רוצה להפוך מלהיות אובד עצות לעובד עצים, והפעם: הפיכת קיר כלים לארונית כלים. אודה לעצות.

[ברווז]

לפני 24 דקות, hans כתב:

אישית אני חושב שאסור לך להשתמש בראוטר, אתה לא נשמע לי הפרופיל הנפשי המתאים לכלי הסופר-מסוכן הזה. 😁

???

לא אוהב אותו, זה לחלוטין נכון. 

פלוס רוב העבודה שלי היא על דברים קטנים, שבהם עדיף לי להביא את החומר לכלי (ולפעמים זו הדרך היחידה), כך שאני ממתין בסבלנות עד שאוכל לקנות אחד ששמתי עליו את העיניים שלי ולהפוך אותו לשולחני.

הבוש הירוק שלי לא מסכים, ניסיתי. הקפיצים שלו לא נשארים במקום שלהם כשהוא הפוך.

 

לפני 24 דקות, hans כתב:

לפעם הבאה - rabbet שנמשך לכל האורך (עם מסור שולחני או מקצועה ייעודית, לא משנה) -

כמו שתיארת בפסקה הראשונה, אחר כך משלימים עם קוביה קטנה של עץ.

גם אם לא צובעים את העץ, זה מה שמקובל לעשות. וזה קל.

 

להבא - דע לך שבעלי מוכרים כיום ביטים ספירליים לראוטרים באיכות מדהימה, בגזרת מחיר של 50 ש״ח פלוס מינוס,

זה המוות המיידי והעכשווי של התעשייה המערבית / WPW / ישקר / freud / ושות׳

לגמרי מסכים. אם לא צובעים קצת יותר מסובך מבחינת התאמת הגרעין ושות', בקטנה. 

לגבי הביטים, אני יודע- הסט שיש לי עד היום שירת אותי נאמנה, אני לא משתמש הרבה ולא הייתי צריך יותר מזה עד עכשיו. אבל עכשיו, אני מתחיל לשקול מחדש. התחום השתנה והשתפר גם לשחקנים הביתיים בשנים האחרונות והייתי שמח להתחדש, גם זה יקרה. 

לפני 24 דקות, hans כתב:

(רק תקפיד שה-shaft יהיה 1/4 אינץ׳ ולא 6 מ״מ)

ולמה זה? 

הכלי שלי מגיע עם קולט כפולה (גם רבע וגם 6) כך שאין לי בעייה עם זה, אבל למה הרבע עדיף? 0.3 ממ בקנה עושים כל כך הרבה הבדל? 

לפני 24 דקות, hans כתב:

להבא 2 - עץ זה עץ, אל תפחד להדביק, לחורר, להדביק שוב, לחורר שוב וכיו״ב.

אם אתה צובע מעל, על אחת כמה וכמה.

לגמרי. כבר שיניתי את ההשקפה שלי לכיוון הזה בדיוק, רק שלפעמים כשאני מנסה לחסוך לעצמי עבודה יוצא לי הפוך. 

איך אבא שלי היה אומר, "עצלנים עובדים יותר קשה". 

לפני 24 דקות, hans כתב:

אתה סתם מקדש אותו.

"מקדש"???

 

צ'מע, הקטע היחיד שלי הוא שפשוט אין לי עוד חומר נגיש בשביל להתחיל מאפס. זה הכל. 

כשיש לי אני לא ממש חושב פעמיים. מקסימום מוסיף את החלק למלאי השאריות שלי\תחתית לקדיחה מעליה\חלק ממתקן שנועד לעבודה על החלק החדש .

 

אני עדיין מעדיף לעשות הכל נכון בפעם הראשונה, אני שונא לחזור על עצמי כמעט כמו שאני שונא לחזור על עצמי .

זה לא תמיד הולך בעולם האמיתי. 

וזה קצת יותר מעצבן, כשזה חלקים שעבדתי עליהם שבוע (שבו הייתי בחופשה כפוייה, כך שזה היה הרבה שעות יחסית) שלם רצוף ושבוע נוסף שעתיים פה ושעה שם. וגדולים, בניגוד לרוב הדברים שאני בונה... רק היישור של חומר חדש בלאט יקח לי כמה שעות ... וקומבינות לא הכי בריאות.

 

לפחות זה לא חלקים של מעל מטר, עם המגבלת ניסור שלי של סביב 70 ס"מ.

