ירידה מהארץ

[bar72]

יגאל - זו בדיוק טענתי.

אם כל מי שווה משהו יוותר - מה יישאר?

כלום.

 

ולכן, צא ועשה לביתך, אך אל תשכח לחזור ולנסות לשנות.

אם אתה (לא "אתה", אלא כשם גנרי) עוזב מתוך אידיאולוגיה וכניעה - מצידי באמת שתירקב שם. או שתצליח שם, שיבושם לך. הילדים שלך כבר יתעניינו ויחזרו.

[edan82]

עידן, אתה נובח על העץ הלא נכון.

BAR72 אמר כמה וכמה פעמים שאין לו שום בעיה עם מי שנוסע לעשות לביתו לתקופה מסויימת. (אתה, אני ועוד כמה)

 

 

יכול להיות שאתה צודק, מצד שני, אתה יודע מתי התקופה המסויימת שלך בחו"ל תסתיים?

 

אני אעיד על עצמי שאין לי מושג מתי התקופה שלי בחו"ל תסתיים, אצלי זה התחיל משאיפה להתנסות בחיים בחו"ל כמה שנים, משם זה התגלגל לכך שהכרתי בחורה מקסימה, התחתנתי איתה, יש כבר ילד מדהים בן שנה ו-8 חודשים וכמו שאומרים, הזרוע עוד נטוייה.

יכול להיות שבעוד שנה נחליט לחזור, יכול להיות שאת ההחלטה הזאת נקבל בעוד 20 שנה.

 

אני כן יודע שכבר היום, שהבן שלי צעיר מ-א-ו-ד, אנחנו כן מדברים על האפשרות הזאת שפתאום נמצא את עצמנו פה עוד הרבה שנים ונגיע למצב שהבן שלנו יחזור לארץ ואנחנו עוד נהיה פה.

 

למה לחזור לארץ?

כי אין 0.00001% של ספק לאישתי ולאנוכי שהבן שלנו ישרת בצה"ל, אין לנו גם שום ספק שלמרות ההבנה של הסיכונים והאהבה האינסופית אליו אנחנו נחנך אותו על ערכים ונכוון אותו שישאף להיות לוחם ומפקד כי זה מאוד חשוב, גם ברמת התרומה "עד הסוף" וגם ברמה האישית של עיצוב האישיות.

 

נכון, זה אמנם רחוק, אבל חינוך לערכים האלה מתחיל כבר מגיל צעיר כזה, ככה אני ואחי גדלנו, כך אני הולך לגדל את ילדיי, מעבר לעובדה שלפחות פה, הזמן טס.

[nitch]

לא יודע מתי תסתיים ואם תסתיים ואיך תסתיים, אבל המקרה שלי ושלך הוא של לנסות את מזלינו מעבר לים תוך שאנחנו נשארים קשורים למדינה, בניגוד ללטרוק את הדלת ולא להסתכל לאחור.

 

מה שBAR72 אומר פה זה שאם כבר טורקים את הדלת, אז עד הסוף. להחזיר דרכון ולא לבוא לבקש טובות.

[elik-belik]

אבל זה בסדר, עברת למדינה שמתאימה לך - שם אין קולקטיב בכלל, שם כל אחד לעצמו.

 

אם אתה חושב שבישראל זה לא "כל אחד לעצמו", אתה חי בסרט.

ובאופן כללי, הגישה המתנשאת שלך לא תורמת לטיעונים שאתה מעלה ("בקונספט כזה שנקרא התנדבות, אולי שמעת עליו")

 

אין ספק שבישראל יש המון אנשים טובים. העובדה היא, שהם מיעוט.

אגב, לא יודע אם שמעת על זה, אבל גם בחו"ל יש אנשים טובים (אולי גם שם הם מיעוט, זה לא ממש משנה)

 

אתה תמשיך להגן באדיקות דתית על ישראל, תנפנף לנו מול הפנים את הסיסמאות שפימפמו לך מאז שהיית עולל - אין לנו ארץ אחרת, שונאים את היהודים בכל העולם, מה תעשה כשהילדים שלך יתחתנו עם "גויים"? וכו', והעובדה המשעשעת שמכנים ישראלים שהיגרו מישראל "יורדים" (למה יורדים? למה לא עולים? הרי מישראל אפשר רק "לרדת")

 

לשמחתי, זה לא ממש מזיז לי.

 

ווואלה, אם בעוד 5-10 שנים אני ארצה לחזור לישראל, אני אעשה את זה בלי לספור אותך בכלל, כי כל מה שאתה יודע לעשות זה לזרוק טיעונים אמוציונליים כמו "להישאר ולהילחם".

