המדריך המלא לאודיופיל המתחיל - מתיאוריית שמיעה ועד כוון מערכת כולל

[lanosforce]

תפיסת עוצמה שמיעתית והיכרות עם "עקומת הבית"

 

רגע לפני שמתחילים להכנס לאיך מכוונים אני לסקור עוד שלושה נושאים אשר חשיבות הבנתם הינה נדרשת בכדי לבצע כוון המערכת נכונה.

קודם כל ברצוני לכתוב כמה מילים לגבי מושג בשם PERCEIVED VOLUME

פירוש המושג הוא "עוצמה נתפסת" או אולי יותר נכון לאמר "עוצמה נראית" אבל הכי נכון לאמר "עוצמה נראית\נשמעת כלפי האוזן".

 

כמה פעמים טענתי באופן אישי, כי יש לכוון את המערכת להיענות תדר\כוח שטוחה? – המון!

כמה פעמים הזדמן לנו לראות חברי פורום וותיקים או מומחים אחרים בתחום טוענים בדיוק את אותה הטענה?

 

אם כך, מדוע כאשר חלקנו סוף סוף הגיע לשלב בו אנו מכוונים את היענות הכוח של המערכת לאורך הספקטרום בעזרת RTA, להיענות שטוחה – וזה נשמע כל כך רע?!

מדוע כאשר אנו מכוונים היענות שטוחה לכל התדרים בעזרת מדידה במיקרופון – הבאס נשמע אנמי? התחום הגבוה צורח ותדרים מסויימים בתחום המיד פשוט בלתי שמיעים בעליל? בלתי נסבל? – מדוע?

 

הסיבה לכך היא טעות בהבנה של דרישה זו – הכוונה היא איננה לכוון את המערכת להיענות כוח שטוחה חשמלית אלא להיענות כוח שטוחה כלפי האוזן האנושית!

 

אבל מה זה אומר?

 

כאן בדיוק חשוב להבין מה המשמעות של עוצמה נתפסת כלפי האוזן – אם נחזור לרגע לקרוא ברפרוף את "כיצד אנו שומעים" אשר נכתב בתחילת המדריך אנו נראה כי ישנו תחום תדרים קריטי בין 1 קילו הרץ לבערך 5 קילו הרץ (חלק טוענים כי התחום הקריטי נמדד עד כ8 קילוהרץ ואני נוטה להסכים)

בכדי להסביר זאת בקצרה – השמיעה שלנו כאמור לוגריטמית ולא לינארית – אנו שומעים הבדלי עוצמה כאשר יש פער מסויים של לפחות 2DB בין תדר אחד למשנהו או בין קבוצת תדרים, אך גם ישנם תדרים אשר האזניים שלנו רגישות אליהם יותר מאחרים וזה קורה הודות למנגנוני הגנה של המוח על האוזן.

 

ישנם תדרים שפשוט מחוררים את עור התוף – תדרים אלו יתפסו ע"י המוח שלנו ברגע שיקלטו ע"י האזניים כחזקים פי כמה וכמה מאשר תדרים בתחום הבאס הנמוך למשל.

 

יוצא מזאת, לדוגמא – כי אם ניקח את תדר 40 הרץ שהוא סה"כ נעים לאוזן וכל עוד לא מייצר לחץ אדיר – ניתן לשמוע אותו בעוצמות גבוהות לאורך זמן – תדר 1 קילוהרץ או 5 קילוהרץ או אפילו 8 קילוהרץ לעומת זאת באותה עוצמה בדיוק – ישמעו לנו כהרבה יותר חזקים למרות שהם לא באמת – זו בדיוק המשמעות של עוצמה נראית!

 

והאם נשמיע את תדר 1 קילוהרץ ביחד עם 5 קילוהרץ ביחד עם 16 קילוהרץ באותה העוצמה החשמלית? האם הם ישמעו לנו כטון אחד שטוח? לא ולא! אחד מהתדרים הללו ישמע לנו הרבה יותר חזק באופן מובהק!

 

ולכן – בכדי לכוון מערכת בכדי שהיא תישמע לנו שטוחה – אני מדגיש – לנו – שטוחה – צריך לכוון אותה בצורה כזו שחלק מתחום התדר יהיה חזק יותר מהשאר, חלק יהווה סוג של ממוצע והחלק האחרון יהיה חלש יותר.

 

כיצד בודקים זאת?

 

מריצים סריקת תדרים ומנסים להגיע למצב בו כל תחום התדר נשמע לנו ללא שינוי מובחן בעוצמה.

למשל סוויפ מ40 הרץ עד 20 קילו הרץ – ללא כוון או שינוי – בשלב מסויים ומאוד מוקדם זה יהיה פשוט בלתי נסבל – למרות זאת בדיקה בעזרת RTA תראה לנו היענות שטוחה – אבל לא כלפי האזניים שלנו.

ברגע שנכניס את תחום התדר לעקומה מסויימת בה תחום התדרים ישמע לנו לאורך כל הדרך ללא שינוי מהותי בהספק\עוצמה – אז באמת כיוונו את המערכת להיענות שטוחה, כלפי האזניים שלנו.

 

אז איך עושים זאת?

 

כאן אדבר כבר על מושג בשם HOUSE CURVE – בתרגום לעברית "עקומת הבית"

בעצם הכוונה כאן היא היעד הסופי שלנו לכוון האקולייזר – לכל יצרן יש עקומת בית משלו.

כל מומחה סאונד כזה או אחר, כנראה ויכוון לעצמו ויגדיר לעצמו את עקומת הבית שלו.

 

חלק מהיצרנים והמומחים יאהבו עקומת בית אשר תדגיש יתרה את תחום הבאס – לאנשים מסויימים זה יכול לקלוע בול לטעם האישי ולאנשים אחרים זה יכול להשמע עמום, מוגזם – לא נכון.

חלק מהיצרנים יאהבו הדגש עיקרי על תחום המיד – חלקם ישמרו על היענות באס רכה ונעימה, חלקם יכוונו להיענות באס מהירה ותוקפנית יותר.

חלק מהיצרנים יאהבו לשמור על תחום גבוה בהיר ומלא צבע בעוד חלק יעדיפו תחום גבוה צלול אך עדין.

 

לכל יצרן שכזה תהיה עקומת בית משלו אשר ניתן יהיה להכניס אותה לתוך המשתנים של תכנת הRTA - למשל REW גרסא 5 מכילה דפדפת לעקומת בית בתוך ההגדרות שלה – לאחר שמריצים סוויפ ניתן להציג את עקומת הבית הנבחרת ולראות כמה סטינו ממנה או עד כמה קלענו בכוון לעקומה המתבקשת\רצוייה.

