ירידה מהארץ

[urban.racer]

נראה אם הכותרת תופסת.

 

לאחרונה ראיתי אי אילו דעות בפורום לגבי יורדים, דעותיהם וגם ביקורת על דעותיהם ומעשיהם בנכר,

 

הנה שאלה, בהנחה שאספתם ממון מספיק כדי למנף את שאיפת חייכם, האם הייתם מעדיפים לרדת מן הארץ ולנסות את מזלכם במדינה אחרת, או שהייתם ממשיכים להאבק על ה"זכות" (המרכאות היא דעה אישית בלבד) לחיות במדינת ישראל. אני אישית הייתי שמח להמשיך ולמנף את השאיפות שלי פה בארץ, אל צערי אני יודע שאין פה שוק לדברים האלו, ולכן זה או לוותר על החלום (שאין זה משנה מה הוא) ולמצוא תחום תעסוקה שיפרנס אותי בכבוד ואם אצליח גם יספק את השאיפות שלי או "לארוז פקלאות", אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהמדינה מעמיסה קשיים על גבי קשיים עלינו כאזרחים, אבל האם אנחנו צריכים לשוא את הנטל ולמרות הכל להאבק ולנסות לשנות או שמושג "לרדת מן הארץ" כבר אינו בגדר טאבו והפך ללגיטימי?

 

אפילו אבא שלי, אדם ציוני, שאוהב את המדינה וחינך אותנו על כל הערכים של ישראל היפה, אמר לי לפני שבוע עקב דיון בארוחת שהוא לחלוטין מבין בני נוער שמתים לעזוב ולנסות את מסלם בחו"ל, ושאם אחד מאיתנו היה אומר לו שהוא עוזב, הוא היה מבין, מכיוון שגם הוא כבר מסכים שזו כבר לא אותה הארץ, והאנשים אינם אותם האנשים וכך גם הערכים.

 

מה דעתכם? ואם אפשר, בואו נשאר בדיון תרבותי.

[davemustaine87]

תלוי מה זה "מדינת ישראל" בשבילך?

 

בשבילי מדינת ישראל זה מדינה עם רוב אנשים חפיפניקים, צעקנים, חסרי תרבות שכול השקפת עולמם עובדת ע"פ ספר פרימיטיבי מלפני 3000 שנה. ולצידם אנחנו חיים עם אנשים מדת שונה שרובם עוד יותר גרועים מאיתנו בפרמטרים הנ"ל.

 

אישית על מנת לחיות בארץ, אני מנסה לעבור לגור באיזורים שבהם אני אראה את המאפיינים האלה כמה שפחות, ז"א, אני אחיה בבועה משלי בישראל שתהיה כמו "מיני חו"ל".

 

אז ללא ספק, כמו איך שהמדינה ואזרחיה ניראים היום, אם הייתי שולט בשפה זרה ברמה גבוהה מאוד והייתי מבוסס כלכלית, לא הייתי נמצא פה.

[jimbo]

אני בדרך כלל לא מגיב ...אבל אם יש לך אפשרות לגור בחו''ל ולהתקדם הלאה חבל על כל רגע.

[locomotive]

נראה אם הכותרת תופסת.

 

 

מה דעתכם? ואם אפשר, בואו נשאר בדיון תרבותי.

 

 

אני מחובר למדינה הזו מפאת הסיבה שנולדתי כאן ובשבילי זה הבית

לטוב או לרע.

בדיוק כמו שאם הייתי נולד נוצרי באזרביג'ן -זו הייתה המציאות בשבילי .

 

אני תומך בכל אדם שמבצע צעד חדש בחיים שלו

אבל לא כשזה מלווה בהתלהמות ובהטחת האשמות כלפי ישראל ויושביה

לא טוב לך כאן ? תהגר אחינו !

היגרת ? שיהיה לך בהצלחה ושא ברכה !

אבל שאותו מהגר לא יתחיל למתוח ביקורת נוקבת על המצב הכלכלי ,חברתי ,פוליטי של ישראל

מאיפה שהוא נמצא.

כי אם כמה שטוב לו שם הוא תמיד יהיה מהגר זר ואני בספק אם ירגיש אי פעם

תחושת שייכות במקום בו הוא נמצא .

 

אני לא רואה את ילדיי גדלים במקום אחר עם כל הקושי הקיים כאן.

 

 

גילוי נאות : יש לי האפשרות לחיות בחו"ל .

[edan82]

מנקודת מבט של מישהו שחי בחו״ל כבר כמה שנים אני לא מבין דבר אחד- למה לעזוב את הארץ אם כבר התבססת כלכלית?

 

ישראל, על כל מגרעותיה, היא מדינה לא רעה לגור בה אם אתה מבוסס- יש בה מוסדות אקדמאים מצויינים, כלכלה איתנה, יש בה אפשרות לגור בכפר מבודד או במטרופולין סואן וכן הלאה.

 

רוב האנשים שעוזבים את הארץ עושים זאת במטרה להתבסס בחו״ל ולחזור לארץ מבוססים יותר, אבל אז נתקלים בבעיות אחרות:

1. מתרגלים לאורך חיים שונה לגמרי שלא תמיד קל לוותר עליו.

