ירידה מהארץ

[bar72]

יש אימפריה משפחתית בחו"ל שמחכה שיבוא יורש וימלוך בה. הרבה פעמים נזרקים לאויר משפטים כמו: בשביל מי הקמתי את זה? מה זה שווה עם אין מי שימשיך.

אני מעדיף חיי שכיר כאן בארץ. נראה לי שאני ציוני. אני לא רוצה לחזור למקום שממנו באתי.

למרות הלקסוס עם נהג ושאר שטויות.

אני רוצה לגדל את ילדי כאן.

 

אני מאוד מזדהה עם הדברים האלה. אמנם אין איפריה אבל יש דרכון, ואמנם עצמאי ולא שכיר, אבל חוץ מזה - אחד לאחד

[locomotive]

על איזה מקום אתה מדבר עכברוני ?

[Ahbarony]

MAMARUSSIA

[locomotive]

אני מעדיף חיי שכיר כאן בארץ. נראה לי שאני ציוני. אני לא רוצה לחזור למקום שממנו באתי.

למרות הלקסוס עם נהג ושאר שטויות.

אני רוצה לגדל את ילדי כאן.

 

אנשים כמוך עושים לי את היום .

להבדיל ממני אתה באת ממקום אחר ומתייחס כיום לישראל כביתך ועתידך.

אני מוריד את הכובע בפניי אנשים כאלו.

[CamaroRS69]

לא נמאס מהדיונים האלה אה?

אני רק אסביר שיש למגורים הרבה אלמנטים שלא חושבים עליהם בהקשר של מעבר לחו״ל.

1. אתה תמיד תהייה זר, תמיד יהיה לך מבטא, אף פעם לא תהייה מקומי כי השאלה הראשונה זה מאיפה אתה, המקום הזה שתעבור אליו לא משנה כמה החיים יהיו טובים לא ירגיש בית.

2. השפה, למרות היותי שולט בצורה שוטפת באנגלית זה לא השפה הראשונה שלי, רמת ההתבטאות כנראה לא תגיע לעברית מבחינת אנלוגיות, סלנג, מושגים וכו׳ שהם מעבר לשפה השוטפת פלוס.

שפה למרות שאנשים זורקים את זה כמשהו זניח היא דבר סופר חשוב להשתלבות במקום החדש והגורם העיקרי שאנשים נשארים בגטו החברתי של קהילת המקור שלהם.

3. התרבות, בין אם ארה״ב או כל מקום אחר התרבות שונה מהותית... בין אם זה מתאים לכם או לא זה כבר אישי אבל יש הרבה אלמנטים של ה״חבר׳ה״ הישראלים שאני מתגעגע אליהם.

4. המצב החברתי, מעבר למקום חדש אומר להתחיל בדרך כלל בלי שורשים... אין חברים, אין משפחה, אין מי שיעזור בעת מצוקה, אין מי שייתן עצה שלא יודעים מה לעשות, אין מי שיסדר קומבינות ובכלל צריך לעבוד קשה כדי לרכוש חברים חדשים מי שלא בעל מוטיבציה ואדם חברתי יהיה לו קשה מאוד לעבור את התהליך הזה ותקופת הבדד יכולה לשבור או להביא לדיכאון משהו.

 

יש עוד הרבה דברים שלא כתבתי אבל מעבר לחו״ל כולל המון אלמנטים שלא חושבים עליהם כל עוד אתה לא שם. מי שלא ניסה כנראה לא יבין וימשיך לחלום ששם תמיד יותר טוב מפה.

[חן פרחי]

תנוח עליכם דעתכם, במעט מאד מקומות טוב כמו בישראל.

אירופה בקריסה כלכלית וגם המצב בארה"ב רחוק מלהיות מזהיר.

יש לנו כלכלה משגשגת, רפואה ציבורית מהטובות בעולם והכי חשוב - זו המדינה שלנו.

כתייר, כל העולם נראה קסום, אבל לחיות במקומות אחרים זה סיפור שונה בעליל.

[davemustaine87]

זה רק אפשר לדעת אחרי שעוברים. ספקולציות ותובנות לכאורה, לא שוות הרבה כמו הנסיון המעשי.

 

ממה שאני יודע מחוויה עצמית, זה שבנאדם שמרוויח שכר ממוצע במשק במצב של היום לא יכול לשכור דירה(חור, לא 5 חדרים בצפון ת"א) ושיהיה לו רכב(יונדאי גטס משומשת, לא הונדה אקורד חדשה) ושישארו לו חסכונות. באיזה מדינה "משגשגת" נשמע דבר כזה? השכר פה בדיחה, והחיים בהתאם. אני באמת לא יודע איך אנשים עם ילדים ומשכנתא מסתדרים בכלל.