 

הערה\הארה – שוב, לא מדובר כאן על אודיופיליה לשמה – אנו לא מנסים לשחזר הקלטה מקורית ואנו גם לא מכוונים כלפי הקלטה אחת בלבד, מדובר כאן על נטו טעם אישי בסאונד והתפיסה שלו ע"י כל גוף, גורם, אדם.

 

אז איך בעצם נראית עקומת בית? מה היא עקומת הבית?

 

בסה"כ מדובר בקובץ טקסט פשוט.

קובץ טקסט זה מגדיר בעצם כמה תדר אחד יהיה חזק יותר מהאחד שקדם לו או נמצא לפניו וכך נוצרת העקומה.

לדוגמא – הנה עקומת הבית (כנראה אחת מתוך רבות) אשר פורסמה ע"י יצרן מאוד מוכר לרבים מאתנו תחת השם AUDIO CONTROL

63 6

80 5.5

100 4

125 .5

160 0

200 0

250 .5

315 2

400 .5

500 0

630 0

800 0

1000 0

1250 0

2000 0

3150 0

4000 0

5000 0

6300 0

8000 -2

10000 -2

12500 -2

16000 -2

20000 -2

 

בכדי להסביר בקצרה מה המשמעות – תחום התדרים בין 500 הרץ ל6300 הרץ נשאר ללא שינוי עוצמה בכווני האקולייזר כאשר 8200 הרץ יונחת ב2 דציבל וכך גם כל תדר נוסף עד 20 קילו הרץ

לעומת זאת אתם תוכלו לראות עליות וירידות בתדרים בין 63 הרץ עד 500 הרץ

לרוב, עקומות הבית יפורסמו בקפיצות תדרים אשר ישקפו לכם אקולייזר שליש אוקטבה (30 עד 31 ערוצים).

 

תהיתם למה פעמים רבות אנשים טענו כאן כי הכוון האוטומטי של פרוססור מוכר מאוד בשם JBL MS 8

נשמע קצת עמום? חסר עומק? – הכל טמון בעקומת הבית שלהם.

 

לדוגמא – אעלה לתגובה זו חמש עקומות בית של יצרנים שונים.

 

עקומת הבית של אנדי – הכוונה היא לאנדי ווהיימר – הבעלים של AUDIO FROG כיום היא עקומת הבית עליה אני ביססתי את כווני המערכת האחרונים שלי כאשר עשיתי שינויים מסויימים בתחום הבאס – את תדר 20 וגם את 30 הרץ דווקא הנחתתי בעוד שאת 40 ואת 80 הרץ הגברתי קצת – התוצאה היא היענות באס מאוד מדוייקת, מהירה, אגרסיבית אך בלי רעידות מרכב הודות לתדר 20 הרץ כמעט ולא שמיע (גם הסאב וופר הנוכחי בקוטר 8 אינטש והוא חסום ב35 הרץ בנוסף על כך).

איך נראית מערכת שעברה כיוון לעקומת בית?

 

הנה דוגמא לעקומת בית של חבר פורום DIY בשם SQNUT מניו דלהי, הודו –

 

 

אם תביטו בתמונה היטב אתם תוכלו לראות כי יש שם שני תחומי חיתוך, נראה שמדובר במערכת 3WAY על פניו למרות כי יתכן והמדידה של תחום המידבאסים\וופרים נלקחה ביחד עם הסאב וופר.

 

בכל מקרה, תוכלו לראות בתמונה זו כי בעל המערכת אינו אוהב באס חזק במיוחד, הוא לא מוגבר בהרבה מעבר לתחום המיד. ניתן גם לראות כי הוא מנחית מאוד את הקצה הגבוה של הספקטרום – ההימור שלי, הממוצע שאני מכיר של קהל המאזינים, לא יאהב את התוצאה הזו, יחד עם זאת, בין זה לבין תוצאות החיים האמיתיים זה הימור ולא יותר.

 

על SQNUT אכתוב קצת בתגובה הבאה בה אדבר וארחיב קצת על היכרות מעמיקה יותר עם ספקטרום התדרים בה פשוט אתרגם את אחת התגובות שלו, בעיני סוג של יצירת מופת קטנה.

housecurve_ms8.txt

housecurve_andy.txt

housecurve_audiocontrol.txt

housecurve_iasca2.txt

housecurve_iso70.txt

housecurve_meca.txt

[lanosforce]

הכרת הספקטרום

 

בתגובה זו אתרגם פסקה קצרה אשר נכתבה ע"י חבר פורום בחו"ל העונה לכינוי משוגע SQ

או בקיצור SQNUT, מדובר בחובב התחום מיבשת הודו, בן אדם מאוד נחמד עם ידע עצום וגישה ייחודית לתחום ובתגובה זו אתבסס על מידע אשר נכתב אישית על ידו – ראו זאת בעיקר כהמלצה אך בהחלט מידע אשר עוזר ומכווין היטב לאלו אשר אוהבים לכוון על פי שמיעה.

 

אתחיל בלתרגם את התגובה המקורית:

 

התחלת תרגום

 

מספר הדגשים אשר בולטים לאורך תחום התדרים:

 

תחום התדרים בין 40 הרץ עד 200 הרץ

 

לטעמי – צריכה להיות ירידה הדרגתית מתדר 40 הרץ לתדר 200 הרץ בכ12 דציבל, אני לא BASSHEAD ולטעמי היענות הבאס במערכת שלי מספקת אותי במצב זה כאשר הפאזה בין כל האלמנטים מתואמת אם אתם רוצים קצת יותר באס הגבירו את תדרים 40-50 ואת תדר 100 הרץ בהתאמה או שתנסו בנוסף גם להוריד עוד קצת באזור הקצה (200 הרץ) בכדי לקבל צליל קצת יותר עמום אבל יותר מלא בבאס (תרגום חופשי שלי).

תדר 50 הרץ מהווה את עיקר המאסה בתחום הבאס כאשר תדר 100 הרץ מהווה את תחושת הכוח, האנרגיה שתורגש מתחום הבאס ברכב – תנסו להגיע למאזן טוב בין השניים האלו.

 

תדרים 80 הרץ ו200 הרץ בעיקר ישפיעו על עד כמה דחוס ישמע תחום הבאס ברכב שלכם, שניהם ישפיעו על כך בצורות שונות.

תדר 160 הרץ הינו תדר קריטי – קצת יותר מידי והכל נשמע "שמן" מידי נמוך מידי וקצת מעט מידי והכל נשמע רזה וחסר נפח ועומק.

המטרה בתחום הנמוך היא לא לקבל יותר מידי ממנו ביחס לשאר הספקטרום היות והגזמה בתדרים הקריטיים תגרום לתחשוה של לכלוך, עמימות , בוציות בשאר תחומי התדרים.

