מאמר: האמת על צריכת דלק ומה זה דיאגרמת BSFC

[נהג רגוע]

מכיוון שהנושא חשוב, משפיע על כולנו ומעניין, החלטתי לכתוב בצורה פשוטה ומסודרת מאמר שיסביר את הנושא המורכב הזה, וישים סוף לכל הדיס-אינפורמציה והאמונות טפלות שדבקו בו.

 

אז נתחיל:

חלק א'

 

אנחנו רגילים למדוד צריכת דלק במונחים של קילומטר לליטר. כמה קילומטרים יעבור הרכב על ליטר אחד של דלק. הדלק הוא בעצם ה"אוכל" של הרכב. בליטר בנזין יש 8,000 קלוריות. שווה ערך ל 15 חבילות של 100 גרם שוקולד. מי שלמד פיזיקה בסיסית יודע שקלוריה היא יחידת מדידה לאנרגיה. הזזת חפץ למרחק מסוים דורשת אנרגיה. וככל שנידרש להזיז אותו למרחק גדול יותר, כך נוציא יותר אנרגיה. הזזת חפץ כבד יותר תצרוך יותר אנרגיה. תידרש ממני גם יותר אנרגיה לצורך הזזת משהו כאשר משהו אחר מתנגד לי, למשל סחיבת משהו בתוך הים כאשר המים מפריעים להזיז את הרגליים. וכמובן שסחיבת משהו בעליה דורשת הרבה יותר אנרגיה (וזיעה) מאשר במישור.כל הדברים הפשוטים האלה משפיעים כמובן גם על תצרוכת הדלק של המכוניות שלנו.כשאנו מזיזים את הרכב מהבית לעבודה, נדרשת השקעת כוח שידחוף את הרכב. הפעלת כוח במשך מרחק מסוים, היא אנרגיה. יותר מרחק או יותר כוח שנדרש, יתבטאו ביותר אנרגיה. את המרחק לעבודה לא נוכל לשנות בלי להחליף עבודה, ולכן ננסה להקטין את הכוח שדרוש להזזת הרכב בדרך לעבודה.1) רוב מי שגולש בפורום יודע כבר שאחד הכוחות שמפריעים ביותר להזזת הרכב הוא התנגדות האוויר. התנגדות האוויר גדלה ביחס למהירות הרכב בריבוע. כלומר ב 60 קמ"ש הכוח של התנגדות אוויר לא גדול במיוחד, אך ב 120 קמ"ש הכוח של התנגדות האוויר כבר גדול פי 4 ! ולעומת זאת ב 30 קמ"ש הכוח של התנגדות האוויר כבר קטן מאוד ולא משמעותי.2) כוח נוסף שמפריע כל הזמן לנסיעת הרכב הוא התנגדות הצמיגים לגלגולם על הכביש. כוח שמורגש מאוד כאשר רוכבים על אופניים, בעיקר אם חסר אוויר בגלגל. התנגדות הגלגול של הצמיגים היא פחות או יותר כוח קבוע גם כאשר מהירות הרכב משתנה.החלק הפחות ידוע ופחות מדובר בפורום נוגע לחמשת הגורמים הבאים:הכוח להאצת הרכב ושינויי מהירות בזמן הנסיעה, הכוח הדרוש לסיבוב המנוע עצמו, מזגן, שימוש בבלמים ונסיעה בעליה.3) כדי להגדיל מהירות של רכב נדרשת הרבה מאוד אנרגיה. הרבה יותר מאשר נסיעה במהירות קבועה. גם לא ניתן להגיד שדרושה כמות מסוימת "X" של אנרגיה להגדלת המהירות ב Y קמ"ש. הגדלת המהירות ב 10 קמ"ש, למשל מ 20 ל 30 קמ"ש דורשת מעט אנרגיה. אבל הגדלת המהירות מ 120 ל 130 קמ"ש דורשת כבר פי 5 יותר!תוכלו לחוש את זה ולהסכים עם זה בשתי דרכים:מהניסיון שלכם, האצה מ 20 ל 30 היא קלה, חסרת מאמץ מצד הרכב ולוקחת משהו כמו שנייה אחת.