ירידה מהארץ

[nitch]

יש מס הכנסה כמעט שטוח ונמוך מאוד שמגיע לבערך 15 אחוז בשיאו.

מעבר לכך, הפעילות הכלכלית שם כל כך גדולה, שמספיק להם נתח קטן והם בסדר.

הם גם מנהלים את ההשקעות שלהם אחרת, לדוגמה אין השקעה ממשלתית ברכבת התחתית. מה שקורה זה שהממשלה מוכרת לרשות התחבורה שטחים לאורך התוואי של הרכבת העתידית במחיר הנוכחי שלהם. אחרי שהרכבת נבנית, השטחים שווים הון, והרשות מפעילה עליהם קניונים ובנייני משרדים שמדפיסים כסף שהולך לעוד תשתיות.

[bagira]

טוב, כי מדובר באיזו אנומליה לא ממש טבעית.

 

מה שניסיתי להגיד הוא שאפשר להיות ממורמר עד הירח ובחזרה אבל מס הכנסה זו לא המצאה ישראלית בלעדית.

[nitch]

לא המצאה בלעדית וגם לא כזה גבוה, גם המיסים הלא ישירים לא גבוהים בהשוואה לאירופה נניח. מה שגבוה זה הצד השני, יוקר המחיה. יקר בארץ רצח.

[sperial]

הבעיה המרכזית בארץ היא התשלום הנמוך לעובדים. חלפו יצי העבודה המאורגנת שבה היתה תמורה הוגנת לעבודה - כיום בעל העסק הוא האציל והעובדים עבדים. ד"א - המגמה קיימת, בדרגות שונות, בכל העולם המערבי. תקופת מדינת הרווחה והשוויון היחסי במחצית השניה של המאה ה-20 היתה כנראה אנומליה בתולדות האנושות.

[NirLevi]

תלוי מאוד במעסיק.

אני משתדל תמיד לשלם יותר מהממוצע.

הבעיה המרכזית של העסקים בארץ היא מוסר התשלומים של שוטף + אף פעם.

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2016 על ידי NirLevi

[bagira]

הנטיה ל:

עובדים בלי זכויות, מעסיקים פאודלים, העשירים עשירים יותר, העניים עניים יותר ומיסמוס מעמד הביניים ברובו לעוני ובחלקו הקטן (מאוד) לעושר היא נטיה שקיימת בכל העולם המערבי ומקורה בניאו-קלקליזם האמריקאי שגורס (ברוב נוכלותו) שככל שהעשירים יהיו עשירים יותר, זה יחלחל למטה.

 

לא יחלחל ולא נעליים.

 

. יקר בארץ רצח.

שמע, אם הוא מתחזק אשה ושני ילדים ב 17K אלף דולר, אז אל תבוא לי עם יקר רצח (למרות שברור שיקר).

[חן פרחי]

כן, בסוף זה מחלחל למטה, וכולם נהנים מזה.

תראה את מצב מה שמכונה "פריפריה" לפני 20 שנה ואת מצבם כיום.

המצב שתיארת מאפיין את מדינות דרום אמריקה, לא דמוקרטיות עם כלכלה מערבית מפותחת, כמו בישראל.

[חן פרחי]

הבעיה המרכזית בארץ היא התשלום הנמוך לעובדים. חלפו יצי העבודה המאורגנת שבה היתה תמורה הוגנת לעבודה - כיום בעל העסק הוא האציל והעובדים עבדים. ד"א - המגמה קיימת, בדרגות שונות, בכל העולם המערבי. תקופת מדינת הרווחה והשוויון היחסי במחצית השניה של המאה ה-20 היתה כנראה אנומליה בתולדות האנושות.

היה רלוונטי רק בשנים שאחרי מלחמת העולם השניה.

תאורטית, העבודה המאורגנת והמשק הסוציאלי הוא התגלמות השלמות והאחווה החברתית, בפועל זה יצר אבטלה סמוייה, מחירי עתק על מוצרי יסוד ואי יעילות משוועת.

ראה את כלכלת ישראל ב 1984 וראה את כלכלת ישראל היום.

ולפי כמות המכוניות שנרכשות מידי חודש ומצב בתי הקפה והמסעדות, ממש לא רע כאן.

[bagira]

המצב הזה אפיין מדינות עולם שלישי כמו אפריקה ודרום אמריקה מסיבות מסוימות ומסיבות אחרות לחלוטין, העולם המערבי נדחף ע"י גופים כלכליים אדירים לאותו כיוון.

 

רוצה לדבר איתי על לפני 20 שנה?

תראה מה ההסתדרות היתה עושה פעם כשהיו רוצים לפטר חתול משוטט בירוחם, ואיפה היא היום?

סורסה לחלוטין (ומיד המקהלה תגיד "וטוב שכך").

