ירידה מהארץ

[Cerebral Cortex]

עצוב, לפני שבועיים נפטר מפקד חיל הים השמיני אברהם בוצר. שום דבר בעיתונים. בעיתון ידיעות הייתה כתבה קטנה בעמוד 29. לא מי יודע מה. יומיים אחרי זה גברת אסתי גינזבורג היקרה התחתנה עם בכיר ליבה ונחשו מה? כל העיתונים והחדשות סיקרו את זה בהרחבה. זה רק מראה לכם לאיזה מדינה הפכנו. הנה שידור עצוב של נתן זהבי. הוא מתאר את זה בדיוק והוא צודק למרבה הצער.

 

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FFLKLE&c41t4nzVQ=EM

[NirLevi]

בזמן שהותי בברלין לצורך הדוקטורט, עבדתי בחברת BMW. אחד המהנדסים הגרמנים אמר לי משפט נכון.

אם תשים כמה יהודים בתוך גינה, הגינה תפרח. אם תשים את כולם יחד, תקבל ערימת חרא.

זה המצב במדינה.

המדינה הזו מדינה דורסנית. את מעמד הביניים שברו לגמרי. היום כולם מנסים לשרוד.

לזוג צעיר שמתחתן קשה מאוד לשרוד. הלחצים כאן הם אדירים.

מחירי דיור מרקיעי שחקים, עלות מחייה גבוהה מאוד, מיסים כבדים ומשכורות מצומקות.

לו יכולתי לקום ולעזוב, הייתי עושה זאת בשמחה רבה.

היום אין לי אפשרות לעשות זאת. הקמתי משפחה, עסק וכו'.

 

ציונות? במילואים אני סמג"ד בגדוד חי"ר.

כמות המילואימניקים (האיכותיים!) מהגדוד שעוזבים את המדינה עולה מדי שנה.

 

בקצב הזה, בעוד עשור או שניים, מדינת היהודים תהפוך למקום מאוד מאוד לא טוב לגור בו.

[urban.racer]

ואז, מנגד ובניגוד מוחלט למה שאמרתי מקודם, מה אנחנו עושים כדי לשנות? איך קורה שפעם אחר פעם אנשים חוטפים פה "הפוכות" מהממשל ועדיין לא שרפו פה כלום? מתי השלב שבו לי כאזרח נמאס להפגין לבד כל פעם? כשאנשים יושבים ומנהלים פרלמנטים פוליטיים שלמים על מה "אני הייתי עושה" בסלון ביתם ועדיין כלום לא זז?

 

איך לא ימאס לנו, הצעירים, כנדמה שדור שלם של מנהיגים מחרבן על העתיד שלנו. ושאף אחד לא יעיז להכניס פה מילה על פוליטיקה בגרוש.

 

אגב, בר. אם יורשה לי, מה -אתה- עושה כדי לשנות את המצב?

[bagira]

בזמן שהותי בברלין לצורך הדוקטורט, עבדתי בחברת BMW. אחד המהנדסים הגרמנים אמר לי משפט נכון. אם תשים כמה יהודים בתוך גינה, הגינה תפרח. ..

 

לא הבנת כלום, הוא התכוון לפזר בגינה דשן יהודים.

[bar72]

עצוב, לפני שבועיים נפטר מפקד חיל הים השמיני אברהם בוצר. שום דבר בעיתונים. בעיתון ידיעות הייתה כתבה קטנה בעמוד 29. לא מי יודע מה. יומיים אחרי זה גברת אסתי גינזבורג היקרה התחתנה עם בכיר ליבה ונחשו מה? כל העיתונים והחדשות סיקרו את זה בהרחבה. זה רק מראה לכם לאיזה מדינה הפכנו.

 

אתה חושב שזה שונה במדינות אחרות משום שאתה לא גר בהן. אני זוכר שכשגרתי במינכן, הכותרת הראשית באחד העיתונים (שהיה קצת יותר רציני מ"ידיעות", היתה ששטפי גראף - כן זה היה בשנת 96 - רבה עם אבא שלה). מצד שני, שם אין מלחמות זה כמו לחשוב שבמדינות אחרות אין שחיתות. זה נכון שבחלקן יש יותר סדר, אבל זה בדרך כלל גם אומר שיש פחות גמישות. לא שאני מצדיק את מה שקורה כאן (כי במדינות אחרות לפחות עושים חראקירי כשנתפסים), אבל קצת פרופורציות לא הזיקו לאף אחד.