האצה מ 120 ל 130 תדרוש יותר גז ולמשך זמן ארוך יותר.אפשר גם לראות שהאנרגיה הגדולה יותר שהשקענו בהאצה מ 120 ל 130 לא נעלמה לשום מקום. כאשר אנחנו ב 130 ומפסיקים לתת כוח למנוע, הרכב יתחיל לאבד מהירות. אך עד שנחזור ל120 שהיה קודם, נגלה שהרכב כבר התקדם כ 100 – 200 מטר. לעומת זאת אם נפסיק לתת כוח ב 30 קמ"ש הרכב יחזור ל 20 קמ"ש תוך כדי שהוא התקדם בנתיים הרבה הרבה פחות. "מה שבא בקלות הולך בקלות".4) סיבוב המנוע של הרכב דורש כוח. לא קל להניע אופנוע בבעיטה או מכסחת דשא במשיכה. אנחנו מחנים את הרכב עם הילוך משולב כדי שישמש כמעצור. אנחנו משלבים להילוך נמוך בירידות ארוכות כדי להמנע משימוש בבלמים.ברור שמנוע שדולק ומסתובב, אפילו בניוטרל, דורש דלק.ברור שאם כבר עומדים בניוטרל, העלאת הסל"ד תדרוש עוד יותר דלק.ברור שמנוע גדול בנפח דורש יותר דלק ממנוע קטן בנפח כאשר שניהם בניוטרל ומסובבים רק את עצמם.בזמן שאנחנו נוסעים לעבודה המנוע כל הזמן מסתובב ודורש דלק עבור זה. מנוע קטן יותר ידרוש פחות דלק ממנוע גדול, אלא אם כן הוא עשה הרבה יותר סיבובים בדרך לעבודה.אם יש לך מנוע 1600 סמ"ק, נסעת 30 דקות לעבודה, ובממוצע הסל"ד היה בסביבות 2000, המנוע עבר 60,000 סיבובים.רכב אחר, עם מנוע 1400 סמ"ק, נסע בדיוק את אותו מרחק באותם כבישים ובאותם 30 דקות, אך בגלל יחסי העברה קצרים בגיר היה הסל"ד ממוצע 3000, והמנוע עבר 90,000 סיבובים.בדוגמה זו דווקא מנוע ה 1400 דרש יותר דלק לצורך הסיבוב שלו עצמו. מנוע זה אמנם קטן ב 15%, אך עשה 50% יותר סיבובים.5) המזגן ברכב דורש אנרגיה. המזגן שלי בסלון הוא 1 ורבע כוח סוס, וזה מספיק לקירור הסלון. הרכב שלנו הוא חדרון קטנטן וצפוף ולכן לכאורה דרוש מזגן קטנטן של איזה 1/4 כ"ס. בפועל העובדה שהרכב לא מבודד בקירות עבים כמו הבית, והוא בעצם חממה עשויה מפח שמתלהט בשמש וחלונות שנותנים לקרינה לחדור ולחמם את פנים הרכב, גורמת לכך שגם האוטו דורש מזגן בעוצמה כמו בסלון. המזגן שלכם באוטו לא מתעניין בקילומטרים לליטרים. גם השמש שמחממת את הרכב שלכם לא. כדי לקרר רכב שנמצא 30 דקות בשמש דרושה אנרגיה מסוימת, וזה לא משנה הרבה אם הרכב עומד או נוסע. אם לצורך הדוגמא, המזגן דורש 1/4 ליטר דלק על 30 הדקות שבו הוא פעל, ובאותם 30 דקות נסעתם מהר ועברתם 60 קילומטר, אז יוצא שהמזגן צרך בסך הכל 4 מיליליטרים של דלק לכל קילומטר נסיעה.