רמת הבורות של הישראלי הממוצע.

[sperial]

מלחמה יום-יומית, אישית אני משתדל להתבטא בצורה מדוייקת, אבל יש לי קשיי הקלדה כפי שציינתי לעיל. קולגות שלי, בעקר היותר מבוגרים, אשר פחות מיומנים בתפעול, מחשב ממעטים מאד בכתיבה ולעתים קשה להבין את כוונתם.

אותה מלחמה יש לי גם עם הבנים שלי, בעיקר אחד מהם, אתו בחור שחושב שלהיות ערס (צעצוע) יביא לו כבוד בחברה. מצד שני הוא גם הוכיח שכאשר הוא מתאמץ הוא מסוגל להפיק עבודות איכותיות. אולי בכל זאת הוא חש בהבדל בין שפת היום-יום לבין המתחייב בהגשת עבודות כתובות.

אחד הקוריוזים שבהם נתקלתי היה בעתון מקצועי אמריקאי, כאשר קראתי מאמר אשר נכתב על ידי בעל מקצוע ישראלי. האיש בעל מקצוע מצויין אולם אינו יליד הארץ, והאנגלית שבפיו ובמקלדתו די עילגת. עורכי העיתון נמנעו מעריכה לשונית - והמאמר שהיה מעניין מאוד מבחינת תוכנו היה קשה לקריאה בשל הלשון העילגת. מסתבר כי נושא ההקפדה על לשון צחה אינה בעיה של הישראלים בלבד, במקרה זה מדובר בעורכים אמריקאיים (ואולי מעוד מדינות) אשר "החליקו" מאמר שדרש עריכה לשונית יסודית (ובמאמר מוסגר - נתקלתי בתופעות דומות גם עם כותבים ממדינות אחרות).

[אלעד]

אייל גולן נשמע מאז ומתמיד כאילו כל השירים שלו מרוחים בואזלין. סן רמו במזרחית. כנ"ל גם כל אלה שהזכרתם ואפילו שמשון טווילי.

 

היחיד ששר מהבטן (כי האף היה סתום עם כל מיני...) היה זוהר. וואחד וואחש, אבל זמר זמר.

 

מה הקשר בין זוהר ארגוב לבין המוזיקה הדלוחה של כל השיראל פרץ למיניהם?

 

זוהר ארגוב היה זמן מחונן באופן בלתי רגיל ונעזר בהצלחה בכותבים ומלחינים מעולים, ברמה הכי גבוהה שהיתה בארץ - עוזי חיטמן, אביהו מדינה טו ניים א פיו. אגב, אחד השירים הבלתי מוערכים בעיני במוזיקה הישראלית הוא השיר "הזהר לארגוב", הביצוע המוכר הוא של איציק קלה.

 

איך אני נהנה לשמוע זהר לעומת הסבל שאני חש כשאני נקלע לסביבת המזוייפים העדכניים...

אוי, כמה ששניכם צודקים.

אותו "גל עכור", כפי שכינה אותו יהורם גאון, פשוט עושה עוול לדבר המופלא הזה שנקרא מוזיקה מזרחית. אם נאמץ עוד טיפה את הזכרון, גם אפרים שמיר התבטא פעם בנושא, רק שבניגוד לגאון הוא היה מעט פחות בוטה.

 

עוד רחוק היום שבו כל אותם מעלימי מס שקוראים לעצמם "זמרים" יגיעו לאצבע הקטנה ברגל של שני הענקים המוזיקליים הללו.

קודם שיפסיקו לחשוב שהם מייצגים את המוזיקה המזרחית, ולאחר מכן שילמדו קצת עברית ואוצ"מ.

[bagira]

אלעד, תיקון קטן, לכל הפרצים, אייל גולן, ישי לוי, אלי לוזון, ולעוד לא מעט בזרם העלוב הזה של התעשיה יש יכולות ווקאליות אדירות!

 

לא בהכרח פחותות משל זהר ארגוב.

 

זה שהם בוחרים לייצר מוזיקת זבל זה כבר משהוא אחר לגמרי אבל ברמה הווקאלית, הם לא נופלים מזהר.

[RK]

רמה ווקאלית או לא, הדבר המזרחי היחיד במוזיקה שלהם הוא המוצא של הזמרים. המוזיקה עצמה היא פופ רגיל, ואם היו מבצעים את זה זמרים אחרים, בלי סלסולים ובלי מבטא (במקרים רבים מאולץ), כך זה גם היה מתקבל. כמו שאמר אלעד - הם בהחלט עושים עוול למוזיקה המזרחית ולו בכך שהם בוחרים לקרוא למה שהם עושים בשם הזה.

[SlowRide]

מה שהכי מפגר זה שכטוענים שהמוזיקה הזאת היא זבל רדוד ישר הם קופצים עם הטיעון הזה של גזענות ואפלייה כלפי עדות המזרח.

כל המזרחיים אוטומטית שומעים, אוהבים, חיים ונושמים את הז'אנר המסריח הזה? מה הקשר?!