 

ואז, מנגד ובניגוד מוחלט למה שאמרתי מקודם, מה אנחנו עושים כדי לשנות? איך קורה שפעם אחר פעם אנשים חוטפים פה "הפוכות" מהממשל ועדיין לא שרפו פה כלום? מתי השלב שבו לי כאזרח נמאס להפגין לבד כל פעם? כשאנשים יושבים ומנהלים פרלמנטים פוליטיים שלמים על מה "אני הייתי עושה" בסלון ביתם ועדיין כלום לא זז?

איך לא ימאס לנו, הצעירים, כנדמה שדור שלם של מנהיגים מחרבן על העתיד שלנו. ושאף אחד לא יעיז להכניס פה מילה על פוליטיקה בגרוש. אגב, בר. אם יורשה לי, מה -אתה- עושה כדי לשנות את המצב?

 

כל מה שאני יכול. מטיף את דעותי לסטודנטים שלי, מנסה לקדם יוזמה מסוימת שתטפל קצת יותר טוב בשאלה "איפה הכסף" (יוזמה שאגב נתמכת על ידי רשות ני"ע, אבל לא פשוט להרימה), תורם היכן שאני יכול (לקבצנית על הגשר, לעמותות, וגם נותן ייעוץ פרו-בונו ליזמים), ומצביע למפלגה שאני מקווה שתקדם פה סוג של כלכלה טובה יותר.

 

הסיבה שה"מחאה" (עאלק) לא הצליחה, הינה שזו היתה מחאה שהצטיירה, במידה די נכונה אגב, כ"מחאה" מאורגנת של השמאל כדי להפיל את הממשלה (עד היום הם מסרבים לאמר מי מימן את כל המיליונים שהיו דרושים לשם כך), ללא אג'נדה אמיתית לשינוי מחד, וכמחאה של מפונקים שלא מבינים למה אי אפשר לעבוד בעבודת סטודנטיאליות ומזה לשכור לבד דירה בת"א ולהחזיק רכב חדש. המחאה של מעמד הביניים האמיתי - שמחה נגד מצבו ולא נגד ממשלה כזו או אחרת - נבלעה. מי שהכתיר ילדה שאומרת "ביבי אני מזהירה אותך" כמובילת המחאה, היה צריך לדעת לאן היא תגיע.

 

לא הבנת כלום, הוא התכוון לפזר בגינה דשן יהודים.

 

אכן. רק לא היה לא נעים להגיד את זה מפורשות

[Cerebral Cortex]

ואז, מנגד ובניגוד מוחלט למה שאמרתי מקודם, מה אנחנו עושים כדי לשנות? איך קורה שפעם אחר פעם אנשים חוטפים פה "הפוכות" מהממשל ועדיין לא שרפו פה כלום? מתי השלב שבו לי כאזרח נמאס להפגין לבד כל פעם? כשאנשים יושבים ומנהלים פרלמנטים פוליטיים שלמים על מה "אני הייתי עושה" בסלון ביתם ועדיין כלום לא זז?

 

איך לא ימאס לנו, הצעירים, כנדמה שדור שלם של מנהיגים מחרבן על העתיד שלנו. ושאף אחד לא יעיז להכניס פה מילה על פוליטיקה בגרוש.

 

אגב, בר. אם יורשה לי, מה -אתה- עושה כדי לשנות את המצב?

 

אחלה, נניח שאנחנו יוצאים לשרוף צמיגים, לעשות בלאגן וכיוצא בזה. מה צריכות להיות הדרישות שלנו? יותר רווחה? יותר תמיכה של המדינה בשכבות החלשות? הורדת מחיר הדלק? הורדת המיסים? חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 חודשים? מה? מה צריכות להיות הדרישות?

