ירידה מהארץ

[bagira]

אנשים גם מדברים על הרפאה הציבורית כאילו היא בחינם בזמן שמשלמים אלפי שקלים בשנה (במקרה הטוב).

 

אני בכלל לא בטוח שבאותו סכום אי אפשר לקבל כיסוי פרטי לא רע בעולם.

 

 

חן, עזוב, אין לך מושג על מה אתה מדבר.

 

לך מחר לרופא, תגיד לו שיש לך בשבוע האחרון כאבים עזים בנקודה ספציפית בראש ואתה מבקש MRI, לא רק שתיתקל בסרוב, כי רופאים ברפואה הציבורית נמדדים ומתוגמלים עפ"י הכסף שהם חוסכים לקופה, אלא שגם כשיאושר לך, לא תראה את ה MRI בחצי שנה הקרובה אלא אם במקרה יש לך איזה ביטוח משלים/ פרטי.

 

 

אישתי הייתה צריכה לעבור בדיקת הדמיה מיוחדת, קיבלה תור לעוד 14 חודשים!

 

מי מסוגל לחכות 14 חודשים לדיאגנוזה?

 

הביטוח הופעל ולאחר שבוע היא כבר עברה את הבדיקה.

[elik-belik]

רפואה פרטית זה קונספט בעייתי בגלל שהוא יוצר חוסר שוויון (רפואה לעשירים)

 

בקנדה יש המון ביקורת על הנושא הזה, מכיוון שרפואה פרטית אסורה פה, כלומר גם אם אתה מליונר לא תמצא פה ישועה, והרבה אנשים אמידים פשוט חוצים את הגבול לארה"ב כדי להינות מרפואה פרטית.

 

אחת מהטענות שאנשים אוהבים לתת היא "למה אני יכול לקחת את הכלב שלי ל-CT או MRI מהיום למחר, אבל אם אני רוצה את אחת מהבדיוקת הללו לעצמי, אני צריך לחכות חצי שנה"

 

מסכים שמה שנראה לנו כמו "רפואה ציבורית" בישראל עולה לנו בעצם הון עתק דרך מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, והתמורה לא משתווה בכלל למוצר שהיינו יכולים לקנות בכסף הזה אילו היינו משקיעים אותו בביטוח פרטי, אבל ככה זה בחברה סוציאלית - החזק תמיד מממן את החלש.

[bar72]

לך מחר לרופא, תגיד לו שיש לך בשבוע האחרון כאבים עזים בנקודה ספציפית בראש ואתה מבקש MRI, לא רק שתיתקל בסרוב, כי רופאים ברפואה הציבורית נמדדים ומתוגמלים עפ"י הכסף שהם חוסכים לקופה, אלא שגם כשיאושר לך, לא תראה את ה MRI בחצי שנה הקרובה אלא אם במקרה יש לך איזה ביטוח משלים/ פרטי.

אישתי הייתה צריכה לעבור בדיקת הדמיה מיוחדת, קיבלה תור לעוד 14 חודשים!

מי מסוגל לחכות 14 חודשים לדיאגנוזה?

הביטוח הופעל ולאחר שבוע היא כבר עברה את הבדיקה.

 

אז הנה דוגמא אישית משלי, הפוכה משלך ב- 180 מעלות:

התלוננתי על כאב ראש. הרופאה שלי, שיודעת שאני קצת היפוכונדר, נתנה לי בכ"ז הפניה לנוירולוג, משום שהיא מכירה אותי כבר שנים ויודעת שאני לא מתלונן על כאלה דברים מעולם. תוך פחות משבוע כבר הייתי אצל הנוירולוגית שישר שלחה אותי ל- CT. תור קיבלתי לשבוע שאחרי, משום שלא היה שום דבר דחוף באמת לגישתה.

אבל אני, לא רציתי CT אלא MRI. אז פניתי לביקור פרטי (עליו קיבלתי החזר מהביטוח המשלים) אצל פרופ' מסוים, שהמליץ MRI, וכך הקופה אישרה MRI שאגב ביצעתי אחרי פחות משבועיים, בשעה סבירה (זה הרי עובד 24 שעות).

