שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[falou]

לא היה ולא נברא.

לא הייתה הצעה כזו.

חירטוט של ידיעות אחרונות.

[bagira]

לגבי 1 אז הלך על אשתי חס וחלילה....

טוב ברצינות נתת דוגמא רעה,אבל אם 52

אחוז מהעם תומך ברעיון קיצוני מסויים ויש להם מפלגה שמייצגת אותם אזי מצב

לא טוב או טוב מאד לטובת אותה קבוצה בבחירות דמוקרטיות.

זה לא דמוקרטיה.

אי אפשר להשתמש במילה הזו יותר, למרות שזה לכאורה "שלטון הרוב".

 

בסקר של ערוץ 2 יש כ 70 אחוז שקוראים לחנינה מיידית לעומת 16 נדמה לי או 20

ומשהו, זה לגבי הפרופילים המזוייפים (בעצומת הפייס) וכו' אז כן דמוקרטיה

זה רצון העם לדעתי.

ה 80K שציינתי זה אחרי שעות בודדות יש הרבה יותר אבל סקר ערוץ 2 משקף יותר.

כשזה ברשת, אני פשוט לא מאמין לשום סקר כי כל ילד עושה לסקר מניפולציה לאן שהוא רוצה.

במציאות, מי שמגיע לתמוך" באלאור זה קומץ מופרעים מהאריות, להבה, לה פמיליה ו...זהוא.

 

כשימלאו את כיכר רבין באנשים, אני אאמין ש"חצי מדינה" תומכת בו.

 

 

אני חושב שהרוב כולל אותי לא מצדיק אותו בכלל, אין ספק שנעשתה טעות שתועדה בזמן אמת,

צריך להענש החייל, לדעתי הדחה מצה''ל.

אבל פרופורציה אין כאן. לצערי.

אני שוב מחזיר אותך לעובדה שפליטת כדור בצהל ללא אף נפגע היא בהחלט עילה לכליאה למספר חודשים.

קל וחומר אם הפליטה הזו גרמה להריגה.

[oryo]

נסיון שלי לסכם את עניין אזריה בסוג של אמ;לק (די חוזר על טענות שנטענו כאן במפוזר, באופן יותר מסודר), מעתיק-מדביק מהפייסבוק:

 

אדם שמהווה סכנה מיידית לסובבים אותו צריך לנטרל, זה נכון ללא קשר לדת גזע או לאום.

זה נכון במקרה של אירועי פח"ע באותה מידה שזה נכון באירועים פליליים[1] - מי שבוחר לסכן את הסובבים אותו דמו בראשו.

לכן לפני שאני רושם מילה על אזריה אני מבהיר את העמדה *שלי* מראש: לא מעניינים אותי שיקולי אהבת-אדם-באשר-הוא-אדם, אני לא 'מרחם' על המחבל בדיוק כמו שאני לא מרחם על העבריין מ[1], אם אתה רץ עם סכין ברחוב - במיוחד בעת הנוכחית - תהיה מוכן לשאת בתוצאה הפאטלית של הבחירה שלך.

 

הא, אמרתי לשאת בתוצאה של הבחירה שלך - זה מביא אותי ישר לאזריה:

 

יש שני טיעונים עיקריים ששמעתי להגנתו של אזריה -

1. הוא חש בסכנת חיים מיידית - במקרה הספציפי הזה, בגלל שיש תיעוד ממש מא' ועד ת', אפשר לטעון שמספיק זוג עיניים ומעט מאוד הגיון בריא בשביל להפריך. אבל גם ללא הטענה הזו, יש פסק הדין[2] בו הטענות מופרכות בזו אחר זו, וגם ניכר שאזריה בעצמו לא בדיוק סגור על הטיעונים עצמם (מפנה לפוסט של Nimrod Nir[3] שמסכם את זה יפה, אפשר לדלג על הסיפא שמציעה פרשנות אישית שלו). בכל אופן מי ש*באמת* חושב ומאמין שהוא חש בסכנת חיים מיידית, אין יותר מדי מה לדבר איתו - אבל זה לא הטיעון השכיח. כמו כן חשוב לזכור שבשביל לקבל החלטה על סוגיות מהזן הזה קיימת הרשות השופטת, זה התפקיד שלה ממש ברמת ההגדרה.