[יבגניפ]

הגזענות מתחילה עוד שלב לפני, בזה שקוראים לזה "מוזיקה מזרחית" ולא "ערבית", אבל זה נושא לשרשור אחר וארוך יותר

 

sperial, אני חושב שהיה טוב אם היו מעבירים את כלל הסטודנטים בארץ קורס בכתיבה אקדמית. יש מעט מאוד חוגים שעוןשים את זה, וחבל. מה שאני מדבר עליו זה מכלול שלם של דברים. אני משוכנע שגם אני כותב עם שגיאות ובעברית לא תקנית, בכל זאת - זו לא שפת האם שלי וגם היום, כשאני יכול, אני מעדיף לקרוא ברוסית. הבעיה היא שהרבה מאוד אנשים בכלל לא יודעים לנסח בכתב (לפעמים גם לא בעל פה) מה הם רוצים להגיד, ולזה מצטרפת בעיה שהיא יותר משנית, שזה כל הנושא של שגיאות כתיב, שימוש לא נכון בסימני פיסוק וכו'. לי אישית צורם גם שבוגר אוניברסיטה מסוגל לכתוב פוסט של עשרה משפטים בפייסבוק, ללא נקודה אחת אפילו, אבל זה פחות אקוטי מזה שהוא בכלל לא מסוגל לנסח מחשבה בהירה אחת.

התואר הראשון שלי הוא במדמ"ח והתואר השני שאני לומד הוא ממדעי הרוח. גם בתואר הראשון הגשתי עבודות בכתב, אבל ההבדל הוא עצום. הדיוק בטענות הלוגיות שאתה נדרש לו בעבודה סמינריוניות (בטח בתיזה), הרצף המחשבתי, ניסוח טענות ברורות והגיוניות וכו' הם שקולים לחלוטין לכתיבת הוכחה מתמטית, רק השפה שונה. בגלל זה גם מדהים אותי לראות איך חלק מהמרצים שלי, שהם טוענים שהם גרועים מאוד במתמטיקה, בעצם מבחינתי טועים לחלוטין: את היכולות הלוגיות שלהם הם ניתבו לתחום קצת אחר, אבל באותה מידה כל אחד מהם יכול היה להיות גם לעשות תואר אקדמי במתמטיקה, ואולי אפילו ברמה של דוקטורט.

בכל מקרה, הרדוקציה הזו בין כתיבה כזו לכתיבה כזו היא לא פשוטה, והיא חסרה להרבה אנשים. זה לא תמיד קריטי כי רובינו (בטח בתחומי ההנדסה) לא יושבים לכתוב עבודות מחקריות ביומיום, אבל עדיין חבל שלא יותר אנשים לומדים איך לכתוב נכון.

 

אגב, אני יודע שיש מקומות בהם מכריחים גם לקחת קורסים כללים. אפילו קראתי על זה שרוצים להכריח כל סטודנט לקחת קורס בהיסטוריה. לדעתי זה מבורך, וכמה שיותר - יותר טוב.

[sperial]

לדעתי נושא הכתיבה צריך להגיע הרבה יותר מוקדם. לימודי הבעה וקריאת מאמרים מודרכת עם לימוד דרך בניית הטיעונים והמסקנות שייכים ללימודים של חטיבת הביניים והחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. יש לי בספריה עבודות שהגשתי החל בכתה ה' ובהן נדרשתי לכתוב עבודות מובנות. ובמסגרת לימודי הספרות נכללו מאמרים ולמדנו כיצד הכותבים מציגים את טיעוניהם ומסיקים מסקנות. מסיבה לא ברורה לימודי ההבעה צומצמו במהלך השנים. כמוכן הדור ממעט לקרוא, ומי שאינו קורא אינו נחשף לדרך החשיבה והכתיבה הנדרשים.

[Derish]

רציתי להבין איך אתם מגדירים השכלה - כי אני מגדירה אותה על ידי מוסדות לימוד פורמליים.

אנחנו מגדירים אותה אחרת.

 

אני לא מבינה למה אתם לוקחים את זה כ"כ אישית.

כי זה פורום ישראלי דובר עברית, וישראלים לוקחים הכל ללב.

אני ניסיתי להבין את כוונתך, לא יותר.

[mystopp]

ההשכלה הגבוהה היא בדיחה גרועה כי מה שלמדתי בבית על בסיס הלימודים שלי (אני שומע שם או מושג, מגגל ומתחיל לקרוא) הוא הרבה יותר ממה שלמדתי בלימודים עצמם.

 

היה אפשר לקחת את כל החומר של 3 שנים ולדחוס אותו לתוכנית לימודים אינטנסיבית של חודשיים.

 

ההשכלה הגבוהה היא בדיחה כי לדעך תואר בסוציולוגיה מרוח על פני שלוש שנים? מה אם כך היא דעתך על לימודי הנדסה או רפואה או ביוטכנולוגיה?

[יוסי פרנקוס]

האמת היא שכמות החומר שיש במקצועות האלו היא יותר גדולה ויכול להיות שמצדיקה את זה.

