טיפים להתמודדות עם לחץ בעבודה

[davemustaine87]

חברה שלי עובדת במקום מסויים שהחליט שהוא ״מתייעל״(כמובן שזה תמיד על חשבון העובדים ולא על בונוסים של מנהלים בכירים), מפטר עובדים ונותן לשאר להתמודד עם העומס בעבודה.

 

מן הסתם מצב זה מתסכל את חברה שלי לרמות של דמעות באמצע היום מרוב תסכול. מין הסתם היא מחפשת מקום עבודה חדש אבל זה דורש זמן. בעבר היא לא הייתה חושבת אפילו על להתפטר לפני שהיא מצאה משהו חדש, אבל ככול שהשבועות עוברים, המחשבה נהיית ממשית יותר ויותר.

 

אני הצעתי לה להכנס למוד של מעין שביתה איטלקית, שפשוט היא עובדת בקצב סביר ומה שהיא לא מספיקה במהלך היום, לא מספיקה וזה לא בעיה שלה, אבל מצב כזה גורם להנהלה פשוט להפיל עליה עבודה ואם היא לא מספיקה שתבקש עזרה(יענו גורם שזה בכול זאת תהיה הבעיה שלה) או שפשוט מזמנים אותה וכמו ילדה קטנה היא צריכה לכמת בזמן כמה לוקחת כול משימה ואז לריב עם המנהלים לגבי הזמן הנדרש. זה מצב דבילי לחלוטין ויותר תסכול רק מסוג אחר

 

יש לכם טיפים מה לעשות או שאין מנוס מלסבול/ להתפטר?

[אושריקו]

בריאות הנפש יותר חשובה מכל עבודה.

[Derish]

~

קשה לתת עצה ממוקדת כשאתה לא כותב באיזה משלח יד מדובר, אז אתן עצה כללית. הצע לזוגתך להציג בפני ההנהלה את התרשים הבא ולבקש שיבהירו את סדר העדיפויות, רצוי בכתב:

 

 

 

במקרה הטוב הם יקלטו את המסר ויורידו ממנה עומס (לא סביר) או יתנו לה העלאה (אפילו פחות סביר). במקרה הגרוע יפטרו אותה בהזדמנות הקרובה והיא תוכל לחתום אבטלה בזמן שהיא מחפשת ג'וב חדש.

 

הקיץ בפתח, נראה כמו אחלה זמן להיות מובטל.

[סאפיר]

כמה זמן היא עובדת שם? אם היא זכאית לפיצויי פיטורין, הייתי מציע להתייעץ עם עו"ד לגבי התפטרות בדין מפוטר בגלל הרעת תנאים ממשית ולחפש עבודה אחרת. כמובן במקביל.

לפני כמה שנים הייתי אומר לה לעוף משם על עוד היא שפויה, אבל היום הייתי מציע לה לנשוך שפתיים ולחפש משהו אחר לפני שהיא עוזבת. כניסה לריקבון של אבטלה קורית מאוד מהר, ואז מתחילים לסנן עבודות כי לא באמת רוצים לצאת מהבית.

בקיצור, לא לעזוב לפני שיש משהו אחר ביד, ובמקביל לבדוק אופציה של התפטרות בדין מפוטרת.

[Be roo]

זה לא קל לביצוע כי זה תלוי באישיות, אבל לא להלחץ זו החלטה שאפשר לקבל וליישם.

 

התחלתם נכון, לעבוד בקצב הרגיל שלה, או לתת מעט יותר, ככל שמתאים לה.

אם המנהלים מבקשים הערכות זמנים לתת אותן ולא להכנס לויכוח. אם הם לא מרוצים להסביר להם שזה הזמן שזה לוקח. "ביקשתם מידע? קיבלתם. זה קצב העבודה הטוב ביותר שלי ואי אפשר לעשות קסם ובכח לחתוך אותו בחצי, והעובדה שיש פחות כח אדם לא הפכה אותי לסופרמן". לא לריב, לא להתנצח, לא לקחת ללב, להציג למנהלים את המציאות.

 

במקרה הכי גרוע יפטרו אותה עם התראה מוקדמת ופיצויים, היא ממילא רוצה לעזוב.