אם הייתם במרכז העיר, חיפשתם חניה המון זמן והתנועה לא זזה, יסתבר לכם שעברתם רק 5 ק"מ בחצי שעה והמזגן עדיין דורש את אותו ה 1/4 ליטר! עכשיו כבר מדובר בצריכה של 50 מיליליטר לקילומטר, כלומר פי 12, רק עבור המזגן!6) נסיעה בעליה דורשת כמות ענקית של דלק. המנוע מוציא כוח רב, כמו במצבים של האצה והגברת מהירות הרכב. במישור ההאצה נמשכת רק כמה שניות, עד שהגענו למהירות הרצויה לנו. בעליה הכוח הזה לא משמש להגביר את מהירות הרכב אלא רק כדי לדחוף את הרכב בעליה במהירות קבועה. הפעלת הכוח עשויה להמשך זמן רב, בהתאם לאורך העלייה. ככל שהעלייה יותר תלולה, דרוש יותר כוח כמובן.נכון להגיד, שכל עליה היא גם ירידה בדרכנו חזרה. ירידה תלולה תאפשר לרכב לנסוע בלי להשקיע כוח ובלי לשרוף דלק בכלל. באופן תיאורטי, שלא קל ליישם, הירידה יכולה להחזיר לנו את כל האנרגיה הגדולה שהשקענו בעליה.7) שימוש בבלמים הוא הכרחי במצבי חירום, ברמזורים, וכמובן כאשר הגעת ליעד שלך. אך תזכרו: כל שימוש בבלמים שורף אנרגיה לשווא. אנרגיה גדולה שנדרשה קודם לכן להגברת מהירות הרכב, הולכת לאיבוד כאשר הנהג דורש פתאום להקטין את מהירות הרכב באופן מלאכותי ע"י שימוש בבלמים. מהירות הרכב הייתה יכולה לשמש לצורך המשך נסיעה "עם התנופה" עד לאיבוד כל המהירות, וכל זאת ללא השקעת שום דלק. במקום זה, הנהג לוחץ על הבלמים והורס את כל האנרגיה שיש ברכב שלו שנע כרגע במהירות. כ"בונוס", הנהג גם שוחק את הרפידות והדיסקים בתהליך.לסיכום:כדי להזיז רכב מנקודה א' לנקודה ב' צריך להתגבר על הכוחות הבאים:התנגדות האוויר לנסיעת הרכבחיכוך בסיבוב המנוע עצמוהתנגדות הצמיגים לגלגולהאצת המסה של הרכב והגברת מהירותהפעלת המזגןדחיפת הרכב בעליותהמפתח לצריכת דלק מופחתת היא הקטנת הגורמים האלו:להקטין את התנגדות האוויר בכך שניסע ברכב אווירודינמי, ללא גגון, במהירות איטית יחסית.להקטין את חיכוך סיבוב המנוע ע"י בחירה בנפח מנוע קטן ושמירה על סל"ד נמוך ע"י העדפת העלאת הילוך על פני הישארות בהילוך הנוכחי.הקטנת התנגדות הגלגול של הצמיגים ע"י קניית רכב קטן וקל יותר, התקנת צמיגים "ירוקים" שחוסכים אנרגיה וע"י ניפוח לחץ אוויר גבוה יחסית בצמיגים.הקטנת האנרגיה הדרושה להאצת הרכב ע"י בחירת רכב קל יותר, והימנעות מהאצת הרכב במקרים שברור שרכב אחר, רמזור, צומת או תמרור יאלצו אותנו להשתמש בברקס ולהרוס את האנרגיה שהשקענו. יש להרפות מדוושת הגז כמה שיותר מהר, מרגע שהבנתם שאתם הולכים לעמוד ברמזור אדום.הפעלת המזגן למינימום זמן, בחירת שעות נסיעה בהן אפשר לחיות ללא המזגן. נסיעה עם חלון פתוח במקום מזגן (חוץ מאשר בנהיגה מהירה, מעל 100-110).כל הכללים האלו נועדו להפחתת הכוחות והאנרגיות המכאניות הדרושות להזזת הרכב.אך זהו רק צד אחד של התמונה. כדי לסבך את העניינים, נשאלת השאלה, באיזה יעילות הופך הדלק שמגיע למנוע לאנרגיה?המשך בחלק ב'