יש שם חומר טכני שמצריך המון תרגול, וגם אלו שלומדים המון שנים נמצאים לרוב במתח מסוים בגלל העומס.

 

בסוציולוגיה אין כזה עומס (לי לא היה לפחות, בניגוד לאנשים שמסביבי), אז אין הצדקה למריחה של 3 שנים.

מי שהבין את התיאוריה ויכול ליישם אותה בשילוב תיאוריות אחרות, מצליח.

 

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה זו צורת מחשבה שצריך לבנות אותה לאט לאט אבל יש אנשים שיש להם את זה יותר מאחרים.

כמו אומנות, שהיא לא טכנית, או שיש לך את זה או שאין לך את זה.

הבעיה היא שהמערכת מאפשרת גם לאלו ש"אין להם את זה" להיות בוגרים בחוג ופשוט לבזבז את החיים שלהם אם לא עושים תואר שני.

צריך לעשות רף קבלה על בסיס מבחן שמסנן את אלו בלי טיפת הבנה חברתית ולהוריד המון תוכן מיותר.

[נהג מתחיל]

כמו תמיד אני אקלע היישר ללב הדיון:

 

זה רק אני או שצריך לשנות את שם החוברת ל: "הגולם בעקבות זאגור"?

[אלעד]

אלעד, תיקון קטן, לכל הפרצים, אייל גולן, ישי לוי, אלי לוזון, ולעוד לא מעט בזרם העלוב הזה של התעשיה יש יכולות ווקאליות אדירות!

 

לא בהכרח פחותות משל זהר ארגוב.

 

זה שהם בוחרים לייצר מוזיקת זבל זה כבר משהוא אחר לגמרי אבל ברמה הווקאלית, הם לא נופלים מזהר.

דווקא אלי לוזון אינו ראוי להיות ברשימה עם שאר השמות שהזכרת. במקרה הזה מדובר במוזיקאי אמיתי שניחן בכשרון רב לצד יכולת ביצוע מרשימה ביותר.

אלי לוזון, לפחות בעיני, מייצג נאמנה את המוזיקה המזרחית האמיתית והוא אמן שבהחלט זוכה להערכתי.

[colauti 9]

א.אני מורה בבי"ס יסודי באיזור חיפה.

ב.התאפקתי לפני שנכנסתי לשרשור להגיב.

ג.אני שומע חלקים גדולים מהמוסיקה שאנשים הגדירו כאן כ"זבל".

ד.אני יודע ,שאת התקווה כתב נפתלי הרץ אמבר,אעפ"י שאני מורה למתמטיקה.

ה.גם כאשר יש לכם ביקורת על אנשים,ששומעים מוסיקה מסויימת,עדיין עדיף לשמוע בעדינות ולא חייב להיות בוטים.

יש לי ויכוח דומה עם דודתי,שתחייה ואני טוען כל הזמן,שמוסיקה ואוכל הם עניין של טעם- מה שטעים לי לא טעים לך ולהיפך ולכן,בלי קשר לכל אחד וסגנונו,כבדו אחד את השני.חלק מהתגובות אינן מוסיפות כבוד או איכות יתרה לאלו שכתבו אותן גם אם יש להם תואר אחד או יותר ממני.

לגבי יהורם גאון- יכול להמשיך להגיד מה שהוא רוצה,הוא היה רוצה למכור כרטיסים להופעות בכמות של אייל גולן ולקבל אותו תעריף ביום העצמאות,שלא נדבר על השוק הסלולרי,שכבר ל שייך לזמרים בסגנון של "הגאון" או הגברות מסיקה/גוש וכל שאר המוסיקה המאוד"איכותית" שהן מייצרות.

ובשורה התחתונה-זו לא רמת בורות של ישראלי ממוצע אבל יש חלקים גדולים באוכלוסייה שהם בורים.

[bagira]

תראה, אם אתה נהנה מהמוזיקה, אף אחד לא יבקר אותך.

 

מה שכן ניתן לבקר זה את איכות המוסיקה.

 

מוסיקה, היא שפה כמו כל שפה אחרת, היא מורכבת מתוים, התוים מרכיבים מילים ומשפטים ובדיוק כמו שערס מבת-ים נשמע לך עילג עם אוצר המילים המצומצם שלו, הסלנג הערסי שלו ועם סילוף של מילים שהוא לא יודע בדיוק איך להגות אותן, כך בדיוק נשמעת מוזיקה מהג'אנר הים תיכוני המודרני (בכוונה לא משתמש במושג "מזרחית" שכולל בתוכו גם מוזיקה משובחת) לכל אדם שלמד קצת מוזיקה או שמאזין בקביעות למוזיקה יותר איכותית ומבין משהוא ב"שפה" המוזיקלית.

[SlowRide]

בגירה, לא צריך להיות מומחה למוזיקה, מספיק לסיים תיכון עם בגרות בלשון והבעה בשביל לתפוס כמה עילג זה.