היות והיא זו שלא פוטרה בקיצוצים, סימן שהיא מהעובדים הטובים שלא יפטרו בקלות (עובדה שהיא גם יכולה להזכיר כשהיא מסבירה למנהלים למה הערכות הזמן שלה הן מדוייקות וטובות).

[vadim6385]

חברה שלי עובדת במקום מסויים שהחליט שהוא ״מתייעל״(כמובן שזה תמיד על חשבון העובדים ולא על בונוסים של מנהלים בכירים), מפטר עובדים ונותן לשאר להתמודד עם העומס בעבודה.

?

 

האם העבודה נשארה להיות אותה עבודה, או שאופי העבודה השתנה לגמרי? לדוגמא בגלל הכנסת מערכות ותהליכי עבודה חדשים, פשוט אין צורך בכל כך הרבה עובדים, לכן אפשר להשאיר את העובד הכי טוב, ולתת לו את המשימות האחרות במקום המשימות שהוא כבר לא צריך להתמודד איתן. אולי זמן טוב לשבת עם ההנהלה בנושא עדכון שכר. אם זה לא המצב, ראה סעיף ב'.

 

או ההיפך, אם העבודה נשארה אותו דבר, פשוט מעכשיו היא נדרשת לעשות את העבודה שלה, וגם של הבחורה ההיא, זה אומר שהחברה לפני סגירה/פשיטת רגל (יש לזה עוד כל מיני סימנים מזהים, כמו קיצוצים במקומות מוזרים, כמו נייר טואלט זול יותר בשירותים, הודעות מרובות על פרישה של ההנהלה הבכירה, קידומים מוזרים, כשאין מחליף למי שקודם), ואז צריך לבדוק אם אפשר באמת להתפטר בדין מפוטר, או פשוט לחכות שיפטרו אותך.

 

(עובדה שהיא גם יכולה להזכיר כשהיא מסבירה למנהלים למה הערכות הזמן שלה הן מדוייקות וטובות).

 

או עובדת עם אף סבל מספיק גבוה כדי להגיד fuck it, לזרוק הכל וללכת.

 

אגב, פרקטיקה נפוצה במקומות לפני פשיטת רגל זה למרר לעובדים את החיים כדי שילכו לבד בלי לדרוש פיצויים.

[GOLF]

מנסיון של אשתי, עדיף לסבול עוד קצת ולחפש במקביל מאשר להתפטר ואז לחפש, אפילו שכבר בא להגיד fuck it ולחתוך. מה היא תגיד בראיון עבודה? שהיא לא הצליחה להתמודד עם עומס? אמת כזאת לא נשמעת טוב.

עם כל הבאסה בלהגיע למקום העבודה ככה, שתיתן מה שהיא יכולה אבל לא על חשבון הבריאות הנפשית. כמובן להשקיע גם בחיפוש מקום חדש.

[SurfHigh]

בניסיוני המוגבל, גם אני עבדתי במקום שהתנהל בצורה דומה, כמות העבודה עלתה בצורה קבועה כמות העובדים נשארה זהה. מציעה לחברה שלך ללכת בשיטה לניהול הנישואים של "הקוסם" הלא הוא אייל ברקוביץ' - "תגיד לה כן כן, בטח, ואח"כ תעשה מה שאתה רוצה".

תכלס זה אומר שהיא משחקת אותה ראש קטן, עושה מה שמבקשים ממנה, אבל בקצב רגוע ואף פחות מזה. מבקשים משהו מונפץ? לענות בחיוך אין בעיה ולעשות את זה באיזי בקצב שלה. דבר נוסף זה להעלות ולהציף את כל הבעיות בכתב. זה כמובן פוגע עוד יותר בעבודה כי זה מבזבז זמן, אבל במידת הצורך היא תוכל להגיד אני התרעתי כל הזמן. בקיצור להיות יותר צדיק מהאפיפיור.

תוך כדי כמובן לחפש עבודה חדשה.

