חברה שלא אוהבת את הרכב שלך

[In Flames]

אני עם חברה שלי כבר 6 שנים, עם המכונית שלי 3.

המכונית שלי: פיג'ו 206 XS שנת 2001, 3 דלתות, ידנית ועם סאב ומגבר בבגאז'. כלומר: ישנה, לא פרקטית, אין בגאז', בגלל שהיא ידנית צריך להתאמץ כדי לנהוג בה (יש לחברה שלי רישיון אבל היא לא נוהגת).

הייתה תקופה שגרנו ביחד אבל בגלל מחלה במשפחה שלי כל אחד חזר לביתו (באותה עיר). עכשיו רוב הנסיעות שלי עכשיו הן ביונדאי ליסינג של אמא שלי ואבא שלי אמור לקנות רכב חדש מותאם לנכה. הפיג'ו נכון לעכשיו משתמשת אותי בעיקר לנסיעות לרכבת וחזרה.

 

כבר 3 שנים שהחברה לא סובלת את המכונית שלי וכל הזמן מחפשת סיבות למה אני צריך להחליף/למכור ושבכלל אני לא צריך רכב.

 

עכשיו, איך מסבירים לבת זוג שהמכונית בשבילי היא הרבה יותר מסתם כלי תחבורה? הסברים סטנדרטים מביאים לויכוח על התחזוקה ושאני סתם זורק כסף כי אני לא באמת צריך רכב.

איך גורמים לה לנהוג ברכב ידני?

[Mech Morphix]

אתמול כשדיברתי עם החברה ב12 בלילה איכשהו השיחה גלשה להוצאות שלי על האוטו, אני מסביר ביפה (וגם קצת לא, אם צריך) שלא תיכנס לי לכיס ואני לא חלילה לוקח לה אוכל מהצלחת כדי לממן את הרכב.

[michaelbe6]

תראה.. תקשיב.

כשאתה עם חברה כבר 6 שנים, כנראה שהיא חושבת שהקשר הולך לכיוון חתונה(ואולי וכנראה גם אתה ), כאשר החשיבה היא כבר של זוג שההוצאות וההכנסות נחשבות כאחד, אני יכול להבין אותה שהיא חושבת על ההוצאה הזאת כמיותרת (ואני מבין שגם אתה חושב ככה רק שאתה שומר על הרכב מבחינה רגשית), בעולם האמיתי, כשאין גב כלכלי (ואני לא יודע אם יש לכם אחד כזה, אישית נשמע לי שלא), הוצאה מיותרת על רכב היא מותרות ואם אתה לא רוצה להצתרף להפגנה ברחוב רוטשילד בעוד כמה שנים, כדאי שעוד מהיום, לפני הקמת משפחה וילדים, תתחיל לחשוב בצורה רציונאלית ולא רגשית.

המשך יום טוב.

[edan82]

לא ברור לי מדברייך (פותח השרשור) אם גם אתה מסכים שהרכב לא פרקטי, ישן וכו׳ או שאתה בעצם מאוד אוהב את הרכב וזו רק דעת חברתך?

בהנחה ואתם רק חברים, מה אכפת לה מפרקטי ות או חוסר בבגאז׳?

זה לא שאתם זוג נשוי עם ילדים.

 

מעבר לזה, אם אתה רואה את עתידכם המשותף יחד אז שקול ברצינות את דבריו של מיכאל, הוא יודע על מה הוא מדבר.

[In Flames]

תראה.. תקשיב.

כשאתה עם חברה כבר 6 שנים, כנראה שהיא חושבת שהקשר הולך לכיוון חתונה(ואולי וכנראה גם אתה ), כאשר החשיבה היא כבר של זוג שההוצאות וההכנסות נחשבות כאחד, אני יכול להבין אותה שהיא חושבת על ההוצאה הזאת כמיותרת (ואני מבין שגם אתה חושב ככה רק שאתה שומר על הרכב מבחינה רגשית), בעולם האמיתי, כשאין גב כלכלי (ואני לא יודע אם יש לכם אחד כזה, אישית נשמע לי שלא), הוצאה מיותרת על רכב היא מותרות ואם אתה לא רוצה להצתרף להפגנה ברחוב רוטשילד בעוד כמה שנים, כדאי שעוד מהיום, לפני הקמת משפחה וילדים, תתחיל לחשוב בצורה רציונאלית ולא רגשית.

