חברה לוחצת על חתונה, מה עושים?

[Opel Astra GSI]

שלום לכולם,

אספר בקצרה על עצמי ועליה.

 

אני - בן 25 בקרוב, קצין, שנה שנייה בקבע. לאחרונה עברתי ליחידה פתוחה לאחר שירות של 11-3.

הנדסאי מכונות בהשכלתי. מתכוון להתחיל ללמוד שנה הבאה הנדסת מכונות.

 

היא- בת 23 בקרוב, נגדת בקבע בגדוד חי"ר, יציאות חמשושים. השכלתה 12 שנות לימוד עם בגרות.

עוד לא החליטה אם היא מתכוונת להשתחרר וללמוד, או להמשיך בקבע(גם אם תמשיך,אין בטחון שתכנס לקבע מובהק ולאחר 7 שנות שירות היא תוכל למצוא את עצמה בלי עבודה מסודרת).

 

קצת רקע עלינו כזוג - הכרנו כששירתנו באותו בגדוד, מכירים מזה כשנתיים(שבוע הבא).

אנחנו אוהבים אחד את השניה וברור לנו שנתחתן בשלב זה או אחר בחיים שלנו.

היא מאוד רוצה להתחתן עד הקיץ הבא ובעתיד הקרוב גם להקים משפחה.

 

אני לא מעוניין להתחתן בשלב זה, מכיוון שאיני רואה סיבה להתחתן ללא יציבות כלכלית ובוודאי שלא להקים משפחה. אני בן אדם מחושב ולא רוצה להיכנס להרפתקאות. אי אפשר לכלכל זוג וילד ממשכורת אחת של נגדת צעירה ובטח שלא אוכל לחיות עם ההרגשה שאני לא נותן יד בפרנסה-לפחות לא בשלוש השנים הראשונות.

אני אהיה מוכן להתחתן לאחר שאסיים לימודים, ולהביא ילדים כשתהיה עבודה מסודרת- בערך בגיל 30 במקרה הטוב.

 

לשנינו יש מעט חסכונות שביחד מסתכמים לכדי 200 אלף שקלים,לכל אחד מאיתנו יש רכב פרטי וההורים שלה יתנו לנו יחידת דיור כשנתחתן.

אני מנגד לא מעוניין לקבל יחידת דיור מההורים שלה, אני לא ארגיש בנוח לגור בחצר האחורית של ההורים שלה, ולכשיהיו ריבים, שההורים שלה ישמעו אותנו. אני לא מוכן להתחתן ולחיות על חשבונה/על החסכונות שלי/חשבון הורים בתקופת ה4 שנות לימודים.

 

אני לא מצליח להוריד אותה מעניין החתונה, וכמה שאני מסביר לה את הצד שלי, היא לא מוכנה לזה וטוענת שכל מה שאני אומר זה לא נכון.

בצד של מי הנכם תומכים?

איך אני יכול להוריד אותה מעניין החתונה לשלוש השנים הקרובות?

 

אני מצטער שרשמתי הכל הצורה מבולגנת ולא הכי ברורה, ואם החסרתי פרטים חשובים, אוסיף במידת הצורך.

[Fitch]

אני לא מעוניין להתחתן בשלב זה

 

לדעתי עלית על זה. ואתה צודק.

 

יש לה חברות שמתחתנות בצרורות?

אם ברור לכם שתתחתנו אפשר להתפשר על זה שתהיו מאורסים תקופה ארוכה (חצי צרה).

[razmel]

מה התחביב שלה? נכנס לפורום אוף טופיק שהיא חברה בו, נשמע את גרסתה, ואז נפסוק.

[amir74]

לעניות דעתי, תתחתן.

עצם העובדה שיש לכם את הביטחון של יחידת הדיור פותר את הבעיה הכספית הכי גדולה. כל השאר זה אי נוחיות שפותרים בהמשך החיים.

יציבות כלכלית לא תהיה לך בשום מקום, גם עובדי מדינה עם קביעות ניתן לפטר.

[ליאור קלה]

נכון, תתחתן כי רק ככה תקבל פאקינג יחידת דיור. זהו, אתה מסודר בחיים.

איך שאני רואה את זה, חברה שלך מחפשת בעל ולא שותף לחיים.

אין לך יותר מידי ברירות, מה שנקרא lose lose situation

[DORSHR1]

בצד שלך כי אתה בפורום לא היא

ועכשיו ברצינות, עדיין בצד שלך! אתה לא רוצה להתחתן אתה לא חייב אם היא רוצה ממך את הילדים ואיתך את החתונה היא תחכה.