[נהג רגוע]

חלק ב':

 

בחלק הקודם תיארתי את הכוחות שמתנגדים להזזת הרכב. הקטנת הכוחות תקטין את האנרגיה הדרושה להבאת הרכב ליעד. יעילות נמוכה תכריח את המנוע לשרוף הרבה דלק כדי לייצר את אותו כוח שמנוע יעיל יותר יפיק מפחות דלק. מנועי דיזל למשל, נזקקים לבערך 25% פחות דלק כדי לספק את אותה אנרגיה. גם מנועי בנזין, יכולים להיות יותר או פחות מודרניים, עם יותר או פחות חיישנים ובקרה ממוחשבת שמשפיעה על היעילות של שריפת הדלק. ובסוף, יש לזכור שמנוע מסוים מתנהג שונה במקצת בתחומי סל"ד שונים. ישנם ויכוחים רבים בפורום לגבי השאלות המעניינות הבאות: האם מנוע קטן מתאמץ יותר בעליות ולכן מבזבז יותר דלק מאשר מנוע גדול? האם למרות שלמכוניות אמריקאיות יש מנוע גדול, בגלל שהם משייטות בסל"ד מאוד נמוך הם לא צורכות יותר דלק ממכוניות עם מנוע קטן יותר? מכיוון שאני מהנדס מכונות במקצועי והנושא מעניין אותי, חקרתי אותו קצת (האינטרנט מלא חומר באנגלית) והחלטתי לפשט ולשתף אתכם בדבר מעניין שנקרא BSFC.

 

אז כדי לא לדבר באוויר ולזרוק המון דעות והשערות, כדאי להסתכל על דיאגרמת BSFC של מנוע בנזין טיפוסי. BSFC הם ראשי תיבות של Brake Specific Fuel Consumption ובקיצור, צריכת דלק סגולית של מנוע. בעברית פשוטה הייתי מתרגם את זה ל "עד כמה המנוע יעיל בניצול הדלק והפיכתו לכוח ממשי הדרוש לנו".

 

תפתחו את התמונה המצורפת למטה:

 

