשוקה אצלו עזה יותר משלך. לי אין כזה דבר, היה קצת חשק בעבר, אבל היום כשאני כבר במצב שאני מעדיף להשאיר את האוטו ליד הבית, מקסימום ליד תחנת הרכבת כשמסע רגלי יהיה ארוך מדי. וכמעט בכל פעם שאני מתפתה למסע המתיש בכביש 4 או 20,  או ולמרבה הצער כל כביש אחר בארץ הזו, קצת מוזר לי לחשוב שיש עוד אנשים כמוך. ולא, לא ביקורת, סתם קינאה.

נשמע ששריר החשק עם הזמן מתנוון. אולי כדאי ללכת על זה לפני שזה יקרה גם אצלי.
 

 

לפני 3 שעות, מיץ פטל כתב:

התאור שלך דומה קצת לשלב של קפיצה לבריכה. חושש שהמים יהיו קרים. אתה בנתיים לא קופץ ואולי אף פעם לא תכיר את ההנאה. כניסה לאט לאט לא מסיימת את העינויי והסיכוי לנסיגה גדול. פשוט קופצים. תמיד אפשר לחזור בחזרה לחוף ולהתעטף במגבת ולהסתכל על אחרים.

ירידת ערך של שנה לא מפחידה אותי, בטח ברכב המדובר. בעיקר כל שאר הדגמים שרשמתי, הראש שלי מסתכל על זה כאילו אני מבצע פה איזה פשע, וזו רק בעיה שלי, כי בת הזוג עיקמה לא מעט פרצופים אבל היא רואה אותי חושב ומתענה ואמרה "מה שתחליט אני אעזור לך בכל מה שאני יכולה גם אם זה לנהוג פעם באף פעם ברכב ידני".
 

[biggie]

אני הייתי עם מיאטה + כיסא תינוק במשך שנתיים.
החלפתי לBRZ ידנית עם 2 בוסטרים גדולים מאחורה לגילאים שנה וחצי ושלוש. 

הייתי עם הברז שנתיים. 

בהתחלה היה מעולה וכיף. כשהגדול גבה בטירוף הוא היה עם רגליים מקופלות. 

אחרי שנתיים כבר היה לי קשה כל פעם להזיז את המושב קדימה ואחורה ופעולה פשוטה היתה מציקה ודורשת כיפוף וישיבה על המגן תחתון.

מכרתי את הרכב כשהגיע הילד השלישי. 

היום אני עם רכב משפחתי ומרגיש פינוק על שיש מקומות ישיבה ולא צריך להזדחל פנימה. 

האם זה היה שווה את זה? חד משמעית כן.

מתגעגע לרכבי ספורט? חד משמעית כן.

האם אני אחזור לזה בקרוב? כבר לא פרקטי בשבילי גם משיקולי עבודה (10 דקות נסיעה מהבית).

דרך אגב שמירת הערך היתה מעולה במיוחד במיאטה.

 

[RK]

שום דבר בלהחזיק רכב ספורטיבי או רכב נישה לא הגיוני. כל צידוק מעבר ל"אני רוצה" הוא לשקר לעצמך. העניין הוא שברגע שאתה יכול להרשות את זה לעצמך (ומן הסתם אצל כל אחד הקו הזה שונה) שיקולים של רצון, או אף אם תרצה גחמה או כל מילה גדולה אחרת שנועדה להביע התרשמות שלילית על משהו שהרוב לא מעז לעשות, הם לא באמת פסולים - הם היחידים שמשנים.

 

הכל שאלה של עד כמה אתה רוצה את זה.

[GTI33]

אנחנו מזוכיסטים אשתי ואני.

כל אחד מחזיק מיאטה משלו, אין לנו רכבים נוספים, משמע מחסור חמור בפרקטיות, אך לומדים לחיות ולהסתדר עם זה, הופכים יצירתיים, מצטרפים לעיתים לחברים עם רכב קונבנציונלי אם ממש צריך, אשתי נוסעת פעמיים בשבוע דרומה עם הפיטבולית שלנו לאימונים, עושים סופר, מתניידים ברכבים שלנו בדיילי והן גם לא סטנדרטיות במיוחד (עם קויילאוברים BC מאתגרי סתימות ואוהלינס נעימים יותר, לוגמים 98 וכו').

אבל החיוך והתחושה הזאת של נהיגה ברכב שממעורר בך חיוך, שמאפשר להנות גם בנסיעה קצרה בתוך העיר וגם בדרך לעבודה פשוט עולה על המינוסים מבחינתנו.

תתחדש, אם תחליט שזה לא בשבילך, לא חושב שתהיה לך בעיה למכור וגם לא חושב שתפסיד יותר מדי

[baer]

היתה לי מיאטה בארה"ב והסיבה שקניתי היתה בדיוק בגלל כל החסרונות שצויינו כאן, פשוט שם מחיר הקניה ובמיוחד האחזקה (ביטוח לרכב שני זול מאוד) כאלו שזה רכב רק לסופי שבוע ולנהיגות של כיף.

ברגע שזה הדיילי שלך, כל החסרונות מתעצמים ובאמת ברגע שנוהגים במשפחתית זה נראה כיף וקל.

2 הסנט שלי.

 

עריכה עכשיו אני רואה את התגובה מעלי מצדיע לך.

עריכה אחרונה ב-15 למאי, 2023 על ידי baer

[ArikM]

יש מספיק "פשרות" שמספקות פאן עם נוחות. 

לא חייבים לקפוץ ישר להארדקור. 

