עלילות משטרת ישראל והרשות השופטת

[ork21]

http://www.dinimveod.co.il/Document.aspx?docId=1283503&tabId=briefTab

 

לפניכם פסק דין על ערעור שהגיש "קצין" תנועה אלים, ופסק הדין הקל לדעתי שקיבל.

האם מישהו חושב אחרת?

[THE-ONE]

מצטער, אני עוד לא מנוי...

[d.j benyosef]

זה רק למנויים.

[ork21]

בבקשה

מספר הליך

 

 

 

 

עפ 10075-09-09

שם ביהמ"ש

 

מחוזי חיפה

שמות הצדדים

 

מרדכי בן- עטר נגד מדינת ישראל

ב"כ הצדדים

 

בשם התובע / המבקש / המערער: מנחם רובינשטיין

בשם הנתבע / המשיב: גב' שלי זאביפרקליטות מחוז חיפה,

הרכב שופטים

 

כבוד השופטים: , ש. ברלינר, סגן נשיא (אב"ד) , י. גריל, סגן נשיא , ב. בר-זיו

תקציר

 

בית המשפט המחוזי דחה ערעור על הרשעת קצין משטרה בעבירות של תקיפה, שימוש לרעה בכח משרה, מרמה והפרת אמונים ועל גזר דינו הכולל 4 חודשי עבודות שירות. נקבע כי המערער תקף אזרח בכביש תוך שימוש בסמכותו כשוטר וכן העניק לחבריו שירותים אשר קשורים לתפקידו המשטרתי. בכך נעשה מעשה שרירותי תוך שימוש לרעה בכח משרה וכן, נעברה העבירה של מרמה והפרת אמנוים מאחר והמערער היה מודע לכך שהוא פועל בניגוד לנהלים ולהנחיות ובניגוד לכל צידוק ענייני אמיתי. לעניין גזר הדין, נקבע כי גזר הדין מידתי, מאוזן וראוי.

רקע עובדתי

 

כנגד המערער הוגש כתב אישום בו נטען, כי המערער, אשר שימש כקצין משטרה, תקף אזרח שעמו הסתכסך במהלך נהיגה בכביש.עוד נטען, כי המערער העניק לחבריו שירותים הקשורים לתפקידו במשטרת ישראל וזאת שלא כדין. בגין מעשים אלו הורשע המערער בעבירה של תקיפה סתם, שימוש לרעה בכוח משרה ובעבירה של מירמה והפרת אמונים ונגזרו עליו, בין היתר, 4 חודשי עבודות שירות. מכאן הערעור. לטענת המערער, חלה התיישנות על העבירות וכן, לגופו של עניין, לא הוכחו מעבר לספק סביר העבירות בהן הורשע. לבסוף, טען המערער כנגד חומרת גזר הדין. לטענת המשיבה מירוץ ההתיישנות מתחיל עת נפתחה החקירה וכן הוכחו העבירות בהן הורשע המערער. לעניין גזר הדין, טענה שבית משפט קמא התחשב במכלול הנסיבות הרלוונטיות.

דיון משפטי

 

בית המשפט קבע:

במועד בו הוגש כתב האישום טרם חלפה תקופת ההתיישנות בת חמש השנים בעבירות מסוג עוון, בשים לב להוראות החסד"פ לפיהן יתחיל מניין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה. בענייננו, מניין תקופת ההתיישנות יימנה החל מן המועד בו נחקר המערער במסגרת חידוש החקירה ומכאן שבמועד הגשת כתב האישום טרם התיישנו העבירות.

 

על בית-המשפט לבחון היטב האם מידת הפגיעה באינטרס הציבורי מצדיקה את הפעלתו של מנגנון המשפט הפלילי. בהקשר לאמור, יש לפרש את עבירת שימוש לרעה בכח משרה כשהיא מדברת על שימוש לרעה בסמכות ובמעשה שרירותי. בשניים אלה טמון יסוד השחיתות, שבהיעדרו לא נעברת העבירה הפלילית. התנהלותו של המתלונן באופן נהיגתו בכביש היתה אכן בלתי הולמת. עם זאת, המערער חצה את גבול המותר כאשר תוך כדי שימוש בסמכותו כשוטר היכה באגרופו את המתלונן. ברי שאילו היה המערער מתנהל באופן תקין, היה המערער רושם דו"ח תנועה למתלונן ומפעיל את סמכויותיו כשוטר כחוק.

 

זאת ועוד, בצדק קבע בית-משפט קמא שהתנהגותו של המערער מהווה מעשה מירמה והפרת אמונים ומתקיימים בעניינו הרכיבים הנדרשים בעבירה זו, ולרבות היסוד הנפשי הואיל והמערער כקצין משטרה, היה מודע לכך שהוא פועל בניגוד לנוהלים ולהנחיות ובניגוד לכל צידוק ענייני אמיתי. יתר על כן, המערער ביצע עבירות אלה יותר מפעם אחת ומכאן שאין המדובר במעידה חד-פעמית ובודדת אלא בדפוס פעולה שהמערער אימץ לעצמו.

 

גזר הדין של בית משפט קמא הוא מידתי, מאוזן וראוי, והוא מביא בחשבון הן את חומרת העבירות, חומרה שעליה לא יכולה להיות מחלוקת, והן את נסיבותיו האישיות של המערער. אשר על כן, אין לקבל את הערעור על גזר הדין פרט לכך שיש להפחית את תקופת "מעצר הימים", של המערער מארבעת חודשי המאסר שבעבודת שירות.

 

הערעור נדחה.

[Daniel_Vti]

אין בו שום טענה לעבר פלילי שלו :\

[falou]

לפניכם פסק דין על ערעור שהגיש "קצין" תנועה אלים, ופסק הדין הקל לדעתי שקיבל.

האם מישהו חושב אחרת?

 

איך אפשר לחשוב כך או אחרת, אם אין אנו יודעים את עובדות המקרה?