ציר X מתאר את הסל"ד של המנוע. ציר Y בדיאגרמה מתאר לחץ ממוצע במנוע. הלחץ הוא מה שמייצר כוח, וכוח שפועל על בוכנה הופך בסופו של דבר למומנט סיבובי, ולכן ציר Y מתאר כמה מומנט המנוע מוציא. יותר גבוה=יותר דחיפה. שימו לב שלמומנט הזה יש מקסימום, והדיאגרמה של המנוע הספציפי הזה מראה לנו קו של מקסימום מומנט (מומנט מרבי) ששווה בערך 11 כאשר הסל"ד נמוך מאוד, עולה לאזור של 16 או 17 כשהסל"ד בין 2800 ל 4200 ואחר כך שוב יורד. זו פחות או יותר התנהגות אופיינית של מנוע בנזין ממוצע. שימו לב שבדיאגרמה ההספק המרבי הוא שילוב של המומנט המרבי וסל"ד גבוה באזור 5500. שם מושגים 120 כ"ס. שימו לב שהסקלה בציר Y היא ביחידות של לחץ bar ולא מומנט קג"מ. הסיבה היא שהדיאגראמה יכולה להתאים למנועים בגדלים שונים. 16 bar על מנוע בנפח 2 ליטר יתנו בדיוק חצי מומנט מאשר אותם 16 bar על מנוע 4 ליטר. האזורים ה"טופוגרפיים" בגרף מתארים את צריכת הדלק הדרושה לאספקת כמות אנרגיה כלשהי. ככל שהמספר נמוך יותר, ככה המנוע מצליח לספק אנרגיה בפחות דלק והוא עובד באופן יעיל יותר. בגרף הזה המינימום הוא 250. (הכוונה פה לכמה גרמים של דלק צריך כדי לייצר אנרגיה של 1 קוט"ש.) הקווים הקשתיים, אלה שצבעתי בחום, צהוב, סגול, ירוק ואדום, מייצגים הספק מנוע קבוע. למשל, אם הגרף היה שייך למנוע 1.6 או 1.8 ממוצע, אז בכל נקודה על פני הקו האדום, ההספק הוא 30 כ"ס. אם תבחנו את הגרף היטב, תגלו דבר מעניין- ניתן להפעיל את המנוע ב 30 כ"ס בכל מיני סל"דים שונים: למשל, ב 1500 סל"ד בלבד, תוך שימוש במומנט המרבי של המנוע. או ב 2000 סל"ד כאשר המומנט הוא בערך שליש פחות מהמירבי. אפשר גם לעלות ל 5000 סל"ד ועדיין לייצר את אותם 30 כ"ס מסכנים, אם מקטינים את המומנט של המנוע לבערך רבע ממה שהוא באמת יכול לתת. הקטנת המומנט מתבצעת כמובן פשוט על ידי הרגל של הנהג. תלחץ על הדוושה מעט, תקבל מעט מומנט. מה שמעניין הוא להבין, שכל צירוף של מומנט וסל"ד שיוצר לנו בדיוק 30 כ"ס, יגרום לצריכת דלק שונה. ב 2200 סל"ד, במומנט של בערך 70-75 אחוז מהמקסימום, הקו האדום נכנס בדיוק לתחום היעיל ביותר של המנוע, זה עם צריכת דלק סגולית של 250 בלבד. באזור 3000 סל"ד, מי שיבדוק יגלה שהקו האדום שמייצג 30 כ"ס נמצא באזור של 280. ב 4000 סל"ד מדובר על צריכה של 320 וב 6000 סל"ד הצריכה תהיה 500. אם ניקח מצב של שיוט במהירות קבועה שלא מהווה קושי אמיתי לאוטו, ובאמת דורשת 30 כוח סוס -למשל שיוט במהירות קבועה על 120 קמ"ש, נוכל לראות שמי שהאמין שב 6000 סל"ד עם רגל מלטפת את הגז, הנסיעה תצרוך יותר דלק מאשר נסיעה ב 2200 סל"ד – צדק. הדיאגרמה מראה שצריכת הדלק תהיה 500 במקום 250 כלומר בדיוק כפול. מי שהאמין שהוספת הילוך בגיר, או בחירה ביחס העברה ארוך ושיוט על סל"ד ממש נמוך תהיה אפילו יותר חסכונית- טעה. למשל, אם לרכב היה הילוך שמאפשר שיוט על אותם ה 