[urban.racer]

בכללי? אני רוצה שיפסיקו לסבן אותי. במקום לתת למחאה חדשה להתלקח מסיחים את דעתנו באמצעות מכת המדינה הנוכחית, הלא היא המסתננים, שלפי מה שמפרסמים לנו, מחר הם רוב האוכלוסיה, אז מגרשים איזה חמש עשרה מהם על מטוס. אני רוצה שלא יקחו -חצי- מכל מה שארוויח בעתיד כדי לסבסד עשרות שרים, עוזרי שרים, לשכות שר, אוכלוסיות (לא אוכלוסיה, אוכלוסיות) םרזיטיות שלמות, מחינתי, שירקבו בבטלה שלהם ו-ימותו-. אני לא צריך לממן להם כלום. אני כן רוצה שהמיסים שאני משלם ידאגו לניצולי שואה, לנכים. ולחינוך טוב ואסרטיבי לילדי שעוד לא נולדו ולא יוולדו כאן לפי המצב הנוכחי. אני רוצה שבמקצוע מכובד כמו עיצוב תעשייתי אני אוכל להשתכר כמו חברי משאר העולם ששמעו ולא האמינו מה השכר ההתחלתי נטו ביחס לתל"ג בגוש שחיתות הזה שנקרא ישראל.

 

אני רוצה לקום בבוקר ולחייך ולהגיד, פה מתאים לי להתעורר. וכרגע, לא כיף להתעורר פה.

 

מחאאת 2011? מחאה שלמה הפכה לקרקס בומבלמה-היפי-שמאלני בחסות דפני ליף והאהבלה השנייה, והפכה להידרה מרובת ראשים במקום לקבל אג'נדה ספציפית כלשהי. חבורה של אינטרסנטים ועוד כמה אלפי מטומטמים הרסו את המומנט לצערי.

.

בר, אני מסכים אתך מעבר לשטות הפופוליסטית ששרבבת לשם על שמאלניות (לדעתי, כן? [אגב מרצה לאיזה תחום אתה?]) המחאה הזאת הפכה ממשהו לגיטימי למחאה של עצלנים שרוצים לגור ברוטשילד, ללמוד בניחותא ולשתות בירה כל ערב וכל זאת בלי לעבוד קשה. אין עיר גדולה בעולם שבה סטודנטים גרים במרכז בעיר וחיים חיי פאר, אלא אם מדובר על אוניברסיטאות יוקרה והתלמידים הסופר עשירים שלהם. סטודנטים הם עם עניים, רובם ככולם. התמזל מזלי שנולדתי למשפחה בורגנית המהעשירון ה8-9 שחרטה על דגלה (כנראה בגלל אם שהיא דוקטור לחינוך) חינוך קודם, אח"כ השאר. לכן אני לומד ועדיין גר אצל ההורים בגיל 28. קודם לימודים, אח"כ פנאי (וזה לא שאני מבלה, כן?) אין שום סיבה לדרישות להורדת שכ"ד בתל אביב ו/או שאר הערים הגדולות. פיקוח שכ"ד? שווה לשקול את זה, אבל זה יפגע קשות בהכנסות של העיר כמכלול. אני אישית לא חושב שזה המהות של להיות סטודנדט. אני חושבשלא כל הסטונדטים חושבים את מה שאמרת, רוצים? כן, אבל אני חושב שהם מודעים להשלכות של מחייה בת"א. אם אתה הלימודים שלך אינם עמוסים וחסכת קצת טרם הלימודים, אפשר לנהל אחלה חיים בתל אביב. ברגע שנכנסת ללימודים תובעניים אז זה קצת בעייתי. אני חושב שאין מה להלין על יוקר המחייה בל אביב עצמה. מחוצה לה? כן, בהחלט.

 

בכל מקרה, במצב הנוכחי, אין לי מה לחפש פה. אינני מתכוון לעבוד בשתי משרות כאשר אחת מהן היא מרצה בשביל לעשות שינוי. אני אשמח להיות מרצה שמרוויח שכר נאה ומדריך דור שלם חדש. אבל בינינו? אני מעדיף להתעשר קודם ולחיות חיי נוחות, אח"כ אולי אלך לחנך. ביתניים אני אתן לכם לשחק פה בבוץ ולעשות פרצופים של עם חשוב, שמישהו בכלל סופר אותו כפונקציה.

