Alfa Romeo Giulietta Quadrifoglio Verde

[Cuore Sportivo]

הרעם של המנוע עדייו מהדהד לי בין האזניים. בסופ"ש האחרון קיבלתי מסמל"ת את הג'ולייטה תלתן החדשה. אז כמה חברים ואני יצאנו לסיבוב...

 

הפעם נתחיל דווקא עם כמה תמונות:

 

 

 

 

 

 

 

[shayy]

נו... ואחרי התמונות שביננו בהן אין שום רמז לסיום הידוע מראש שמבטיחה הכותרת...

[DJI]

זה לא הוגן, חיכיתי לשרשור חוויה, למרות שהתמונות הם חוויה בפני עצמן.

[שומאכר]

זה אפור מט או שאני לא רואה טוב כבר?

 

יודעים לשפשף שם מדרכות בסמלת הא?

[adamL]

הרסת לי את הבריאות עם ההמתנה לאיזו ביקורת קטנה....

[pinister]

הכתבה עדיין לא ירדה לדפוס...???

[ya_pl]

שומי, אכן לא טעית- זהו אפור מט (מקורי מהיצרן).

 

לב ספורטיבי, אני רואה שלמדת מהשיטות של אינקוויזציה- להעלות תמונות ככה בלי כלום? איזה איש רע אתה!

[שומאכר]

צבע מדהים אבל הבנתי שמאוד מאוד בעייתי (שריטות פגיעות וכו'). טוב, לא נזוז מהנושא, הבחור שלנו בטח כותב...

[GOLF]

פשוט מכונית סקסית. הצבע ,החישוקים - הכל פשוט nailed.

לייק ענק!

[shellcase]

אז אני הייתי כנראה החבר האחרון, ולמרות שאליי היא הגיעה עם צמיגים ובלמים עייפים לחלוטין, אני חייב לציין שלרכב הזה יש יכולות מרשימות מאד, גם למי שנוסע ביום יום על רכב ספורטיבי חד, מערב, מתקשר ושאר קלישאות עיתונאיות.

ממה נתחיל? כמובן מהדובדבן שבקצפת הזאת - המנוע!

 

המנוע מייצר דחף עצום, באמת שברכב הזה מרגישים כל סוס וסוס מ240 הסוסים שבאורווה וכל זה מלווה בסאונד מעולה שפשוט מדגדג את הנקודות הנכונות באוזניים, יש בסאונד הזה משהו שמזכיר צליל של אלפות ישנות ובו זמנית אופנועי 4 בשורה, במילה אחת - מחרמן!

*הוא גם נשמע היטב ממרחק של כמה רחובות.

השילוב עם הגיר אגב, לא רע בכלל - מדובר על תיבת הTCT בעלת שני המצמדים, 6 הילוכים - שמחולקים טוב. מצב אוטומטי "מבין עניין", וגיר שיודע להכניס ראשון חלק כמו חמאה גם תוך כדי האטה ב20 קמ"ש - לא מובן מאליו.

החסרון היחיד מבחינתי - התיבה מעלה הילוכים במנתק ומורידה כשלוחצים על 'כפתור הקיק דאון' גם במצב הידני, ופה ושם הרגשתי מכה קטנה מהגיר כשביקשתי ממנו יותר מדי - ניחא.

 

מבחינה דינאמית - על אף הנוקשות וגלגלי ה18 אינץ', הרכב לא מעייף ולא מתרסק אלא בולע את רוב תחלואי הכביש בקלות וגם כשמוצאים איזו מהמורה שמקפיצה אותו מעט, הוא מיד מתיישב ושומר על הכיוון - לי אישית היה חסר קצת השילוב של החלק האחורי שאני כלכך רגיל אליו מהרכב שלי, באלפא נראה שכל העבודה מתבצעת בחלק הקדמי ואילו הישבן רק מלווה, עניין של הרגל אני מניח.

ההגה אגב מדוייק מאד ובעל משקל ותחושה מצויינים, המושבים נוחים והתנוחה טובה - אם כי חסרה לי מעט תמיכה צידית (פשוט כי הרכב מייצר אחיזה מטומטמת לחלוטין).

 

בסעיף הפינוקים - את מערכת הסטריאו אהבתי, אם כי לא שיחקתי בה יותר מדי (הסאונד של המנוע מתעלה על כל דבר שיכול לצאת מרדיו), ויש את כל הפיצ'רים החביבים של אלפא עם אורות החניה.

