קשר רגשי לרכבים

[MrCola]

האם גם לכם יצא להשקיע ברכב, לטפל בו מכל הלב, להשקיע עליו ארגזים של כסף, אינסוף מאמץ, לדאוג לו שתמיד יהיה נקי ומסודר ולהוציא ממנו את המקסימום הנאה ואז למכור אותו ולהתבאס? ולמרות שעברתם לרכב שהוא כביכול טוב יותר ואתם בטוחים שתשקיעו בו בדיוק אותו דבר ואפילו יותר אבל עדיין להרגיש את הגעגוע הזה לרכב הקודם?

אומנם אני צעיר בן 20 ואני רק ברכב השלישי שלי כרגע אבל אני מרגיש לפעמים שאני חושב על הרכבים הקודמים שלי יותר מדי וזוכר את המספרי רכב וכל הזמן רואה רכב מאותו הדגם וישר מנסה להיצמד אליו בכביש בכדי לראות האם זו הבובה שלפני כמה שנים הייתה הבייבי שלי... או האם גם לכם לפעמים עולות מחשבות איפה הרכב הקודם שלכם עכשיו והאם הבעלים הנוכחיים שלו מטפלים בו כמו שצריך ולא מזניחים אותו ולבכם מתמלא בקמצוץ של דאגה?

אני רואה שאבא שלי מרגיש בדיוק אותו דבר לרכבים הקודמים שלו ואני מרגיש את זה גם בעצמי.

 

האם זה בכלל בריא בכלל להקשר ולדאוג לרכב שהוא כביכול רק פח וברזל והוא בכלל לא נמצא בבעלותכם כרגע?

 

לי אישית הרכב הראשון שלי היה גטס 2006, היה בבעלותי כמעט שנתיים והשקעתי בו כל כך הרבה אהבה שלמרות שהיא רק גטס כולם ראו שהיא הגטס הכי מיוחדת ושמורה בסביבה ותמיד קיבלה מבטים של "זאת היונדאי גטס הכי שמורה שראיתי בחיים" ומחוסר ברירה ורצון להתקדם קצת "נטשתי" אותה לטובת איי 30 והיא "נזרקה" במגרש שנתן עליה מחיר מצחיק וברגע שהפקדתי אותה בידיהם והאנשים שמכינים את הרכבים למכירה נכנסו אל הרכב עם סיגריה, נעליים מלאות בבוץ ונתנו לחיצות חסרות רחמים על הגז וברגע שהם הוציאו את המקדחה כדי להוריד את המסגרת לוחית רישוי שלי למסגרת של המגרש שלהם והתחיל להתנגן לו השיר "See you again" ברמקולים של המוסך ברקע יכול להיות שנשבר לי קצת הלב והיה חשק קטן לבכות והרכב הנוכחי שלי בכלל... אני מרגיש שאני לא רוצה למכור אותו בחיים בגלל שהוא אצלנו כל כך הרבה שנים שהוא כבר חלק מהמשפחה ויהיה לי סופר כואב למכור אותו גם אם אני אתקדם לאיזה אאודי Q7 .

 

שאלות ותהיות שעולות בבסיס באמצע הלילה כשסוגרים שבת... אם יש לכם סיפורים או רגשות דומים על רכבים שהיו אצלכם בעבר אשמח אם תשתפו.

 

שיהיה אחלה לילה

עריכה אחרונה ב-23 לנובמבר, 2017 על ידי MrCola

[roeibf]

זה מוכר מאוד.

 

הרכב הראשון שלי היה מיצובישי לנסר משנת 1993. הרכב עבר בשפחה מאז שיצא מהסוכנות ואני קיבלתי אותו לרגל הולדת בתי הגדולה.

 

טיפלתי בו טיפול מסור מאוד, היה הרבה מה לטפל. השקעתי בו ימבה כסף על קוסמטיקה ומכאניקה, ובסוף מכרתי אותו הלאה בבאסה גמורה. הוא עדיין במשפחה ויש לו את הריח שהיה לו תמיד - ריח של געגועים כשאני נכנס לתוכו.

[Alkash]

הרכב הראשון שלי היה רכב שהורישו לי במשפחה. השקעתי בו אלפי שקלים על צבע, פחחות, מערכת וריפודים. ניסיתי להפוך עגלה ללקסוס. השקעתי בו כמות מוגזמת ביותר של כסף. לא הספקתי לסוע בו אפילו שנה עד הטוטאל לוסט.

[57mmStroke]

בטח שנקשרים.

כשנקשרים באמת, אז עןשים עם זה משהו.

הג׳וליה שלי,

מגיל 17 עדיין איתי. אפילו במכולה לבריטניה היא שטה.

משנת 1992 עדיין איתי.

ואז הגיע מבחן אמיתי, הייתי צריך לבחור בינה לבין מכונית אחרת שקניתי ב-2004 בהזדמנות. והיא הייתה מיוחדת מהג׳וליה בהרבה.

וכן - הייתי מספיק חמור למכור (2010) את הפיאט דינו קופה 2.0 שלי כשהיה צריך לבחור ביניהן.