למשל גולף gti, קאדילק ats, אינפיניטי 😉

בקיצור, לא חסרות אופציות. נשאר רק לקבל החלטה

 

[הרקוליטו]

שלום

יכול להעיד רק על עצמי, ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי הייתה לקנות רכב ספורט וללכת עם הלב. 

הבעיה שהתמכרתי.

[liorwohl]

לטעמי יהיה יותר פרקטי רכב דיילי זול זול בייסיק ונוח + איזה מיאטה מהישנות יותר שעולות פחות או משהו בסגנון - שטובה למתי שכיף לנהוג ולא לדיילי. 

כי מצב העומס בארץ מזעזע לחלוטין ולהזדחל או לזגג בין כל החולמים עם אוטו שאכפת לך שלא יכנסו בך מאחורה או בחניות או יישרף בשמש או יקבל פתיחות דלתות זה מטריד והורס את היום יום.

ועוד אני אומר את זה בתור אחד שנוסע ממש מעט.

אז כן משלמים 2 ביטוחים ואגרות, אבל לא אתפלא אם מחיר הרכישה הזול + זה שרוב הנסועה באוטו עם הוצאות זולות יותר - רק יחסוך כסף. 

 

וכל זה רלוונטי כמובן רק אם יש מקום חניה לעוד אוטו  

[menir1]

מבחינתי, הרכישה של ה-208  GTi הייתה טבילה של הרגל במים (מכונית נעימה יחסית כדיילי, מרווחת, נוחה) והרכישה של ה-BRZ זאת כבר טבילה של כל הגוף - אין, אני מכור.

לא רוצה להיגמל

[yoni162]

אסייג ואומר מראש שאני לא מחזיק או החזקתי ברכב ספורט. כן יצא לי לנהוג ברכבים ספורטיביים. הטיעון של "להחזיק רכב ספורט זה לא הגיוני" בעיני לא הגיוני🙃. במצב שבו הגורמים מתכנסים לכך שתמצה את הרכב, בעיני זה הגיוני מאוד. ברור שזה בא עם מחיר, אבל הכסף הולך למטרה טובה, שהיא במקרה הזה הנאה וסיפוק. ספציפית, אם הייתי גר במקום עם נגישות גבוהה לכבישי נהיגה מהנים, לא הייתי סובל יותר מדי בפן בפרקטי, ותמהיל הנסיעות (עבודה/כיף) היה סביר בעיני, לגמרי הגיוני בעיני לקנות רכב ספורט. אפילו מתבקש. המצב היחיד שבעיני לא הגיוני להחזיק רכב ספורט הוא אם אתה לא מנצל אותו. פה אני מניח שזה כבר סובייקטיבי, אבל לקנות רכב ספורט בשביל לנסוע לעבודה בעיקר, זה בעיני פחות אפקטיבי. שוב, לא בגלל שזה "יקר", פשוט בגלל שההשקעה לא מתרגמת להנאה. אז השאלה היחידה (או הראשונה לפחות) שהייתי שואל את עצמי היא "האם אני אהנה ממה שיש לרכב לתת".

[farkash7]

לפני 31 דקות, liorwohl כתב:

לטעמי יהיה יותר פרקטי רכב דיילי זול זול בייסיק ונוח + איזה מיאטה מהישנות יותר שעולות פחות או משהו בסגנון - שטובה למתי שכיף לנהוג ולא לדיילי. 

כי מצב העומס בארץ מזעזע לחלוטין ולהזדחל או לזגג בין כל החולמים עם אוטו שאכפת לך שלא יכנסו בך מאחורה או בחניות או יישרף בשמש או יקבל פתיחות דלתות זה מטריד והורס את היום יום.

ועוד אני אומר את זה בתור אחד שנוסע ממש מעט.

אז כן משלמים 2 ביטוחים ואגרות, אבל לא אתפלא אם מחיר הרכישה הזול + זה שרוב הנסועה באוטו עם הוצאות זולות יותר - רק יחסוך כסף. 

 

וכל זה רלוונטי כמובן רק אם יש מקום חניה לעוד אוטו  

בעקרון יש אינסוף חניה.
בעקרון גם יש רכב זול אוטומטי שיכול לשמש כדיילי חסכוני, פונטו איבו 2014 שהייתה כל הזמן במשפחה, צמיגים די חדשים, טיימינג חדש, מטופלת במורשה ועם 115K ק"מ, מחליף לה קלאצ' בקרוב ויש לה עוד הרבה לתת...
לא מפריע לי לא למכור אותה בהיבט הכספי כי כמה היא כבר שווה? העניין שאם אני משאיר אותה אני מחזיק 4 רכבים (מאזדה 6, 205, פונטו איבו, רכב ספורט).
העניין שאם אני מוכר אותה מתפספס לי דיילי די נוח (אם כי רועש) וזול לאחזקה.

עריכה אחרונה ב-15 למאי, 2023 על ידי farkash7

[mcshmupi]

מה שהכי מפריע לי ב 308gti זה הנוחות. הרכב ממש קופצני והילדים די סובלים, במיוחד הקטנה.
שוקל לקנות brz כדי לשפר את רמת הנוחות...
מבחינת כיף, היא מעלה חיוך גם בנסיעה יום יומית.  לנהוג בה כמו שאמורים לנהוג עד עכשיו כמעט ולא יצא לי. 
במסלול הייתי פעם אחת (וקיבלתי בחילה), לטיולים אני לא יוצא (אבל מקווה לשנות את זה בקרוב, רק צריך למצוא חברים...)
האם היה שווה לשלם כך הרבה כדי להספיק את הרמזור ההוא בדרך לתחנת הרכבת? לא, אבל יש לי תחושה שאני מהעתיד (נגיד עוד 40 שנה) יגיד שהיה שווה.