[בנצי]

עיצוב תעשייתי ? אני מוכן להעביר קורות חיים לכל משרד השמה באיזור ולחפש לך משרות פנויות בקליפורניה, אם בא לך לעסוק בתחום הרכב אז ברדיוס של 50 מייל ממני עומדים רוב מרכזי הפיתוח של חברות הרכב. בכייף.

[urban.racer]

הצבתי לעצמי לסיים תואר, עד היום לא התחלתי משהו וסיימתי אותו כמו שצריך. כשנכנסתי ללימודים נשבעתי לעצמי שאני מתחיל ומסיים, בלי וויתורים. אח"כ? אם תהיה שם, צפה SMS, באוגוסט הזה, בכל מקרה, צפה ביקור

[bar72]

בכל מקרה, במצב הנוכחי, אין לי מה לחפש פה. אינני מתכוון לעבוד בשתי משרות כאשר אחת מהן היא מרצה בשביל לעשות שינוי. אני אשמח להיות מרצה שמרוויח שכר נאה ומדריך דור שלם חדש. אבל בינינו? אני מעדיף להתעשר קודם ולחיות חיי נוחות, אח"כ אולי אלך לחנך. ביתניים אני אתן לכם לשחק פה בבוץ ולעשות פרצופים של עם חשוב, שמישהו בכלל סופר אותו כפונקציה.

 

אתה לא כ"כ יודע על מה אתה מדבר, ובנוסף אתה נשמע כמו כל העצלנים עליהם אתה מדבר.

לי אין תמיכה משפחתית. כל מה שיש לי - הושג באמצעות עבודה. וכן, לפעמים גם עבדתי וגם תרגלתי באונ', רחמנא ליצלן - שתי (!) עבודות. ובזמן הלימודים - גם עבדתי כדי לממן אותם ועוד איזו דירה. תראה - שרדתי... אפילו סיימתי בהצטיינות את הלימודים.

 

היום ההוראה באונ' היא סוג של טובה שאני עושה לדיקן, שביקש מרצה מהפרקטיקה המסחרית. אני מלמד דיני ני"ע ומיזוגים ורכישות, ובשני הקורסים מצביע (לעניות דעתי) על הכשלים בשוק הישראלי, בתקווה שמישהו מהסטודנטים יבין על מה אני מדבר. כסף אני לא מרוויח מזה, אם כבר מפסיד.

 

ולגבי מרצה שמרוויח שכר נאה - אתה שוב מזכיר לי את החבר'ה מרוטשליד. מה זה שכר נאה? האם בתור דוקטורנט תסכים לקבל מלגה וללמד איזה קורס? האם בתור ד"ר צעיר תסכים להיות חבר סגל וללמד (אגב בערך שמונה שעות שבועיות) תמורה 10-12K ש"ח או שזה מעט מידי לדעתך?

 

אגב, ברגעים אלה ממש: דפני ליף מספרת ב- TV איך היא הולכת לפרוץ שוב. מזכיר לי שכשהעיז אחד הכתבים לשאול אותה מי מממן מופע של מיליוני שקלים, כל התקשורת צלבה אותו...

 

כן, החיים פה לא קלים. כן, משלמים הרבה מיסים. זה לא אומר שאי אפשר להצליח או להתקדם, וההורים שלך מגיעים מעשירון שהוא בערך כפול משל הורי. אבל אין ספק, יש לך חיים קשים עם אתגרים בלתי יאומנו. יש פה איזה אייקון של נחרת בוז?