[hans]

לפני שעה, ברווז כתב:

הכלי שלי מגיע עם קולט כפולה (גם רבע וגם 6) כך שאין לי בעייה עם זה, אבל למה הרבע עדיף? 0.3 ממ בקנה עושים כל כך הרבה הבדל? 

אם הכלי שלך תומך, הכול בסדר, תתעלם ממה שכתבתי.

באיזה שהוא טרימר שהשתמשתי (לא זוכר אם מקיטה/בוש) - ההבדל הזה התבטא באי-יכולת להיסגר, ממש ככה.

לפני שעה, ברווז כתב:

אני עדיין מעדיף לעשות הכל נכון בפעם הראשונה, אני שונא לחזור על עצמי כמעט כמו שאני שונא לחזור על עצמי .

אנחנו גולשים לתחום הפילוסופי. הרבה יותר בריא לדעתי האישית לזרום עם הטעויות

ולהתנסות כל הזמן בתיקונים. זה אפילו כיף, השפשוף התמידי עם איתור פתרונות.

עריכה אחרונה ב-11 במרץ על ידי hans

[ברווז]

לפני 23 דקות, hans כתב:

אנחנו גולשים לתחום הפילוסופי. הרבה יותר בריא לדעתי האישית לזרום עם הטעויות

ולהתנסות כל הזמן בתיקונים. זה אפילו כיף, השפשוף התמידי עם איתור פתרונות.

הטעויות מלמדות אותי הכי הרבה, לגמרי מסכים. 

אבל יש הבדל בין הטעויות ובין הפרוייקטים שבהם אני עושה את הטעויות אתה יודע. 

על פרוייקט שאני צריך שיהיה גמור מהר ותקין, אני מאד לא אוהב לעשות טעויות. שם אני גם נכנס לבאג של החזרה על הפרוייקט, שאני מאד לא אוהב. 

על פרוייקט מחמד, משהו שטותי שאני רוצה ולא חייב שיהיה לי, אין לי בעייה ללמוד מהטעויות. וליהשאר עם הטעויות או להתנסות בשיטות תיקון חדשות. 

על פרוייקט "באמצע", זה כבר משתנה בין הפרוייקטים. 

 

לרוב, אני גאה לומר! , אני מצליח לאתר את הבאגים והבעיות הפוטנציאליות מראש, וגם לתכנן את הפתרון עבורם מראש. אני משקיע לא מעט מחשבה (וטוחן הרבה כיוונים אפשריים להתקדמות בדרך), עד שאני מגיע לרעיון שנבחר לביצוע. כשאני כבר עם הכלי שלי ביד (מוזמנים לצטט אותי), אני כבר יודע בדיוק מה אני צריך לעשות ואיך להתקדם. 

 

 

ובכנות? אני מתגעגע לפשוט לעצור ולהתחיל לשבור את הראש על יד החומר... ככה עבדתי במשך הרבה מאד שנים, הלימודים קילקלו אותי. כבר לא ממש יכול "פשוט לצייר את המוגמר" עם כמה מספרים לידו ולעשות תכנון לאחור ממנו בראש מול השולחן עד שאגיע למשהו שנראה כמוהו. מתגעגע לזה.

[ברווז]

מזמן לא עדכנתי. כי אין עדכון כל כך... 

הכנתי את החומר לדלתות חדשות ממשקופי דלת ישנים. החיתוך של העובי הלך הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, לא נלחם בי הפעם. מעניין.

השתמשתי בחומר מילוי שרכשתי לכל החורים הסופר מעצבנים בקרשים של המסגרת. בהשוואה לתהליכים בנגרות, העובדה עם החומר הזה כל כך שקטה ופשוטה... תרפיה. אהבתי את הקונספט. גם משתייף לו בקלילות מרשימה ביותר. 

כן מבאס זמן ההמתנה- אם הייתי יודע, הייתי קונה אותו יחד עם תחילת העבודה על הפרוייקט ומשתמש בזה כבר בשלב הראשון של בחירת החומר, שממילא צריך ללטש. ככה לומדים. 

תודה לנהג לילה ולחברים שנתנו לי את הטיפ הזה על החומר מילוי. 

הורדתי את כל הכלים מהלוח, ואת הלוח מהקיר.

חשכו עיני. 

נעזוב את זה שהלוח הזה מלווה אותי כבר 3 דירות. 