המשך יום טוב.

 

קלעת בול ברוב הנקודות

הקשר שלי לרכב הוא בעיקר ריגשי, אני יכול להסתדר בלעדיו. מצד שני אין לי בעיה להחזיק את הרכב מבחינה כלכלית, אבל הטענת נגד שלה שאני סתם מבזבז כסף על תחזוקה.

 

לא ברור לי מדברייך (פותח השרשור) אם גם אתה מסכים שהרכב לא פרקטי, ישן וכו׳ או שאתה בעצם מאוד אוהב את הרכב וזו רק דעת חברתך?

בהנחה ואתם רק חברים, מה אכפת לה מפרקטי ות או חוסר בבגאז׳?

זה לא שאתם זוג נשוי עם ילדים.

 

מעבר לזה, אם אתה רואה את עתידכם המשותף יחד אז שקול ברצינות את דבריו של מיכאל, הוא יודע על מה הוא מדבר.

 

כמו שכתבתי למיכאל, אני אוהב את הרכב. אין לו שימוש אמיתי חוץ מלספק לי הנאה מנהיגה בדרך לרכבת.

הפרקטיות מפריעה לה כי כשמישהו נוסע איתנו, אני או היא צריכים לצאת כדי שאותו אדם יוכל להכנס

[vadim6385]

תבחן את סדרי העדיפויות שלך, תחשוב מה עדיף לך - חברה או רכב (והשאלה לא טריוויאלית), ותעשה את החושבים שלך.

 

יכול להיות שזה סימן ראשון לזה שהיא הולכת למרר לך את החיים, ולא כ"כ כדאי לך להתחתן איתה.

[stio]

אני אכתוב את זה הכי ישיר שיש: עם כל הכבוד, זה ממש לא עניינה של החברה כמה עולה לך להחזיק את הרכב או כמה עלה הרכב כשרכשת אותו. רכשת אותו מהכסף שלך, הוא רשום על שמך, וזה שאתם ביחד זה לא אומר שהיא צריכה להתערב בעניינים שממש לא שייכים לה (אתם עוד לא נשואים ואין לכם חשבון משותף = לא שייך לה).

 

מכיוון שאתם כבר 6 שנים יחד וכדי לא לעורר מריבות מיותרות, תסביר לה יפה שכמו שאתה לא מתערב לה בקניית בגדים, מוצרי קוסמטיקה, הטיול שעשתה (אם עשתה) אחרי הצבא וכל ההוצאות האחרות שלה, כך אתה מצפה שלא תתערב לך בהוצאות שלך. כל אחד יעשה עם הכסף שלו מה שהוא רוצה, ולכל אחד יש את התחביבים והחלומות שלו. מה שבעיני החברה נתפס כבזבוז כסף, נתפס בעניך כהוצאה לגיטימית וזה בסדר גמור.

[michaelbe6]

קלעת בול ברוב הנקודות

הקשר שלי לרכב הוא בעיקר ריגשי, אני יכול להסתדר בלעדיו. מצד שני אין לי בעיה להחזיק את הרכב מבחינה כלכלית, אבל הטענת נגד שלה שאני סתם מבזבז כסף על תחזוקה.

 

 

 

כמו שכתבתי למיכאל, אני אוהב את הרכב. אין לו שימוש אמיתי חוץ מלספק לי הנאה מנהיגה בדרך לרכבת.

הפרקטיות מפריעה לה כי כשמישהו נוסע איתנו, אני או היא צריכים לצאת כדי שאותו אדם יוכל להכנס

 

חלק מתחום המומחיות שלי זה לדעת לקרוא אנשים, אני בדרך כלל לא טועה...

כשאני מדבר על גב כלכלי, אני מדבר לא על שנה שנתיים קדימה, אני מדבר על רחוק יותר וכרגע אתה כנראה בבניית הבסיס שלך מבחינה כלכלית, תעשה חושבים עם עצמך, אם הרכב באמת נחוץ או שהוא סתם סוג של הרגל, תעשה את הבעד ונגד מבחינה כספית ותקבל החלטה אם כדאי להשאירו או לא.