 

ועל ה"תרבות" והיחס בין אדם לחברו במדינה הזאת, אני מאמין שאני לא צריך לפרט יותר מדי...

[דני יונגר]

אחרי תקופה ארוכה בחו"ל עם תנאים מעולים ואווירה כייפית הרשו לי להעלות איזו שטות שסיפרו לי פעם ....

 

 

יום אחד עפה לה ציפור בשמיים והקור פשוט הרג אותה , היא ניסתה להתחמם , היא ניסתה לנפנף יותר בכנפיים אבל כל מה שעשתה לא עזר .

 

תוך כדי מעוף היא ראתה בשדה פרה גדולה וחשבה לעצמה - אולי אנחת מתחת לפרה ואתחמם מחום גופה , כך היא עשתה , נחתה מתחת לפרה ובאמת החלה להתחמם , לפתע הפרה געתה מווווווווו גדול הרימה את זנבה ושחררה יציקה חמה ישר על הציפור .

 

עכשיו לציפור היה ממש חם , היא התחילה להזיע .... מרוב לחץ היא הוציאה את ראשה מערמת החרא והתחילה לצייץ בקול רם , כלב שהופיע משום מקום הגיע וטרף את ראשה של הציפור בביס אחד .

 

מסקנה :

 

כשאתה בחרא - שתוק !

 

שבוע טוב לכולם ......

[Ahbarony]

נזכרתי בבדיחה.

צדיק אחד בגן עדן מת שיעמום. ביקש מאלוהים לנסוע לראות מה קורה בגהנום.

קיבל נסיעה לחמישה ימים הכל כלול.

ירד לגהנום - רואה חיי הלילה, אורות הנאונים, בחורות, בארים, בלגנים חבל על הזמן.

בקיצור. חזר חזרה וביקש מאלהים לרדת לגהנום. בסדר. קיבל אישור.

איך שחזר ישר שמו אותו בתוך מחבט והתחילו לטגן בשמן עמוק.

הוא אומר: איפה כל הנאונים, בארים, בחורות ואקשן?

השטן עונה לו: אל תתבלבל בין תיירות והגירה.

[חן פרחי]

ועל זה נאמר, מוטב צריף במולדת מארמון בניכר.

[bagira]

יום אחד עפה לה ציפור בשמיים והקור פשוט הרג אותה , היא ניסתה להתחמם , היא ניסתה לנפנף יותר בכנפיים אבל כל מה שעשתה לא עזר .

 

תוך כדי מעוף היא ראתה בשדה פרה גדולה וחשבה לעצמה - אולי אנחת מתחת לפרה ואתחמם מחום גופה , כך היא עשתה , נחתה מתחת לפרה ובאמת החלה להתחמם , לפתע הפרה געתה מווווווווו גדול הרימה את זנבה ושחררה יציקה חמה ישר על הציפור .

 

עכשיו לציפור היה ממש חם , היא התחילה להזיע .... מרוב לחץ היא הוציאה את ראשה מערמת החרא והתחילה לצייץ בקול רם , כלב שהופיע משום מקום הגיע וטרף את ראשה של הציפור בביס אחד .

 

מסקנה :

 

כשאתה בחרא - שתוק !

 

שבוע טוב לכולם ......

 

זאת המהדורה המקוצרת?

 

המהדורה המלאה היא שהציפור נופלת קפואה לרצפה והפרה באה ומחרבנת עליה, מחממת אותה ומצילה את חייה, כל השאר זהה.

 

מושר ההשכל במקרה הזה הוא משולש:

 

1. לא כל מי שמחרבן עליך, שונא אותך.

2. אם טוב לך וחם לך בחרא, לפחות תשתוק.

3. לא כל מי שמוציא אותך מהחרא, רוצה בטובתך.

[amisha]

יש לנו כלכלה משגשגת, רפואה ציבורית מהטובות בעולם והכי חשוב - זו המדינה שלנו.

 

כלכלה משגשגת ע"ח מעמד הביניים השחוק עד מאוד .

רפואה ציבורית טובה - הצחקת לי את השושן , תביעות על רשלנויות רפואיות מתחילות לעוף כאן כמו נחליאלי'S .

קח דוגמא מהיום - בי"ח בלינסון .

 

המדינה שלנו ? אני אפילו לא יודע מה להגיב על זה .

 

 

הרילוקיישן הראשון שנופל בדרכי אני תופס כמו חתול .