הבגאז' אחלה, הספסל האחורי קצת זקוף לטעמי - אך מרווח יחסית.

 

נסיים במעטפת? הצבע הזה, גם אם לא פרקטי - מאד לטעמי(!) ונגיעות הקארבון והחצאיות - לחלוטין בטעם טוב, יש לרכב לוק מאד "איטלקי" - מעוצב, מעודן ובו זמנית מעט אגרסיבי, אני אהבתי (טוב נו אני ביום יום נוסע על רכב שנראה כמו צפרדע פוזלת)!

 

רוצה להודות ל'קואורה ספורטיבו' שהזמין אותי להתנסות בבהמה הזאת!

לסמל"ת שממשיכים להוביל ברמת היחס ללקוח כי לצערי במדינה שלנו זה לא מובן מאליו (אם כי גם יש לי ביקורת אליהם, רכב הדגמה צריך להגיע עם צמיגים במצב קצת יותר טוב).

וכמובן להר הכרמל שהטופוגרפיה שלו מייצרת סיבובים שאין שניים להם =)

לדעתי - ובעיקר בזכות יחידת הכח, הרכב הזה מתעלה על לא מעט ממתחרותיו, במיוחד ללקוח הבוגר יותר שלא מחפש זריקות תחת, אלא הידוק, עידון וכח (המון כח!) בשילוב עם פרקטיות של משפחתית וגיר אוטומטי.

עריכה אחרונה ב-23 לנובמבר, 2014 על ידי shellcase

[504L]

לשמחתי, גם אני הייתי בין החברים אותם פקד מיודענו לב ספורטיבי, רכוב על אלפא בצבע אפור מאט וכולו חיוכים, בדרכו לעוד לקוח מרוצה

 

למען האמת, לא ציפיתי לגדולות ונצורות מהג'ולייטה QV, על אף שאת המנוע המדהים שלה כבר פגשתי ב-4C(על כך בפעם אחרת) - והוא היה חלק משמעותי מאוד בחויה. אלא שעם כל הכבוד למנוע, בדומה ל-4C גם בג'ולייטה הוא משודך בלעדית לגיר כפול מצמדים(TCT) ללא אופציה לידני - וזה קצת חבל בהוט האץ'. לא פחות כואבת היא העובדה שמערכת בקרת היציבות(VDC) אינה מאפשרת ניתוק מלא, מה שעשוי לרמוז לעבר הוט האץ' שאינה ממש חמה, אלא יותר מעין גרסת קצה חזקה יותר וסופר מאובזרת לסדרת הג'ולייטה.

 

כמה טוב להיות מופתע. לטובה.

 

כל הסדרה עברה במהלך השנה האחרונה מתיחת פנים. ויזואלית, די קשה להבחין בכך, אולם נהיגה ב-170 המחודשת הבהירה שרוב העבודה נעשתה מתחת לעור. בעידון, בעבודת המתלים ובתחושה כללית של רכב מגובש יותר. את ה-QV המוחלפת והידנית לא נזדמן לי לנהוג, אך ידידיי הטובים, אלפיסטים מושבעים בחלקם, הודו בחצי פה שיש מקום לשיפור...

 

והשיפור הגיע. מכריז על הגעתו ברעם מנוע וצליל מפלט שלא מותירים מקום לספק. מעבר לפריסת מומנט רחבה ונשימה בריאה בסל"ד גבוה(תודה שנזכרתם במקורות, אלפא), המנוע הזה מספק אופי ומשליך בעצם על כל המכונית. תגובת הדוושה חדה, התאוצות מדביקות לגב המושב והצליל הזה, הצליל שגורם לכם להחליש את הרדיו למינימום וללחוץ שוב שוב, פשוט ממכר. התיבה כפולת המצמדים טובה מאוד ומשודכת היטב למנוע. התאוצות רהוטות, העברות ההילוכים מהירות אך לא אגרסיביות והיציאה מהמקום משכנעת, ללא היסוסים או זחילה(ע"ע קליאו 4 RS). לחובתה של התיבה בולט חסרונו של מצב ידני אמיתי ומלא, ללא התערבות בסמוך לקו האדום, בדומה למצב הקיים כיום. לא הייתי מתנגד גם למשוטי החלפת הילוכים גדולים יותר, מאחר ואלו הקיימים מזכירים את משוטי הואגיות, המצריכים אצבעות ארוכות כנקניקיות בעת שאוחזים בהגה בצורה טבעית ב"שעה" רבע לשלוש.