החיים הם לא מלחמה, בטח לא כשאתה נלחם מלחמה של מישהו אחר.

[elik-belik]

מה שBAR72 אומר פה זה שאם כבר טורקים את הדלת, אז עד הסוף. להחזיר דרכון ולא לבוא לבקש טובות.

 

הבקשה של בר הגיונית - רוב מדינות העולם לא מאשרות אזרחות כפולה - ברגע שאתה מתאזרח במדינה חדשה, אתה נדרש לוותר על האזרחות הקיימת/קודמת שלך.

 

ישראל לא מאפשרת לך לעשות את זה, וזו עובדה. אז לבוא בדרישות לביצוע את מה שלא ניתן לביצוע זה בורות הגובלת בתמימות.

 

מה גם, שאם מדינת ישראל לא רוצה שנבוא אליה בבקשות ובטענות, אשמח גם אם מדינת ישראל לא תבוא אלי בטענות כמו תשלום אגרת טלוויזיה למרות שאני גר בכלל בחו"ל בשנה+ האחרונה, או תשלום ביטוח לאומי לשמירה על זכויות שאני לא יכול לממש בכלל (למה אני צריך לשלם ביטוח בריאות כאשר אני מבוטח באופן מלא בחו"ל?) או אפילו בקשות שאני אקנה אגרות חוב ישראליות בריבית גרועה לצורת מימוש החזון הציוני - http://www.israelbonds.ca

[Keyser]

הצהרת בלפור הייתה דבר מאוד יפה. אלא שהיא נשארה בגדר המלצה, והבריטים דאגו למסמס אותה עם ספרים לבנים.

 

בכ״א, אם מישהו טס לחו״ל ׳לדפוק קופה׳ ולחזור - סבבה. אם מישהו מחליט לרדת מהארץ לחלוטין - גם סבבה, אבל:

שיעשה זאת עד הסוף (יחזיר דרכון וכל מה שכרוך בהתנתקות של ממש מהמדינה)

שיבין שברגע שהוא עולה על המטוס, אוטומטית הוא מאבד כל זכות להעביר ביקורת על המדינה. אתה לא פה? סתום את הפה. אין דבר יותר מעצבן מלשמוע ישראלים לשעבר אומרים ״תעשו ככה וככה ולמה זה עובד ככה ותשנו את זה לכזה״.

 

והכי חשוב: החלטת לעזוב? ברכותי. אבל אל תאנוס לאנשים את המוח בכמה מחורבן פה וכמה הולך להיות כיף במקום אליו אתה עובר, כי כאן כולם חארות ושם יש רק מנומסים; והדלק שם נורא זול, ואפשר להזמין טנק דלק עד לבית; ואפשר לקנות שם x במחיר כזה ולנה פה זה לא ככה.

[bagira]

"אז אני מבין שאתה פה המנהל של חוף הים..."ב

מי אתה בכלל שתקבע לי מה להגיד, מה לא להגיד ואם אני נוסע לא לחזור או לזרוק את הפספורט לים?

אני אזרח מלא זכויות וכאחד כזה זכותי לעשות כל מה שלא עובר על החוק.

 

תגיד, כשהודעת לאמא שלך שאתה עובר לגור עם חברה היא גם עשתה לך כזה סקנדל "תלך אבל אתה בחיים לא חוזר ואל תתקשר לפה" או שלמרות כל הצער שלה, היא עודדה ותמכה ותמיד מקבלת אותך יפה בבית?

 

 

 

נוגע לתשלומי ביטוח לאומי, הוא חתום על אמנת הדדיות עם מספר מדינות ואם אתה ממציא אישורי ביטוח בארץ המקור (וכמובן שתהיה חתומה על אותו הסכם), אתה פטור מתשלום בישראל.

[חן פרחי]

מעשה שהיה כך היה;

חבר טוב של אבא שלי היה אדם מסודר למדי כבר באמצע שנות ה 70', אבל החליט שצריך לאכול את כל העולם, ארז את משפחתו ונסע לתפוח הגדול לנסות את מזלו.

את אמריקה הוא לא כבש וגם על וול סטריט הוא לא הותיר את חותמו, אבל חי לא רע.

יום בהיר אחד שם הוא לב שכבר יומיים הוא לא עושה מה שעושה כל אדם בקומו בבוקר, ולא, לא מדובר על ברוך שלא עשני אשה, אלא סתם להשתין.