היא אוהבת אותך כמו שאמרת, ונגיד וחס וחלילה לא תתפשרו מי הבטיח לה שהיא תמצא את זה כל כך מהר?

אני איתך אך אפשרי להתגמש בכל זאת אתה יודע שאיתה אתה תתחתן אז עוד שנתיים להתחתן, ולגור שנתיים אצל ההורים שלה,

לחסוך עוד קצת כסף ובנתיים לגור שנתיים ביחידת דיור שלהם שנתיים.

[RK]

בנסיבות שתיארת - תתחתן. אין לך מניעה אמיתית לעשות את זה חוץ מאיזשהו רצון להוכיח שאתה יכול לבד. אין לך שום מושג מה יהיה מחר ואם באמת תצליח, אבל בינתיים השנים עוברות. יש לך מטריה נחמדה להיעזר בה בשנים הראשונות - תנצל אותה.

 

אלא אם כל התיאוריה שלך היא בעצם הסוואה לאי רצון אמיתי להתחתן עם החברה שלך, ואז תשכח כל מה שאמרתי.

[Opel Astra GSI]

לדעתי עלית על זה. ואתה צודק.

 

יש לה חברות שמתחתנות בצרורות?

אם ברור לכם שתתחתנו אפשר להתפשר על זה שתהיו מאורסים תקופה ארוכה (חצי צרה).

 

יאפ... והשיא הגיע כשחבר שלי התחתן אחרי 5 חודשים בלבד לאחר שהכיר את חברתו...

[roee]

הבעיה שלך היא לא החתונה, אלא מה שבא אחר כך. אם היא נכנסת לקבע ולא לומדת, כנראה שהיא תרגיש שזה זמן נכון בשבילה להקים משפחה כי היא בנקודה המתאימה מבחינת החיים לעשות כן (הכנסה יציבה, בלי הפרעות משמעותיות כמו לימודים וכו'). בעצם מבחינתה, אם היא רואה את הקבע כאפיק סביר ורצוי, אין סיבה שלא להקים משפחה כבר עכשיו (בהנחה שאתם גרים אצל ההורים שלה).

 

בוא ואני אתן לך עצה מאיש צבא אמיתי. לא סתם איש צבא, אלא אדמירל - האדמירל אקבר:

 

 

היא סוגרת כאן כמה פינות - המשכורת שלה תחזיק אותכם בקלות אם אתם גרים אצל ההורים, האמא שלה תעזור בטיפול בילד והתפקיד שלך יצומצם לכדי שק אשכים הולך על שניים.

 

אין לי שום דבר נגד חתונה, השאלה היא אם אתם מסונכרנים על היתר. לי נשמע שלא כלכך אבל רק אתם מכירים את עצמכם.

[Keyser]

להיכנס לחתונה בלחץ לא נשמע לי בריא במיוחד.

לשניכם יש סכום לא גדול (במונחי דיור של היום, כמובן) ולגור אצל הורים של צד מסויים נשמע לי מוזר. אם יחידת הדיור היא משהו נפרד אז אפשר לבלוע את הצפרדע, אבל אם זה ממש מחובר לבית זה עלול לגרום למצבים לא נעימים בכלל.

 

אתה רוצה שנה הבאה ללמוד. האם אתה חושב שתוכל לעבוד תו"כ? האם המשכורת שלה תוכל להחזיק אותך ואותה + תוספת בעתיד? מה היא מתכוונת לעשות במידה ולא תמשיך לקבע? לדעתי יש פה יותר מדי "אי וודאויות" מכדי להיכנס לחתונה.

 

And also, כמו שroee אמר it's a trap

[Opel Astra GSI]

מה התחביב שלה? נכנס לפורום אוף טופיק שהיא חברה בו, נשמע את גרסתה, ואז נפסוק.

 

אני אתן לה לקרוא ולהגיב

[נהג מתחיל]

חתונה עכשיו תמנע ממנה את הצורך להתקדם בחיים, ללמוד ולהוציא מעצמה משהו. אתה לא רוצה אישה כזו.

 

חתונה זה שטויות, הבעיה זה ילדים, אהובים ומקסימים ככל שיהיו, מצמצמים באופן משמעותי את יכולת הבחירה שלכם מבחינת קריירה, עתיד וכדומה.

 

עיצה שלי, אל תעשה את זה עכשיו בנאדם.

 

That said, בוא נתערב שתוך 6 חודשים אתה נשוי?

[איציק נ.]