הדבר המסכן הזה, עקום כמו החיים שלי. נראה שהכנתי אותו מ-2 יחידות סנדוויץ' דק, שהדבקתי בעצמי. פה יש לי באג משמעותי. אם זה אכן המצב, באותה תקופה השתמשתי בדבק נגרים תוצרת הארץ- סוג שמחזיק מעמד בדרך כלל פחות משנתיים, וההדבקה נפתחת. אכן הייתי צריך לחזק את החריצים שנפערו שם עם קצת דבק. 

 

אני חושב להכין קרש חדש. הארונית הזו צפוייה לעבור איתי דירה אחת לפחות בעתיד. 

יש לי את החומר. סיוט לחתוך את הגודל הזה אבל אסתדר. זוועה לעבוד ככה שיתאים למסגרת שכבר חתכתי לקרש הישן (והעקמומי ). 

ושאילתה טכנית. 

מיקום החורים לעיגון לקיר. 

הקרש הקיים הוא גם עם בטן- משמע, אם אניח אותו מעל הקרש החדש שאחתוך ואצמיד אותו עם קליבות, אני אשנה בהכרח בכמה מ"מ את מיקום החורים לברגים. אני תוהה אם לא לקדוח פשוט חורים יותר גדולים בכמה מ"מ כדי לתת לי את המשחק הזה, וליישר את הקרש עם ההידוק. זה הולך להיות משקל לא קטן (ועוד אקסטרה עומס לכל פינה, כשהדלת תהיה פתוחה). חור מוגדל לא יאפשר תזוזה של כל הארונית הזו? 

[hans]

קראתי את הפסקה האחרונה פעמיים והראש שלי לא הצליח להפוך את המלל לתרשים ויזואלי...

אשמח לעזור אבל יהיה יותר קל עם קשקוש על מפית

 

[ברווז]

לקרש יש בטן. שיטוח שלו יגרום לחורים לזוז קצת יחד עם הקרש. וגם ישנה מעט את המידה הסופית (זה יקוזז עם המידה של המסגרת, תאכלס, שתהיה המידה שלפיה אעבוד אחרי חיתוך "קרוב מאד למידה הסופית" אבל OVERSIZE).

 

והנה תמונה "מוקצנת" של מה שיקרה כשאיישר את הקרש בהשוואה למצב הקיים:

ירוק-  המחשה ל"התארכות" הקרש.

אדום- המחשה לשינוי במיקום החורים עקב היישור. 

אפור- מיקום החורים AS IS. והלוואי שזה היה מדוייק ככה במציאות 

 

התכנון היה להניח את הקרש הקיים על החומר החדש ולסמן את החורים ככה עבור הקידוח. אבל הם "יזוזו" לי. 

במקום חור 10- לעשות חור 12 למשל, וחשבתי גם על שבמקרה הכי גרוע אני עושה עוד 2 חורים בקיר לברגים "רגילים" לקיבוע נוסף, מיושר, וזהו. מוריד את הלחץ מה"אוויר" שבחור המוגדל. 

 

מתנצל, אין לי מפית, אני מנגב בשרוול כמו ברברי.

 

עריכה אחרונה ב-25 במרץ על ידי ברווז

[hans]

באיזה מידות הקרש? הכי פשוט להתעלם ממה שהיה וליצור חורים במיקומים חדשים בקרש החדש,

ובעת ההתקנה לקדוח מחדש בקיר.

שלא יהיה סימטרי, למי אכפת, לא רואים את זה.

 

אין שום בעיה להרחיב את החורים לברגים כדי לשחק במיקום, במיוחד אם אתה מוסיף שייבה בין ראש הבורג לעץ, או משתמש בראש רחב במיוחד. אבל זה מיותר לגמרי. תתחיל מאפס. יהיה יותר מהיר על הדרך.

עריכה אחרונה ב-25 במרץ על ידי hans

[ברווז]

ברור שאני מוסיף שייבה, בגודל הזה ובעומס הזה.

הקרש סביב 109.5 על 64.5. 

 

אני מאד מעדיף שלא לקדוח שוב בקיר הזה, לא בכזה גודל בכל מקרה- זה הקיר שעברתי דרכו ב-3 חורים מתוך 4 לצד השני (כשהתקנתי את קרש הכלים הזה ממש). קיר דרעק, שגרם לי להתייעץ פה ולקנות את הדיבלים פישר . להוסיף 2 ברגים קטנים עוד ניחא, אבל בורג 8 או 10 ממ (לא זוכר כבר) כשאורך הדיבל הוא כמעט כל הרוחב של הקיר, לא ממש נחמד לי. 