מסתבר שכליותיו קרסו והוא נזקק להשתלת כליה מתורם.

הסיכוי שמישהו יתרום לך כליה בארה"ב שקול לזה שאראלה תתקשר אלי בשישי הקרוב, והסיכוי היחיד שלו היה לקבל כליה מזוגתו.

כמובן שהרפואה הציבורית בארה"ב לא מכירה כלל במיקרים כאלו, וגם אם יש כיסוי ביטוחי רמת הרפואה שם מקבילה לזו של מוזמביק, מינוס הזוהמה.

ניתוח פרטי עלה כמו סך נכסיו + הכליה שנותרה לו + הלוואה בריאה מאד לימבה שנים.

מה עשה ?

חזר ארצה, כמובן, ובמקום לזרוק אותו חזרה למקום ממנו בא, עבר את הניתוח בהצלחה רבה וחי בריא ושלם הוא ואשתו (מינוס כליה).

אותו כנ"ל מי שנזקק לניתוח מעקפים בארה"ב.

[bagira]

וגם אם יש כיסוי ביטוחי רמת הרפואה שם מקבילה לזו של מוזמביק, מינוס הזוהמה..

 

 

גם בארץ וגם בחו"ל הרפואה הציבורית יורדת לזנות.

 

בשני המקומות זה נעשה בכוונת תחילה בכדי למכור לך שלל ביטוחים משלימים, פרטיים או חיצוניים.

 

גם בארץ, ההגיינה לא רחוקה מניתוח רחוב במומבסה או רואנדה, שוב, הכל נעשה בכוונת תחילה וביד מכוונת.

 

 

שם לפחות אין לך אשליות שהציוד עובר סטריליזציה

[חן פרחי]

הרפואה הציבורית בארץ ברמה גבוהה מאד, אם לא הגבוהה ביתר בעולם המערבי.

ולכך תרמו כמובן מלחמות ישראל ושלל פיגועי טרור מכל הסוגים.

ככלל, אין ניתוח שאזרח ישראלי נאלץ לשלם עליו מכיסו, למעט השתלות מיוחדות או ניתוחים קוסמטיים נטו.

וזה כולל ניתוחי לב פתוח וניתוחים אורטופדיים מאד יקרים.

קל ללכלך על מערכת הבריאות, אבל לבחון את תוצאותיה זה סיפור אחר.

[dny]

מי מבין כל זורקי המשפטים הדרמטיים האלה באמת התגורר בחו״ל? (כשאני מדבר על התגורר זה מעל תקופה של שנה באותו מקום).

אני.

 

ועוד משהו - מישהו פה הזכיר את גל המוסלמים ששוטף את אירופה... מה עם גל המוסלמים ששוטף את ישראל?

אני שמעתי סיפור על יהודי מצרפת שהותקף (בצרפת) בגלל היותו יהודי. הוא הלך למשטרה הצרפתית שבמפתיע לא ממש עזרה לו. כשהתלונן על כך, אמר לו קצין המשטרה - "מה אתה מתלונן, לך יש לאן ללכת". הסבר: לאירופאים אין שום סיכוי, כי אין להם על מה להלחם; יאכלו אותם בלי מלח (בעצם זה כבר קורה). אבל אצלנו יש זהות יהודית שכן מאפשרת לנו לעמוד על שלנו - כפי שמתחיל לקרות עכשיו, אם כי עד כה באופן סמלי למדי (גירוש 100 מסתננים זה סמלי). אבל זה תהליך שקיים כאן ולא קיים באירופה.

 

השואה הייתה טרגדיה בקנה מידה עולמי... אבל... אני לא יכול לתת לטרגדיה בת 60+ שנה להשפיע על החיים שלי עכשיו. בהווה.

כן. זה נשמע בערך כמו ההוא שניסה "רולטה רוסית", לחץ על ההדק חמש פעמים ונשאר חי, ושאלו אותו מה דעתו לנסות עוד פעם. הוא ענה "על סמך נסיון העבר נראה לי שאין בעיה להמשיך". במילים אחרות - אתה משלה את עצמך.

 

מעניין שאף אחד לא ציין שהוא נשאר פה כי בא לו להיות שותף להתגשמות הנבואות בתנ"ך הנוגעות לשיקום עם ישראל, לטוב ולרע.

אני.

 

אני רציני לגמרי.

גם אני.

 

וכל מי שחושב שמדינת ישראל במתכונת הנוכחית קמה בגלל השואה, ובכן... איך לנסח את זה? הוא לוקה בפרספקטיבה היסטורית. זה קצת יותר מורכב ומעמיק.