 

2. חייל צריך להרוג מחבלים, לכן הוא גיבור - זה הטיעון הכושל שמעיד עד כמה השיח בארץ נהיה שיח רדוד, שכן גם בקרב הקטגורים של אזריה לא נשמעת הטענה שמחבלים אינם בני מוות וטיעון הסרק הזה של "אם מעמידים אותו לדין אז וואלה כל חייל עכשיו צריך עורך דין לפני שהוא יורה על מחבל!?" זה... טיעון סרק, כי אף אחד לא מעמיד לדין חיילים שיורים בעת סכנת חיים ממשית, אלא רק כאלו שעושים זאת כשיש ספק סביר (ובמקרה הזה הוא, איך לומר בעדינות, סביר אחושרמוטה).

 

בכל אופן, בגלל שאי אפשר לחלק נשקים לכולם ולתת להם להחליט מתי לפתוח באש לפי מה שמתחשק להם, יש את הוראות הפתיחה באש. כל מי ששירת X>2 ימים בצה"ל מכיר אותם, ו"ירי כי וואלה מגיע לו למות" לא נכלל שם בין היתר מסיבה פשוטה - שאוהבים לשכוח:

 

אי אפשר לנרמל משפטי שדה לאנשים מנוטרלים מבלי להרוג בלתי מעורבים, זה עניין סטטיסטי, וזה כבר הוכח בניסוי[4]

טעויות בזיהוי קרו ויקרו, אם נאפשר הוצאות להורג בשטח כאשר לא נשקפת סכנת חיים, אז כל אדם בעל חזות שלא באה בטוב לסובייקט עם הנשק הוא בר מוות.

 

לכן כל מי שתומך בחנינה לאזריה מהסיבות הנ"ל, צריך לשאול את עצמו:

א. האם זה בסדר מבחינתי לערוך משפטי שדה לאנשים שלא מהווים סכנה מיידית?

ואם כן -->

ב. האם אדם שיורה באדם אחר בלתי מעורב וחף מפשע, שלא מהווה סכנה מיידית, הוא זכאי באופן אוטומטי אם הוא טוען שבראש שלו - הוא היה ממש בטוח שמדובר באדם רע?

כשיגיע היום ויהיה אביזר קוסמי שמתחבר לקנה של אקדח, והאביזר הזה יוכל לדעת בוודאות 100% האם המטרה היא מחבל /רוצח /פדופיל /אנס /תסריטאי_של_אבודים - אז ייתכן שגם אני אצטרף למחנה התומך במשפטי שדה.

אבל אנחנו לא שם, ואני - סמולן שכמוני - דואג מטעויות אנוש (ששוב, הוכחו בניסוי[4]), ולכן תומך בפועל היוצא של טעויות אנוש שנקרא גם 'הוראות פתיחה באש', והצורך ליישם אותם בפועל.

ומקווה שגם אתם.

 

--

קישורים:

[1] שחר ממן: http://news.walla.co.il/item/2898159

[2] פס"ד אזריה: http://go.ynet.co.il/pic/news/ynetdin123.pdf

[3] פוסט אמלק לפס"ד:https://www.facebook.com/nimrodn/posts/10155510390352908

[4] משפט שדה (ירי ולינץ') באזרח זר בלתי מעורב בגלל טעות בזיהויhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4712993,00.html

 

--

מפאת אורך הפוסט לא העלתי טיעון שלישי להגנתו של אזריה, שזה הטיעון הכי פחות שכיח אבל לדעתי הטיעון הכי חזק (אבל לא חזק מספיק בשביל חנינה וכו'): נערך לו משפט שדה בתקשורת (על הדרך נערך משפט שדה לאירוניה שמתה מהmeta של הטיעון הזה)

 

 

זה באמת טיעון קביל, וההתנהלות של הפוליטיקאים מימין ומשמאל היתה בהחלט פח אשפה, לקחו את הטירון המסכן הזה ועשו - ועושים - ממנו קרדום לחפור בו.