אם אתה רואה את עצמך כבעל בעתיד של בת הזוג שלך, קח בחשבון שחיי נישואים אלו חיי פשרות , של שתי הצדדים (כדאי שגם היא תדע את זה) פעם אחד מוותר על משהו ופעם אחרת הבן זוג מוותר.

אולי זאת הפעם שלך לוותר.. תחשוב על זה..

[Derish]

מיכאל כנראה זיהה נכון את המניעים של בת זוגך, אך אינני מסכים עם גישתה. לתחזק מכונית ישנה שלא נוסעת הרבה זה לא עניין יקר במיוחד והנסיון לגרום לך להיפטר ממנה שקול להערה מצדך על כך שאולי כדאי לה לצמצם בכמות הביקורים אצל הקוסמטיקאית או לבחור ספר זול יותר. במילים אחרות: לא עניינה וחורג מגבולות הגזרה. זה לא שאתה מתעדף את האוטו מעל הילדים או החופשה שתכננתם לקיץ, סה"כ משהו פרטי שעושה לך טוב בחיים.

 

השאיפה הזאת לספור כל שקל כבר משלב מוקדם יחסית בחייכם המשותפים עלול להגביל אותך מאד בעתיד. המכונית היא בסה"כ מטבע עם ערך יציב למדי שאותו ניתן יהיה להחליף בעת הצורך בדברים אחרים. תמכור את זה עכשיו ועם מה תישאר? רק כסף שאותו אתם מנהלים באופן משותף (כך נשמע). זה לא מתכון בריא במיוחד לזוגיות טובה.

[falou]

מיכאל, אבל כרגע הם לא כלכלה אחת, הם כלכלות נפרדות.

 

לפותח השרשור, עם האישה תברר קודם מה מפריע לה. יכול להיות שזו העובדה שהיא לא יכולה לנהוג ברכב. אם זה לא זה, תסביר לה שאתה שומע ומבין אותה, אבל שכרגע, כל זמן שאתם חיים בנפרד (אתם חיים בנפרד?), אתה יכול להוציא את הכסף שלך על התחביבים שלך, והרכב הזה הוא תחביב.

ככה, בלי לשלוח אותה לעזאזל, ובלי להגיד לה שזה לא עניינה, תגיד לה שדעתה לגיטימית, אבל כרגע... זה מה שאתה רוצה.

 

כי אחד הדברים בזוגיות זה לא רק להתפשר, אלא גם לדעת לחיות עם אי הסכמות קבועות...

[discoTD5]

שתירגע, ומהר.

זה מה שעושה לך כיף. זה התחביב שלך.

מבחינתה (וכמוה כך 99.5% מהנשים האחרות) התחביב המועדף זה שאתה תבוא איתה לקניון עם חברות שלה, תלבש רק מה שהיא קונה לך, תסחוב לה את השקיות, ותסתכל עליה במבטים מלאי הערצה.

כתבתי 99.5% כי תכף ירשום מישהו כאן שאישתו מפרגנת לו BRZ חדשה, ובכלל שיקנה אופנוע כבד. (עשתה לו ביטוח חיים. אין סיבה אחרת).

חליק. לדעת לא להשתלט לאחר על החיים זה קשה מאוד.

אל תמכור, אל תמכור, אל תמכור.

מקסימום תשדרג.

[razmel]

בלדה לסוכן כפול. משינה.

ואשתו אמרה לו יוסף תשנה את הגישה הוא אמר לה תהיי בשקט והחליף את האישה

[lanosforce]

כנראה שהחברה שלך ממתינה בקוצר רוח לשדרוג תוכנה מחברה 7.0 לאשה 1.0

 

והיא כבר מכינה את התשתית הכלכלית-פרקטית לאיך שהחיים שלכם יראו אחרי שתוכנת עזר "ילד 1.0" כבר יהיו בשלבי פיתוח

 

 

עכשיו - אם הפרוטה מצויה בכיסך ואתה יכול להחזיק את הרכב הזה ולא מפריע לך - אולי כדאי שתקנה לחברה "רכב לאשה" כמו שאומרים ברמזור ותהיה מוכן לזה שאתה כנראה תנהג בגרוטאה - במקרה הזה לפי מה שאני מבין, אתה כבר נוהג בה

 

(לפחות מנקודת מבטה של החברה כן?)