[בנצי]

הגעתי

 

גם אני שמעתי סיפורי זוועות על חו"ל לפני שעזבתי.

 

קלישאות כמו :

 

"אם תיפול אף אחד לא יעצור לעזור לך"

"רק בישראל אתה יכול לדפוק לשכן על הדלת ולבקש סוכר"

"אתה תהיה פועל תאילנדי"

 

בולשיט, כן יש דברים שחסרים לי, כמו המפגשים של המועדון בימי שישי וחוף הים עם המטקות והבירה.

אבל השאר? יש פה קהילה ישראלית לא קטנה, וגם שם אני בוחר את הח'ברה הטובים ושומר די קרוב, מהשאר אני סולד כי הם מייצגים את כל מה שלא אהבתי בישראל.

 

מאוד קל להצביע עליי ולהגיד - ויתרת, ברחת וכד'

על מה ויתרתי? ממה ברחתי?

[edan82]

עפים פה באויר המון קלישאות ומשפטים בומבסטיים אחרים:

 

עדיף צריף במולדת מאשר ארמון בניכר.

הבדלים דרמטיים בין טיול למגורים (המשל של עכברוני)

חוסר תחושת בית.

ציונות.

 

היו עוד כמה כאלה, לא ארשום את כולם.

 

אני רק שאלה אחת,

 

מי מבין כל זורקי המשפטים הדרמטיים האלה באמת התגורר בחו״ל?

 

(כשאני מדבר על התגורר זה מעל תקופה של שנה באותו מקום).

 

זה באמת מסקרן אותי.

 

המשפטים האלה אולי נכונים חלקית, בתקופה הראשונית של המעבר, כשעוד יש לך את הקושי של הניתוק מהמשפחה שלך והחברים והמקומות שאתה מכיר אז אתה קצת ב״דאון״, אבל אחרי התקופה הראשונית הזאת זה עובר.

 

אני אעיד על עצמי שכעבור כחצי שנה בהונג קונג טסתי לביקור בארץ, זו היתה תקופה שההורים שלי עוד היו לחוצים מהמעבר שלי לחו״ל ודאגו מאוד (בכל זאת, הבן הקטן שלהם עלה בפעם הראשונה על מטוס כדי לעשות רילוקיישן...לא פשוט) אבל כשנסענו לשדה כדי לקחת את הטיסה חזרה להונג קונג אמרתי בטבעיות שכיף אחרי הביקור הזה לחזור הביתה (התכוונתי להונג קונג).

זו היתה הפעם הראשונה שאמא שלי נשמה לרווחה, היא הבינה שעשיתי כבר את הסוויץ׳ מבחינת ההרגשה, הונג קונג הפכה לבית, ישראל נשארה המולדת שעכשיו אני מבקר בה ומאוד אוהב אותה.

[Eviatar]

בתור מישהוא שחי בחו"ל, אני יכול להגיד בפה מלא שאני אפילו לא חושב לרגע לחזור לארץ, בהתחלה לקח לי איזה שנה שהייתי פה והתגעגעתי לארץ ולהכל אבל בדיוק כשהתרגלתי אני מוצא הרבה יותר פלוסים ממינוסים, כן אני מתגעגע לחברים, זה אחד הדברים הקשים יותר, אין לי חשק אפילו לסוע לבקר בישראל, אני מעדיף לסוע מפה למקסיקו או קובה וכו.. לחופשה הכל כולל הכל בהרבה יותר זול, אני לא מרגיש שונה או לא טוב מהאחרים, אני נמצא במדינת מהגרים מכל העולם ומתייחסים פה לכולם בצורה שווה, פה את אף אחד לא מעניין אם אתה שחור, ערבי, יהודי, או כל דבר אחר, יצא לי לעבוד עם ערבים והמצב בכלל לא מעניין פה אף אחד ורק לא מבינים למה צריך את המלחמות האלה.

 

תקראו לי איך שבא לכם, לי ולאישתי טוב פה ולא מתחרטים לרגע, אני בן 24 וקניתי פה דירה, אוטו, הכל על רמה מאוד גבוהה, כל זה ממשכורת אחת שלא נחשבת גבוהה אלא ממוצע, עכשיו אישתי התחילה לעבוד ואפשר גם להחזיק עוד רכב ולשים כסף בצד.

 

אני רואה את החברים שלי אפילו כאלה שעם השכלה גבוהה שלא יכולים להרשות הרבה, הרבה מהם באים לפה ורוצים להשאר אם הייתה להם אפשרות ומתחילים לראות את התמונה אחרת