נכון. ובלשון המעטה. דוגמה קטנה לעוורון היסטורי - גם לפני העליה המכונה ה"ראשונה" היו בארץ אלפי יהודים.

 

דני

[elik-belik]

מסכים עם חן.

במערכת הבריאות הישראלית יש איזון בין רפואה פרטית לבין רפואה ציבורית.

 

בקנדה למשל - הכל ציבורי, ובגלל שהכל בחיני-חינם קיים ניצול יתר של המערכת, ולעיתים צריך לחכות חודשים ארוכים ע"מ לראות רופא מומחה.

 

נניח שחס וחלילה אתה צריך להגיע למיון באמצע הלילה, אתה יכול לבלות 6-10 שעות בתור מכיוון שאנשים מגיעים למיון על מנת לקבל טיפול בשטויות, עובדה שמכבידה על התור.

בישראל - אם אתה מגיע ללא סיבה מוצדקת למיון, אתה צריך לשלם על זה - בקנדה, אתה פשוט תתייבש בתור (או שתתייאש ותלך למרפאה "רגילה" למחרת בבוקר)

 

 

אני שב ומחדד - זה לא שישראל היא גהינום על פני אדמות, ובחו"ל הציפורים מחרבנות עליך שטרות של 100 דולר.

מה שאני כן אומר, זה שצריך לשבת בצורה מושכלת, ולאסוף את הפלוסים והמינוסים של כל מקום, ולהחליט איפה נראה לך שהעתיד טומן בחובו הזדמנויות טובות יותר.

 

---------------

 

בהצלחה לנשארים ולעוזבים. פרשתי.

[bagira]

אוי כמה שאתה תמים!

 

בעיקרון, אתה צודק אבל בין העקרון למציאות אין שום קשר ולו הקלוש ביותר.

 

אני ואתה, לשניינו יש את אותם תסמינים.

 

אתה תבחר במסלול של רפואה ציבורית, תחכה 4 חודשים לתור לרופא מומחה, עוד 4 חודשים לבדיקת אנדוסקופיה, אח"כ תחכה חודשיים לתשובה ועוד חודשיים תור לחזור למומחה ואחרי חצי שנה במקרה הטוב עד שבבית המטבחיים איכילוב יהיה מקום פנוי עבורך ורק השד יודע איזה מתלמד יחתוך אותך ואם המרדים ער או יושן והאם המומחה ש"אמור" לנתח בכלל נמצא בבית החולים.

 

כל זה כמובן במידה ולא התפגרת בזמן שאתה ממתין לרופא או לתור למכונה שעושה "פינג" כי משך הדיאגנוזה הממוצע ברפואה הפרטית מכאב ראשוני, דרך דיאגנוזה ועד לטיפול סופי הוא כשנתיים.

 

אני אלך לרפואה פרטית, אחרי חודשיים אני כבר אחרי הניתוח שאני בחרתי מי ינתח אותי, איפה, באיזה תנאים.

 

 

להיות גיבור גדול על חשבון הבריאות שלך ושל משפחתך זאת חכמה קטנה מאוד.

[edan82]

אני מסכים שהרפואה הציבורית בישראל עדיפה בכך שהיא מכסה יותר דברים וככלל נחשבת למתקדמת.

 

אבל, שוכחים פה דבר אחד:

 

רוב הישראלים שחיים בחו״ל עושים ביטוח רפואי פרטי שבעצם פותר את בעיית הרפואה הציבורית בארה״ב וכו׳.

 

הביטוחים הפרטיים האלה לא זולים, אבל האמת שאם כבר חלילה נזקקת לטיפול מסובך או יקר הם בהחלט נותנים לך שקט כי הם מאפשרים לך לבחור הכל-רופא מטפל או מנתח, חדר פרטי, בית חולים מועדף, הטסות וכו׳.

 

לגבי יתר הדברים פה, פרשתי, אף אחד פה לא ישנה את דעתו של האחר.

 

לילה טוב

[חן פרחי]

זה פשוט לא נכון !

אדם שנזקק לבדיקה או ניתוח מציל חיים מקבל אותו בו במקום, בלי שום קשר לכיסוי הביטוחי שיש לו.

בעיות דחופות ניפתרות במהירות, ובדיוק כמו שנאמר לפני, יש איזון טוב במערכת הבריאות.

אין שום יתרון לרפואה פרטית על פני רפואה ציבורית, פרט ליוקרה כמובן.