איך אנשים מביאים לעולם ילדים בגיל 21?

[Potato]

לפני שעתיים, Dimo כתב:

 

אני בן 32, רק רוצה לציין שחברי בני אותו הגיל ללא ילדים וללא זוגיות לא שואפים לשום מקום משום מה. 

 

השאיפות מסתכמות בטיסה לחול, לגלול ימינה ושמאלה ולחלקם למצוא זוגיות. 

 

דווקא החברה שהם הורים לאחד או שתיים שואפים להצליח בעבודה משמעותית יותר, לדחוף איזה תואר שני בשעות הערב ובימי שישי, לשפר דיור וכו'. 

סתם לצורך הדוגמה,

בלי ילדים אני יכול לחיות מעולה מנטו של 12 בחודש.לשכור דירה קטנה ולסוע ברכב חדש.

 

ברגע שיש ילדים ההוצאות עולות משמעותית ואין ברירה אלא לחפש איך להגדיל הכנסה.

 

אם טוב לבן אדם בעבודה שלו והכיף שלו זה לבוא הביתה ולשחק בסוני,בשביל מה יש לו להתאמץ לעשות תואר שני או להיטחן בעבודה בתפקיד שפחות מתאים לו?

[איציק נ.]

לפני 14 שעות, Potato כתב:

פעם אנשים היו הרבה פחות בכיינים.

לפני 25-30 שנה ההורים למדו,עבדו,עשו מילואים וגידלו ילד תוך כדי.

היום כולם ילדות מפונקות וכשעושים תואר אז לא עובדים שנתיים,אחרי התואר צריך "להשקיע" בעבודה אז אין כוח לילדים כי לעבוד 10-11 שעות ביום שוחק ומעייף,

כשמשתעממים גם מזה ונכנסים לשגרה שפויה עושים ילד לקראת גיל 30.

 

האם אפשר להצליח גם בלי להפריד את החיים לשלבים? כן,אבל הרבה יותר קשה.

 

עוד נקודה,לרוב הריון בגיל 21 הוא "תאונה" ולא בא מרצון ב100%.

זוג ממוצע יוצא שנה-שנה וחצי-->עוברים לגור ביחד לעוד שנתיים-->הצעת נישואין וחתונה וילד מגיע אחרי 4-5 שנים בממוצע.

אין היום זוגות כמעט שמתחתנים אחרי חצי שנה ותוך שנה ורבע יש ילד.

זה נכון שפעם היו פחות בכיינים.
אבל - 
פעם היו מתחתנים בגיל יותר צעיר, והסבתות היו הרבה יותר צעירות.
הסבתות פעם היו מגדלות את הנכדים שלהן. אני משוכנע שאם תשאל קצת מסביב תגלה לא מעט כאלה שממש גדלו אצל הסבתא שלהם.

מאז זרמו לא מעט מים בנהר. פעם סבתא היתה סבתא - עקרת בית.
היום זה שונה. הסבתות עובדות עד גיל פנסיה ואפילו יותר, כך שיש פחות על מי להסתמך שיגדל את הנכדים. לא רק זה, באופן אישי אני לא חושב שסבתא צריכה לגדל את הנכדים שלה (ויש הבדל דק מאוד בין לגדל לבין "לעזור". אם העזרה היא על בסיס כמעט יום-יומי, זו לא עזרה זה גידול. אם העזרה היא פעם בשבוע או גג פעמיים - אפשר לומר שזו עזרה).

בעניין הזמן שבו מתחתנים - זה מאוד תלוי בבן אדם. יש הרבה אנשים שיודעים מה הם מחפשים - וכשהם מצאו אותו הם לא מבזבזים זמן ומתחתנים תוך חצי שנה\ שנה ולעיתים אפילו פחות (ותוך פחות משנתיים מאז שהכירו יש כבר ילד).
יש אנשים שהם יותר שקולים ומחפשים להכיר את הבת זוג יותר טוב עד לרגע ההחלטה אם מתחתנים או לא, אז יוצאים קצת יותר ואז מתחתנים. ביננו ? זה לא משנה הרבה, גם אם תגורו יחד כמה שנים - אתה עדיין לא מכיר אותה בתור אמא לילדים או אחרי חתונה. דברים משתנים. יש דברים שלא תדע לעולם עד הרגע שהם יקרו.