וזה, בלי שום דבר דחוף משום שהכאבים לא חזרו או משהו. ואני עוד בכללית...

 

הסיפור שלך באמת מוזר. 14 חודשים זה המון ואני לא מבין את זה.

[Cerebral Cortex]

רפואה פרטית זה קונספט בעייתי בגלל שהוא יוצר חוסר שוויון (רפואה לעשירים)

 

בקנדה יש המון ביקורת על הנושא הזה, מכיוון שרפואה פרטית אסורה פה, כלומר גם אם אתה מליונר לא תמצא פה ישועה, והרבה אנשים אמידים פשוט חוצים את הגבול לארה"ב כדי להינות מרפואה פרטית.

 

אחת מהטענות שאנשים אוהבים לתת היא "למה אני יכול לקחת את הכלב שלי ל-CT או MRI מהיום למחר, אבל אם אני רוצה את אחת מהבדיוקת הללו לעצמי, אני צריך לחכות חצי שנה"

 

מסכים שמה שנראה לנו כמו "רפואה ציבורית" בישראל עולה לנו בעצם הון עתק דרך מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, והתמורה לא משתווה בכלל למוצר שהיינו יכולים לקנות בכסף הזה אילו היינו משקיעים אותו בביטוח פרטי, אבל ככה זה בחברה סוציאלית - החזק תמיד מממן את החלש.

 

איזה קטע, אני חשבתי לתומי שאנשים מארה"ב נוסעים לקנדה ואפילו מקסיקו בשביל לקבל טיפולים רפואיים וקנייה של תרופות. וואלה, כנראה שלא הייתי מעודכן מספיק.

[בנצי]

אני בוגד, מה בוגד ? מרגל!

כשאחליט לבקר בישראל בטוח יעצרו אותי בנתב"ג ויגרשו אותי לסודן.

 

כמה שטויות אנשים יכולים לדבר, אני לא מרגיש חייב למדינת ישראל, כשחייתי בישראל שילמתי מיסים, לא גנבתי, לא פשעתי. חייתי.

עזבתי? יופי לי, וכן טוב לי באמריקה, טוב לי, טוב לי, טוב לי! ביג דיל, אסור שיהיה לי טוב?

בישראל למדתי שבעבודה קשה לא ממש מתקדמים לאף מקום, למדתי שהפשע משתלם, שהחוק תקף רק לגביי אנשים נורמטיבים ופורעי חוק ועבריינים חיים בקלות יתרה, ראיתי איך אנשים שעבדו קשה לפתוח עסק ולהתחיל את דרכם כעצמאים מקבלים איומים ממשפחות פשע או סתם עברייני צעצוע שרוצים דמי חסות.

 

לא גדלתי בצפון תל אביב, גדלתי בקו שבין יפו לבת-ים עם חופשה לא רעה באמצע (פנימיה) באבן יהודה.

אני הרגשתי מה זאת גזענות בגלל מוצא או רקע משפחתי, איך רכזת שכבה אומרת לי שבגיל 21 אני אהיה או בכלא או מתחת לאדמה.

איך הוצאתי את הציון הכי גבוה באיזור השרון בבחינה ארצית ומזמינים אותי לפגישה, שם צולבים אותי ומתחקרים אותי כדי להבין ממי העתקתי או איך רימיתי, שפטו אותי בתור ילד בגלל הרקע ממנו הגעתי, למדתי בבית ברל, היה לי ראש והמון פוטנציאל אבל איפה ההשקעה של מערכת החינוך? לא היה תקציב לשלוח אותי לבית ברל מהפנימיה אז הפסיקו, משם התחלתי לאבד עניין בלימודים, כי בבית הספר התלמידים התחלקו ל2, פנימיסטים ואקסטרנים, אלה מהפנימה הם סוג ב'.

 

רוצה שאני אספר לך איך התייחסו אליי בלשכת גיוס? עם איזו השכלה הגעתי לשם ומה אמרו לי ?

כל החיים שלי במדינת ישראל מצאתי את עצמי נלחם בבירוקרטיה, קשיים על גבי קשיים נערמו על גבי ללא סיבה.