 

 

אבל זה לא פוסל את האשמה שלו, וזה בטח לא מאשרר משפטי שדה. הבחור צריך לקחת אחריות על המעשים שלו, אבל עוד יותר חשוב שהפוליטיקאים יקחו אחריות על המעשים שלהם שהובילו הן לסיטואציה עצמה, והן לכל מה שקרה לאחריה.

אבל לקיחת אחריות על מעשים.... זה אולי היה חלק מהתרבות של פעם, בעידן הנוכחי של "פוסט-אמת" / "מפסיקים להתנצל" וכו', זה נהיה מיותר.

למה לקחת אחריות כשאפשר לעשות ספין? בכלליות נדמה שכתב ההגנה של אזריה נלקח ממשרדי היח"צ של פוליטיקאי ציני כלשהו.

 

 

לכן זה כמובן לא יקרה, בשלהוב וליבוי האש ניכר שיש חלקים אדירים בציבור שבכלל לא מבינים מה הבעיה (ועל כך הפוסט הנ"ל).

 

 

מקרה עצוב, עם כל חוסר ההסכמה האדיר שלי עם אזריה וכל מה שהוא והתומכים בו מייצגים, אין בי פרומיל של שמחה לאיד על מה שהוא עובר.

 

עריכה אחרונה ב-5 לינואר, 2017 על ידי oryo

[yossy]

'' קומץ מופרעים מהאריות, להבה, לה פמיליה ו...זהוא''

 

זה קומץ שלא מייצג אף אחד ורק גורם נזק למשפחה,סקר של ערוץ 2

לא חיפש אותם תאמין לי.

לא ענית ברמה ההרתעתית העתידית,מחבל פוטנציאלי שיגיע וידרוס כמות גדולה

של אנשים תמימים ואח''כ יצא וירים ידיים הוא פרה קדושה,איפה ההרתעה כאן?

מה זה להרוג באופן חוקי/לא חוקי בעיני זה מצחיק/ומעציב אותי.

[bagira]

בימי האינטיפאדה הראשונה ובעיקר השניה, נשפטו לא מעט חיילי צהל על ירי/פגיעה/פציעה והריגה של בילתי מעורבים ו"מנוטרלים" ונשפטו לתקופות מאסר של שנים ארוכות.

 

לא ממש מובן למה אז זה עבר חלק והיום עם כ"כ הרבה רעש מעבר למסקנה היחידה (שלי) שהחברה התבהמה.

 

לא ענית ברמה ההרתעתית העתידית,מחבל פוטנציאלי שיגיע וידרוס כמות גדולה

של אנשים תמימים ואח''כ יצא וירים ידיים הוא פרה קדושה,איפה ההרתעה כאן?

מבחן המציאות מוכיח שאתה טועה, לאחר מקרה עזריה היו עוד הרבה פיגועי סכינים, בכולם המחבל "נוטרל" ובכולם לא נפתחה אפילו חקירה בטח שלא משפט.

 

אפילו בארוע שממש מסריח לשמיים שבו מאבטחים (לא חיילים, מאבטחים) פתחו באש על נערה בחורה ואחיה בן ה 16 שהתקרבו למחסום דרך נתיב כלי הרכב פתחו באש והרגו את שניהם החליט מי שהחליט לא להגיש כתב אישום. מצד שני, ככל שזכור לי, אותו צלף חי"ר שהוריד בחברון פלסתינאי שרבע שעה לפני זה זרק אבנים, לפי מיטב זכרוני כן נעצר והוגש כתב אישום. כך שהכל בהתאם לנסיבות המקרה.

 

זה גם מה שמוכיח שאין שום פחד לשום חייל לבצע את המטלות כל עוד הוא עומד במילוי הפקודות ושום חייל לא צריך לא יועץ ולא עו"ד.

[malcishua]

אכן. ולא רק בישראל.

[adz]

מה ש- oryo כתב בתגובה 6213#.

מזמן לא יצא לי לקרוא טקסט שגם כלכך נכון,גם מנוסח ברמה גבוהה וגם מנומק באופן יסודי כלכך.כל הכבוד!

bagira - לגבי המקרים הנוספים שהזכרת:

אני מכיר רק את המקרה של החייל מגדוד הסיור הבדואי שהרג פעיל בריטי ונשפט ל-8 שנים שהומתקו מאוחר יותר ל- 6.5 שנים.

