ההשפעות של חלוקת משקל בין הסרנים

[maxim]

איך חלוקת משקל בין הסרנים משפיעה על תת-היגוי והיגוי-יתר?

 

נניח ואני מוסיף משקל מאחורה זה יתן לי יותר היגוי-יתר או פחות?

מצד אחד יש יותר משקל -> הסרן האחורי נצמד יותר לרצפה -> יותר אחיזה באחוריים.

מצד שני נראה לי שיותר משקל מאחור יזרוק את הזנב .... כי יותר משקל רוצה להמשיך ישר בסיבוב ......

מישהו יכול להסביר קצת על הנושא?

[lior]

תחשוב ככה:

יותר משקל מאחור יצור לך יותר אחיזה מאחור, אבל מה עם החלק הקידמי?

לדעתי זה יצור לך יותר תת היגוי!!!

[RS6]

איך חלוקת משקל בין הסרנים משפיעה על תת-היגוי והיגוי-יתר?

 

נניח ואני מוסיף משקל מאחורה זה יתן לי יותר היגוי-יתר או פחות?

מצד אחד יש יותר משקל -> הסרן האחורי נצמד יותר לרצפה -> יותר אחיזה באחוריים.

מצד שני נראה לי שיותר משקל מאחור יזרוק את הזנב .... כי יותר משקל רוצה להמשיך ישר בסיבוב ......

מישהו יכול להסביר קצת על הנושא?

זה כמובן תלוי ביחס למשקל הקדמי.

אם הזנב ישקול יותר, אז יש הרבה יותר סיכוי להיגוי יתר לדעתי,

כי אז הכח המופעל על הזנב יהיה גדול יותר, והוא ירצה לעוף...

[LotusElise]

יש לך פורש 911 ויש לך בעיה עם זריקת זנב?

[RS6]

יש לך פורש 911 ויש לך בעיה עם זריקת זנב?

 

סליחה? לא ברור: פרט, הסבר, והבא דוגמאות...!

[חנרו]

באופן תיאורטי, כח החיכוך שמפעילים הצמיגים בסרן מסויים כלפי הכביש, והוא מכפלת מקדם החיכוך במסה על אותו הסרן, גדל ככל שגדל המשקל על אותו הסרן.

 

מכיוון שגם הכוח ששואף לזרוק את אותו הסרן אל מחוץ לפניה (כוח ההתמדה) הוא מכפלה של התאוצה הצנטריפוגלית באותה מסה (שמונחת על הסרן), אז גם כוח זה גדול יותר ככל שיש יותר משקל על הסרן.

 

לכן, תיאורטית, המסה מתקזזת, ולחלוקת המשקל בין הסרנים אין השפעה על ההתנהגות.

הבעייה היא, שהנחה זו מתבססת על היות מקדם החיכוך של הצמיג קבוע - והוא לא.

 

בפועל - ככל שהעומס על צמיג פניאומטי (עם אויר) גדל, מקדם החיכוך שלו - קטן.

 

ולכן: בהנחה שלרכב נתון ארבעה צמיגים זהים במידותיהם, סוג החומר שלהם ולחץ האויר, לסרן הקל תהיה יותר אחיזה, ולסרן הכבד - פחות אחיזה.

 

ולדוגמה: אם לרכב מסויים יש 65% מהמשקל על הסרן הקדמי, תהיה לרכב זה נטייה בסיסית לתת-היגויי. ניתן לקזז נטייה זו ע"י שינוי גיאומטריית מתלים, מידות צמיגים, מפשק גלגלים שונה בכל סרן וכו'.