ראיתי איך אמא שלי, אם חד הורית, נקרעת ב3 עבודות כדי לגדל אותי כמו שצריך, איך בכל פעם שהיא הייתה צריכה להתמודד עם איזה פקיד או משהו המסר היה מאוד ברור (וכן נציג של עמידר רמז לה מאוד ברור שעבור טובות הנאה הוא יעזור לה), אמא שלי אכלה המון מרור מהמדינה, היא עבדה 7 שנים בחברת כוח אדם עבור שכר מינימום, כל שנה מפטרים אותה ומעסיקים אותה מחדש, בשביל שהיא תביא משכורת של 3600 שקל בחודש.

 

אז תפסיקו לספר לי על הדבש ולהתעלם מהעוקץ.

אני חייתי שם בדיוק כמו שאני חי פה, ראיתי את 2 הצדדים של המטבע.

 

לא רוצה לחיות בישראל, וזה מצחיק שהוויכוח הזה עולה פה בדיוק כמו שהוא עולה בשולחן כשאני יושב עם אחי הגדול ועם כמה חברים, אחי אומר, אני אעשה עוד קצת כסף ואני אקנה בית בארץ, אני אומר, אני לא אקנה בית בארץ.

גם אם מחר יהיו לי 2 מיליון דולר בבנק, אני אביא לפה את יקירי כדי שלהם יהיו חיים טובים יותר מאשר ללכת לישראל, לא רוצה שידקרו אותי בכניסה למועדון, לא רוצה לפתוח שרשור על איך מישהו יצא אליי בצומת, לא רוצה לשים את עצמי במצבים של סיכון בחיי היום יום ואני לא פראייר, אני מכיר את עצמי, אני אצא מהאוטו ואפרק לו את הצורה, אז מה? למה אני צריך להיות במצב של לחץ תמידי?

 

איזה כייף זה להיות תקוע 3 שעות בפקק בלי לשמוע צופר פעם אחת ! תענוג, שם לי ויואלדי ומעשן קופסא של פרלמנט!

 

אז בראייה הצרה של חלקכם אני בוגד, אני יורק לבאר, וואטאבר! באר שבה יש מים עכורים! ככה אני רואה את זה, תקחו את הדרכון הישראלי שלי בשמחה, אני מוכן לתרום אותו לסודני.

 

אני לא עזבתי את ישראל כדי לעשות כסף בחול ולחזור לארץ, אני עזבתי את ישראל מתסכול.

קל להגיד שבחרתי בדרך הקלה, לקחתי את הדברים ועזבתי, לא עברתי לארמון מצופה זהב עם משרתים, עברתי למרתף מסריח עם 5 שותפים ועבודה שבה ניקיתי שירותים! אז מה? ממש הדרך הקלה. מדינה זרה, במשך מספר חודשים לא ידעתי איפה צפון ואיפה דרום, ואכלתי חרא. אז מה? הדרך הקלה מבחינתי הייתה לחזור לארץ! כמו כל הסמרטוטים שבאים לפה בלי מוטיבציה ובוכים כל היום, בסוף הם בוחרים בדרך הקלה וחוזרים לארץ, איפה שאפשר לעשות קומבינות ולהסתדר.

 

אני לא רואה את עצמי חי בישראל, לא יודע מה העתיד טומן בחובו, אני יודע שאני רוצה בכלל להזדקן ביוון, בית קטן על החוף, שיח עגבניות, כמה עיזים, חכה ואופניים, האוזו והבוזוקי ברקע יהוו אחלה מנגינה לסיום הסרט שלי!

[Cerebral Cortex]

אני מסכים שהרפואה הציבורית בישראל עדיפה בכך שהיא מכסה יותר דברים וככלל נחשבת למתקדמת.

 

אבל, שוכחים פה דבר אחד:

 

רוב הישראלים שחיים בחו״ל עושים ביטוח רפואי פרטי שבעצם פותר את בעיית הרפואה הציבורית בארה״ב וכו׳.

 

הביטוחים הפרטיים האלה לא זולים, אבל האמת שאם כבר חלילה נזקקת לטיפול מסובך או יקר הם בהחלט נותנים לך שקט כי הם מאפשרים לך לבחור הכל-רופא מטפל או מנתח, חדר פרטי, בית חולים מועדף, הטסות וכו׳.