 

תחום התדרים בין 200 הרץ ל1 קילו הרץ

 

מתדר 200 הרץ בערך ומעלה מתחילה עלייה הדרגתית עד כ5-6 דציבל עד אשר מגיעים לאזור ה1 קילו הרץ.

עליה זו בתדרים בעצם קובעת את הכניסה שלנו לתחום תדרי המיד ותשפיע באופן ישיר על שאר תחום המיד.

 

תחום זה הוא חיוני ליצירת תחושת הנקיון לאורך תחום התדר, 300 הרץ למשל הוא התחום התחתון של קולות נשיים והוא גם מוסיף כוח לקולות גבריים. 400 הרץ משפיע על עד כמה "יבש" או חסר אוויר ישמע התחום הווקאלי בעוד בקצה השני 4 קילוהרץ גם כן תהיה השפעה דומה אשר בעיקר משפיע על תחושה של צרידות או היעדר תחושה שכזו.

 

בתדר 500 הרץ יש את עיקר ההשפעה על תחושת הנקיון בצליל – אם אתם במקרה מרגישים שקיק דראם נשמע לך קצת נוקשה מידי (כמו נקישה על עץ למשל) – נסו להגביר קצת באזור 600 הרץ.

 

תחום התדר בין 500-800 הרץ הוא לרוב "מבושל יתר על המידה" אם תגזימו איתו אתם תרגישו שהמוזיקה והווקאל שלכם קצת רזה מידי, צורם – מאין תחושה של טלפון ישן או מוגבר יתר על המידה.

 

תדר 1קילו הרץ מעולה לדינאמיקה של המערכת ולכן מומלץ שיהיה נקודת שיא באזור המיד הנמוך ויהיה קצת יותר גבוה מ8 הרץ ו1.2 קילו הרץ, זהו תדר מעולה להרמוניקות (כפולות תדר) לאורך תחום המיד והמידבאס.

 

השיא שאתם מחפשים בתחום התדר צריך להגיע איפשהו באזור בין 600 הרץ ל1200 הרץ – משם אני מתחיל ירידה הדרגתית בדיצבלים לאורך כל תחום התדר.

 

תחום התדרים 1.25 קילו הרץ עד 5 קילו הרץ:

 

שימו לב בעיקר לתדר 1.6 קילו הרץ, תדר זה גורם לאופי הצליל ולמערכת להשמע קצת צרחנית, חורקת – איך שתרצו לקרוא לזה, אני נוטה לחתוך תדר זה באגרסיביות ואז בנוסף לכך מנסה למצוא את האיזון הנכון לתדר זה מול 2 קילוהרץ.

 

תדרים 3 ו4 קילו ניתן לחתוך אותם רק עד לנקודה בהם הצליל נשמע פחות "תוקפני" אך תשדלו לעשות זאת מבלי לפגום בצלילות הכוללת – להגביר תדרים אלו לעולם לא עובד עבורי, נקודה!

 

תנסו לשחק קצת עם תדרים 4 ו5 עד שתגיעו לתוצאה שהכי אהבתם, שוב – אם המערכת נשמעת לכם קצת מלוכלכלת, גרגרית או מגורענת משהו (הוא מתכוון כנראה לתחושה של צרידות או עיוות) תחתכו קצת בתדרים 400 ו4 כפי שהוזכר מעלה.

 

תדרים 5 עד 15 קילוהרץ

 

יש כאן רול אוף גדול מאוד – אני בטוח שזה נובע גם מהציוד עצמו ומאיך שרוב ההקלטות נשמעות גם ככה.

ברוב המערכות תדרים ברעש וורוד ישמעו לאוזן חזקים עד תדר 15 קילוהרץ – אני בטוח שזה קשור לציוד ולהקלטות עצמם – למרות העובדה כי הRTA כמעט תמיד יראו שם נפילה חזקה או לפחות לא הבדלים גדולים.

 

תשחקו עם תחום התדרים 6-10 קילו הרץ בעיקר בכדי לטפל בתופעות של הדהוד וצלצולים במערכת, אני משתמש בתחום התדרים מ12K הרץ ומעלה פחות או יותר כפי שמשתמשים בשליטה על בהירות תמונה בטלוויזיה – פחות מידי והמערכת תשמע עמומה\אפלה ויותר מידי המערכת פשוט תישמע בהירה מידי, יהיה קשה להבדיל בין גוונים באותה המידה כפי שלא ניתן להבחין בהבדלים על תמונה אפלה, כך גם לא ניתן לקבל פירוט טוב בתמונה בהירה מידי.

 

אם תחום התדרים בין 300 ל800 ובין 1.25 לבין 4 קילו הרץ מוגברים יתר על המידה – כל המערכת תשמע לכם חדה מידי אז תשימו לב לאיזון בין תדרים אלו לבין היכולת שלכם להשפיע על "בהירות" והדהוד המערכת בתחום הגבוה יותר.

 

סוף תרגום

 

אני עוצר כאן את התרגום של המאמר הקצר שהוא רשם ורוצה להוסיף כאן את התובנות שלי לגבי נושא זה.

מה שנכתב מעלה יכול להיות נתון לשלילתם של אלפי מומחים בתחום אך רב מן הכתוב שם נכון, לפחות עבורי.

 

התגובה הקצרה שלו נותנת היבט נהדר ומבוא יוצא מן הכלל להתנסות בכוון המערכת בצורה מושכלת יותר, אתם יודעים פחות או יותר מה אתם מחפשים, מה אתם רוצים להשיג בכל תחום תדר ותדר וכיצד הוא ישפיע על הבא אחריו או לפניו.

 

לדגומא – ברכב שלי מצאתי לנכון שדווקא תדרים באזור בין 200 ל300 – בעיקר 250 – גורמים לכל תחום המיד – בייחוד זמרות – להשמע רזות יותר או שמנות יותר.

 

משחק בתדרים 80 ו100 וגם 160 איפשר לי לחדד את היענות הבאס ושיפר את נושא הפאנטשיות של המערכת.

הורדה של תדרים 20 ו30 ו50 יצרה לי פיק מאוד יפה בתדר 40 הרץ עם המון נפח וכפי שכבר הוספתי מעלה – את הדיוק השגתי בעזרת משחק בוופרים בתדרים בין 80 ל200.

 

במערכת אחרת – לא ברכב שלי – כאשר "שיחקתי" עם התדרים בין 200-400 הרץ, הם פשוט ניטרלו כמעט לחלוטין פיקים שהיו בתדרים כמו 1.2 קילו ואף 1.6 קילו וכך גם פיקים מסויימים שהיו לי בתדר 8 קילוהרץ הופחתו דרמטית כאשר ביצעתי הנחתה על תדר 2 וגם 4 קילו הרץ.