 

הכי מגוחך הוא הציטוט שלך: "מעדיף להתעשר קודם ולחיות חיי נוחות, אח"כ אולי אלך לחנך", בהקשר של זה שאתה חושב שאתה מגיע ממשפחה של מחנכים דגולים. תספר להם שהם לא ממש הצליחו... יצא להם ילד מפונק. לשמור לך מקום ברוטשילד? כי אם כולם "מחונכים" כמוך - מי אתה רוצה שיעשה משהו במדינה? ואלו ערכים בדיוק תעביר להם? לכו לעשות כסף ואחרי זה תדאגו גם לחנך שמה שחשוב זה קודם לעשות כסף? כי דוקטורט לא תקבל על ההברקה הזו.

 

אני לא יודע אם אנשים מעל גיל 40 עוד קוראים את מה שהולך פה, ואם הם מסכימים עם האמירות שלי או לא, אבל אין ספק שהדור הולך ופוחת.

[bagira]

יש פה איזה אייקון של נחרת בוז?

אוינק אוינק זה גם טוב?

[bar72]

אוינק אוינק זה גם טוב?

 

תמיד. אני חושב שהוא גם יודע לנשוף משהו שמזכיר את מה שאני חיפשתי

חשוב להדגיש שאת המגפיים האדומים הוא יכול היה להרשות לעצמו רק לאחר שעבד בשתי עבודות.

[bagira]

שאני אענה לך ברצינות?

 

כידוע לך, גם אני לפני כמה שנים חציתי את גיל ה 40 ומסקר שביצעתי בקרב חבריי, שלמרבה הפלא גם הם בני 40 פלוס, הגענו למסקנה שאנחנו הדור האחרון שאפשר להגיד עליו ש"הסתדר בחיים" די בקלות.

 

הרווחנו לא רע, יוקר המחיה עוד לא הרים את הראש, דירות לא היו יקרות להחריד והדרך לבית, אוטו ועבודה עם משכורת טובה, הייתה יחסית קלה, בטח הרבה יותר קלה מהיום.

 

בנוסף, לרובנו היו הורים שבאו מרקע כספי קשה (רובם היו עולים שעלו עם בגדים לגופם) ולכן קיבלנו בלי שום בעיה לצאת ל 2 עבודות, לצאת לעבודה בגיל צעיר, לצאת לבלות "רק" פעם בשבוע" וכו.

 

הדור הצעיר של היום לא רואה את ההורים שלנו כמודל חיקוי, הוא רואה אותי ואותך היום ואומרים "גם אני רוצה ככה".

 

לך תסביר להם שזה אחרי 25 שנות עבודה לא קלות בכלל.

[בנצי]

בר אם טענתך היא שהדור הצעיר מפונק מאוד, איך זה שדווקא ה"יורדים" הם החרוצים של הדור?

אני לא מכיר ח'ברה שהגיעו לפה והגיעו לאנשהוא מלהתפנק, פה המציאות היא שונה, עבדתי 7 חודשים רצוף, 7 ימים בשבוע בלי חופש, כן היו ימים שעבדתי רק 8 שעות ומבחינתי זה היה כמו יום חופשי.

אני מסתכל סביבי ורואה ח'ברה צעירים שקורעים את התחת, זה לא רק אני, יש לי פה חברים שאני מעריך ומכבד בגלל העבודה הקשה שלהם ושוב אומר, שמבחינתי וגם מבחינתם, הדרך הקלה היא לחזור לארץ....

להרים ידיים ולוותר זה לחזור לארץ ולא לעזוב אותה.

מצבי טרם העזיבה היה טוב, שכרתי 3 חדרים מרווחת ומפנקת, אוטו, קטנוע ועבודה מסודרת עם שעות נוחות.

ומה לגביי היום ? אני יכול לחזור ולהכנס לאחד מהעסקים של המשפחה, או אפילו למצוא עבודה טובה עם שעות נוחות שוב, אולי אפילו לפתוח חברה בתחום בו אני עוסק היום, יש לי נישה טובה פה אז למה לא בישראל?

הסיבה היא לא כלכלית. וזה משהו שאתה ועוד כמה אנשים צריכים להבין.

טכנית אני יכול לארוז מחר ולנחות בבן גוריון ובשיא הכנות, להסתדר יופי.

אז מה מונע ממני? למה לי לחיות במדינה שרוצה להיות אמריקה אבל מאמצת לחיקה רק את החסרונות אם אני יכול לחיות בדבר האמיתי?