אנסה להרחיב, תודה. אם לא יילך, תמיד אוכל לפתוח את החורים עוד לקוטר של 2 ס"מ, למלא עם DOWEL ולקדוח חדשים וזהו.

(2 ס"מ זה קוטר ה DOWEL הכי קרוב שאני יכול להגיע אליו, אחרי 8 מ"מ- החור יהיה כנראה 10 או 12). מוט של מטאטא 

 

 

[hans]

אז תקדח 6 חורים של דיבל 6.

או 12 חורים של דיבל 6. פישר. שש אמיתי.

תשתמש בבורג הכי עבה שעדיין נכנס לדיבל.

 

יחזיק יחזיק אל תפחד.

 

הפיתרון לקיר דפוק זה לא חור גדול יותר, אלא יותר חורים קטנים. תנסה מה כבר תפסיד.

עריכה אחרונה ב-25 במרץ על ידי hans

[ברווז]

מזמן לא עדכנתי, כי אין ממש מה לעדכן.

מעבר למחסור בזמן וחשק, יש גם בעיות שצריך לפתור. 

אז כמו תמיד- צריך לבנות משהו, כדי לבנות משהו, כדי לבנות משהו. 

והפעם:

אני צריך לנסר את הפלטה שתעוגן לקיר למידות הנכונות. כדי לעשות את זה, אני צריך להצליח לנסר אותה ישר (90 מעלות בכל הפינות). משימה בלתי אפשרית כמעט עם המסור שולחן שלי, ובהתחשב בגודל הפלטה. 

המסור שלי מגיע עם גדר נוראית. ממש נוראית. מאד קשה להגיע למצב שהיא מקבילה ללהב. 

מה עושים? משנים גישה- יש לי מסור עגול. 

יופי נחמה. איך לנסר איתו ישר ומקביל? 

או. 

בונים ג'יג. מוביל.

כבר בניתי אחד בעבר. למה לא להשתמש בו? 

אה... פה הבעייה. 

מעבר לזה שהוא ארוך מדי, הוא תוכנן להיות מדוייק רק בצד אחד- הצד של הלהב של המסור. 

רצה הגורל, ואין לי איך ליישר את הג'יג על החומר ככה- הצד השני לא חתוך ישר במיוחד, ואני צריך להשתמש בצד הזה עם זוויתן כדי להגיע ליישור שאני מחפש. "ליישר מלמטה" ולא "מלמעלה". 

אז בניתי ג'יג חדש. 

הייתי צריך לכוון את המסור שולחן בצורה סופר מדוייקת. הצלחתי, עם שימוש בספייסרים שמידתם ידועה לי. הספייסר שימש ליישור הגדר ללהב. 

וזה עבד היטב. 

עכשיו, מי שיש לו פה מסור שולחן איכותי מאד, משוכלל, תעשייתי- אולי יגידו לי שמה שעשיתי זה כלום ושום דבר, סטנדרטי, אפילו שגיאה רצינית. אבל עבור המסור שולחן שלי, להגיע לרמת דיוק הזו- זה מבחינתי הזוי. 

הנה מה שהיה לצ'יפופו לומר לי. 

שאלתי אותו- כמה סטייה באחוזים זה 0.5 מ"מ על 800 מ"מ. 

התשובה- 0.0625%. 

אני יודע שהנבלה מתחנף, אבל זה כבר מוגזם 

אז הג'יג שעשיתי עונה על כל הדרישות (מדוייק. מקביל. מיושר) היטב ואני מרוצה מזה. 

התוצרת:

 

תאכל'ס, לא סיימתי; כדי שהג'יג יהיה שמיש אני צריך לעשות את החתך הראשון עם המסור, כך שאקבל "קו אפס" עם הלהב וקצה הג'יג יהיה היישור מול הקו לחיתוך. שם עצרתי. 

 

למה עצרתי? כי המסור עגול שלי, הוא בסדר גמור- אבל כיאה לכלי זול (פיוניר, עלה לי סביב 250 ש"ח) יש לו חיסרון מעצבן מאד: אין לו אפשרות מובנית לחיבור שואב אבק והוא מטנףףףףףף את כל הסדנה שלי. 