 

חלק מהבעיות שנגרמות בתדרים מסויימים ונראות כמו פיק מטורף למשל בתדר X הן בכלל תוצאה של כפולת תדר בעייתי בהרבה וזה בדיוק מה שקרה ברכב שלי – תדר 5 קילו הרץ היה בפיק מטורף שנגרם ברובו מהאלמנטים (רמקולים) שאני משתמש בהם – אך לאחר הנחתה בתדר 250 הרץ – לפתע יכלתי להגביר קצת בחזרה את תדר 5 קילוהרץ – באותו הרגע הבנתי שכמות ההנחתה שיושמה על תדר 5 קילו הרץ לא היתה הכרחית אם הייתי בודק את כפולות התדר.

 

הRTA שיקף לי אכן בעיה שהצטברה בתדר 5 קילוהרץ – אך לאחר למידה של הרכב שלי התברר כי שם הבעיה מצתברת אך לא שם היא נוצרת. נקודה למחשבה.

בתגובה הבאה נדבר סוף סוף על כיצד לכוון את האקוולייזר גם לפי מדידה – כיצד לנתח את המדידות וכיצד לקחת את שלל הגורמים בחשבון ולהגיע לתוצאה הרצויה.

[lanosforce]

כיצד לפרש את תוצאות המדידות

 

הגענו בעצם לחלק העיקרי של מדריך זה, לאחריו אכתוב סיכום ואולי גם אעלה סקירה למוצר מאוד מעניין, בעיניי מוצר אשר נמצא בחזית הטכנולוגיה בזמנים אלו.

 

לאחר מכן אפתח את המדריך לדיון ציבורי, שאלות, הארות והערות.

 

אם כך – לקחנו מספר מסויים של מדידות בכדי לבדוק או בכדי לכוון את המערכת כלפי הגורמים הבאים:

 

 

1. תזמון נכון בין האלמנטים.
   
   
2. השוואת עוצמות שמע בין האלמנטים.
   
3. טיפול בתדרים קריטיים ובמכפלות התדר שלהם.
   
4. הגדרת עקומת בית לפי הטעם האישי שלנו.
   
5. טיפול בצלצולים והדהודים (זה בעצם חלק מטיפול בתדרים קריטיים).
   
6. השוואת עוצמות פרטנית בין תדרים לאורך הספקטרום.
   

 

אך בכדי לבצע את הפעולות המתקנות אשר ציינתי מעלה – כדאי גם להבין על מה אנו מביטים כאשר הגרפים אשר יצרנו בשלל המדידות שלנו – פרוסים לנגד עינינו.

 

אז נוסיף קצת מידע לגבי התופעות העיקריות איתן נתמודד בתהליך כוון המערכת.

 

קודם כל לגבי תזמון האלמנטים – במדריך זה לא אתייחס לכך, בתגובה העוסקת בהשהיית זמנים הוספתי קישור למאמר אשר תרגמתי ושכתבתי בו מוסבר כיצד לבצע מדידה זו בעזרת מכשור אלקטרוני – רובנו המוחלט, נעדיף לעשות זאת בעזרת האזניים או בעזרת סרט מידה, מחשבון דף ועט.

לגבי השוואת עוצמת השמע בין האלמנטים – אם נשווה רעש וורוד – מספיק להשתמש במד הSPL אשר נמצא זמין כמעט בכל תכנת RTA כאשר המועדפת עליי באופן אישי הינה REW.

 

ניתן גם להריץ בכדי לבצע השוואת עוצמות תדרי בדיקה בקפיצות של אקולייזר שליש אוקטבה ולהשוות תדר פר תדר.

עכשיו נעבור למידע היותר רלוונטי לגבי שימוש באקוולייזר.

 

בכדי להביא עיקר תחילה ובכדי לפשט את התהליכים אומר תדאגו בעיקר לפיקים (תדרי שיא, קפיצות חדות בהספק כלפי מעלה) וברוב המקרים אל תטרחו יותר מידי לנסות לתקן את הדיפים (בורות, נפילות הספק בחדות מובהקת).

 

הסיבות לכך הינן – את הדיפים אינכם שומעים ברוב המקרים ולכן מהווים פחות בעיה לעומת תדרים אותם אנו שומעים יתר על המידה.

תדרים אשר מוגברים יתר על המידה גם יעפילו על שאר הספקטרום וגם יהוו כבעיה נקודתית בפני עצמם.

 

זיכרו כי עד הבדל של כ2 דציבל אנו לא ממש מבחינים בהבדלים בין שני צדדים למשל.

בנפילה של כ6 דציבל כבר נרגיש הכפלת עוצמה ובנפילה של 12 דציבל כבר יהיה לנו ממש ביטול של תדר לעומת שאר התדרים מעבר לפער זה – אנו בפועל, לא נשמע אותו.

 

סיבות נוספות לתת את עיקר הדגש על הפיקים ולא על הדיפים הם כי ברוב המקרים, דיפים נגרמים כתוצאה מביטול (גל הופכי) שיכול להגרם כתוצאה ממיקום הרמקולים או מתזמון בין הרמקולים בתדר מסויים וכך הלאה וכך הלאה – ברוב המקרים, נסיון לכסות בור או יותר נכון להגביר את תחום התדר בו הבור נמצא יגמר או בחוסר תוצאה או בגריעת תוצאה בגלל שיווצרו לנו פיקים באזורים אחרים, הרמקול יעוות בנקודה מסויימת וזה יושלך הלאה בעוד הביטול עדיין יתקיים – לכן, אם שיחקתם באזור של דיפ מסויים ולא השגתם תוצאות – הניכו לכך ואל תהיו מוטרדים יתר על המידה – התיקון במקומות אלה יוכל אולי להגיע בתצורה של התקנה שונה – מיקומים שונים וכך הלאה.

 

אבל עוד גורמים משפיעים על כך כגון גודל הקבינה, צורת הקבינה ואף אקלים לכן חוזר ואומר – אל תהיו מוטרדים יתר על המידה.

 

השוואת עוצמות פרטנית – וובכן, הביטו על שתי מדידות אלו

 

 

שתי תמונות אלו נלקחו מתוך שרשור בו חבר פורום בחו"ל נעזר בדעתם של מומחים (חלקם הגדול אוזכר כאן רבות) בכדי לנסות לכוון את המערכת שלו בעוד הוא מראה שם גרף אשר מראה מדידת סוויפ תדרים בין שני המיד-טוויטרים שלו (כן, זהים לאלו אשר אני משתמש בהם נכון לזמן זה) ושני מידבאסים 6.5 אשר גם להם יש משותף רב עם המערכת הנוכחית שלי.

 

אם תביטו בתמונות אתם תראו כי לאורך תחום התדר סה"כ שני האלמנטים מאוד קרובים אחד לשני בהיענות התדר שלהם אך באזור מסויימים תוכלו לראות דיפים כמו למשל במידבאסים שלו – ישנם שלושה דיפים (בורות) מאוד ברורים – מראש הוא כנראה לא ינסה לתקן אותם כאשר יהיה עדיף אולי להנחית קצת את הפערים ברמקול השני במקום.