למרות שה"אופנה" היום מדברת על ביסוס כלכלי ואז הבאת ילדים לעולם, בגיל 30-35 לפחות, אני אדבר מתוך ניסיוני והשקפת עולמי:

 

לדעתי האישית, מתוך ניסיוני, אם הייתי מוצא את האחת הנכונה כבר אז - עדיף היה לי להתחתן ולהקים משפחה בגיל מוקדם יותר. האמת, דאז באמת חשבתי שמצאתי את "ה"אחת אבל אז המציאות הביאה לי כאפה מצלצלת. בסופו של דבר התחתנתי בגיל 29 (היום בן 34 וחצי).

 

הסיבות העיקריות שבגללן כדאי להתחתן צעיר הן, לדעתי:

 

1. ככל שצעירים יותר, קל יותר להביא ילדים לעולם. נכון שבגיל 17 אם הביצית פוגשת חלקיק שפיך\זרע זה מייד הריון בטוח, אבל בטווח גילאים של 30-35 זה לעיתים לא הולך כמו שחושבים (מתכננים להתחתן בגיל 30 ואז עומדים מול מציאות שהיא לא בדיוק כמו התיכנון שהיה) וברגע שעוברים את גיל 35 (של האישה) קיימים סיכונים נוספים לעובר. בכל מקרה, ככל שמביאים ילדים בגיל צעיר יותר, הסיכוי לתסמונות הוא נמוך יותר והקליטה מאוד מהירה בד"כ. הסטטיסטיקה של ילדים בריאים והריון תקין לחלוטין אומרת שכדאי לעשות את זה צעיר ככל שאפשר.

 

2. בהנחה שאתה רוצה לגדל ילדים מחונכים לתפארת - ההתמודדות מול ילדים גדלים דורשת, לדעתי האישית, המון כוחות נפשיים.

לצערי, רוב האנשים שאני נתקל בהם בגילאי ה 35-40 הם בגדר "סוסים מתים" ואתה רואה שההתמודדות שלהם היום מול ילדים היא עלובה במקרה הטוב - אז תאמין לי שבעוד 15-17 שנה כאשר יהיה לך TEENAGER בבית ואתה בן כמעט 60, זה לא כיף. שלא לדבר על העובדה המצערת שבגלל העניין הזה בדיוק (הורים שלא מתמודדים) גודל כאן דור של פרזיטים תלותיים בהורים שלא תורם לכלום חוץ מלהרוס לך את החיים.

 

3. להיות הורה צעיר זה טוב. זה יאפשר לך לסיים את שלב גידול הילדים בגיל נורמלי (עד שהם יעזבו את הקן) ולהמשיך להנות מהחיים בין גיל 50 ל 60 כאשר יש לך עוד כוחות ואתה יכול לטייל (בעולם) ולהנות שוב מזוגיות עם אישתך, וגם לעזור לילדים עד כמה שתוכל (מכל הבחינות שתרצה לעזור להם).

 

4. צא מהאשליה שבאמת "תתבסס כלכלית" ואז תביא ילדים. החיים זה לא מערכת שעות של בי"ס יסודי. אנשים שבאמת מגיעים לביסוס כלכלי מוצאים את עצמם בגיל 40 עם 2 ילדים פיצפונים ו-0 כוחות נפשיים להתמודד איתם (מה שמוביל להוצאות אדירות על "אופר"\שמרטפות\פסיכולוגים\יועצים וכד'). להזכירך, "פעם" אישה אחת יכלה לגדל גם 7 ילדים בלי עזרה מהבעל - היום היא לא מסוגלת לאחד.

 

את מה שכתבתי לך כאן, לא יספרו לך חברים או ברחוב - אבל זה מה שכולם יודעים, חווים ולא תמיד מעיזים לדבר עליו.

המלצה שלי: אם אתה באמת רוצה להביא ילדים לעולם ולהשקיע בהם (חינוך) וזמן, וכח - תביא אותם צעיר.

 

בהצלחה

 

איציק

[elik0]

רועי, זה שימוש לא נכון באדמירל.

 

תבדוק מחדש מה העלית הרגע

[אלעד]

בתור נשוי טרי יחסית (פחות משנה), אני מצטרף לדעתו של רומן. אם אתם ממילא גרים יחד, החתונה לא באמת תשנה הרבה בחיי היומיום, אם בכלל.

אומרים שההבדל האמיתי מגיע עם הצאצא הראשון. לא יודע, אני עוד לא שם למרות שלא לעולם חוסן.

בקיצור: קולולולולולולולו!