איציק

[עמית100]

אני הייתי אבא בגיל 23 לבן הבכור ולא היה קל,חייתי בחו"ל באותה התקופה,והיום כשהוא גבר גדול ומלומד והכל,הוא החבר הכי טוב שלי.

 

 

[Potato]

@איציק נ. פעם להביא ילדים היה ממש קונצנזוס.

אני לא רוצה ילדים(גם זוגיות בינתיים לא באה לי בטוב) וההורים לא גירשו אותי מהבית/ניתקו קשר/מבלבלים את המוח בנושא.

כנראה שאם היה לחץ מהבית הייתי יותר בכיוון.

המון עשו ילדים כי צריך לעשות ילדים מלחץ חברתי, ברגע שזה ירד המון אנשים שלא רצו/התלבטו לוקחים את הזמן עם ההחלטה.

[Transporter]

לפני שעתיים, system_x כתב:

''מתנחלים'' שמנהלים אורח חיים פשוט יותר מביאים ילדים לעיתים עוד בהיותם בצבא וגם לפני, אח''כ הולכים ללמוד ולעבוד.

הכל עניין של השקפה.

 

ומה יוצא מהילדים האלה?

מסתובבים ברחובות ויורקים על שוטרים ?

[איציק נ.]

לפני 3 דקות, Potato כתב:

@איציק נ. פעם להביא ילדים היה ממש קונצנזוס.

אני לא רוצה ילדים(גם זוגיות בינתיים לא באה לי בטוב) וההורים לא גירשו אותי מהבית/ניתקו קשר/מבלבלים את המוח בנושא.

כנראה שאם היה לחץ מהבית הייתי יותר בכיוון.

המון עשו ילדים כי צריך לעשות ילדים מלחץ חברתי, ברגע שזה ירד המון אנשים שלא רצו/התלבטו לוקחים את הזמן עם ההחלטה.

מסכים עם מה שאתה אומר - ומוסיף: 
לדעתי זה הרבה יותר מורכב ממה שאתה מתאר וזה לא נושא השירשור - כי כל נושא ה"יציאה מהבית" הוא מאוד מאוד תלוי משפחה\הורים וכד'. בחלק מהמקרים מפרשים את היציאה מהבית של הילד, סוג של התחלת עצמאות ו/או הקמת משפחה. כמו שאמרתי, תלוי הרבה במודל המשפחתי כאשר מסביב יש לא מעט שדים עדתיים, פחדים וחששות שיש לכל בן אדם.

איציק

[system_x]

 
ומה יוצא מהילדים האלה?
מסתובבים ברחובות ויורקים על שוטרים ?

במקרה שלהם לא יודע מה יוצא, זה דיי מסובך ומתחלק להמון סוגים של אנשים, זרמים, אמונות וכו', לא חייב להכליל.

באופן אישי מכיר בחור בן 26 שגר ביישוב דתי בשומרון, לו 3 ילדים, חובש כיפה, מ.פ. בגולני, אה וזאת הדרך שאותה הוא מנחיל לילדיו. מנגד תמצא גם בחור בן 26 שגר באחת הגבעות בשומרון, לו 3 ילדים, הוא לא מאמין במדינה, אנטי משטרה וצבא, כנראה כבר עם עבר פלילי בגין ידוי אבנים על פלסטינים ותג מחיר שביצע בעודו נער ועל זה הוא גם מגדל את הילדים שלו.

אגב בין השניים כנראה מפרידים ק''מ בודדים מבחינת התא שטח והם יראו לך אולי דיי דומים אבל השוני מטורף.

Sent from my MI 9 using Tapatalk

[vadim6385]

לפני 11 שעות, SlowRide כתב:

וברצינות, ברגע שיש לך ילד אתה עושה מה שצריך. זה לא משנה בן כמה אתה. ילד זה לא אוטו שאפשר למכור כשהטיפולים כבדים עליך.