 

לעומת זאת אם תביטו במיד טוויטרים שלו אתם תוכלו לראות כי בתדרים מסויימים רמקול אחד יהיה חזק יותר בפער נכיר של יותר מ2-3 דציבל ואילו בתדרים אחרים דווקא הרמקול השני יהיה חזק יותר.

 

בדיוק פערים מסוג אלו ניתן להשוות בעזרת האקולייזר – לרוב ע"י הנחתה של הרמקול החזק יותר אך לפעמים נעדיף דווקא להגביר את החלש יותר.

 

מה הסיבות שנעדיף לעשות זאת?

 

כניסה לעקומת בית רצויה יכולה להיות סיבה טובה לכך.

תדר ספציפי אותו דווקא נעדיף להדגיש – למשל במערכת שלי – העדפתי להגביר קצת במידבאס שמאל את תדר 80 הרץ במקום להנחית בימין – זה נתן הדגש מצויין על תחום המידבאס (במערכת הנוכחית כמובן) וגם התאזן נכון יותר וטוב יותר לעומת תדר 60 ומנע פער גדול מידי בין השניים. סתם דוגמא.

 

הנה תמונה נוספת מהמערכת שלי הפעם באחד משלבי הכוון

 

 

תתעלמו מכך שהמדידה נראית מוזר - היתה בעיית רעש רצפה שתיקנתי במיקרופון (הלחמה קרה של הארכה על לוח האם שלו) ולא ביצעתי השטחת רזולוציה מעבר לשליש אוקטבה.

 

אתם תוכלו לראות דיפ ברור ב"טוויטר" ימין באזור נקודת החיתוך – לא טרחתי בכלל לתקן אותו.

 

אתם תראו פער קטן מאוד ואחיד בו טוויטר שמאל חזק יותר לאורך התדרים 7 קילו הרץ עד 20 קילו הרץ – שם הגברתי קצת את טוויטר ימין והנחתתי קצת את טוויטר שמאל והם התאזנו יפה מאוד – הסיבה שהלכתי על האמצע היתה בגלל טעם אישי ושמיעה – בתחום תדרים זה ישנה השפעה ברורה מאוד על קולורציה (צבע) – בהיר מידי או כהה מידי – כשניסיתי להגביר לעבר טוויטר שמאל – זה היה בהיר מידי ולעומת זאת כאשר ניסיתי להנחית לעומת טוויטר ימין זה היה עמום מידי גם בעוצמות הגבוהות יותר שאני נוטה לשמוע בהן.

 

הפשרה על האמצע היתה הדבר הנכון לעשות – בייחוד כאשר הטוויטרים שלי במקרה זה הינם בעצם מידריינג'ים רחבי פס והם עובדתית – לא יכולים לנגן חזק מאוד את התחום הגבוה – כאן זו כבר מגבלת אלמנטים – קייס סטאדי מעולה לבחירת רכיבים למשל.

אתם תוכלו לראות עוד הבדלי עוצמות לאורך הספקטרום – חלקם היו חסרי חשיבות, פערים זניחים מידי בכדי לגשר, חלקם נשמעו טוב יותר לאחר נסיון תיקון, חלקם רע יותר.

 

במשך כלמעלה מחודש ימים נסעתי על בסיס יומי עם שני פריסטים כאשר בסוף כל יום מדידה, תיקון קטן – המשך ליום הבא וכך הלאה – זה תהליך ארוך אבל בסוף מגיעים לתוצאה הטובה ביותר – זו שמתאימה לטעם האישי שלנו הכי טוב.

 

**אני רוצה להדגיש בנקודה זו במדריך כי אני מעביר את המידע כפי שאני רואה לנכון את יעילותו, יהיו חולקי דעה ויהיו מסכימים – המדריך נועד בכדי לתת לכם את שתי האפשרויות.

 

כמה מילים לגבי צלצולים, הדהודים – מפלי מים וקסקאדות

 

במדריך זה אמנע מלהכנס לעומק בנושא הדמיית מפלי מים או קסקאדות (מבט תלת מימדי עילי על הספקטרום) מהסיבות הבאות:

הראשונה והעיקרית שבהן היא כי לא ניתן לבצע בדיקה שכזו מבלי שציוד המדידה יהיה גם זה אשר ינגן את הסוויפ – לרובנו המוחלט לא תהיה כנראה כל אפשרות לעשות זאת וגם אם כן – אני לא רואה במדידה שכזו מדידה אשר משקפת את התנהגות הHU האמיתי אשר ינגן ברכב אלא רק שיקוף לבעיות מבנה במערכת – תגובת קבינה, זוויות רמקולים, היענות הכוח.

 

הסיבה השניה היא כי גם אם נזהה בעיות אלו בעזרת מפל מים ברוב המקרים או שלא נוכל לטפל בהן או שנגרום לבעיות אחרות חמורות יותר או שכבר נזהה אותן בעזרת כל האמצעים האחרים אשר אוזכרו כאן.

 

הסיבה השלישית היא כי זיהוי של "בעיה" במפל מים יכולה להיות כתוצאה מיצירת היענות שרצינו להגיע אליה מלחתכילה (עקומת בית למשל) ולכן – ללא ידע מספק – איפה שנפתור בעיה אחת, ניצור אחרת גרועה יותר.

 

אך בכל זאת – מה אנו למדים מגרפים מסוג זה?

 

אנו יכולים ללמוד על אזורים בתוך תחום התדר בהם גרף דו מימדי לא מספק לנו מספיק מידע – תמונה מדוייקת של היענות הכוח של הרמקולים במערכת ולזהות בצורה מדוייקת יותר את התדרים בהם הבעיה באמת נוצרת ולהפיק מכך מידע, לקחים ומסקנות.

 

בתגובה הבאה אסכם את המדריך, לאחר מכן אעלה סקירת מוצר קצרה אשר מתבסס על נושאים אלו ומהווה דוגמא יוצאת מן הכלל לכך.

לאחר מכן, אפתח את המדריך לדיון כולל.

[lanosforce]

סיכום המדריך לאודיופיל המתחיל

 

בכדי לסכם את המאמר, בחרתי ולנסות לפשט את תהליך הקמת המערכת מרגע הרעיון עצמו לבנות אחת.

 

הדבר הראשון הוא לדעת מה אתם אוהבים – מה התוצאה שאותה אתם רוצים להשיג מהמערכת.

 

האם אתם רוצים מערכת רגועה, לא צורמת, לא בועטת אלא פשוט סאונד רך, נעים בכל רמות ההספק של אותה המערכת?