 

לגבי יתר הדברים פה, פרשתי, אף אחד פה לא ישנה את דעתו של האחר.

 

לילה טוב

 

בביטוח פרטי בחול ישנה השתתפות עצמית וגם הביטוח נכנס לפעולה מסכום מסויים. למשל, לישראלי בארה"ב שעשה ביטוח דרך חברה ישראלית יעלה משהו באזור ה 270 דולר לחודש וזה לא כולל תרופות והביטוח נכנס לפעולה מ 2500 דולר, כלומר מחשבון בית חולים של 2500 ומעלה ומה שלא יהיה ההשתתפות תהיה לפחות משהו כמו 20 אחוזים אבל לעולם לא יותר גדולה מ X כסף. זו הייתה הפוליסה שלי בזמנו.

[oferh]

אני אתרום את השנקל שלי:

* ישראל הרבה פחות אלימה ומפחידה מרוב המדינות המערביות באירופה ובארה"ב, נכון להיום. כל עוד הפערים הכלכליים לא ימשיכו להתרחב המצב הטוב הזה ישמר.

* יש כאן אוכל מדהים.

* יש כאן מזג אוויר פצצה רוב הזמן.

* כנראה שרוב המשפחה והחברים שלכם כאן.

* לגבי המימד הכלכלי - לדעתי אתם עושים מזה יותר ממה שזה באמת. לסוע בפורשה במקום במזדה לא יעשה אותך אדם שמח יותר בטווח הארוך. לגבי דברים כמו פנסיה, פרישה וכו' - קשה לשפוט מכיוון שלך תדע מה יהיה בעוד 20-30 שנה במקום בו אתה מתכוון להגר אליו, או בישראל. כן - מחירי הדיור מעוותים, קיימת הרבה שחיתות בשוק ההון ובמגזר הציבורי (כמו בכל מקום) ומדיניות המיסוי ההזויה משרתת קבוצת אוכלוסיה פרזיטיות. אבל זה ישראל, ובישראל שינויים קורים מהר. תנסו להזכר כמה רמת החיים עלתה בעשר השנים האחרונות (ללא היכר, ואת זה אני שומע בעיקר מאנשים שירדו מהארץ וחוזרים אליה מדי פעם) ותבינו שבסופו של דבר המגמה היא חיובית וחזקה.

* השיקול היחידי הלגיטימי לדעתי בעד הגירה הוא המצב הבטחוני והדמוגרפי המזעזע שישראל נמצאת בו, זה משהו שהוא לחלוטין לא בשליטתנו לדעתי.

 

אני מאד תומך בהגירה של אנשים לחו"ל. מי שהמנטליות הישראלית מתאימה לו בד"כ חוזר עם הרבה יותר אמצעים וניסיון ותורם למדינה, ומי שלא מברוק ושיהיה בהצלחה מכל הלב. לי אישית יש אזרחות אירופאית והשימוש היחידי שאני מוצא בה זה קיצור תורים בביקורת דרכונים וזהו.

[edan82]

בביטוח פרטי בחול ישנה השתתפות עצמית וגם הביטוח נכנס לפעולה מסכום מסויים. למשל, לישראלי בארה"ב שעשה ביטוח דרך חברה ישראלית יעלה משהו באזור ה 270 דולר לחודש וזה לא כולל תרופות והביטוח נכנס לפעולה מ 2500 דולר, כלומר מחשבון בית חולים של 2500 ומעלה ומה שלא יהיה ההשתתפות תהיה לפחות משהו כמו 20 אחוזים אבל לעולם לא יותר גדולה מ X כסף. זו הייתה הפוליסה שלי בזמנו.

 

תלוי איזה רמה של פוליסה ואיזו חברת ביטוח.

 

אצלי אני משלם קצת יותר אבל יש לי 0% השתתפות עצמית ואני יכול לתבוע על ה-כ-ל מהדולר הראשון.

לאישתי יש פוליסה שונה משלי כי במקרה שלה רצינו ביטוח שיכסה גם הריון ולידה ולכן חברת ביטוח אחרת הציעה פוליסה עדיפה, היא משלמת השתתפות עצמית בגובה 200$ רק במקרה של הריון שבו יש לה כיסוי ביטוחי של 15,000$.