אתה יכול להביא דוגמאות נוספות?

adz

[חן ג.]

ועם ציון מקורות!

 

[bagira]

bagira - לגבי המקרים הנוספים שהזכרת:

אני מכיר רק את המקרה של החייל מגדוד הסיור הבדואי שהרג פעיל בריטי ונשפט ל-8 שנים שהומתקו מאוחר יותר ל- 6.5 שנים.

אתה יכול להביא דוגמאות נוספות?

adz

עוד שלישיה שטענה שעושים להם משפט דרייפוס:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2969065,00.html

 

מתנהל כרגע משפטו של לוחם מגב בן דרי שהחליף בניגוד לפקודה מפורשת את התחמושת מכדורי גומי לתחמושת חיה ופשוט הוציא להורג מפגין.

 

בנוסף:

כדי למצוא הרשעות נוספות של חיילים בהריגה יש להרחיק יותר משני עשורים לאחור. כך הורשע טוראי תמיר יעקב בהריגת פלסטיני מרצועת עזה, שבו ירה מטווח קצר ירייה אחת כשהתקרב למכוניתו, לאחר שהושלכה לעברה אבן. על יעקב נגזרה שנת מאסר אחת, בהתחשב בחוות דעת פסיכיאטריות שהוגשו בעניינו. במקרה נוסף שאירע בימי האינתיפאדה הראשונה הורשע טוראי אלי ידיד בהריגת תושב כפר בידו שאחריו רדף. לפי הכרעת הדין, אף שלא נשקפה לו סכנה ירה ידיד מטווח קרוב כדור גומי לעבר ראשו של הפלסטיני, שנפצע ומת אחרי שלושה ימים. נגזרו עליו 21 חודשי מאסר, כיוון שבית הדין הצבאי התחשב בכך שנמצא בתחילת שירותו הצבאי ובכך שסופח עם יחידתו, שלא היתה מאומנת בלחימה, לשטחים.

 

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3050736

[oryo]

מה ש- oryo כתב בתגובה 6213#.

מזמן לא יצא לי לקרוא טקסט שגם כלכך נכון,גם מנוסח ברמה גבוהה וגם מנומק באופן יסודי כלכך.כל הכבוד!

רב תודות,

שמח לראות שמישהו טרח לקרוא

[gadik6]

נסיון שלי לסכם את עניין אזריה בסוג של אמ;לק (די חוזר על טענות שנטענו כאן במפוזר, באופן יותר מסודר), מעתיק-מדביק מהפייסבוק:

 

ראשית, כשאתה מתבסס באחד המקורות שלך, על מישהו שב"סיכום" פסק הדין שלו כותב דברים כמו:

 

"ד

קה אחרי הלייקים ללה פמיליה ורגע לפני שחיבק בקוליות את ברוך מרזל" (גם אני פעם לחצתי למרזל את היד, אז זה מעיד במשהו על היחס שלי לערבים?).

 

"

כמובן שהיהודים שורפי הערבים יהיו הראשונים שילכו במצב כזה" (כי יש מאות מקרים של יהודים ששרפו ערבים, נכון?)

 

"

אם רוח המפקד משפיעה – איך זה שליברמן שר הביטחון ועדיין החייל הורשע?" (כי אנחנו הרי חיים בדיקטטורה, וליברמן אומר לשופטים מה להחליט).

 

אז זה מעלה תהיות בנוגע לאובייקטיביות של ה"מקורות" שלך.

 

 

שנית, אני אומנם לא משפטן, ולא פתולוג מומחה, אבל ממעבר מהיר על פסק הדין (מבלי שהתעמקתי בכולו), יש מספר נקודות שהפריעו לי:

 

"אותה חוות דעת אף שוללת מכל וכל את האפשרות העובדתית, שלא בוססה כלל על ידי מומחי ההגנה, לפיה אדם מת יכול לזוז" - ממה שידוע לי, אדם מת אכן יכול "לזוז", גם שעות לאחר המוות, כאשר בלזוז הכוונה היא לא לאדם מת שקם והלך לקנות קולה בסופר, אלא לתנועות לא רצוניות או עוויתות של הגוף/שרירים מסוימים, שמרחוק יכולים להיראות כ"תזוזה" רצונית.