או אולי אתם רוצים מערכת שמסוגלת להפיק הספק גבוה ועוצמה אדירה? באס בועט, תחושת מועדון נקרא לזה כך, תחום גבוה חזק, ברור ובהיר?

 

משהו באמצע? – אני לא מדבר כאן על מערכות SPL – זה הצד השני של הירח במובן של מאמר זה.

 

הסיבה להתחיל מכאן היא היות והידיעה כיצד אתם רוצים שהמערכת שלכם תישמע – היא זו שתוביל אתכם באופן ישיר לבחירת הרכיבים של המערכת, סגנון התקנה, תקציב – הכל!

 

מה הלאה?

 

הרכב עצמו.

 

לפעמים ניתן ממש לבחור את הרכב לפני ביצוע התקנת המערכת אך ברוב המקרים הרכב הוא נתון ידוע מראש וקיים אליו אנו מתאימים את הרכב.

 

מה הם הדברים בהם סוג הרכב וגודל הרכב משפיעים על המערכת?

בראש ובראשונה גודל החלל וחצצים.

 

ההבדלים העיקריים בין רכב קטן לרכב גדול הינם:

 

ברכב קטן יותר עקומת היענות הכוח בתחום הבאס תהיה זהה בכל נקודה ברכב עד נקודת תדר גבוהה יותר מאשר ברכב גדול – מה זה אומר? בעיקר בתחום המידבאס – ברכב קטן יהיו בעיות אשר לא ניתן יהיה להתגבר עליהן ללא החלפת הרמקולים עצמם.

ברכב קטן יותר – רוחב החדר בו המערכת מנגנת – קטן יותר והמרחקים מהראש גם כן – דבר המשפיע במקרים רבים על רוחב הבמה המצטייר ועל עומק הבמה.

 

אמנם ברכב קטן יותר הנצילות הכוללת של הרכב, מן הסתם תהיה עדיפה אך יחד עם זאת בעיות הנוצרות מהחזרים יהיו גדולות יותר ברכב קטן יותר.

 

לגבי החצצים – ישנם רכבים בהם ישנה הפרדה פיזית בין תא המטען למשל לבין תא הנוסעים – ישנם רכבים בהם גב המושבים הינו מתכת יצוקה (ראו למשל רכבי במוו או רולס רויס) - ברכבים שכאלו ידרש לפעור חור במחיצה שכזו – דבר אשר מקשה מאוד את תהליך ההתקנה מן הסתם.

בנוסף לכך לכל רכב ישנם מיקומים מקוריים משלו לרמקולים – חלק מהרכבים מאפשרים התקנה נאותה ללא כל מאמץ לסט שלושה חלקים עם וופרים ענקיים (ראו לדוגמא מאזדה 6 2015) ובחלק מהרכבים לא ניתן בכלל להתקין רמקולים במיקומים נורמטיביים (למשל סקודה סופרב או פג'ו 206 ).

 

גודל תא מטען, נפח אכסון – עומק הדשבורד וכו' וכו' – אין סוף משתנים הקשורים ישירות ליכולת שלנו לבחור ברכיבים ובמיקומם.

אין שום טעם או היגיון לקנות רכיבים שאת גודלם הפיסי לא ניתן להתקין בתוך הרכב הנבחר (אלא אם כן מבצעים כמובן בניות בכדי לאפשר תנאים אלו אך אלו הם כבר שיקולי תקציב ופרקטיקה או נוחות).

 

מה הלאה?

 

תשתיות – בידוד אקוסטי ומערכת חשמל

 

כמובן – תשתית מערכת החשמל היא בהתאם לסוג הרכיבים אשר עליה לתמוך בפעולתם היציבה ובכדי לדעת זאת צריך לדעת את כוון המערכת מלחתכילה אך לפעמים זה גם פועל הפוך – התשתית הנתונה היא זו שקובעת את גבול צריכת החשמל ולכן לפיה נבחר את הרכיבים – זה פועל לשני הכוונים.

 

תשתית חשמל יכולה להתחיל מהאלטרנטור והמצבר הראשיים ולהמשיך משם דרך החיווט למצבר נוסף או מצברים נוספים או אולי אפילו כפל אלטרנטור במקרי קיצון וכך הלאה וכך הלאה.

 

לגבי בידוד אקוסטי – זה גם תלוי רכב בראש ובראשונה אך באזורים בהם רמקולים מנגנים או באזורים בעייתים במובנים של רזוננס, חדירת רעשים, החזרים – בידוד אקוסטי תמיד ישפר את התוצאה.

 

מה הלאה?

 

בחירת הרכיבים

 

אקצר כאן מאוד – על קצה המזלג – בהמשך כנראה אמשיך לכתיבת מדריך הנוגע בבחירת רכיבים

 

בחירת הרכיבים הינה קריטית אך נובעת גם בעיקר מנסיון, ידע, הבנה.

 

למשל מגברים – גודל המגבר, משקל המגבר, צבע המגבר – תאמינו או לא – הם גורם קריטי לבחירת המגבר כולל גם נגישות לפקדים שלו.

 

למשל סאבוופרים - נפח התיבה וכמה מקום הוא גוזל לכם מתא המטען – זה קריטי. אני עדיין לא מדבר כאן על דברים שקשורים נטו לסאונד רק בשביל להעביר את הדוגמא.

 

רמקולים – קוטר ועומק האלמנט, מספר הרכיבים, נצילות – איזה הספק ברצונכם להיות מסוגלים להפיק מכאן ועד היענות הכוח שלהם ובאיזו סטיה מהציר (אוף אקסיס או און אקסיס)

 

בחירת רמקול מיד ריינג' למשל שיכול להיות מותקן ישירות על דיפון הדלת ולנגן רחב בין 1 ל4 קילוהרץ – זה שיקול מאוד קריטי שכן לא צריך לכוון רכיב שכזה – הוא מנגן כלל כיווני – כמובן, דוגמא להמחשה.

 

איזו חלוקת הספק אנו רוצים בין הרכיבים – זה מתקשר ישירות לבחירת ההגברה לכל רכיב ורכיב, לא אוהבים קצה עליון חזק במיוחד? אתם יכולים לקנות מגבר מאוד חזק ולהנחית אותו, מצד שני אתם יכולים לחסוך לא מעט מכספכם או לפחות לחסוך ממערכת החשמל של הרכב שלכם ולבחור במגבר צנוע הספק ולנצל עובדה זו בכדי לרכוש מגבר חזק יותר בעבור הסאב וופר.

 

מה הלאה?

התקנה – מיקומים, זוויות וכו' וכו'

 

האם חלק מהרכיבים שבחרתם דורשים נפח מסויים? האם דרישה זו הינה חובה?

