רמת הבורות של הישראלי הממוצע.

[colauti 9]

למגיב האחרון: גם במוסיקה הים תיכונית /מזרחית/איך שנקרא לה יש חלוקה לסגנונות-יש סגנון קליל סטייל אייל גולן/שרית חדד/משה פרץ/קובי פרץ של היום ויש את הסגנון הכבד יותר: משה כהן/אבי ביטר/זהבה וקובי הישנים.

בשונה מהם,זהר ארגוב היה משהו באמצע- באמת שחוץ מהשירים:הפרח בגני,סוד המזלות,בעבר היו זמנים,בלילה ואלופיאדה(אולי יש עוד כמה ששכחתי עכשיו,כבר מאוחר ואין לי כח ללכת לספריה..) זהר באמת לא עשה יותר מידי שירים קצביים,הרוב היה שקט,נוגע וחודר ללב.

אם נוסיף את זה לכותבים שהיו אז כמו אביהו מדינה(הפרח בגני,להיות אדם,סוד המזלות),ג'קי מקייטן ז"ל (שתרגם את אלינור לעברית),עמשי לוין,שחיבר את בדד (אחת היצירות המדהימות שנכתבו כאן),רפי גבאי ז"ל,שכתב את ים של דמעות,יהודה אביטל,שכתב את שיר פרטי,שלמה בן שאול ואבנר גדסי,שעשו את נכון להיום,עוזי חיטמן שכתב את מרלן ובשיאו של המשבר של זוהר את עד מתי אלוהי.

בגלל זה הוא היה סוג של קונצנזוס מוזיקלי-השירים היו בכתיבה ובתוכן מותאמים לרוב האוכלוסייה (ויש גם לא מעט אנשים שאינם אוהבים מוסיקה מזרחית אבל קלטות ודיסקים של זהר תמצא אצלהם) ובשילוב עם כישרון הקולי האדיר שלו העניינים הפכו לכמעט מושלמים,שאם לא העניין עם הסמים,לדעתי היינו רואים אותו עדיין על הבמות ולא מעט זמרים,שרואים היום בתעשייה לא היו חושבים בכלל להתחיל קריירה.

הבעיה היום,שבגלל שיש אובר תחרות אז לכל זמר יש תיאבון להוציא כל שנה אלבום-זה נהיה מירוץ מי יוציא לפני מי אלבום ואז הכמות באה ע"ח האיכות.

אצל זוהר בלי קשר לסמים,לרוב האיכות לא באה על חשבון הכמות ומעט אלבומים שיצאו סיפקו כל כך הרבה להיטים,שאת חלקם כבר הזכרתי וכמובן שיש עוד רבים וטובים כולל ביצועים שלו לשירים,שלא נכתבו עבורו בכלל כמו (אין מדינה לאהבה,שצביקה פיק כותב השיר סיפר באחד הראיונות,שהוא היה בהלם כאשר שמע את הביצוע).

 

עכשיו אחזור לנושא-כותרת השרשור טענה לבורות של ישראלי ממוצע (מה זה בלל ישראלי ממוצע,תגדירו) ויש הרבה כאן שקישרו למוסיקה.

אז חברות וחברים,אם עכשיו היינו עורכים מחקר אקדמי אמיתי שיבדוק האם קיים קשר בין רמת ידע כללי של אדם מסויים,לבין סגנון המוסיקה,שאותו הוא צורך,סביר להניח שהיינו מקבלים תוצאה,שהייתה מסבירה לנו מדוע אסור להכליל.

יש כאלו,שלא סיימו לימודים אקדמיים ויש להם יותר ידע,יש כאלו בעלי תואר,שיש להם ידע,יש כאלו גם בעלי תואר שהם בורים ויש קבוצה לא קטנה של "אין שכל ואין דאגות" בלי קשר להשתייכות לסגנון מוסיקלי כזה או אחר).

[diforce]

שאל אדם אם הוא מאמין באלוהים , ואם כן למה.

פה אני יודע אם האדם מפגר או לא ,כי גם אם אתה מאמין יש דרכים להסביר זאת. ( כי חונכי ככה מגיל 0 כמו רובוט ואין לי אופי בשביל להטיל ספק בהוריי )

 

לדבר על מוזיקה ישראלית , ועל דברים שהם בעיקרון "תרבות פנאי" זה לא הגיוני , כי בפנאי שלי אני עושה מה שאני אוהב לעשות ואין לזה שום קשר לטמטום או לא אם אני בוחר לעשות דברים אחרים במקום לראות אסקימו לימון "כי זה ישראלי" או לדעת מי זאת משוררת שקר כלשהוא כי "זה תרבות ישראלית" או דברים כאלה , ללמוד דברים שהחברה מגדירה כ"תרבות ישראלית" ואז לרדת על אנשים שלא בוחרים בנתיב הזה זה הטמטום האמיתי.