130 קמ"ש רק בסל"ד נמוך של 1500, הקו האדום היה נמצא באזור של 280. פחות חסכוני מאשר ב 2200 סל"ד בו הצריכה הסגולית היתה 250. אבל נסיעה שדורשת 30 כ"ס היא מראש לא חסכונית כמו נסיעה איטית יותר. ב 80-85 קמ"ש הרכב זקוק רק ל 10 כ"ס ! הרכב אמנם מתקדם לאט יותר מאשר ב 130 קמ"ש, אבל שורף דלק בקצב פי 3 יותר איטי. ב 80 קמ"ש התמונה שונה. אתם צריכים להסתכל על הקו הצהוב בדיאגרמה. רוב המכוניות יהיו בערך על 2000 סל"ד במהירות כזאת, והקו הצהוב, ב2000 סל"ד נמצא באזור צריכה של 360. זה רחוק מהיעילות המירבית של המנוע של 250. הרבה דלק מתבזבז. אם היה לרכב הילוך נוסף, שמאפשר לסל"ד לרדת ל 1500, הצריכה הסגולית היתה יורדת ל 300 והיה מושג שיפור גדול בצריכת הדלק. אם היה אפילו עוד הילוך שמאפשר לשייט ב 80-85 קמ"ש על 1000 סל"ד סופר נמוכים, הקו הצהוב היה באזור ה 280 והחסכון היה משתפר עוד יותר. כיום מכיוון שרוב המכוניות יהיו בערך על 2000 סל"ד, חלק מהחסכון הגדול שהושג על ידי המהירות האיטית של 80-85 והקטנת התנגדות האוויר עקב כך, הולך לאיבוד בגלל שאנו נמצאים באזור ה 360 של הדיאגרמה. בואו נשווה בין 130 קמ"ש ל 82 קמ"ש באותו הרכב. 130 קמ"ש דורשים 30 כ"ס, 82 קמ"ש דורשים 10 כ"ס בלבד. במהירות הגבוהה, נדרש לספק אנרגיה לרכב בקצב של פי 3 ( 30 במקום 10). אבל הרכב גם מתקדם בקצב מהיר פי 1.6, ולכן התוספת אנרגיה פר מרחק היא רק פי 1.9 ולא פי 3. תוסיפו לזה את העובדה שב 130 קמ"ש, הרכב כנראה יהיה בערך על 3000 סל"ד ולכן יפעל ביעילות של 280, לעומת יעילות של 360 במהירות האיטית, ותגלו שההבדל בין 360 ל 280 זה פי 1.3 . כלומר במקום שנזדקק ל פי 1.9 יותר אנרגיה (דלק) פר מרחק, נזדקק במציאות רק ל פי 1.47 בגלל השיפור של פי 1.3 ביעילות ניצול הדלק. שורה תחתונה: הגדלת המהירות מ 82 ל 130, תדרוש פי 3 יותר הספק מנוע, ותגדיל את צריכת הדלק (קילומטר לליטר) ב 47% (למשל להמחשה, במקום ליטר ל 16 ק"מ ב82 קמ"ש, נקבל ליטר ל 11 ק"מ ב130 קמ"ש). באופן כללי, ניתן לראות שנסיעה בתוך העיר שדורשת רק כמה כוחות סוס בודדים, אינה יעילה בכלל, אם תסתכלו על הקו החום (5 כ"ס), תראו שבכל הסל"דים, הוא נמצא בתחומי עבודה בזבזניים מאוד המנוע. המלצות לשיפור צריכת הדלק בעקבות הבנת דיאגרמת BSFC של מנוע בנזין טיפוסי: 1) הקטנת גודל המנוע: הצורה הכללית של הדיאגרמה תהיה זהה בכל נפחי המנוע. מה שישתנה הוא הערך של הקווים הקשתיים (שאת חלקם צבעתי). למשל הקו של 40 כ"ס (לא צבוע), שבדיאגרמה הזאת עבור מנוע מסוים (למשל בנפח 1.6 או 1. מייצג את כל צירופים של מומנט וסל"ד שנותנים בדיוק 40 כ"ס. עכשיו שימו לב שהקו עובר בדיוק באמצע האזור של יעילות צריכת הדלק האופטימלית- 250. כלומר המנוע הזה ספציפית, יודע להגיע ליעילות מקסימלית בניצול הדלק רק כאשר דורשים ממנו לספק 40 כ"ס, וזה הרבה מעל מה שאנחנו צריכים, אפילו בכביש הראשי. מי