 

לדוגמא מידבאסים אשר כל הסובבים אתכם ממליצים להתקינם בתיבות בנפח כלשהוא – דבר המקשה מאוד על התקנתם ומעלה את עלות התקנת המערכת בסכום ניכר. מתוך ידיעה כי נקודת חיתוך גבוה מאשר הם יכולים לנגן בתיבות – כלל לא תזדקקו לנפח זה או לתיבה אך תחום התדר אשר הם לא ינגנו יושלם ע"י הסאב וופר.

 

במידה ותחום התדר המדובר הינו כזה אשר הסאב וופר יכול להשלים או אף לנגן טוב יותר – ברור הרי שבחירת הרכיב במקרה זה לא תלוי בשיקול התיבה.

 

טוויטר זעיר מימדים לעומת טוויטר בעל קוטר גדול יחסית – במערכת שני חלקים לטוויטר בעל קוטר רחב תהיה יכולת טובה יותר לנגן בתחום תדר נמוך יותר ולכן יהווה בחירה חכמה (מוראל סופרימו לדוגמא) אך בסט שלושה חלקים אנו יכולים בקלות יתרה לבחור בטוויטר זעיר מימדים אשר ישלים את הספקטרום מנקודה גבוהה בהרבה ויקל על ההתקנה ועלותה באופן ניכר היות וניתן כמעט למקם אותו בכל מקום ברכב ללא קושי.

וכך הלאה וכך הלאה

 

אז, מה הלאה?

 

אם כך – לקחנו בחשבון את כל המשתנים והגורמים אשר ישפיעו עלינו לבחור מערכת ולהתקינה בתצורה מסויימת ע"י כך שהבנו כיצד הרכיבים פועלים

וכיצד אנו שומעים – מרגע זה מתחיל הליך כוון המערכת לפי שלבי המדריך.

 

נתחיל בלבחור נקודות חיתוך וסלופים ראשוניים בכדי להגן על הרמקולים.

נמשיך בכוון גיין לכל ערוץ וערוץ בהתאם לרמקול המוגבר או הציוד המנגן.

נמשיך במציאת הפאזות בין אם קטביות או בעזרת הDSP הנכונות ביותר בשילוב עם המתלולים (סלופים) המתאימים לנו ביותר.

נמשיך לביצוע תיקוני זמנים והשוואת עוצמות\הנחתות.

 

בשלב זה איזנו את המערכת איזון גס ויצרנו את הבמה הראשונית – עכשיו נשאר לנו לטפל בנושא של אופיה של המערכת, כוון עדין ניתן לקרוא לזה כך וייצובה הסופי של הבמה.

 

תזכרו כי תדרים מסויימים צריכים להיות מונחתים משמעותית לעומת תדרים אחרים בכדי שישתלבו נכון.

תזכרו כי תדרים מסויימים ניתנים לתזמון בעיקר ע"י השהיית זמנים ואחרים ע"י השוואת עוצמות.

 

מנקודה זו נשקיע את עיקר מאמצנו למצוא את עקומת הבית הרצויה בכדי להפיק את המיטב מהיענות הכוח של המערכת כולה – תהליך זה הוא תהליך ארוך בו אנו חוזרים אחורה ושוב קדימה בין כוון עדין אחד למשנהו בכדי להחליט מה טוב יותר ובסופו של דבר מגיעים למוצר המוגמר, מערכת בוגרת, מכוונת היטב בהתאם לטעמנו האישי.

 

בכדי לסיים מאמר זה ולפתוח אותו לדיון ציבורי רחב – ארצה עוד להעלות לכאן סקירת מוצר קצרה ולאחר מכן – דיון פתוח לכל.

[lanosforce]

סיקור מוצרים קצר מבית MDSP

 

למה דווקא MDSP? למה אני מכניס בכלל סיקור מוצרים למדריך הזה?

 

הסיבה היא פשוטה – MDSP הם גוף פיתוח עצום שנוצר ע"י קהילת פיתוח ענקית, הם מספקים כלים פשוטים, איכותיים, מדוייקים ויחסית זולים אשר נותנים פתרונות שנמצאים בחזית הטכנולוגיה.

 

שני מוצרים בפרט הDSP אשר ברצוני להציג כאן – מבוסס על נושא היענות הכוח של מערכת הצליל ועל פיה מבצע את הכיול המדוייק בכדי להביא לתוצאות מירביות.

 

הכלי השני הינו כלי מדידה, פשוט, יעיל וזול אשר התווסף לאחרונה לליין המוצרים שלהם.

 

המוצר הראשון עליו אני רוצה להעביר סקירה קצרה הינה סדרת מעבדי צליל אשר נקראת DIRAC

 

אז מה בעצם הDIRAC עושה – הDIRAC הינו שילוב של מעבד צליל, דהיינו DSP ביחד עם מיקרופון UMIK-1 של MDSP (במקרה ברשותי אחד שכזה – אני מדבר על המיקרופון – הלוואי והייתי יכול להרשות לעצמי רכישה ספונטנית של DIRAC)

 

הDIRAC הינו DSP אשר מבצע מדידה של 9 נקודות האזנה, לאחר מכן מחשב את הממוצעים ואז מבצע תיקון כולל בין ימין לבין שמאל בכדי לקבל היענות כוח זהה בינם – בעצם מה שמעבד זה עושה מדגים ברמת דיוק מירבית את אשר נכתב לגבי עקומות בית והיענות כוחם של הרמקולים.

 

הנה לינק למוצר – תמונות נמצאות בתחתית העמוד

 

תהנו:

http://www.minidsp.com/products/dirac-series/product-line-summary

 

המוצר הבא מבית MDSP הינו המיקרופון החדש שלהם למכשירים ניידים (טאבלטים נכון לעכשיו IOS בלבד) העונה לשם PMIK-1

 

ניתן לאמר כי זהו אחיו הקטן של הUMIK

מדובר במיקרופון זעיר בעל קובץ כיול ייעודי לו אשר מתאים לשימוש על טאבלטים של אפל נכון לעכשיו בעזרת תוכנות נבחרות הניתנות להורדה משוק האפליקציות שלהם.

 

לינק למוצר ותמונות בתחתית העמוד

 

תהנו:

http://www.minidsp.com/products/acoustic-measurement/pmik-1-detail

 

בתגובה הבאה – סיכום קצר אישי לגבי כתיבת המדריך ופתיחתו לדיון ציבורי.

[lanosforce]

חברי פורום יקרים,

 

כעת אפתח את המדריך לדיון ציבורי, רגע לפני כן ארשה לעצמי לאמר את הדברים הבאים.

 

תהליך כתיבת מדריך זה ארכה למעלה מרבעון שנתי שלם - כמעט ארבעה חודשים.

אני רואה במדריך זה כאחד הפרוייקטים הגדולים יותר אשר יצא לי להוציא אל האור, השקעתי שעות רבות על קריאת חומרי מחקר, שנים של למידה וצבירת נסיון בכדי להביא את הידע הזה אל הכתוב.