 

שנית, נראה כי יש העדפה ברורה לעדויות של החיילים שמעידים כ"נגד" אלאור, על פני העדויות שנתנו החיילים שהעידו "לטובת" אלאור (ושוב, לא התעמקתי מספיק בכל העדויות, ולכן מדובר ברושם ראשוני):

 

למשל, כתוב כי "נראה עוד, למעלה מן הצורך, כי ממילא, לא השפיע שיח המפקדים על העדים שנשמעו בפנינו"

 

ומיד לאחר מכן כתוב:

 

"סמ"ר ר. מסר כי שיחות המפקדים השפיעו עליו, אך לא הסביר באיזה אופן"

"רב"ט ב.ח. מסר בעדותו כי "הבנתי שאני אמור לחשוב שזה ארוע לא טוב" (עמוד 771 שורה 19 - 22), אך לא הסביר כיצד הבנה זו הביאה לכדי עיוות העובדות בעת שמסר את עדותו במצ"ח או בבית הדין"

"רב"ט ב. שלל תחילה את הטענה כי דברי המפקדים השפיעה על עדותו (עמוד 291 שורה 18), אם כי בעקבות שאלה נוספת השיב:: "אם כל הזמן יגידו לך שתה קולה, אתה תשתה קולה, אז אני בסוף אשתה קולה"

...

"לפיכך, טענתו של עד ההגנה, האלוף (במיל.) ביטון (ס/37 סעיף 19 בעמוד 10) שלפיה "אם מפקד יגיד לחייל שמדובר באירוע חמור, חייל יעיד שמדובר באירוע חמור וגם הפוך" היא אמירה ריקה מתוכן."

 

 

מנקודת המבט האישית שלי - הירי לא היה מוצדק, לא היה נכון מבצעית, ויותר סיכן את האנשים מסביב מאשר תרם לבטחונם.

עם זאת, השאלה החשובה (שלדעתי לא ניתנה לה תשובה מספקת במהלך המשפט, או בהתייחסות השופטים לחוות הדעת הפסיכיאטרית, שגם לגביה יש לי תהיות, שלא אחפור עליהן כאן) היא האם אלאור ביצע את הירי אך ורק משיקולי שנאה או נקמה, או שמא ביצע זאת עקב טראומה, פחד, לחץ וכדומה.

 

כל אותם "מומחים" שטוענים ש"אבל עברו 10 דקות", "אבל אחרים לא הרגישו סכנה", "הוא עשה את זה בקור רוח", כנראה לא מבינים שבמצבי לחץ/סטרס קיצוניים, אנשים יכולים לעשות דברים הזויים, מבלי להיות לחלוטין מודעים למה שהם עושים (כאשר מהצד זה יראה כאילו הם עושים זאת בטבעיות ובקור רוח).

 

טוב ומוצדק לדעתי שהמשפט הזה התקיים (מבלי להתייחס לאובייקטיביות של כלל המעורבים במהלכו), שכן זה מראה שישראל היא עדיין מדינת חוק, ושאף אחד לא יכול לקחת את החוק לידיים, גם לא חיילים.

מה שלא טוב זה כל הקרקס התקשורתי שהתנהל כאן, כולל אמירות של פוליטיקאים בכירים (כולל שר הבטחון), משני צידי המפה הפוליטית, שהתחילו לקשקש עוד לפני שהתבהרו על העובדות. אין לי ספק שחלק מהדברים שנאמרו, השפיעו בצורה כזאת או אחרת על תהליך קבלת ההחלטות במהלך המשפט.

טוב היה אם המשפט הזה היה מתנהל רחוק מעיני התקשורת וכל מיני קשקשנים, ולא מאפשר לכך להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות.

 

 

מבחן המציאות מוכיח שאתה טועה, לאחר מקרה עזריה היו עוד הרבה פיגועי סכינים, בכולם המחבל "נוטרל" ובכולם לא נפתחה אפילו חקירה בטח שלא משפט.

 

אפילו בארוע שממש מסריח לשמיים שבו מאבטחים (לא חיילים, מאבטחים) פתחו באש על נערה בחורה ואחיה בן ה 16 שהתקרבו למחסום דרך נתיב כלי הרכב פתחו באש והרגו את שניהם החליט מי שהחליט לא להגיש כתב אישום...