2. מתרגלים למנטליות שונה של אנשים ופתאום פחות מתחברים למנטליות ה״תוקפנית״ הישראלית.

3. מגלים שלא רע בחו״ל אז למה בעצם לעזוב ולחזור לארץ?

 

ואז קורה שיש כאלה שיצאו לחו״ל כדי להתבסס אבל פתאום מוצאים את עצמם חיים בחו״ל עוד שנים רבות לאחר שכבר התבססו.

 

אני לא חושב שצריך להכניס בכל דיון כזה את המושג ״ציונות״ כי באמת שאין לו פה מקום בשום הקשר, אני ציוני בכל רמ״ח איבריי, הייתי קצין ביחידה קרבית, עוד הרבה לפני זה חונכתי על אהבת הארץ והייתי במשפחה של ״פייטרים״.

אבל זה שאני ציוני לא אמור להוות ״גזר דין להישרדות תמידית״, זה בסדר לעבור לחו״ל כדי לקדם את עצמך ואת משפחתך, זה לא מה שיגרע מהציונות שלך.

 

לגבי מה שערן כתב, אני לא מסכים עם עניין תחושת השייכות למקום, אני גר במקום שלכאורה אני אמור להרגיש הכי לא שייך (הרי גם מבחינה פיזיולוגית אני לא דומה לאזרחי המקום) ואני יכול לומר לך בפה מלא שאני לא מרגיש זר, אני לא מרגיש עויינות ויתרה מכך, כשאני אומר למקומיים שלא מכירים אותי שאני יהודי אני אפילו זוכה להערכה גבוהה יותר.

יש לי ילד שנולד פה וגדל פה, אני מרוצה מכך, הוא נהנה מדברים שבארץ כנראה לא יכולתי לאפשר לו ויש עוד איזה פלוס ״שולי״ שהוא גדל על 3 שפות.

[maxcher]

עכשיו יבואו בנצי ופרנקוס (עידן כבר פה) ואז יגיבו להם מרק10 וישה (לא בכוונה רעה , רק מציין את הברור מאליו)

יאאלה אכלתם את הראש כבר עם הדיונים האלה לעזוב או לא על כל אחד שעוזב באים 10 שהסוכנות היהודית מביאה.

[elik0]

עם כל המסתננים והבלאגן שמסביב, עוד כמה שנים מדינת ישראל תישאר רק שם.

 

אני לא אתפלא אם נאבד את הזהות שלנו לחלוטין וכך בעצם כל הישראלים יעברו לחו"ל בעוד ישראל עצמה נשלטת ע"י.. מסתננים. [מכל הסוגים והצבעים]

[bagira]

מנקודת מבט של מישהו שחי בחו״ל כבר כמה שנים אני לא מבין דבר אחד- למה לעזוב את הארץ אם כבר התבססת כלכלית?

 

רוב האנשים שעוזבים את הארץ עושים זאת במטרה להתבסס בחו״ל ולחזור לארץ מבוססים יותר, אבל אז נתקלים בבעיות אחרות:

1. מתרגלים לאורך חיים שונה לגמרי שלא תמיד קל לוותר עליו.

2. מתרגלים למנטליות שונה של אנשים ופתאום פחות מתחברים למנטליות ה״תוקפנית״ הישראלית.

3. מגלים שלא רע בחו״ל אז למה בעצם לעזוב ולחזור לארץ?

 

הנה, בסעיפים 1-2-3 ענית בעצמך על השאלה שלך, למה מישהוא מבוסס כלכלית ירצה לעזוב?

[edan82]

לא הבנת אותי יניב,

 

הכוונה שלי היתה שמי שמבוסס כלכלית מראש לא בטוח שיצא להתנסות במגורים בחו״ל (כי יש גם וויתורים כואבים במעבר לחו״ל).

 

אבל כן יש כאלה שבגלל סיבות כאלה ואחרות יוצאים לחו״ל ואז נפתחות להם העיניים והם מגלים שיש מקומות בחו״ל שקל יותר להסתדר בהם ולהנות בהם עם 2000$ בחודש ביחס ל-7000-8000 שקלים בארץ.

[bagira]

יש שני סוגי מהגרים, יש את אלא שמתקשים להתבסס בארץ, בד"כ חברה ממש צעירים, בד"כ בגילאי 21-25 או אנשים מאוד פשוטים (כמו בנצי למשל ) ומהגרים לחו"ל לעבוד בכל מיני עבודות פשוטות (סבלות/ שיפוצים/ נהג מונית וכו') מתוך תקווה ששם יתבססו יותר.

 

יש את הסוג השני, זה שבתקשורת אוהבים לכנות כ"בריחת מוחות", בעלי משפחות בגילאי 35-40 שפתאום קולטים שהם בעלי מקצוע משובחים שקורעים פה את התחת אבל:

 

1 .נשארים בסוף החודש עם מעט מאוד.