 

בכל מקרה - אני אתן לך את הסיפור שלי לפני ואחרי החתונה.

 

לפני החתונה:

 

היתה לי דייהו לאנוס (מכאן נגזר הכינוי שלי - לא לאנוס ולא כוח) כשהכרתי את החברה השביעית שלי אשכרה! ותוך חצי שנה שאכלתי 16K אלף שקלים תקלות על הלאונס, סידרתי אותה ומכרתי אותה לקיבינמט אחרי שהפסדתי גם על הערך שלה 20K שקלים תוך שנה!

 

או קיי - קניתי קורולה 96 שלימים הפכה לרכב ששירת אותנו במשך כמעט שמונה שנים!

 

עברנו בשלב מסויים לגור ביחד והחלטנו להתחתן אחרי חצי שנה, החתונה הגיעה שנה וחצי אחרי שעברנו לגור ביחד.

 

אחרי החתונה ותוך כדי בעצם:

 

בזמן הזה - אני עבדתי בחברת מחשבים ביפו ואשתי עבדה ברמת החי"ל (רמת החייל עבורך) ופשוט חלקנו את הרכב - במשך שלוש שנים, כמעט יום יום - אני הייתי מסיע אותנו עד יפו, היא היתה ממשיכה לת"א ובערב חוזרת לקחת אותי ואני הייתי מסיע אותנו הביתה.

 

וכן - היא נוהגת טוב סה"כ אבל אני לא סובל להיות מוסע! אז אני הנהג כששנינו באותו רכב יחד.

 

לא היתה לי בעיה עם זה כי באותה תקופה המשכורות שלנו פשוט לא איפשרו להחזיק שני רכבים, זה היה נראה לי נכון והוגן.

 

 

אחרי החתונה ואחרי מציאת עבודה טובה (שאני עובד בה עד היום בעצם):

 

הדבר הראשון שעשיתי זה לקחת רכב ליסינג ולתת לאשה את הקורולה 96 כרכב שני.

 

באותה תקופה כבר עבדנו שנינו ברמת החייל ולכן אני הסעתי והחזרתי את שנינו בעזרת הרכב ליסינג.

 

הרכב השני הוחזק רק בכדי שיהיה לי את החופש שלי והשקט הנפשי לי לנסוע לאן שאני רוצה מתי שאני רוצה - היות ועברנו לגור בראש העין במקום חולון איפה שאי אפשר פשוט לתפוס אוטובוס ולהגיע לעבודה\מרכז.

 

הקורולה בקושי נסעה בתכלס - אולי פעם פעמיים בשבוע ובימים שלא עבדנו את אותן השעות.

 

 

ילדים:

 

ואז הגיע השלב הבא - האשה נכנסה להריון עם הילדה המדהימה שיש לנו היום (בת שנה ושלושה חודשים) להנות ממה.

 

אני החזרתי את רכב הליסינג כשסיימתי את החוזה שלו בגלל שהוא לא השתלם לי וקניתי לי רכב "מנהלים" - טויוטה אוונסיס.

 

זה היה שנה לפני ההריון בעצם - פשוט החלטתי שבא לי להתפנק על משהו קצת יותר מ1.6 ליטר ואני חייב לאמר שאני מת על הרכב.

 

החלפתי אותו כי תכננו משפחה ורציתי לעצמי רכב גדול שגם תיכנס בו עגלת תינוק וגם מערכת הסטריאו שלי (שהיא "קצת" חריגה לארץ הזאת)

 

ואכן כך היה.

 

האשה נכנסה להריון ואני נכנסתי לסרטים שהיא נוסעת לי לעבודה במקרר יפני

 

הצעתי לה את האוונסיס - היא לא רצתה כי הרכב גדול לה ומסורבל לה מידי :shock:

 

אז הבנתי שאין מנוס וצריך להביא לאשה (ולילדה שגדלה לה בבטן) משהו נוח יותר ובטיחותי יותר והבאתי לה רנו מגאן 08 עם שלוש שנים אחריות.