 

חן,

תבדוק דברים יותר חשובים כמו הר החובות של משקי הבית הישראלים ותבין עד כמה אתה נופל לפרופגנדה קפיטליסטית.

[nitch]

שמע, אם הוא מתחזק אשה ושני ילדים ב 17K אלף דולר, אז אל תבוא לי עם יקר רצח (למרות שברור שיקר).

רמת ההכנסה שם בהתאם.

[חן פרחי]

ובכל זאת האבטלה בישראל נותרה יציבה, ולמרות שנדמה לנו שרע לנו, רמת החיים שלנו גבוהה בעשרות אחוזים מזו שהיתה לפני 20 שנה.

[bagira]

חכה,חכה, בדיוק כמו באיטליה, גם פה יום אחד תתפוצץ בועת הלמ"ס ונגלה שהם מאכילים אותנו לוקשים שלא היו ולא נבראו תחת לחץ מסיבי כבד של ראש הממשלה ושר האוצר!

[חן פרחי]

אין כלום משותף בין איטליה לישראל; לאיטליה אין עצמאות מוניטרית כי היא בגוש היורו.

התוצר לנפש באיטליה נמוך מזה שבישראל ורמת השחיתות גבוהה בהרבה.

היצוא האיטלקי נפגע אנושות בשל המעבר לגוש היורו, והנוהג הנפסד שלהם לחיות בגרעונות אין סופיים התפוצץ להם בפרצוף.

אי אפשר לשקר את כל האנשים כל הזמן - גם אם אנחנו לא במצב מושלם, עדיין האבטלה נמוכה, האינפלציה כנ"ל ורמת החיים שלנו גבוהה סה"כ.

[קאררה]

השרשור הוקפץ ואולי זו הזדמנות לשתף בסיטואציה שנתקלנו בה וגרמה לנו לעשות חושבים בעניין המשך מגורים בהונג קונג.

 

לפני בדיוק שנה פוטרת ממקום עבודתי, עבורנו זו היתה טלטלה לא פשוטה כי באותה תקופה אני ואישתי היינו טרודים מאוד בעניין אישי שעשה לנו המון נזקים (וגם בין היתר הוביל לכך שאיבדתי את מקום עבודתי).

מעל הכל, מקום העבודה שלי סיפק באותה תקופה כ-80-90% מההכנסה המשפחתית שכן העסק הפרטי שלנו היה בחיתוליו.

מעבר להכנסה החודשית מקום העבודה שלי גם מימן עבורנו את הביטוחים הרפואיים וטיסות לארץ (הטבה שלבדה שווה מעל 20k דולר בשנה).

 

נקלענו לדילמה אמיתית לגבי המשך הדרך שכן עלות המחייה החודשית שלנו מסתכמת בכ-17k דולר אמריקאי בממוצע, סכום שהיה נסבל כשעבדתי ומופרך עכשיו שפתאום לא עבדתי.

 

אופציה ראשונה שעמדה על הפרק היתה חזרה לארץ לתקופה קצרה לצורך התארגנות מחדש ויציאה חזרה לחו"ל.

נפסל עקב מורכבות יתר.

 

אופציה שניה היתה פשוט לחזור לארץ ולהקים את העסק הפרטי בארץ הקודש.

 

אופציה שלישית היתה להלחם בשיניים כדי להשאר, רצינו שהילדים ימשיכו להנות מהערך המוסף של המגורים פה, גם לא רצינו לוותר על העסק שהקמנו ושאני מאוד מאמין בו ובהצלחתו ושהיה חשוב לי שאנחנו נהנה מפירותיו ולא נחלוק את פירותיו עם שותף שמעולם לא השקיע בו, מס הכנסה למשל.

 

אז נלחמנו, חתכנו במה שניתן היה לחתוך בהוצאות, עברנו תקופה קשה אבל היום אני יכול לומר שאני שמח שבחרנו את האפשרות שאומנם היתה הכי קשה אבל שתוכל גם לתגמל אותנו הכי הרבה בעתיד.

 

במהלך השנה הזאת חזרו לארץ כמה זוגות חברים קרובים שלנו, עצוב לומר אבל הם ממש מתחרטים שלא נלחמו כדי להשאר בחו"ל.

 

 

אני רוצה להגיד לך שמדובר על סיפור אמיץ. אנחנו גם מהגרים במדינה אחרת באסיה ומרגישים את הקושי מכיוון ההורים והמשפחה אבל עדיין לא מוכנים בשום פנים ואופן לחזור לישראל.

[hans]

איפה מרגרט תאצ'ר כשצריכים אותה?!

חן צודק בנוגע לחלחול הכסף כלפי מטה, לא ארחיב.

רוב השאר זאת פרופגנדה קומוניסטית

במסווה "חברתי".