איך הייתם מתמודדים עם הילד שלכם היה מעשן סמים קלים בהגזמה?

[tamirh]

אהלן חברים,

רוצה קצת לפרוק כאב ואולי להתייעץ.

קרוב משפחתי בן 20 בן להורים די מבוססים שלא יודעים להגיד "לא" אף פעם.

כבר בגיל 14 החליט הילד שהוא לא הולך ללימודים יותר, וההורים שניסו להתמודד לא הצליחו וויתרו לו.

הילד לא ניסה יותר מדי לחפש עבודה וחי על חשבון ההורים שמזרימים לו כספים.

שנה אחרי הילד התחיל לעשן גראס וההורים שלא ידעו איך להתמודד העדיפו שיעשן בבית, כדי שלפחות יפקחו ויראו שהוא לא מעשן דברים מזיקים יותר. עם הזמן הוא התחיל לעשן כמויות גדולות של גראס/חשיש ובנוסף כל חבריו מעשנים אצלו בבית.

שהגיע לצבא עשה המון בעיות בהתחלה והצבא ישר הבין עם מי יש לו עסק והילד קיבל יומיות קצרות במיוחד.

הילד, פרזיט לא קטן. החליט שהרכב של האמא (שלא עובדת מטעמי בריאות) ישרת אותו לצבא הלוך וחזור.

גם עם הגזרה הזו התקשו להתמודד והוא לוקח את הרכב, רכב מנהלים זללן במיוחד כמעט 80 שקלים ליום נסיעה הלוך וחזור ואותו זה לא מעניין. נוהג בחוסר אחריות ולאחרונה אף לקח את הרכב מהעבודה של אבא שלו ללא ראשות שאין לו עליו ביטוח ועשה איתו תאונה וההורים נאלצו לשלם לנפגע את כל התיקון ללא עזרת ביטוח (מעל 20 אלף שקלים).

הוא כל הזמן עושה להוריו מוניפולציות שהוא יתאבד או יעשה לעצמו משהו, ומכאן הוא שולט בהוריו כמו בובות על חוט.

איך הייתם מתומדדים עם ילד חרא שכזה?

אני מבקש בכל לשון של בקשה לא למתוח ביקורת על ההורים, את שלהם הם קיבלו ומקבלים יום יום.

תודה,

[discoTD5]

כל העצות שיתנו לך כאן לא רלוונטיות.

כהורה אני רוצה לחשוב שהייתי מודיע לו שהוא עף מהבית מחר בבוקר.

כהורה כנראה שלא היו לי הביצים לעשות את זה.

חכה שדריש, (derish) שיש לו הרבה נסיון בתחום, יכנס ויתן את העצות הנכונות.

אני לפחות ממתין בקוצר רוח לעצות שלו...

[davemustaine87]

מה יש לעשות עם זה?

 

הוא 20 שנה רגיל לקבל מה שבא לו מתי שבא לו, לא חושב ששום עיצה תעזור במצב כזה

 

זה או לחתוך את חבל הטבור בבת אחת, ויהיה מה שיהיה, או תהליך פסיכולוגי שיכול לקחת כמה שנים טובות.

[E-A]

פעם הבאה שיאיים להתאבד שישאלו אותו אם הוא צריך עזרה או המלצות'באותו הרגע הוא ייחנק ולא יבין מה קורה פתאום.

הבנאדם כל כך אוהב את עצמו שהוא רק רוח וצלצולים.

שיעיפו אותו מהבית ויסגרו לו את השאלטר,רק ככה הוא יהיה בנאדם

[אומי5]

נראה לי כדאי שהמגיבים יציינו את ניסיונם כהורים ו/או בתחום החינוך.

 

לא דומה דעתו של אב לחמישה לעומת נער בן 19....

[oryo]

ראשית - אני לא הורה בעצמי (נשוי + 2, חתולים... ).

 

לדעתי, יש כאן מקרה די קלאסי של פינוק-יתר, אני בספק שמישהו כאן יחלוק על הדעה הזו.

אני חושב שההורים שלו צריכים לקחת אותו לשיחה, ולנסות להסביר לו שהמעשים שלו ממש פוגעים בהם, נפשית וכלכלית.

זאת, תחת ההנחה שהוא אמנם 'ילד זין' אבל לא שונא את הוריו, ומסביר גדול בשביל להבין את ההשלכות של המעשים שלו (הנחה שלאו דווקא נכונה).