היום אני מקווה לפתור את הבאג הזה שלו אחת ולתמיד, עוד לא החלטתי איך. יש לי כמה מחשבות. החור שלו בעייתי לחיבור של צינור, כי הוא משופע משום מה. 

יש לי כיוון ואנסה להנדס לו פתרון היום. 

זה אחד מהמקרים שאני מצטער שאין לי מדפסת תלת מימד... נו שוין. נעשה ביד, סגולה לגימור איכותי .

עריכה אחרונה ב-9 באפריל על ידי ברווז

[hans]

אני רואה שהלוח הוא שארית אורן כלשהי, ולא לביד צפוף כלשהו.

שינויי מזג אוויר / לחות עלולים להזיז את הלוח ביותר ב-0.5-1.0 מ״מ תוך יממה.

זה עדיין מעל ומעבר למה שאתה צריך.

 

יש דבר כזה שנקרא tolerance וחשוב תמיד לזכור שמדובר במספר, ושהמספר הזה משתנה בהתאם לפרויקט.

מעבורת חלל - מספר נמוך. רהיט לבית - מספר גבוה בכמה סדרי גודל. רהיט לנגריה - עוד סדר גודל.

וגם אז, הרהיט עדיין יהיה ישר לגמרי, כי אם הוא מורכב בצורת תיבה הוא ינשום/ינשוף/ינתפח/יתכווץ כמקשה אחת.

עריכה אחרונה ב-9 באפריל על ידי hans

[ברווז]

האנס, יקירי, כפרהעליך, נשמה, אתה צריך משקפיים ודחוף...  זה סיבית (של איקאה. הייתה חלק ממטבח דומני בעברה הרחוק).

לא עץ טבעי. שאני יודע שיזוז עליי. 

 

עוד לפני שהתחלתי ללמוד הנדסת מכונות, אני יודע שיש טולרנסים. אני מודע (וכבר שכחתי) לזה של הנגרות- איפה ש-1 ממ לפה או לשם, לרוב זה סטייה סבירה פלוס. לעומת MACHINING ששם זה אומר שאתה תפוטר  ושהטולרנס הוא אכן חלקי ממ (מאיות, אלפיות וכולי). הלימודים רק חיזקו לי את זה. 

 

עם זאת, יש גבול לכמה סטייה אני מוכן לספוג "בעיניים", חלק נכבד מההחלטה שלי לעשות פלטה חדשה זה כי המסגרת שבניתי לא נראתה טוב על הפלטה המקורית שלא הייתה ישרה. צד ימין של המסגרת היה פרפקט, TITE FIT, אבל בצד השמאלי היו לי GAPS שחירפנו אותי. זה מה שדחף אותי לקנות את הקליבות הענקיות מוקדם מהמתוכנן- לראות אם אוכל להעלים את ה GAP הזה. זה היה מחרפן אותי אם הייתי מתפשר על זה פה. 

[hans]

יש משקפיים מאז ומעולם, הראייה פשוט ממשיכה להחמיר. חוץ מזה בהצלחה ואל תתחרפן ואם התחרבש תנסה שוב. ושוב. ושוב.

 

עריכה אחרונה ב-9 באפריל על ידי hans

[ברווז]

טפו טפו, תודה לאל לבחירתך, לרוב אני לא צריך לנסות שוב. שונא את זה... יש פרוייקטים בודדים שבהם זה קרה לי, ובודדים עוד יותר בהם אכן ניסיתי שוב. 

[ברווז]

בתאריך 9.4.2026 בשעה 12:12, ברווז כתב:

מעצבן מאד: אין לו אפשרות מובנית לחיבור שואב אבק והוא מטנףףףףףף את כל הסדנה שלי. 

היום אני מקווה לפתור את הבאג הזה שלו אחת ולתמיד

 

יש לי כיוון ואנסה להנדס לו פתרון היום. 

אז פתרתי את זה. בטעות מצאתי משהו קוני- בדיוק בקונוס המתאים (מתאם של משאבת ניפוח ישנה שלי, שאני לא משתמש בחלק הזה שלה). 

נותר לי עוד לחבר הכל עם פלסטלינה (הצינור לעץ, כל העסק למסור- יקובע לחלוטין).

את הצינור בינתיים הדבקתי עם 3 שניות + אפוקסי. 

 

לא אידאלי אבל יעשה את העבודה.