שיתעקש להשתמש ב 40 כ"ס ימצא את הרכב מאיץ קדימה ומגיע למהירות גבוהה. וזה שוב לא חסכוני. אילו היה לנו מנוע חצי גודל, הדיאגרמה היתה נראית באופן כללי זהה, רק שהקו שבדיאגרמה הנוכחית מייצג 40 כ"ס, מייצג במנוע הקטן בדיוק חצי- 20 כ"ס. כלומר המנוע הקטן יגיע לצריכת דלק אופטימלית של 250 , בדיוק בתנאים בהם הוא נדרש לתת 20 כ"ס. אלו תנאים שמתאימים לנסיעה על 110 קמ"ש שמתאימה בדיוק למה שרוב הנהגים עושים. בנוסף לכך, אם בדיאגרמה כרגע הקו החום מייצג 5 כ"ס שמתאימים לנסיעה עירונית, הרי שבמנוע החצי גודל נסתכל על הקו הצהוב במקום החום (היום הצהוב = 10 כ"ס, במנוע הקטן הוא מייצג את ה 5 כ"ס). הקו הצהוב עובר באזורים חסכוניים יותר מהחום. לכן המנוע הקטן יותר יתן צריכת דלק טובה יותר ביום יום שלנו. 2) בנסיעה במהירות קבועה במישור, כל עוד לא מדובר במהירויות גבוהות, יש לנסוע במינימום סל"ד, כלומר בהילוך הגבוה ביותר האפשרי ברכב שלכם. 3) כשצריך להאיץ, כדאי לתת למנוע להיות באזור היעילות המרבית של 250 כלומר למשוך את ההילוכים בין 2000 ל 3000 סל"ד, ולהשתמש כמעט בכל המומנט של המנוע אך לא במקסימום. בערך 60%-80% מהיכולת. קשה להגיד כמה זה אומר שצריך ללחוץ על הדוושה. בעיקרון צריך לתת לאוטו להאיץ די בחופשיות, אבל לבדוק שאם נותנים קצת יותר גז, מרגישים עוד שיפור קטן בסחיבה (מה שמוכיח שלא השתמשנו בכל המומנט קודם לכן.) לאחר שהגענו למהירות הרצויה, מיד להעלות הילוך ולעבור לאסטרטגיה של נסיעה במינימום סל"ד. 4) אם אי אפשר להאיץ כמו ב 3 כי מיד נצמצם את כל המרחק לרכב שלפנינו (מצב נפוץ כשמדובר בטורים עמוסים של תנועה שבהם המהירות נבנית לאט לאט) יש להוריד את הסל"ד ולהתיחס לזה כמו למצב שבו הרכב לא מתאמץ כמעט (מהירות קבועה) ולכן לא משתמש כמעט בהספק. 5) במידה ויש עליות בדרך, להימנע מ"קריעת" המנוע למקסימום. ולסיכום- האם מנוע קטן יותר יקח יותר דלק בנסיעה מאומצת בעליה? התשובה היא- כן. נניח שנשווה בין מנוע 1.6 למנוע 2 ליטר שיושבים על אותו דגם של רכב. בעליה צריכים הרבה כוחות סוס, ולכן מנוע ה 2 ליטר יהיה ב 4000 סל"ד, ומנוע ה 1.6 שמייצר פי 1.25 פחות מומנט, יפצה על זה ב 25% יותר סל"ד ולכן יסתובב ב 5000 סל"ד כדי לנסוע באותו הקצב. שני המנועים ישתמשו במומנט המרבי העומד לרשותם. ב 4000 סל"ד המפגש עם שיא המומנט נמצא באזור צריכת דלק של 300, ב 5000 סל"ד המפגש עם שיא המומנט נמצא באזור צריכת דלק של 320. כלומר המנוע הקטן יצרוך יותר דלק. עכשיו שימו לב שמדובר בהפרש קטן. הפרש של 6% בלבד, שאפילו אם לא דייקתי ומדובר במציאות ב 10%, זה עדיין לא יתבטא כשתגיעו לתחנת הדלק. הסיבה היא שרוב המכוניות מתאמצות בצורה כזאת רק למשך קילומטר או שניים, מתוך מאות קילומטרים של נסיעה. בכל שאר מצבי הנסיעה, מנוע ה 1.6 יצרוך פחות דלק, וזה מה ישפיע בסופו של דבר על רמת החסכוניות של המכונית. בברכה,