לעשות את השיחה הזו לא באוירה של 'אתה לא בסדר', אלא באוירה של 'המעשים שלך גורמים לנו X Y Z, איך אתה מרגיש עם זה?'. לנסות להגיע יחד איתו למסלול חדש שיאזן את הדברים.

 

אם זה לא עוזר, יש לבצע 'חישוב מסלול מחדש', ולדעתי להודיע באופן חד צדדי שבאופן הדרגתי העזרה שלהם הולכת להתנדף. ולעמוד בזה ולא להתקפל כמו שהם כנראה עשו במשך כל החיים.

[ניקו פ.]

לדעתי, מהיכרות עם סיטואציה דומה אך לא זהה, אם הפתרון [כל פתרון] לא יגיע מההורים או מדמות קרבה אחרת כשיש כזו, אז המקרה די אבוד.

כמובן שיש סיכוי שיום אחד הוא יתעורר ויתאפס על עצמו, אבל קשה לשער כמה זה אפשרי. מהתיאורים שלך נדמה שלא ממש.

 

אין לי ילדים.

ראיתי הורים שיש להם יותר מ-5 ילדים ולא הייתי נותן להם לגדל עציץ.

כמות הילדים שיש לאדם אינה ערבון לטיב העצות שלו בכל הנוגע לילדים או יחסים במשפחה.

מבין מאיפה מגיעה ההמלצה, ודי מסכים אתה, רק אם כבר גילוי נאות אז שידעו לקחת אותו בערבון מוגבל.

עריכה אחרונה ב-21 לאוקטובר, 2015 על ידי ניקו פ.

[Yaroki]

למען האמת הפתרון די קל, מה שקשה הוא היישום. על ההורים לעבור תהליך התפקחות אבל גם זה תלוי ברמת המודעות של ההורים לעצמם ולמצבם. יותר מזה, אם הם באמת דואגים לילד, אעלק ילד, אז יפה שעה אחת קודם כי הרפיסות שלהם פוגעת בו בראש ובראשונה.

כל עניין הגראס הוא שולי פה, רק שיש לו קונוטציות שליליות ולכן סביב הנושא הכי קל להביע את החשש לשלומו של "הילד".

[haranza]

אם הייתי במצב הזה כהורה, הייתי מודיע לילד חגיגית שהוא מעתה ברשות עצמו, סוגר לו את השיבר של הכסף לחלוטין ברגע אחד, ולאט לאט גם מוציא אותו מהבית. ניהול אוטונומיה משל עצמך מכריחה אותך להתנהל נכון. נכון שבמצב כזה הוא עלול ליפול ולכן חשוב שההורים יהיו בקשר תמידי (סמוי וגלוי). סרט שאני ממליץ לראות בהקשר הזה הוא- The Ultimate Gift, מזכיר את הבחור החמוד מהשרשור.

התהליך הזה כפי שנראה מפות"ש יהיה קשה להורים פי כמה מלילד, לכן חשוב שידעו את המחיר שעליהם לשלם בתמורה לעצמאות ובגרות הילד. לדעתי, אם לא יהיה להם את הכוח לסיים את התהליך עדיף שלא יתחילו, זה עלול להיגמר רע יותר מהמצב הנוכחי. התנהגות כזאת וחוסר הכרת הטוב כלפי ההורים יובילו אותו למחוזות רעים בכל החיים, אם בזוגיות שלא תצליח, אם בעבודה או בכל מקום שדורש אינטראקציה אנושית.

כמו שניקו אמר, אין קשר לכמות הילדים ואם אני נשוי או לא.

[Mech Morphix]

קרה עם בן דוד שלי נסגר לו השאלטר לקח לו בערך 4 שנים להתאפס והיום הוא עובד וגר לבד ובן אדם מתפקד לכל דבר רק שהוא התחיל את החיים בגיל 27 במקום בגיל 18 אז כדאי כמה שיותר מהר

[Yaroki]

תמיר, כל מה שרשמתי למעלה לא שולל שבאופן אבסורדי, אך לא מופרך, ההורים "נהנים" באיזשהי צורה מהמצב הקיים.

זה יכול לבוא כמענה לאלף ואחד דברים לא סגורים אצל ההורים.