ברור היה לי שמבחינה מוניטרית אני עושה טעות. אבל ברגע ההחלטה זה היה ברור מי נשארת.הדינו הייתה מספר שלדה 2670 רישוי בריטי chj 93g עדיין אפשר למצוא אותה בגוגל למי שיקליד את מס הרישוי בחיפוש. מתוך 3300 (בערך לא זוכר בדיוק את המספר) מכוניות סהכ שיוצרו בדור הראשון.

והג׳וליה פשוטת עם לעומתה יוצרו מהן כחצי מיליון.

אז איך אמרת? נקשרים.

[alechko01]

ל.פ.ש.

זה ממש טוב ויפה שאתה אוהב רכבים שלך וזה אומר הרבה.

מצד שני אתה עדיין ילד שיהיה לך משפחה וילדים משלך זה יעבור לך קצת.

בלי שום קשר תמשיך לטפל מכוניות שלך צורה שאתה אוהב ,כי אתה נוסע בהם .

[alechko01]

זה מוכר מאוד.

 

הרכב הראשון שלי היה מיצובישי לנסר משנת 1993. הרכב עבר בשפחה מאז שיצא מהסוכנות ואני קיבלתי אותו לרגל הולדת בתי הגדולה.

 

טיפלתי בו טיפול מסור מאוד, היה הרבה מה לטפל. השקעתי בו ימבה כסף על קוסמטיקה ומכאניקה, ובסוף מכרתי אותו הלאה בבאסה גמורה. הוא עדיין במשפחה ויש לו את הריח שהיה לו תמיד - ריח של געגועים כשאני נכנס לתוכו.

 

איזה דגם ?לנסר או סופר לנסר ?

אם זה לנסר ישנה אז אני לא מאמין לך שהשקעת הרבה כסף במכאניקה. זה רכב הכי אמין משנות ה90.

[In Flames]

בוודאי.

 

שדרגתי מפיג׳ו 206 xs שנת 2001 לרנו קליאו rs חדשה (בשנת 2014). קפיצת מדרגות, לא מדרגה אחת בכל פרמטר אפשרי אבל אני עדיין מתגעגע לאקסית הפשוטה

[system_x]

ממליץ לראות את התכנית my car is my lover, תראה שם מה זה קשר רגשי.

 

Sent from my PRO 6 using Tapatalk

[Ron Poh]

את הרכב הראשון שלי אני זוכר, בוודאי הוא הראשון היה איתי בלימודי י"ג בילויים, בחורות.

את הרכב השני גם זוכר, היה הייתי בתקופת הצבא, רמת הגולן, פריסות בשטח.

אבל אחרי זה, בסדר זוכר אבל לא מתרגש.

[vadim6385]

אצלי זה היה סיטרואן קסנטיה מודל 1997. באמת ובתמים האמנתי שסיטרואן זה הדבר הכי טוב שקרה לתעשיית הרכב בעולם.

החזקתי אותה מ2007 עד 2011 (4 וחצי שנים). הייתה עם 200 אק"מ, אצלי הייתה עד כמעט 300 (אולי יותר, אני חושב שמונה קילומטראז׳ הפסיק לעבוד וחזר באיזשהו שלב).

 

שקעתי בה פי כמה ממה שהיא שווה, בעיקר על תקלות מערכת הידראולית. עד עכשיו יש לי חורים באספלט בחניה משמן שנזל משם.

 

Fun fact - אם המתלים מאבדים לחץ, יחד איתם הולכים גם תגבור הגה ובלמים. תהנו מאוטו צרפתי הכי בטיחותי בעולם.

 

הסוף - לקראת סוף התקופה עמד ללכת המנוע, וגם צריכת דלק נהייתה לא הגיונית (כמעט 400 שקל על שבוע של נסיעה יומית מחדרה לנתניה), ואז מצאתי עבודה קצת פחות מדכאת ועם קצת יותר משכורת, זרקתי את הקסנטיה לטרייד אין וקניתי מיצובישי לנסר קלאסיק 2007 מליסינג, שחוץ מהיותה לא נוחה (ההבדל גם לא קיצוני), קשה להגיד שהיא פחות טובה במשהו.

 

מכאן הסקתי שתי מסקנות - אני לא חוזר לרכב צרפתי, ומאז לא נקשרתי יותר רגשית לרכבים.

 

היה עוד ניסיון לחזור לרכב גדול ישן (מונדאו 2007 ימשו"ז), החזיק 10 חודשים ו25 אש"ח הפסד טהור (טוב שאני יכול לממן את זה בלי לעבור לדיאטת עלי חוביזה ומים), ושם הרצון לרכב שאני הולך לאהוב נגמר סופית, ואיתו התעניינות להתעסק ברכב מעבר לפן תיאורטי.

 

נרכשה קורולה סאן 2013 שנכנסת לטיפול במורשה טויוטה פעמיים בשנה (כל 15 אק"מ) וזהו. אם תושבת מאיזושהי סיבה, הצעד הבא יהיה להחזיר את כספי ההלוואה לבנק ולעבור לליסינג ממקום עבודה (כנראה גם קורולה, או יונדאי איוניק).

