גבינת צ'דר והמטבח הישראלי

[vadim6385]

לצ'דר אין ריח של אמוניה או גרביים או גרביים של פועל אחרי יום עבודה במפעל אמוניה.

[gsi16v]

השאלה מה הסיבה שהן הולכות ממש טוב בעיקר עם המאכלים שציינת ?

ולא למשל כגבינה לטוסט..

כמו שציפס הולך עם שניצל ופלאפל בפיתה ושווארמה בלאפה אז גבינה על בשר

 

Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

[bagira]

1.בכלל, גבינות מיוחדות לא ממש פופולאריות בישראל (ולא, עמק לא נחשב וגם קוטג' לא נחשב).

 

2. צ'דר סתם גבינה אנגלית בינונית באיכותה וטעמה.

 

3. בגלל שהיא אנגלית (ולא צריך להרחיב על הקולינריה המגוחכת האנגלית), היא גם מאוד פופולארית בארצות הקומון-וולט ובארה"ב ושם היא קיבלה מצד אחד את הפריצה שלה ומצד שני, את האספקט התעשייתי-גומי-סינטטי שלה.

 

4. צ'דר מייצור לא תעשייתי, איכותי, עם יישון כראוי במערות, היא גבינה נהדרת, אבל היא טיפה קטנה בים של זבל פלסטיקי שמתהדר בשם צ'דר שאפילו אין לו מה שנקרא בצרפתית אפלסיון קונטרולה שזו הגדרה מדוייקת מה זה צ'דר, איפה מותר לייצר אותו, איך לייצר וכו', בקיצור, כל זבלה שאיזה מפעל מייצר מחצי חלבון מהצומח וחצי חלבון מקרטונים ממוחזרים יכול להתהדר בשם צ'דר.

 

בקיצור, אין למה להתגעגע, סתם גבינה.

[חן ג.]

השאלה מה הסיבה שהן הולכות ממש טוב בעיקר עם המאכלים שציינת ?

ולא למשל כגבינה לטוסט..

 

בגבינה קשה יש הרבה מאוד חומצה גלומטית. הטעם הגלוטמי (הטעם החמישי, שניתן לתארו כ"בשרני") קיים גם במוצרי בשר וכשאתה מתסף אותם בגלוטומט, אתה מבליט את הטעם הזה.

 

האופן שבו מפזרים פרמז'ן מגורר על אוכל, למשל, הוא הדבר הכי קרוב לשימוש במונוסודיום גלוטומט טהור כתבלין.

 

אגב, אני לא סובל צ'דר (או, כמו שבגירה הסביר, את מה שקוראים לו צ'דר).

עריכה אחרונה ב-29 לינואר, 2019 על ידי חן ג.

[ניקו פ.]

אני אישית מאוד אוהב את הצ'דר האדום הגרמני שיש בטיב טעם. הוא יוצא מעולה בבישול.

ניסיתי את הבופאלו מוצרלה בטיב טעם, היא טובה, אבל לדעתי לא שווה את המחיר שלה. אם זה לבישול, אז בכלל אין בה צורך כי דווקא עודף הנוזלים שבה על פני מוצרלה מבקר עומד לרעתה.

[vadim6385]

לא מתחבר לצ׳דר הגרמני.

 

האמריקאי יותר טעים.

[bagira]

איזה צ'דר אמריקאי למשל אתה אוהב?

[Keyser]

עניין ההתאמה של גבינות לאוכל הוא נושא שנאמרו בו כל כך הרבה שטויות, שקשה לסנן.

מעבר להיגיון הפשוט של הימנעות משילוב טעמים עזים מדי בו זמנית - שהוא אגב נכון לכל סוגי המאכלים - רוב כללי האצבע שנתקלתי בהם הם פשוט לא נכונים. ואני עדין.

 

אנשים בארץ לא רגילים לניחוחות עזים של אמוניה/גרביים ושאר ריחות אופייניים של מרכיבים מיושנים, זה לא קשור לשום שילוב של מאכלים. גם מרמייט לא תפס פה.

 

כן אבל זה כי מרמייט באמת דוחה...

אני חושב שכמו עם יינות, שלאחר שהתחום זינק בארץ, אנשים פתאום התחילו לגלות את החיך שלהם, אותו דבר תקף לגבינות. אני לא יודע מה הולך בשוק החלב עם כל הקרטלים והמכסים, אבל ברגע שתהיה איזו פריצה דומה, אנשים יוכלו לנסות יותר טעמים מבלי לבזבז יותר מדי כסף. בשביל מרבית האנשים, גבינות מסריחות זה טעם נרכש, וכרגע - לא זול לרכוש אותו.

 

גילוי נאות: גאודה היא הגבינה הכי "אקזוטית" שאני אוכל. ניסיתי פעם ברי וזה היה דוחה ברמות (אבל שוב, זה טעם נרכש)

[vadim6385]

איזה צ'דר אמריקאי למשל אתה אוהב?

הבעיה שאני לא זוכר את שם היצרן, משהו farms.

 

גבינת צ׳דר כתומה עם טעם חמוץ די בולט (דומה לאנגלי), היו מוכרים את זה בטיב טעם וקשת טעמים, היה את זה הרבה במבצע, והייתי קונה אותה בכמויות. אבל אני לא מוצא אותה יותר, זאת הבעיה.

[hans]

בשביל מרבית האנשים, גבינות מסריחות זה טעם נרכש, וכרגע - לא זול לרכוש אותו.

נכון מאוד. מה שכן, גבינות מסריחות שהן לרוב גם מיושנות לא זולות בשום מקרה, לשום צרכן בעולם.

אני אשמח מאוד על היום שבו ניתן להשיג גרוייר בארץ ב-100 ש״ח לק״ג במקום 250 ש״ח לק״ג,

אבל אין דבר כזה גרוייר בפחות מ-100 ש״ח לק״ג, פשוט כי ככה זה.

יישון => מקום אחסון => כסף, שלא לדבר על appelation controlée

שדורש שגבינה מסוימת תיוצר רק בצורה מסוימת ורק במקום מסוים וכיו״ב.

[יבגניפ]

הדבר האמיתי תמיד יקר. השאלה היא כמה הצע של "בנוסח" יש, וכמה הוא רחוק מהמקור.

ואנו כותב את זה רגע לפני שאני הולך לזרוק לפח אריזת "ברי" כלשהי שקניתי בחצי בחינם, והתגלתה ככמעט ולא אכילה :\