2. נמאס להם מהמצב הבטחוני.

3. נמאס להם מהמצב הכלכלי.

4. נמאס להם מהאלימות ברחוב.

5. נמאס להם לקבל מהמדינה תמורה כ"כ עלובה על כ"כ הרבה כסף שהם משלמים מידי חודש.

6. נמאס להם ממשטרה שפשוט לא מתפקדת כלל למטרה שלשמה מוקם כח משטרתי.

 

 

שאני אמשיך? כי לא נראה לי שיש לי איזו בעיה להמשיך עם הסעיפים האלא עד למספור תלת סיפרתי.

[edan82]

מסכים עם מה שכתבת ואוסיף שיש את הסוג השלישי, אליו אני ועוד כמה חבר׳ה פה משתייכים- חבר׳ה שעשו רילוקיישן מטעם מקום עבודה.

[bar72]

אני חושב שסיבה נוספת לעזיבה היא שווקי הפשפשים המעולים שיש בחו"ל, שם בטוח ניתן למצוא מוצרי חשמל ביתים משנות ה 20-60, גם אם לא ישראלים

[bagira]

שווקים בחו"ל זה כסף קטן, אין בעיה למצוא תנור פחמים גרמני מ 1759 אבל נסה למצוא בארץ מוצרים שיוצרו כאן מימי הצנע, כמעט ולא תמצא כלום! הרוב המוחלט הלך לזבל!

 

נסה למצוא מלפני קום המדינה ובכלל לא תמצא כלום! אפס אחד מוחלט!

 

 

מסכים עם מה שכתבת ואוסיף שיש את הסוג השלישי, אליו אני ועוד כמה חבר׳ה פה משתייכים- חבר׳ה שעשו רילוקיישן מטעם מקום עבודה.

 

את אנשי הרילוקיישן אני לא סופר כי הם בסה"כ בשליוחות המדינה/ מקום העבודה ובמקום שזה יהיה בפתח תקווה זה בסינגפור. בעיקרון, ברגע שמסתיימת התקופה הם חוזרים.

 

אם הם לא חוזרים, אז לרוב הם משתייכים לקטגוריית קטגוריית "בריחת מוחות".

[ברווז]

באגירה, יש בגרמנייה אחלה תנורים משנות הארבעים

לא מאמין שכתבתי את זה. לא יכלתי להתאפק.

 

דעתי?

שנת 2006 שינתה אותה לגמרי.

טרום 06' לא חשבתי ברצינות על לעזוב. כן, פה ושם המחשבות רצו להן בדשא וחזרו למלונה.

אבל המלחמה... יורים עליי טילים, והמדינה הולכת להפסקת אש- ורק אז מתחילה להילחם ברצינות?

ומה לגבי תושבי שדרות? נהריה? קרית 8? קרית גת? כל אותם יישובים שכמעט כל יום עפים עליהם טילים, ופשוט לפי הממשלה שלנו ותגובותיה לעניין, אני מבין שאו שאין מה לעשות נגד זה, ואז יוצא שהמדינה מפגרת אם היא לא מסוגלת להגן על תושביה, או שאין רצון לעשות נגד זה, ושהתושבים שם חשובים יותר לממשלה שלנו מהתושבים כאן.

בכל מקרה, התשובה לא ממש משנה לי. אחרי 06', הגעתי למסקנה, שאולי אני אהיה אזרח סוג ז' במדינה אחרת, אבל לפחות לא יירו עליי טילים כמה פעמים ביום רק בגלל שנולדתי.

מעל כל זה, יש את כל שאר החארטה שיש היום- המחירים המשוגעים של רוב הדברים; המשחקים בקקי עם מחיר הדלק והבלו-דה-בה-די-בה-די-בה; ויש עוד הרבה, תאמינו לי שיש עוד הרבה. אני כבר כל כך התרגלתי לזה (בעייה בפני עצמה) שאני כבר לא יכול לחשוב על דוגמאות.

נמאס לי שמנסים לדפוק אותי ולרמות אותי. למעשה, מזה נמאס לי פעמיים: בתור בעל עסק, כל שאר השוק מנסה לדפוק את הלקוחות... ואז אני נראה גם לא אמין. נמאס לי מהרעש הבלתי נסבל והצעקות. נמאס לי מתרבות הסמוך. והכי גרוע, נשבר לי הקצה של הברווזין מהקיץ הנוראי שיש פה. אני לא אוהב מדבר.

 

התשובה שלי, עם קצת צער, היא כן-אם אוכל אני עוזב. עדיפות לארצות הקור.

[Ahbarony]

יש אימפריה משפחתית בחו"ל שמחכה שיבוא יורש וימלוך בה. הרבה פעמים נזרקים לאויר משפטים כמו: בשביל מי הקמתי את זה? מה זה שווה עם אין מי שימשיך.

אני מעדיף חיי שכיר כאן בארץ. נראה לי שאני ציוני. אני לא רוצה לחזור למקום שממנו באתי.

למרות הלקסוס עם נהג ושאר שטויות.

אני רוצה לגדל את ילדי כאן.