 

את ההודעה הזאת אפשר גם להכניס לשירשור משבר גיל ה30 בעוף טופיק.

איזה דגם ?לנסר או סופר לנסר ?

אם זה לנסר ישנה אז אני לא מאמין לך שהשקעת הרבה כסף במכאניקה. זה רכב הכי אמין משנות ה90.

אמין (למרות שהייתי מעדיף את הקורולה עם הפנסים העגולים או את הקורולה עם הבודי ה"שמן" שבאה לפניה). אבל גם לו יש גבול להתעללות שהוא מסוגל לעבוד. רכב בן 25 זה רכב בן 25, יפני או לא.

[Pavlik]

לגמרי קשור לשלי. תמיד מקבלת את הטוב ביותר.

תמיד שומר עליה וחונה אותה רחוק ממפגע פוטנציאלי. גם הסביבה מאוד אוהבת אותה, אנשים מסתכלים, שואלים עליה,

ובמעט הפעמים שהגעתי איתה לעבודה, עובדים אחרים ביקשו לראות ולשבת. כאילו הגעתי עם פרארי ולא עם זקנה בת 15.

 

לאחרונה רוצה קבריולט או רכב עם יותר כוח ואולי גם הנעה אחורית או כפולה. אבל לא יודע איך אמכור את שלי מהבחינה הרגשית.

שווה לי בלב הרבה יותר מששווה כספית.

[gbguy]

רכב של הורי, פסאט 2005 tdi עם 430 אלף קילומטר נמכרה לקרסו ומשם (לפי אבי) לאדם בצפון. כל פעם מחפש אותה. הרכב היה עם מומנט מטורף אבל הספק נמוך. אהבתי מאוד את הרכב ויש לי געגועים לרכב. לעומת אבי שלא חיבב את הרכב.

 

לגבי אהבה הרכב הראשון שלי (גטס): עשיתי את כל הטעויות ושלמתי (בכיס) הרבה. כמו למשל קניתי צמיגים סינים, ואז החלפתי לפאלקן. מצבר של שנפ שנזל, החלפתי לסטארטאפ. מוסך הכניס שמן גיר שלא בתקן.

אם כל אהבה, הרכב עכשיו במצב ממש טוב ומאוד מרוצה.

משום שהרכב במצב מכני טוב, ואין צורך בטיפולים מונעים, אז גם מרגיש שכיס לא מכביד.

ניקיון זה משהו שחשוב לי, לא בגלל אהבה, אלא משום שכיף להיכנס לרכב נקי ומסודר.

[stum]

הרכב הראשון הייתה רנו מגאן 2001 הוצאתי עליה יופי יופי במוסך מרכזי של קרסו, כל סופשבוע הייתי שוטף אותה שעה-שעתיים מבפנים בחוץ.

קונה לה כיסויי םואביזרים, תא המטען היה מסודר ומאורגן, לא היה משהו ברכב שלא במקום.

לבסוף העלויות הכריעו והרכב נמכר בגרושים עם תקלה בגיר המקולל.

מאז שמכרתי אותה לא נקשרתי יותר לרכב, שומר עליו מכנית, וער לכל צליל שלא אמור להיות

אבל מבחינה חיצונית - מנקה אותו כשהוא מלוכלך, וגם זה אם אין גשם באופק.

 

כשתגיע החברה הרצינית, האישה, הילדים, הקריירה, בדר"כ סדרי העדיפויות משתנים,

מה שנראה לך חשוב פעם, נראה חסר משמעות יחסית לדברים אחרים שבכלל לא חשבת עליהם.

[שביט]

אני החזקתי רכבים סטנדרטיים, מכל אחד יש לי זכרונות טובים, ומכל אחד נפרדתי כשהגיע זמנו לעבור הלאה.

רכבי הקודם נמכר למישהו שגר 7 דק' הליכה ממני (בעיר הרצליה), ויוצא לי לראות את הרכב פעם בחודש בערך. לשמחתי האוטו נראה שיגעון.

[SlowRide]

כשאתה קונה רכב למטרת תחבורה בלבד אין יותר מדי מה להיקשר אליו. הוא יכול להזכיר לך דברים טובים שקרו במהלך תקופת הבעלות אבל זה לא קשור ספציפית לרכב כי זה היה קורה באותה צורה גם עם רכב אחר.

אבל אם אתה קונה רכב ספציפי כי רצית אותו ויש לו משמעות עבורך מעבר לצורך בתחבורה, זה שונה ואתה נקשר. החוויות שעברת עם הרכב עשירות יותר כי יש בהן את העניין של הרכב.

למשל, זה כמו שתקנה סכין גילוח רגיל בסופר ותשתמש בו כל בוקר, לעומת להתגלח כל יום בתער שסבא ז"ל הוריש לך. הפעולה זהה אבל התחושה אחרת.

 

ד"א, זה ממש לא קשור לסוג הרכב. זה יכול להיות הרכב הכי משעמם ובנאלי בעולם. העניין הוא שבעיניך הוא לא כזה.

עריכה אחרונה ב-24 לנובמבר, 2017 על ידי SlowRide