אצל שנינו אין השתתפות עצמית במקרה של ביקור רופא, אישפוז או תרופות וכו׳.

[Eviatar]

במקרה שלי הרפואה היא בחינם לגמרי, כולל ניתוח שאישתי עברה, לא דולר ולא כלום, הכל ברמה הכי גבוהה וממש כמו משפחה בבית חולים והרופאים אחר כך בבדיקות.

אומרים שהרפואה בקנדה פחות טובה, אני לא מרגיש את זה. עברתי MRI תוך שבועיים מבלי להתווכח עם אף אחד.

יש פלוסים יש מינוסים, יותר פלוסים.

מה שאני כן אגיד לכם זה לא החומריות בעניין, לסוע על קאמרי או על טמפרה שהייתה לי בארץ זה לא מה שמשנה את התמונה, אבל קצב החיים השתנה, לא ממהרים עושים הכל בכיף ובאיזי, היה לי כל כך מוזר ועד עכשיו אני מנסה להתרגל יותר ויותר.

מרגיש פחות חנוק, יודע שברגע שיהיו לי ילדים אני לא אדאג אם הם הספיקו להכנס למקום מוגן בגן או בבית ספר.

קניתי את הדירה שלי עם 5 אחוז מקדמה בלבד, למה לשלם על שכירות סכומים דומים?

צריך עוד אוטו? אין בעיה זה לא סיפור.

מכבדים יותר בעבודה ואם לדוגמא אני רוצה לחגוג חג יהודי או כל חג אחר לא משנה מה אני חוגג יכבדו את זה, לעומת הגועל הזה בארץ, אם אני רוצה לחגוג שנה חדשה "סילבסטר" אז אומרים לי אם אתה לא בא לעבוד ב1 לחודש אתה יכול לא לחזור.

יש מינוסים גם, מה שאני רוצה להגיד כל אלה שנהנים לסבול או שכואב להם לראות שאנשים מסדתרים לא רע גם במקומות אחרים שימשיכו לסבול, אבל עדיף בשקט כי אני לא חייב כלום לאף אחד, ימאס לי פה אני אחזור, אולי בעתיד אני אקבל פנסיה מפה אני אחזור לארץ להנות מהפירות שאספתי בדרך אז אני אחזור ולא אשאל אף אחד.

 

בשום מקום אין דברים לחינם במיוחד לנו שמתחילים הכל מחדש וזה בכלל לא דבש אבל רואים כיוון.

אני לא אומר שבישראל גרוע או לא טוב, וחיינו בכלל לא רע, מאחל לכל אחד את האושר שלו לא משנה איפה יבחר, רק לא לשפוט דעות אחרות והביע שטויות

[saar5555]

בנצי, נראה שאולי יש לך בטן מלאה על הרבה דברים.

 

לדעתי, עצם הכתיבה החוזרת ונשנית על הנושא הזה, מראה יותר עליך מאשר על אחרים.

 

אני מאוד מעריך את מה שמכנים באנגלית self made man.

 

בהצלחה.

[יגאל]

נראה לי ששכחנו עוד דבר אחד קטן

 

החרדים, וזה שישראל הפכה ממדינת היהודים למדינת הלכה.

 

המדינה הזו הופכת ליותר דתית ודתית מדי שנה, לפני שנה כשחיפשתי לקנות דירה שאלתי את המוכרת האם יש פה בית כנסת בסביבה.

היא אמרה לי "האמת רק 2 קילומטר מפה" - אמרתי לה מצוין!

לבנאדם חילוני מתחיל להיות מאד מאד לא נוח לחיות במדינה הזו שהיא מאד לא חופשייה מדת ואני קצת מפחד לחשוב מה יהיה פה בעוד 30 שנה.

היום אי אפשר להתחתן בקלות שלא דרך המוסד החולה הזה רבנות או אפילו לאמץ ילד מחו"ל, בעוד 20-30 שנה המצב יהיה קשה הרבה, הרבה יותר בעוד הרבה מאד רבדים.