תומר.ב

 

נ.ב. כדי להשאיר טעם של עוד, תזכרו שיש עוד כמה גורמים שמשפיעים על צריכת הדלק, ועיקרם:

- סוג תיבת ההילוכים וההנעה: ידני, אוטומטי, רציף וכו'

- תוכנית העברת ההילוכים של הרכב

- עד כמה הגיר האוטומטי מאפשר החלקה בתוך הממיר מומנט

 

תיהנו!

[TheTool]

כל הכבוד!!

מאמר מקצועי ואישית אותי מאוד עניין למרות שחלק מהטיפים כבר יישמתי עדיין למדתי כמה דברים חדשים, הכי עניין אותי זה הדיאגרמה וההסברים עליה.

שאלה:

במנוע טיפוסי 1600 ב90 קמש מה יהיה יותר חסכוני - עם מזגן וחלונות סגורים או עם 2 חלונות פתוחים למחצה ומזגן סגור ובכמה אחוזים בערך?

ברור לי שככל שעולים במהירות ככה עדיף יותר להשתמש במזגן לכן אני שואל על מהירות נמוכה, פשוט מעניין אותי ההפרש בין שתי האפשרויות.

[OriOri]

עזבו אותי, אני הולך להביא מסבא שלי תלת אופן.

[honda_civic_'07]

ממש כל הכבוד לך תודה רבה על כל הפרטים.

 

דרור.

[edanj]

אחלה מאמר.

עכשיו הבנתי, כי מנוע 2500 מוגדש כמו שלי, בעיר כמו חיפה, בחום הישראלי, ברכב שחור...

כל המשתנים עובדים לרעתי לפי מאמר זה, אולי אוסיף גם גגון.

עידן

[amisha]

אדיר !

שכנעת אותי ללכת ללמוד הנדסת מכונות .

 

אני אדפיס לטובת קריאה מעמיקה !

 

 

מומלץ לשים בדביקי ...

[נהג רגוע]

כל הכבוד!!

מאמר מקצועי ואישית אותי מאוד עניין למרות שחלק מהטיפים כבר יישמתי עדיין למדתי כמה דברים חדשים, הכי עניין אותי זה הדיאגרמה וההסברים עליה.

שאלה:

במנוע טיפוסי 1600 ב90 קמש מה יהיה יותר חסכוני - עם מזגן וחלונות סגורים או עם 2 חלונות פתוחים למחצה ומזגן סגור ובכמה אחוזים בערך?

ברור לי שככל שעולים במהירות ככה עדיף יותר להשתמש במזגן לכן אני שואל על מהירות נמוכה, פשוט מעניין אותי ההפרש בין שתי האפשרויות.

 

אני השוויתי פעם באיביזה בין 90 קמ"ש עם חלונות סגורים ומזגן סגור, 90 עם מזגן על מקסימום, 90 עם שני חלונות (יש רק 2) פתוחים לרווחה.

כל הבדיקות באותו קטע כביש בדיוק, ובאותו זמן.

התוצאות:

חלונות פתוחים הוסיפו 7% לצריכת דלק

מזגן הוסיף 14%

אני מניח שבדרך כלל המזגן עובד בהפסקות ואז זה יהיה פחות נורא.

מצד שני לפתוח חלון אחד בלבד צפוי (אני מנחש) להיות הרבה יותר חסכוני מאשר שניים, שאז כל הרכב מתמלא ברוח.

[GOLF]

תודה רבה, החכמתי.

[Soundman]

וואלה. סחתן על המאמץ.

החכמתי טיפה. אבל ממש טיפה. ועכשיו בזכותך אני טיפה יותר חכם. ולכן המוח שלי מבזבז יותר אנרגיה.

אבל זה בזכותך.

 

באמת מאמר מעניין ומעמיק.

[GTI33]

כן אך ישנם רכבים כמו 4ראנר דור קודם בו השמשה האחורית נפתחת בלחיצת כפתור ככה שההתנגדות מופחתת בצורה ניכרת כי הרכב עובד כמו שרוול.

אני מאמין שישנם עוד רכבים שבהם ניתן לפתוח את השמשה בצורה כזאת.

תודה על ההסברים, מעט מתיש ומתסכל אבל תודה רבה על הזמן והמידע.

[sronis]

יופי של מאמר - קראתי הכל ולמדתי גם דברים חדשים. כתוב בצורה מעניינת ולא מסבכת מדי - כמו שצריך.

[alomm]

מעניין מאוד, תודה.

[ZX2.0]

למעשה המזגן עדיף מבחינת צריכת דלק כבר מעל 80 קמ"ש (בניגוד ל-100 שנכתבו). עד מהירות זו ישנה עדיפות להיות עם חלונות פתוחים.

יש רק דבר אחד שאני רומה להעיר. כתבת "וע"י ניפוח לחץ אוויר גבוה יחסית בצמיגים".

עדיף לנהוג עם לחץ תקין בצמיגים. נכון שלחץ גבוה יותר יגרום לפחות התנגדות אבל יש גם את הצד השני שהוא בטיחות.

[hgilad123]

מסכים עם ZX2.0.

 

הבטיחות יותר חשובה מדלק.

נושא לחץ האוויר הוא נושא בטיחותי ואין לשחק איתו.

 

גילעד