 

גם לא חיית מחמד שאפשר למסור לידיים טובות כשאין לך כח לטפל בה.

 

בדיוק התשובה ללמה אנשים לא מביאים היום ילדים בגיל מוקדם. ברגע שעשית ילד, אין לך דרך חזרה.

ואצל אנשים שמבינים את זה, גיל הבאת ילדים מתחיל לשאוף לאינסוף.

 

לפני 3 שעות, Dimo כתב:

אני בן 32, רק רוצה לציין שחברי בני אותו הגיל ללא ילדים וללא זוגיות לא שואפים לשום מקום משום מה. 

 

השאיפות מסתכמות בטיסה לחול, לגלול ימינה ושמאלה ולחלקם למצוא זוגיות. 

 

דווקא החברה שהם הורים לאחד או שתיים שואפים להצליח בעבודה משמעותית יותר, לדחוף איזה תואר שני בשעות הערב ובימי שישי, לשפר דיור וכו'. 

 

אני רואה מצבים הפוכים - אנשים שהביאו ילדים בגיל מוקדם, נתקעו בעבודת DEAD END, פלוס מחפשים איפה הם יכולים לתת עוד שעות/לילות/סופ"שים, כי גן לילד-שניים זה כמו עוד שכר דירה.

 

לעשות תואר? אתה באמת תצליח לפתור אינטגרלים בין 12 שעות במפעל פלסטיק לבין השלמת הכנסה בתור מאבטח באירוע בלילה/שישי/סופ"ש?

 

לשפר דיור? חייב, ובשביל זה צריך להתחנן לאחמ"ש בשביל עוד שעות, כי בעל הבית שגר מעל המרתף שאתה שוכר, לא בדיוק יתלהב מבכי של תינוק ב2 בלילה.

 

נוח לך עם הסוזוקי אלטו/פז'ו 306 בת 19/מיאטה NA? כמו שאומרים במרוקאית, ב'זעת, כי חייב עכשיו מקום לעגלה/סלקל, וגם צריך אוטומט כדי שהאישה תוכל לנהוג, וגם שיהיה בטיחותי, וגם בעלה של אחותה בדיוק קנה לה ג'יפ (טוסון 1.6), רק אתה לא יוצלח שלא מסוגל לכלום, למה בכלל התחתנתי איתך, הייתי צריכה להקשיב לאמא שלי.

 

פיתוח עצמי? תחביבים? פחח, הצחקת את המנהלת ואת היורשים (ככה קוראים לזה בקבוצות בפייסוש, לא?). החיים שלך הם לא שלך יותר.

 

יום חרא בעבודה, ואתה רוצה לבוא הביתה, להיזרק על הספה, ושאף אחד לא יציק לך? tough luck, ראה סעיף קודם. חייב להמשיך לשחק אבא ובעל טוב, גם אם אתה גוסס מבפנים.

 

אני בספק מאוד גדול שהייתי מצליח לעבוד בעבודה משמעותית פלוס ללמוד בערבים וסופ"שים אם הייתה לי משפחה.

 

גם אם יש לך שאיפות בחיים, פשוט אין לך את הזמן+כסף+אנרגיות לקדם אותן. יש לך משהו שתופס 100% ממשאבי המערכת, ואין, פשוט אין מאיפה לקחת עוד. אין לך איך להכניס עוד משאבת אנרגיה לשגרת חיים שסוחטת ממך את כל המיץ.

[sperial]

@Potato אתה עוד צעיר, וההשקפות שלך ישתנו. יום אחד מישהי תתפוס אותך ותחליט שאתה תהיה האבא האידיאלי לילדים שלה, ואתה תזרום עם זה ותגלה את היתרונות. או שלא.

 

@vadim6385 אתה מציג את הדברים בצורה קצת קיצונית. גם מי שעובד בעבודות תובעניות מוצא זמן למשפחה. נכן שצריך ללמוד להתנהל וצריך ללמוד לתעדף, גם מבחינת ניצול הזמן וגם מבחינת משאבים כלכליים וגם עוד מיליון דברים, אבל רוב האנשים מצליחים בכך.