 

על סמך מה אתה קובע שב"כולם" לא נפתחה חקירה, בדקת מקרה מקרה?

 

לגבי שני האחים - אתה מדבר על שני מחבלים שהגיעו חמושים בסכינים למחסום, ולא נשמעו להוראות המאבטחים והשוטרים במקום?

עריכה אחרונה ב-5 לינואר, 2017 על ידי gadik6

[oryo]

אמנם לא התייחסת כלל וכלל לטענה המרכזית של הפוסט אליו אתה מתייחס (שלי), אבל כמו שכבר אמרתי אם אתה באמת ובתמים מאמין שהירי הזה נעשה בגלל תחושת סכנה ולא בגלל נקם, אז בכל מקרה אני או אף אחד לא ישכנע אותך.

אבל בדיוק בשביל זה יש את מע' המשפט והם עושים עבודה יותר יסודית ממני ממך ממרצ ומלה-פמיליה combined.

 

בנוגע לטענות שלך על הכותב, אולי פספסת אז הנה שוב במודגש

...מפנה לפוסט של Nimrod Nir[3] שמסכם את זה יפה, אפשר לדלג על הסיפא שמציעה פרשנות אישית שלו

 

לא מצאתי סתירות בפס"ד והאמלוק שלו, אם אתה כן מצאת אשמח לקבל רפרנס לנקודות בהן הוא מעוות.

[bagira]

לגבי שני האחים - אתה מדבר על שני מחבלים שהגיעו חמושים בסכינים למחסום, ולא נשמעו להוראות המאבטחים והשוטרים במקום?

 

שמע, אני לא מתחיל לרחם על מחבלים, אבל נשאלת השאלה מיהוא מחבל (בערך כמו מיהוא יהודי) והאם עוצמת התגובה עומדת בקנה אחד עם עוצמת האיום.

 

החליט מי שהחילט לסגור את התיק ואתה יודעה מה, אין לי בעיה עם זה בכלל, אבל אני חושב ששניינו מודים בפה מלא שבמידה ושוטרי יס"מ היו נתקלים בשני עבריינים בשעת פריצה שהיו "מקללים אותם ומשליכים עליהם מרחוק סכין" אף אחד לא היה שולף נשק ואם כן והיו הורגים את שני הפורצים היהודים, זה היה נגמר בזעקה ציבורית גדולה כמו למשל שהיה עם העבריין שחר ממן מבת ים שירד למשטרה עם סכינים בידיים ונורה למוות (מעניין מה נסגר עם התיק הזה).

 

אפרופו שחר ממן, זה דיי מצחיק שציבור התומכים הכי גדולים של עזריה הם אותם אלה שחושבים שהשוטר שירה בשחר ממן הוא רוצח שצריך לשבת בכלא...

 

בכל מקרה, הנה תיאור הארוע כפי שנקבע ע"י מח"ש:

מחומר הראיות שנאסף בתיק עולה כי מראם ואברהים הגיעו לשטח הסמוך למחסום עצמו, וזאת על אף שכוחות הביטחון במקום כרזו להם מספר פעמים לעצור ועל אף שמדובר בשטח שבו אסור לאזרחים לשהות. בין כוחות הביטחון במחסום לבין השניים התפתח דין ודברים במהלכו אסמעיל צעקה לעבר כוחות הביטחון, בין היתר צעקת "אללה אכבר", ואילו אברהים טאה קילל את המאבטחים במקום ואף אמר כי אינו רוצה לחזור לאחור.

 

השניים החלו לסגת לאחור, כאשר אברהים טאה אוחז בידה של מראם אבו אסמעיל, אך אז היא שלפה סכין, ולאחר מספר שניות זרקה את הסכין לעבר איש כוחות הביטחון. מיד לאחר היידוי, שוטר שהיה במקום ירה באוויר ובמקביל לכך שני מאבטחים אזרחיים ביצעו ירי. מאבטח אחד ירה במראם ומאבטח שני ירה גם לעבר מראם וגם לעבר אברהים. כתוצאה מירי המאבטחים השניים מתו במקום.