 

יחד עם זאת אני רואה את עצמי כחובבן מתלמד - בתהליך למידה אין סופי - נהנה מהדרך ולפעמים גם מהתוצאה.

 

במדריך זה שולבו מאמרים אקדמיים, ידע רב ותרגום מאמרים של חברי פורום אשר מובילים את התעשייה בחו"ל וגם רבות מן הידע האישי שלי.

 

פתיחה לדיון ציבורי

 

אנא הרגישו חופשי לאמר דעתכם לגבי מדריך זה, להוסיף מהידע האישי שלכם, לשאול שאלות - ללמוד וללמד - בשביל זה אנו כאן.

 

אני מקווה כי בחודשים הקרובים אצליח להעביר סדרת מפגשים במיקומים נודדים ברחבי הארץ אשר מטרתם תהיה בעיקר הידברות, היכרות ולמידה משותפת של התחום.

 

השרשור עומד עתה לרשותכם המלאה.

 

 

פתתתתווווווחחחחחחח (קרובים קרובים)

[Jeka.E]

תודה רבה אדי ,

מדריך מושקע בצורה יוצאת מין הכלל , המון מידע חשוב שללא שום צל של ספק יעזור לכולם.

[ליין מן]

תודה על המדריך , נהנתי לקרוא ובמיוחד את הניתוח שלך וההתלבטויות.

כמוני כמוך באותה סירה.

מרבה ידע מרבה מכאוב וזה לא נגמר, כייף ללמוד.

 

אייל.

[lanosforce]

תודה רבה,

 

הכוונה במדריך הזה היא להביא על הכתוב את הידע הקיים בפורום לתקופה שמתאימה לעשור השני של שנות ה2000. רבים כאן עדיין סובבים סחור סחור אחרי שיטות כיוון משנות ה90.

 

הפורום הזה מבחינתי התחיל מחדש ויש כאן הרבה מאוד חברים חדשים, חלק מהם שמתי לב, רוצים ללמוד את התחום וחלק מהוותיקים שנשארו, נשארו כי הם אוהבים את הפורום - המטרה של שיתוף מידע שכזה היא לזרז את תהליך הלמידה של מי שכן רוצה ללמוד.

 

בשנת 2001 כאשר התחלתי עם התחביב הזה, לא היה כמעט אף אחד שהיה יכול להעביר מידע שכזה, לא היה כמעט מהיכן להשיג נגישות למידע שכזה - אחרי 14 שנה, אין שום סיבה שהמצב הזה ישאר ככה ולכן המדריך הזה נכתב,כאן בארץ - מבלי שיהיה צורך לגשת למקורות ידע חיצוניים.

 

בשביל לתת קצת קנה מידה - בשנות ה70 למשל - TC או TA היה משהו שהיה קיים במעבדות NASA בעיקר - חוקר סאונד בשם פטריק בייטמן (אתם תשמעו את השם הזה לא מעט לדעתי אם תתחילו ללמוד את הנושא) למד את הנושא עד שאט אט זה הגיע לתחום האזרחי כמו כל טכנולוגיה כמעט שמתחילה או בגוף צבאי או בגוף מחקר או בגוף אקדמאי.

 

שנים לאחר מכך יוצר סרטים בשם ג'ורג' לוקאס הוביל בעצם להמצאה של טכנולוגית הTHX כאשר הוא נסע לבסיסי צבא ארה"ב והקליט רעשים של שיגורי טילים, התפוצצויות ואלו בעצם רובי ואקדחי ה"לייזר" שאתם שומעים בסרטי מלחמת הכוכבים - התלווה אליו עם השנים איש סאונד בשם גארי סאמרס ששנים לאחר מכן זכה באוסקר על עירבול קול לסרטי מלחמת הכוכבים.

 

אנשים מסוג זה הם האנשים שכתבו הרבה מאוד מהמידע אותו קראתי, תרגמתי והעברתי במדריך זה.

 

מעבר לכך רוב המאמרים שתרגמתי ונכנסו למדריך נכתבו ע"י שני אנשים שהמקצוע שלהם הוא לערוך מבחני קליפל לרמקולים ובחינת מגברים, חלק מהמידע שתרגמתי כאן ובמאמרים נוספים בשנתיים האחרונות שייכים ישירות לאנשים שהם מתכנני מגברים ראשונים במעלה ויצרני רמקולים ראשונים במעלה - אנדי ווהיימר (אודיו פרוג), סקוט בוואלדה (הייבריד אודיו), סטפן מנץ (זד אודיו, הייפוניקס ועוד רבים רבים אחרים) - אולי בעתיד אני גם אנסה לקרוא קצת מאמרים של רוברט זף (ארק אודיו)

 

וגם לא מעט מן הנכתב והתוספות למאמרים הללו מגיע ישירות מהידע שלי, הנסיון האישי שלי - אני לא קרוב ואפילו לא בשנות אור לאחד מאלו אשר רשמתי מעלה אבל נסיון מדבר בכל זאת.

 

אני באופן אישי - הטעם שלי בסאונד הוא עדין, מאוד עדין - רוב האנשים אשר שומעים אצלי מערכת עובדת לא אוהבים את התוצאה, עובדה מוגמרת לאורך השנים - אין בין זה לבין הידע שנכתב כאן כל קשר - הידע הזה הינו פרקטיקה ניתנת ליישום, זו רשימת מכולת, ספר מתכון ואני יכול להבטיח לכם כי מאותה רשימת מרכיבים ניתן ליצור עשרות מטעמים שונים או ליצור את אותו המטעם והוא יהיה שונה בכל פעם וכל פעם.

 

בתיאבון.

[shon23]

אין מילים , פשוט מדהייםםםם...

חצי יום בעבודה וסיימתי לקרוא הכל ... חידד לי המון דברים שאשתמש בהם בוודאות

 

---------------תותח על --------------------

[lanosforce]

תודה - האמת היא שיש היום כבר כמה מוצרים מאוד מעניינים בתחום שמביאים איתם חידוש או חידוד לתחום היענות הכוח - אולי אעדכן לגביהם בשלב מאוחר יותר.

[סיוויק 08]

כל הכבוד על ההשקעה לטובת הכלל, הבהירות ועצם השיתוף.

 

אנא קרא לי כשתתחיל המלחמה על השוואה בין כבלים

[lanosforce]

השרשור הזה לא עוסק בתחום מריבות הוודו באודיו.

[shapin]

תודה רבה על שיתוף הידע, מדריך מטורף עם המון חידושים בשבילי.

[lanosforce]

שמח לקרוא ותודה!

 

אם יש לכם שאלות תשאלו, נצלו את השרשור הזה.