מספיק לראות פרק אחד של איזו תוכנית רעליטי כדי להבין לאן השפה העברית התדרדרה.

לגביי אברהם בוצר ז"ל והיחס מהמדיה, אני גר בפאקינג הוליווד, הכל פה ריאלטי וצהוב אבל זה שייך למגזינים שבתחום, עיתונות אמיתית לא מנסה להתייפף, כן קרול שלבי הלך לעולמו, אתה יודע כמה עיתונים הקדישו עמודים שלמים עם סיקור נרחב לפועלו?

אני לומד כ"כ הרבה על ההיסטוריה האמריקאית כי היא תמיד מסביבי, אני נהנה מהעובדה שהמדינה בה אני חי מכבדת את העבר שלה, ולצערי הרב ישראל זאת מדינה של היום. העבר קיים רק כשזה עובד למען אינטרסים אישיים.

זה עצוב, אני מלא עצב, לא שנאה, עצב ותסכול זה מה שמכיל אותי.

 

מבחינות רבות אני מרגיש שמדינת ישראל איבדה את הכיוון שלה.

ואני שמח לצטט את יצחק רבין ז"ל בפעם המי יודע כמה, כי הוא פשוט חיבר את המילים בצורה הטובה ביותר:

 

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים "יהיה בסדר". צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה-"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חבר'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה.

 

אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר"."

[urban.racer]

בוא ותסביר -למה- אני -צריך- לעבוד בשתי עבודות בשביל לממן חברות שרלטנים, בטלניםואת שאר חבר מריעהם?

זה נשמע לך שפוי לעבוד שתי עבודות כדי לממן לימודים? אני עצלן? אתה זורק שטויות. למה אני מתעצבן? כי אין לך מושג היקף הלימודים וההוצאות שלי בכלל. דוגמה? דוגמה!

הפרוייקט האחרון שלי לשנה זו היה מתקן צלייה נייד למדורה. נשמע פשוט, לא?

הפיתוח של המוצר לקח כחודש וחצי. את היודע כמה שעות אנוש השקעתי אך ורק בפיתוח המוצר?

לא, אתה לא. כי אתה מניח שאני עצלן כי זה נוח לך.

 

לסבר את אוזניך על תחום הלימודים שלי? יאללה. אני מתחיל את יום הלימודים שלי ב9. אני יוצא מבית הורי בשש וחצי כדי לא להכנס לפקקים ולחסוך בדלק או נוסע ברכבת בימים שאין צורך ברכב לשם הגעה לבעלי מקצוע שעימם אני עובד לצורך יצור ומודלים. אם על רכבת מדובר, אני צריך להיות ברכבת בשבע כדי להגיע בשמונה וחצי לתחנה שקרובה ללימודים שלי.

ככה זה ארבעה ימים בשבוע. אתה יודע מתי אני מסיים? תנחש? יומיים בארבע, יומיים באחת. אתה יודע מה ההבדל. שבתום היום אני נשאר בסדנה שבא אני ממדל ומפתח את המודל שלי ועושה שיעורים שלושה ימים בשבוע עד עשר בלילה. 22:00. אני מגיע הביתה באחת בימים האלו. בימי רביעי אני מרשה לעצמי לחתוך מוקדם. אני רוצה לעבוד 3-4 משמרות בסופ"ש כדי לחסוך, לממן לימודים והוצאות לימודים. עוד משהו קטן לפני, עבדתי על הפרוייקט הזה עוד למעלה מ100 שעות אנוש ללא השיעורים לקורסים נוספים (רק בשבועיים האחרונים לפני ההגשה הסדנה הייתה פתוחה מ7:00-24:00 לצורך קידום פרוייקטים הייתי שם כל יום מתשע עד 24:00. תעשה חישוב לבבד, נראה לי שאתה טוב במתמטיקה)

 

רגע, הוצאות? כמה כבר עולה ספר סקיצות וכמה עטים?

 

ככה.

ספרי סקיצות, ניירות, עטים, טושים, עפרונות צבע. פלוס מינוס שנתי? 1000 ש"ח.