 

 

זה המצב עד היום ------ ועכשיו זה הרגע שבו אני מחזיר אותך למה שקשור אליך אחרי כל הסיפור הזה ובעצם מביא לך את נקודת המבט שלי וגם קצת מהחיים האמיתיים.

 

 

תראה, הפרוטה מצוייה בכיסי - אמנם לא להשתגע אבל אני כן יכול להרשות לעצמי להתפנק על רכב.

 

חשבתי אולי לרכוש מאבא שלי את הרכב שלו - אותה ליגה אבל כמה שנים קדימה.

חשבתי אולי לחכות עוד קצת וללכת על משהו "קצת" יותר מפנק כמו ביואיק לה קרוס או בימר סדרה 3 (לא חדשות כן - רק להתפנק על רכב גדול יותר או טוב יותר או כל דבר רק יותר)

חשבתי על אלפא נחמדה

 

ואז האשה נתנה פטיש בראש

 

ואמרה - תודה על הרנו שהיא נוחה ובטיחוטית אבל אני לא אוהבת את הגיר שלה!

 

ו - מה אתה צריך רכב גדול כל כך לנסוע לעבודה כל יום לבדך? ! (תמיד תשים סימן קריאה או קריעה בגלל התלונה של האשה כן?)

 

ובסופו של דבר הבנתי שכן - היא צודקת

והבנתי שכן - אני אוהב אותה למרות שבא לי לקחת אקדח ו

והבנתי שכן - למרות שאני יכול להרשות לעצמי להתפנק - יש דברים טובים יותר שאפשר לעשות עם הכסף הזה.

 

ובסופו של דבר הבנתי שאם לא הייתי בוחר בדרך הזו - היום הייתי רווק עם רכב בן זונה - אבל הולך לישון בלילה לבד ובלי הילדה המדהימה הזאת שאני לא יכול להפסיק לחשוב עליה גם עכשיו.

 

אז מה הולך לקרות?

 

אני רוצה לקנות לי איזו מיני חדשה (לרדת מאוונסיס לפג'ו 107 שתבין על מה אני מדבר איתך) ולשים בה מערכת וזה יהיה הרכב לעבודה\רכב שני

ולבית רכב משפחתי סטנדרתי ואמין (יכול להיות גם משהו מפנק - אבל חייב להיות אמין) עם תצרוכת דלק שפויה לנסיעות לסופי שבוע ולאשה לעבודה שלה ולהסתדר עם הילדה באמצע שבוע (היא עובדת כרגע בתוך העיר אז הנסיעות הן שוליות מאוד והדלק זניח)

 

 

אז - תעשה את החושבים שלך לבד

 

להתבגר קצת ולהבין שהחברה רומזת לך על הצעד הבא.

 

או להשאר רווק עם רכב. (ואף אחד לא אמר שאתה לא תהיה מאושר - רק בודד לעיתים תקופות)

 

בהזדמנות זו הרשה לי לצטט את כריס רוק -

 

רווק ובודד

או נשוי ומשועמם רצח

אין אושר בשום מקום!

 

באנגלית זה נשמע יותר טוב -

 

single and lonely or board out of your fucking mind

aint no happiness nowhere

 

[Keyser]

חברה שלך חצופה. באיזו זכות היא מנסה לקבוע לך במה אתה נוהג? נשמעת כמו מישהי שתסחט לך את המיץ עד שתקנה רכב ״שהיא״ רוצה.

[liav12]

אתמול כשדיברתי עם החברה ב12 בלילה איכשהו השיחה גלשה להוצאות שלי על האוטו, אני מסביר ביפה (וגם קצת לא, אם צריך) שלא תיכנס לי לכיס ואני לא חלילה לוקח לה אוכל מהצלחת כדי לממן את הרכב.

 

התשובה הכי טובה שקראתי.

ממליץ לאמץ את המילים הנ"ל.

 

אגב, האקסית שלי דווקא אהבה את הסופר לנסר שאני נוהג בה היום, אולי בגלל שהיא נהגה בפורד פיאסטה 93?