 

הנתונים מספרים של מיאוץ של 6 שניות למאה קמ"ש והתחושות מאחורי ההגה בהתאם.

 

הפתעה נעימה נרשמה בסעיף הניהוג; להגה יחס העברה מהיר(2.3 סבובים בין הנעילות), משקל טוב ודיוק מספק. הוא מאפשר למקם את המכונית בדיוק היכן שאנו רוצים, לפחות כל עוד לא הגזמנו עם הגז. למכונית יש מדמה LSD אלקטרוני, שעושה עבודה לא רעה, אפילו עם צמיגיה הקדמיים הגמורים של מכונית המבחן. אחיזת הכביש של הג'ולייטה גבוהה מאוד - ובשילוב עם שיכוך טוב מהמתלים הנוקשים, תפתיע אתכם. בפנייה ארוכה ומוכרת בחיפה, בה משנה לפתע הכביש את גובהו ושפיעתו, הכתה בי סובארו STI החדשה ללא רחם; ההגה חבט בכפות הידיים והמכונית נזרקה ממסלולה. במהירות דומה, הג'ולייטה בקושי הרגישה משהו. אין ספק, כי מעבר ליציבות כיוונית גבוהה, הג'ולייטה מסוגלת לתקל כבישים מאתגרים ביעילות רבה - ומהר. עם זאת, היא כמעט ואינה מגיבה להעברות משקל יזומות ולשינויים במצב המצערת בתוך הפנייה עם סטריליות שקצת מזכירה את מכוניות 'אודי'. אולי דווקא בשל כך, פחות הפריע לי ה-ESP המחובר תמידית, מה גם שאינו היסטרי והוא מאפשר שולי משחק נרחבים באותם מקרים מועטים בהם הזנב יפסע מעט. פספוס? אולי מעט, אך במידה פחות מהותית משחששתי.

 

ג'ולייטת המבחן, ממהדורת ההשקה(Launch edition), היתה נעולה בצמיגי 225/40X18. יש לי תחושה שהמכונית הסטנדרטית, הנעולה בצמיגי 225/45X17, תאפשר מעט יותר משחק על המגבלות. לא משמעותי, אבל מספיק מורגש. בלמי מכונית המבחן, שגם הם ידעו ימים יפים יותר, עדיין סיפקו כושר האטה מספק.

 

אחת ההפתעות המהותיות במכונית החדשה היא פעולה זורמת של המתלים הנוקשים, שגם מספקים נוחות נסיעה סבירה מאוד. בשילוב עם מושבים קדמיים נוחים ותומכים(אם כי מעט יותר תמיכת צד לא היתה מזיקה) מתקבלת מכונית שאינה מעייפת את נהגה, על אף נוכחותו הווקאלית התמידית של המנוע. המושב האחורי לא מרווח במיוחד ושדה הראייה של יושביו לפנים מוגבל קשות ע"י משענות הראש האינטגרליות של הבאקטים הקדמיים. עם זאת, מבנה המושב עצמו נוח.

 

ואם כבר בירכתיים עסקינן, גם תא המטען סביר במבנהו ונפחו - והוא אפילו מכיל גלגל חילופי; לא עניין של מה בכך בימינו.

 

אישית , פחות אהבתי את עיצובה של מהדורת ההשקה. אני לא מתחבר לטרנד של צבעי מאט וגם נגיעות הקרבון - ובמיוחד בפגוש הקדמי ובחצאיות - פוגמים בעיצוב שהוא קלאסי ואלגנטי. הגרסה הפשוטה והסולידית למראה, היא יותר כוס התה שלי - ורצוי באדום אלפא. אם כבר, אז כבר.

 

אם להיות אובייקטיבי, ג'ולייטה QV החדשה היא מכונית טובה, כזו שמסמנת וי על סעיפים רבים, גם אם לא מצטיינת באף אחד מהם, למעט עיצוב ואופי. בעצם, אולי גם במנוע, אם מתעלמים לרגע מצריכת הדלק המוגזמת שלו בנהיגה תובענית. יש טובות ממנה(גולף GTI, למשל) ויש גם מהנות ממנה, דוגמת פורד פוקוס ST ומגאן RS. אלא שמרגע שהתיישבת מאחורי ההגה, שילוב הצליל עם דחף המנוע ואופיה הלטיני של המכונית, תורמים לחוית נהיגה ממכרת, כזו שפשוט עושה טוב על הנשמה. גם אם המכונית לא מהדקת את הקו כפי שהיינו רוצים. גם אם חסרה דוושה שלישית. אני לא בטוח שהייתי רוכש לעצמי את המכונית, אבל אני בטוח שהיא מילאה אותי בהרבה שמחת חיים ובהנאת נהיגה ראשונית, יצרית, בסוף השבוע האחרון, האפור במיוחד.