 

נב

אייל ברקוביץ' גרוש

 

נב2

בריאות הנפש באמת חשובה יותר מכל עבודה

עריכה אחרונה ב-9 לאפריל, 2017 על ידי SurfHigh

[Benor]

בריאות הנפש יותר חשובה מכל עבודה.

לא לכולם יש את הפרווילגיה הזו.

יש אנשים עם משפחות, שכירות, ילדים, חובות וכד'...

[hgilad123]

כולם יכולים לבחור מה משפיע עליהם יותר או פחות אבל זה מאוד קשה להגיע למצב שאתה ממש שולט בזה.

 

בכל מקרה שום עבודה לא שווה טיפול פסיכולוגי (זה גם עולה הרבה). שתחפש עבודה אחרת ובנתיים תעשה את העבודה שלה בצורה מספקת. לא ראש גדול מידי ולא קטן מידי.

[vadim6385]

לא לכולם יש את הפרווילגיה הזו.

יש אנשים עם משפחות, שכירות, ילדים, חובות וכד'...

ברגע שאתה יודע שיש לזה מטרה, אז זה יותר קל נפשית.

[discoTD5]

יש כאן עצות של...ילדים. החיים הם לא פיקניק או גן ילדים.

עבודה לפעמים היא סבבה, ולפעמים היא פשוט גרועה. אבל צריך להתפרנס.

ללכת לבוס שלך ולהתחיל ללמד אותו לנהל זה מתכון נפלא לקבל בעיטה בתחת. הוא אולי לא יודע לנהל, אבל אם היה רוצה לקבל ממכם שיעורים בניהול הוא היה נרשם לקורס שלכם. זו טקטיקה כאשר רוצים לקבל מכתב פיטורים מהר.

 

מצד שני - אם העבודה גורמת לה לבכות ולדרדר את איכות החיים שלה - זה הזמן להתחיל לחפש עבודה חדשה. לא שביתה איטלקית ולא נעליים. לעבוד ולחפש עבודה חדשה בו בזמן.

לשמחתנו המשק נמצא במצב של תעסוקה גבוהה, בוודאי לעובדים צעירים ומוכשרים ואני בטוח שהיא תמצא עבודה חדשה במהרה.

בהצלחה.

[SlowRide]

שתתנחם בזה שבערך 85% מהעובדים לא עוסקים במה שהם אוהבים ומתעניינים באמת.

[Derish]

יש כאן עצות של...ילדים. החיים הם לא פיקניק או גן ילדים.

עבודה לפעמים היא סבבה, ולפעמים היא פשוט גרועה. אבל צריך להתפרנס.

להתפרנס אפשר בדרכים שונות, ובמקום עבודה שמכניס לחייך סטרס לאורך זמן לא צריך להישאר. ככה מקבלים התקף לב, או סתם צוברים תסכולים שמוציאים אח"כ על בן או בת הזוג.

 

אם לבן אדם אין ילדים ומשכנתא ויש חסכונות שניתן להתקיים מהם תקופה סבירה, אז למה לסבול בכוח? לפעמים החיים הם כן פיקניק, ויש אנשים שמתאים להם לעבוד תקופה ולשבת בבית/ללמוד/להתנדב באפריקה תקופה. גם הסבת מקצוע היא נתיב מילוט אפשרי, ויש עוד כמה.

 

רצוי לשמור על ראש פתוח ולא ללכת איתו בקיר.

[vadim6385]

שתתנחם בזה שבערך 85% מהעובדים לא עוסקים במה שהם אוהבים ומתעניינים באמת.

נכון, לא כל אחד יכול להתקבל להיות נהג מבחן של מרצדס.

 

אבל יש לעבוד בתנאים נורמליים, ובעבודה שאתה לא שונא שנאת מוות, ויש להעביר כרטיס כל יום בתקווה שהפעם יהיה לך את האומץ לעשות ככה שימצאו אותך תלוי בשירותים או לדמיין את הפרצוף של הבוס כשאתה מוציא אקדח ומקשט את קירות המשרד שלו עם התוכן של הגולגולת שלך, וכמעט כל לילה בוכה במיטה עד שנרדם.

 

כל זה נכתב מניסיון.

 

רע לך - תלך. שום מקום עבודה לא שווה את השפיות שלך.