כל זה מבלי להזכיר היתכנות ליחסים פטולוגיים כמו קשר סימביוטי וכד'.

 

נ.ב

מה שלא ראיתי בפוסט שלך זה את עמדת ההורים, מה הם רוצים?

האם המצב לא מתאים להם יותר ומכאן הם מחפשים פתרונות, או הדברים שרשמת נובעים מנקודת המבט שלך?

עריכה אחרונה ב-21 לאוקטובר, 2015 על ידי Murik

[ניקו פ.]

אני לא הייתי ממהר לזרוק את הילד לרחוב. אולי איומי ההתאבדות לא סרק והוא זקוק תשומת לב.

מצד שני אולי דווקא כדאי שההורים יפגשו עם איש מקצוע כדי שייעץ להם להבין איך הם יכולים לשפר את המצב. הבעיה בד"כ שילוב של אנשים ולא רק מישהו אחד.

בכל מקרה לא מקנא בהם. מכיר סיטואציה מקרוב דומה מקרוב וזה לא פשוט בכלל.

[COMMANDER]

פות"ש, האם ההורים של הבחור ביקשו ממך להתערב?

אם לא, הבעיה היא של ההורים ולא של קרובי משפחה מודאגים. הרי ברור כי הבעיה היא במערכת יחסים ארוכת שנים. כמו שציינת, המשפחה היא בעלת אמצעים ולכן עניין עלות הדלק של הרכב אינה הנושא החשוב.

הבעיה היא שהילד גדל להיות חסר גבולות.

אם היה מדובר באדם צעיר יותר הייתי מציע להורים ללכת ליעוץ הורי ( אני חסיד של שיטת אדלר ), מכיון שהוא כבר חמור גדול, הוריו צריכים רק לנסות למנוע ממנו להתדרדר.

נקודת האור היא שלמרות מצבו הוא משרת בצבא, כלומר מצליח לקבל סמכות חיצונית ממסגרת ברמה כלשהיא. יש לקוות שבשלב כלשהו הבחור יתאפס, ישלים את השכלתו ויבנה את חייו בצורה חיובית.

אם ההורים רוצים לשנות את המצב הם צריכים להחליט מה הם הגבולות שלהם. רק כאשר יקבלו החלטה שהם רוצים לשנות את תגובותיהם יש להם סיכוי להשפיע על הבחור.

עריכה אחרונה ב-21 לאוקטובר, 2015 על ידי COMMANDER

[hans]

מקרים מהסוג הזה הם כמה מהסיבות שגרמו לנו לקחת קורס ייעוץ להורים עוד לפני שמלאו לבכור שנה וחצי. לא נולדים עם כישורים להורות. במקרה הזה אני ממליץ על מעבר מיידי לייעוץ מקצועי בסגנון סופר נני ושות' - ההורים צריכים קודם כול לשקם את עצמם ולבנות מחדש את דפוסי ההתנהגוץ שלהם, ומשם להמשיך הלאה לטיפול בטפיל, שוב, בהתאם להמלצות בעל המקצוע.

ם

[YNV]

אני מכיר כמה דוגמאות כאלה מקרוב (במצב קיצוני פחות, אך דומה) והן עומדות לנגד עיני בחינוך הילדים שלי.

 

לטעמי, שורש הבעיה הוא קודם כל ההורים. הם מטווים לילד (למרות שהוא כבר לא באמת ילד) דרך ומסגרת. הוא גדל בתוך מרחב גבולות שמציבים לו, ואם גבולות הללו מטושטשים, זה לא פלא שהוא חוצה אותם בקלות. באופן החינוך שהעניקו לו לאורך השנים, הם בעצמם גרמו לחלק ניכר מההתדרדרות בנורמות החברתיות שלו.

 

בבת אחת לשנות את אופי יחסם לילד לא ישים בעיני. הם לא נשמעים לי כמי שיכולים פתאום להפוך לקשי עורף ולהפסיק לשתף פעולה עם הגחמות שלו.

הם חייבים ליווי מקצועי שיתמקד קודם כל בהם. שינחה אותם, ילווה אותם ויגרום להם להפנים איך הם באמת יכולים להועיל לילדם.

לטעמי הם זקוקים לליווי פסיכולוגי ארוך. הילד - אם ירצה, יוכל להצטרף, אבל אסור להם לחכות לו. הם גורמים לו עוול לא פחות ממה הוא גורם להם.