דפוס לכל רביעי וראשון שבהם אנחנו מגישים התקדמות, מתחיל ב7 ש"ח ל2 דפי A3 צבעוניים, ואם תשקיע, חצי גליון לדפוס צבעוני 40 ש"ח, תוסיף גב קשיח, עוד 20 ש"ח. זה רק דו מימד, לא כולל מה שנקרא סקיצות תלת מימדיות מחומרי גלם כמו סיקה בלוק, פוליאריטן מוקצף חיתוכי לייזר וכאלו. זה מתנהל (ונדרש) ככה כל השנה.

נמשיך? נמשיך! הפרוייקט שלי הצריך צבעים שעלו עוד לפני המוצר הסופי לשם המחשת הקונספט כ150 ש"ח, למזלי חומרי הגלם שלי היו ענפים. בסוף הייתי צריך מודל ברמת אבטיפוס. משמע חרוט בגובה 110 ס"מ עם רגליים בארוך 50 ס"מ. אתה יודע כמה עולה לצקת אלומיניום בכזו כמות? לי זה עלה 500 ש"ח כי אני סטודנט. ללטש את המוצר לרמת גימור מראה עלה לי עוד 200. סה"כ הפרוייקט הזה לבד עלה לי 2000 ש"ח עד עוד דברים מסביב. יש לי 3 כאלו בסמסטר. חלקם יותר זולים. במומצע אני מוציא בשנת לימודים לע מודלים וכיו"ב כ7000 ש"ח. לא רציני. הזכרתי כבר שמחשוב ברמה כדי לשרטט ולרנדר תלת מימד עולה קרוב ל5000 ש"ח ללא ציוד היקפי. אגב, אנשים אצלנו מאולצים לפעמים לייצר מודל בהדפסה תלת מימדית. לא רציני. רק שבחלק מהמודלים הגיעו ל3500 ש"ח למודל.

 

אל תרצה לי עצלנות. לעולם. כמה אתה מכיר שלקחו את עצמם לעבוד בבניין כי משלמים שם לא רע לסטודנטים? מפונק? אולי, אבל הרוותי את הכסף להתפנק ביוקר.

 

הנה קצת חצים כלפיך, אתה לא הקשת המומחה היחיד פה.

 

אני לא יודע באיזה מכללה קקיונית למדת, אבל אני מניח שלמדת ומשהו כמו כלכלה ומנהל אשכים? או שמע כלכלה ופיהוק? תזכיר איך היה ללמוד שלושה ימים בשבוע פלוס מינוס? זה נחמד כשיש לך זמן לעבוד, הא? בחיים שלך אל תשפוט לפני שאתה מכיר את המצב. למרות שנראה שאתה מצטיין בהשתלחות באחרים לפני הכרת המצב ובהתגוננות פלויטקלי קורקט כשאתה מפספס.

 

בקשר לחינוך, כן, אמא שלי פספסה. אני לא אחייה פה כמו הורי ואקיז דם ויזע על מדינה שתשכח אותי בצד, שאילולא ההורים שלי היו מכניסים ביחד כ5-6 משכורות חודשיות ממוצעות הם לא היו יכולי לממן לי גם את הלימודים ובנוסף לממן את הפוליטביורו שצמח פה. המדינה הזו, ששכחה ממזמן את ערכיה, המדינה הזו כבר שנים אינה הבית שלי, בפהגנות רק הבעתי את דעתי בנסיון לשנות משהוף אבל עוורים כמוך העדיפו להאשים את השמאל (כמו תמי, הרי אנשי השמאל אשמים) במקום לצעוד מאוחדים לכנסת. בהצלחה להציל את פיסת האדמה המצחינה שלך. אני, עם אנשים כמוך שכנראה ולצערי יגיעו לניהול המדינה הזו, לא רוצה לחוק פיסת אדמה. אולי סיימת בהצטיינות את התואר, אבל דלגת על כמה קורסי מבוא חשובים. כמו כיבוד דעת אחר, פלורליזם במאה ה21 ותום עידן התמימות.