[בנצי]

טוב שהזכרת לי , שכחתי לדבר על דת

 

לחיות בסביבה שבה יש מספר דתות רק מחזק את היהדות שבי, בארץ להיות יהודי זה סטנדרט, חילוני\חרדי.

פה זה פשוט יהודי. תענוג.

[יגאל]

אין ספק.

בחו"ל אתה רוצה להיות יהודי, פה אתה רוצה להיות כל דבר חוץ מיהודי, טוב אולי זה רק אני.

 

אבא שלי הוא דוגמא מצוינת לזה, הוא ואחיו שניהם גדלו ביחד אצל אותם זוג הורים רק שאחיו חי בטורונטו כבר עשרות שנים ואבא שלי בירושלים.

כשאבא שלי הוא הבנאדם הכי חילוני במדינה הזאת, אחיו בקנדה הולך לבתי כנסת מדי שבת וחגים - כשאתה כל הזמן חי את זה פה ובכל מקום נושם את זה, אתה מתחיל ממש לא לאהוב את זה וכל נושא הדת פה בארץ יצא מפרופורציה ממש מזמן.

[bar72]

לא גדלתי בצפון תל אביב, גדלתי בקו שבין יפו לבת-ים עם חופשה לא רעה באמצע (פנימיה) באבן יהודה.

אני הרגשתי מה זאת גזענות בגלל מוצא או רקע משפחתי, איך רכזת שכבה אומרת לי שבגיל 21 אני אהיה או בכלא או מתחת לאדמה. איך הוצאתי את הציון הכי גבוה באיזור השרון בבחינה ארצית ומזמינים אותי לפגישה, שם צולבים אותי ומתחקרים אותי כדי להבין ממי העתקתי או איך רימיתי, שפטו אותי בתור ילד בגלל הרקע ממנו הגעתי, למדתי בבית ברל, היה לי ראש והמון פוטנציאל אבל איפה ההשקעה של מערכת החינוך? לא היה תקציב לשלוח אותי לבית ברל מהפנימיה אז הפסיקו, משם התחלתי לאבד עניין בלימודים, כי בבית הספר התלמידים התחלקו ל2, פנימיסטים ואקסטרנים, אלה מהפנימה הם סוג ב'.

רוצה שאני אספר לך איך התייחסו אליי בלשכת גיוס? עם איזו השכלה הגעתי לשם ומה אמרו לי ?

 

הסיפור באמת לא פשוט. ואני מבין עכשיו הרבה מהדברים שכתבת ומהגישה שלך. בתור מי שנולד בישראל, ממש מצער אותי לדעת שזו החוויה שעברת. אגב, אני יכול לספר לך שגם במשפחה שלנו היו "חיכוכים" עם המדינה, כאשר גולת הכותרת היא נערה פגועה (נפגעה כתינוקת מחיסון מקולקל שהמדינה סירבה לקחת עליו אחריות במשך שנים), שבמוסד בו היא חוסה עוד אנס אותה עובד עם איידס, ועכשיו נוסף להכל יש לה גם איידס. האמת? כל פעם שאני נזכר בזה עולות לי דמעות. ואז אני כמובן מאוד כועס על המדינה, על המוסד שלא טרח לבדוק את מי הוא מעסיק, על בית המשפט שלא שלח אותו לתקופה מספיק ארוכה לכלא, וכו'.

 

ובכ"ז, הגישה שלנו שונה. יכול להיות גם, שההבדל בגישה שלנו נובע מפערי הגיל, אבל אני מבקש להציע לך רעיון: נער אחר, עולה מארץ אחרת (או אולי מאותה ארץ) שנתקל היום באותם קשיים, ומגיע לאותה פנימייה / מוסד חינוך אחר, עשוי להיתקל באותו יחס. מה דעתך, אחרי שתחסוך מספיק, לחזור לישראל, ללמוד נניח עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה (אגב מצידי תלמד את זה שם אם קל לך יותר), ולעבוד בכזה מוסד בדיוק כדי שאחרים לא יעברו את מה שאתה עברת?

[edan82]

נער אחר, עולה מארץ אחרת

 

מה, הוא מטומטם?

 

למה לו לעלות לפה?

 

 

סתם נו, זה היה בהומור, תמשיכו.