[יבגניפ]

השאלה החשובה (שלדעתי לא ניתנה לה תשובה מספקת במהלך המשפט, או בהתייחסות השופטים לחוות הדעת הפסיכיאטרית, שגם לגביה יש לי תהיות, שלא אחפור עליהן כאן) היא האם אלאור ביצע את הירי אך ורק משיקולי שנאה או נקמה, או שמא ביצע זאת עקב טראומה, פחד, לחץ וכדומה.

ואם כן, מה לדעתך צריך לעשות?

מה בכלל צריך לעשות, כדי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם?

 

אגב, יש לא מעט חקירות שנפתחו ונסגרו על ירי לא מוצדק, לכאורה. אבל זה לא יעניין אותך, כי הנתונים מגיעים מסמולניים.

[netco]

אבל בדיוק בשביל זה יש את מע' המשפט והם עושים עבודה יותר יסודית ממני ממך ממרצ ומלה-פמיליה ombined.

 

הבעיה מתחילה בכך שלדעת רבים מערכת המשפט הצבאית לא עשתה את עבודתה נאמנה.

שלושה עדים בכירים (המח"ט, המג"ד, והכי חמור המ"פ), ושלושת השופטים, כל אלו קודמו במהלך המשפט.

שלושת העדים העידו נגד אזריה. ראשי המערכת (שר הביטחון הקודם, הרמטכ"ל, ודובר צה"ל) התבטאו כולם

בנחרצות כלפי אזריה עוד בטרם התחקיר המלא של צה"ל עצמו (והתחקיר הראשוני נעשה בלי אזריה עצמו!).

 

כל זה נותן תחושה חזקה מאוד שלראשי הצבא היה בוער מאוד להרשיע את אזריה וללכת על כל הקופה.

כשזה המצב, אתה באמת מופתע מזה שאנשים לא מקבלים את הפסיקה של בית הדין ששופטיו כפופים

לאותם ראשי מערכת הביטחון?

 

אז אתה אומר שאם אני רוצה להאמין שאזריה דובר אמת, אף אחד לא ישכנע אותי אחרת, ובשביל זה יש בית משפט.

אבל בית המשפט אמור להיות אובייקטיבי לחלוטין, הוא אמור לדון את החייל בצורה נטולת לחצים ופניות, וזה פשוט לא מרגיש ככה, לכן ממילא זה לא משכנע את התומכים בגרסתו.

 

והערה, עקבתי אחרי העדויות במהלך המשפט. העידו לטובתו הרבה מאוד אנשים מומחים שמבינים דבר או שניים בנושא.

העובדה שהשופטים שללו לחלוטין את כל עדויות ההגנה ולא קיבלו אף אחת מהן, וקיבלו במלואן את כל טענות התביעה, טענו שהעדות של אזריה רצופה סתירות אבל התעלמו מהסתירות בעדות המ"פ שחלק נכבד מההרשעה מתבסס עליה, גם אם נתחשב בעבודה הגרועה שההגנה עשתה,

עדיין זה מרגיש מוגזם מידי. תוסיף את זה לטענות כלפי הצבא, ותבין למה אנשים מתקשים לקבל שאין כאן משחק מכור מראש.

 

אגב, יש לא מעט חקירות שנפתחו ונסגרו על ירי לא מוצדק, לכאורה. אבל זה לא יעניין אותך, כי הנתונים מגיעים מסמולניים.

יש גם חיילים שהורשעו על ירי לא מוצדק, ולדעת רבים זה היה צריך להיות המקרה כאן.

אני צעיר אמנם, אבל לא מכיר מקרים שבהם חייל ירה במחבל שהוא מחבל לכל הדעות (לא בלתי מעורב, לא חשוד, אחד שאשכרה כבר ביצע את הפיגוע) והואשם בהריגה (עבירה שמקבילה לרצח מדרגה שניה להבנתי).

 

אם היו שופטים אותו על התנהגות לא הולמת, על הפרת פקודה וכד', לא חושב שההד הציבורי היה כזה גדול, והייתה הסכמה לא מועטה עם זה. בעצם גם אם יעלון ודובר צה"ל הי סותמים את הפה ומחכים לתחקיר מבצעי כמו שצריך, אולי גם אז כל זה היה נמנע.