עריכה אחרונה ב-20 לפברואר, 2021 על ידי sperial

[vadim6385]

לפני 9 דקות, sperial כתב:

 

@vadim6385 אתה מציג את הדברים בצורה קצת קיצונית. גם מי שעובד בעבודות תובעניות מוצא זמן למשפחה. נכן שצריך ללמוד להתנהל וצריך ללמוד לתעדף, גם מבחינת ניצול הזמן וגם מבחינת משאבים כלכליים וגם עוד מיליון דברים, אבל רוב האנשים מצליחים בכך.

 

לתעדף מה? זמן/כסף/אנרגיות שאין? איזה רוב האנשים מצליחים ללמוד+לעבוד+משפחה? אני לא הייתי מצליח.

 

כמו שאני רואה את זה, מי שמקים משפחה, פשוט נתקע במצב שבו הוא היה ערב לפני, וזהו. היו לך שאיפות לפני - תגיד להן ביי ביי. או במקרה הטוב, שים אותן על פאוז ל18-20 שנה, עם סיכוי אפסי שתוכל להמשיך איפה שעצרת.

[sperial]

אתה רואה ממש לא נכון. אנשים מקיימים קריירות לא פשוטות גם עם כמה ילדים ואשה שקרייריסטית לא פחות מהם. מה שכנראה נכון הוא שהקריירות של הנשים מתעכבות. אבל, היי, גם גידול ילדים היא משימה מתגמלת.

[phpclub]

לפני 15 דקות, vadim6385 כתב:

 

לתעדף מה? זמן/כסף/אנרגיות שאין? איזה רוב האנשים מצליחים ללמוד+לעבוד+משפחה? אני לא הייתי מצליח.

 

כמו שאני רואה את זה, מי שמקים משפחה, פשוט נתקע במצב שבו הוא היה ערב לפני, וזהו. היו לך שאיפות לפני - תגיד להן ביי ביי. או במקרה הטוב, שים אותן על פאוז ל18-20 שנה, עם סיכוי אפסי שתוכל להמשיך איפה שעצרת.

זה שאין לך אנרגיות לא קשור לילדים, קשור אליך. 

 

[EliC25]

לפני שעתיים, Potato כתב:

אם טוב לבן אדם בעבודה שלו והכיף שלו זה לבוא הביתה ולשחק בסוני,בשביל מה יש לו להתאמץ לעשות תואר שני או להיטחן בעבודה בתפקיד שפחות מתאים לו?

כי זה טוב לכמה שנים, אבל אתה צריך משמעות בחיים מעבר לסוני ונטפליקס בדירת 2 חדרים

[sperial]

@vadim6385 אני יכול לומר לך מהניסיון האישי שלי הוא ששיא פיתוח הקריירה, גם שלי וגם של אשתי, היו כאשר היו לנו 3 ילדים צעירים. לא פאוזה ולא שום דבר אחר (חוץ מחופשות הלידה של אשתי, במצטבר בערך 8 חודשים בקריירה של 37 שנה, כשבסוף כל אחת מהן חזרה לנקודה שלפני הלידה).

עריכה אחרונה ב-20 לפברואר, 2021 על ידי sperial

[icohen436]

התיאור הנ"ל של וואדים די משקף את המציאות.
אני גם מכיר מישהו שעשה תואר במדעי המחשב כשהיה נשוי עם ילדים, וזה תואר שדורש השקעה 24/7. איך זה עבד ? פשוט שחטו את החסכונות של הסבים כדי לקיים משפחה+סטודנט במשך 3 שנים.
האחרים שהקימו משפחה עם עבודת dead-end ? נשארו איתה גם אחרי החתונה ונשאבו למערבולת נצחית של חובות, שעות נוספות, ולחץ. ההוצאות השוטפות בולעות את כל הכסף והאנרגיה, לא מתקדמים לשום מקום.
אפשר לדלג בין מקומות עבודה, או לעשות תואר שני בגיל 50 (לא לבוגרי dead-end, אין רזרבות בשום גיל), אבל השקעה גדולה בקריירה כמעט בלתי אפשרית.