 

ותודה ללב ספורטיבי על התענוג.

עריכה אחרונה ב-24 לנובמבר, 2014 על ידי 504L

[bigmik]

נהנתי מאוד,אחלה סקירה עניינית ובקיצור בובה של רכב.

לפי מה שאתם רושמים, זה רכב שעושה את הרוב בצורה מרשימה זאת אומרת טוב מאוד ברוב הסעיפים החשובים. ואם את הרוב הוא עושה

אז לאלפא יש מנצח חשוב.

לשלוף ארנק???

[adidas1]

נראה לי שראיתי את הרכב הזה חונה בהרצליה פיתוח ליד ורינט / סבסטיאן, הגיוני?

[falou]

. לא פחות כואבת היא העובדה שמערכת בקרת היציבות(VDC) אינה מאפשרת ניתוק מלא, מה שעשוי לרמוז לעבר הוט האץ' שאינה ממש חמה, אלא יותר מעין גרסת קצה חזקה יותר וסופר מאובזרת לסדרת הג'ולייטה.

 

עם זאת, היא כמעט ואינה מגיבה להעברות משקל יזומות ולשינויים במצב המצערת בתוך הפנייה עם סטריליות שקצת מזכירה את מכוניות 'אודי'. אולי דווקא בשל כך, פחות הפריע לי ה-ESP המחובר תמידית, מה גם שאינו היסטרי והוא מאפשר שולי משחק נרחבים באותם מקרים מועטים בהם הזנב יפסע מעט. פספוס? אולי מעט, אך במידה פחות מהותית משחששתי.

 

 

ואופיה הלטיני של המכונית, תורמים לחוית נהיגה ממכרת, כזו שפשוט עושה טוב על הנשמה.

 

לאור הכתוב, מה זה "אופי לטיני"?

הרי הביקורת אומרת שזו מכונית שאיננה ספורטיבית באופייה.

 

אני מבין את הצורך לכתוב חיובי על משהו שקיבלת במתנה, ושהמכונית טובה יותר מהגירסאות הנמוכות, אבל השורה התחתונה צריכה להיות שזו מכונית שפחות טובה ממתחרותיה, ועולה יותר.

[alfa_draco]

נראה כי פותח השרשור נותן לחברים לכתוב בעוד הוא כרגע עובר עם נציג סמל"ת על רשימת האופציות...

 

ההתרשמות שלי מה-QV הזו מנסיעה קצרה בהרבה היתה בסה"כ דומה, זו ללא ספק הג'ולייטה המוצלחת ביותר ובשילוב הצבעים של הגרסה המדוברת - גם היפה ביותר (היה מעניין אבל לראות שילוב של אדום מטאלי כהה עם אותם אלמנטים מקרבון - יכול להיות מדהים!). מבחינתי גיר ידני היה הופך אותה למכונית ראויה מאוד, ועם הפחתה של עשיריה מהמחיר גם ממצב אותה קצת יותר תחרותית באזורי ה-GTI / ST.

 

בעיני המתחרה האמיתית זו GTI. פוקוס ST, שהיא המשפחתית הקומפקטית הספורטיבית השלישית בקטגוריה הרבה יותר HARD CORE וזה נותן תחושה הרבה יותר חדה של מכונית נהיגה אבל הופכת אותה פחות נעימה ביום-יום. הג'ולייטה לחלוטין מכוונת ל-GTI כמכונית ביצועים שאפשר לחיות איתה גם בפקק, גם בעיר וגם בנסיעה מנהלתית עם סבתא. אם בדור הקודם ה-QV נפלה מ-GTI באופן מורגש מבחינת יכולות ובעיקר הרגישה פחות מהוקצעת, בדור הנוכחי ההבדלים הצטמצמו, ולדעתי למרות ש-GTI עדיין מרגישה קצת יותר שלמה, אפשר היום לרכוש ג'ולייטה QV ולהרגיש לגמרי שלם עם עצמך.