זוגיות וכסף

[Blaz00r]

לפני כשעה, Mech Morphix כתב:

מה שמתאים לכם לא מתאים לכולם זה הכל

ברור שלא. גם לא לכולם מתאים לקחת 9 נשים. אבל זה עדיין חריג ומוזר

עריכה אחרונה ב-28 לפברואר, 2022 על ידי Blaz00r

[פינדר]

@edward

ניסוח ובחירת מילים, משנים הרבה.

 

1. אני נותן לאשתי סכום כסף כל חודש והיא עושה קניות

2. החלטנו שאשתי אחראית על הקניות והחלטנו על תקציב חודשי

בשני המקרים זו אותה התוצאה אבל התפיסה היא שונה.

 

[Blaz00r]

זה בדיוק העניין, נשמע שמבחינתו אין הבדל, זה לא הסמנטיקה של הניסוח אלא הסאבטקסט, בגלל זה המיני "התקוממות"

[Gosser1860]

@Blaz00r / @omricn אני לא לגמריי בטוח למה @edward התכוון ואולי הוא לא התנסח 100% אבל מה שהוא מתאר הוא בכלל, אם הבנתי נכון, לא חדש (אני די בטוח שדן אריאלי תיאר שיטת התנהלות דומה). השיטה בגדול מתנהלת כך:

- חשבון אחד ממנו יורדים כל הקבועים (דיור, אוכל, חשבונות, חסכונות, ילדים, רכב וכו'), בד"כ מומלץ שלשם יופקדו המשכורות לשם נוחות.

- חשבונות נפרדים לכל צד אליו מופקדים מה שנשאר.

 

אם בני הזוג משדרים על אותו גל השיטה הזו עובדת טוב ומונעת הרבה חיכוכים ומאפשרת הרבה חופש, אבל דורשת הרבה הכנה והסכמה מראש ומן הסתם ריענון מתמיד בסעיפים השונים, מעבר לדברים ה"רגילים" של אמון בין הצדדים וכו'.

אם הסכמנו כמה לחסוך, וכאן חשוב לציין גם חסכונות "שוליים" כמו חסכון לחופשה בחו"ל, קופה לטובת החלפת הרכב, חסכון לתחזוקת הבית לצד חסכונות משמעותיים יותר כמו קרן חירום, קרן חיסכון לילדים, קרן בלת"ם וכו'. ואז הסכמנו כמה מוציאים על דיור ואז על אוכל (משותף) וכמה על ילדים אז בעצם שאר הכסף הוא מותרות.

 

וכאן השוני בין האנשים מקבל ביטוי, וזה לא משנה אם צד אחד רוצה לקנות גבינות מסריחות ב-150 שקל לקילו והשני רוצה נעלי ג'ורדן. שכל אחד יעשה עם כספי המותרות שלו מה שהוא רוצה. יותר מזה, זה מאפשר הרבה שליטה על הוצאות שהן מותרות אישיות והרבה פעמים הבנה שאולי כדאי לחסוך עוד לפני שמוציאים על משהו "מיותר". זה גם לחלוטין מנטרל דיונים כמו "אני רוצה לקנות X". רוצה? יופי. יש כסף? תהנה אבאל'ה. אין? אז אין. בגלל שדאגנו לצבוע כל סכום ב"צבע" אחר, אין באמת כסף "פנוי" בעו"ש כי הכל הופנה למקום הרלוונטי (מחייה, הוצאות, חסכונות). מצד שני, זה גם דורש גמישות והבנה שלא הכל תמיד מסתדר יפה באיזו קטגוריה ברורה.

 

[ch2856]

לפני 52 דקות, omricn כתב:

בדיוק זה חבוב. אתה לא אמור להגיד\להרשות\להסכים וכו'. ככה נשמעת שליטה.

לא מעניין אותי מה אנשים אחרים עושים בחיים, זהו דיון על זוגיות וכסף, אתה הראשון שבחרת לחלוק בו, אני רק מגיב. 

אני אסיים את חלקי בדיון הזה איתך כי לא באתי לפה בשביל התנצחויות.

כרגע אני לא בזוגיות אך הייתי מספיק שנים בזוגיות ארוכה של שנים וחיים משותפים כמו זוג נשוי לכל דבר ועניין, כולל חשבונות בנק משותפים. דרכו  היא לא דרכי וכך לא חייתי בזוגיות אבל אני לא רואה שום דבר רע בצורת החיים הזו אם זה מה שמאפשר להם לחיות כזוג. זה לא הזוגות בהם רק לצד אחד יש הכנסה והוא "נותן לה דמי כיס", אני רואה כאן זוג עם כוח כלכלי דומה שהגיע להסכמה על הוצאות משותפות וכך למנוע מריבות ועל הוצאות אישיות, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה במה שנותר לו מעבר לחיים המשותפים. 

 

[Blaz00r]

@Gosser1860 שוב, אני לא מדבר על התוכן שהוא לכשעצמו הגיוני ולגיטימי. תנסה לרדת לסוף דעתי, כשאדם כותב בפורום / אומר בריש גלי בסוג של גאווה "אני נותן לאשתי סכום קבוע סביר [?] בכל חודש והיא אחראית לשלם על הקניות בסופר" יש פה צורת התנסחות מכוונת (ככה שלהסביר לו למה הניסוח היה לא אידיאלי זה לא רלוונטי) שיש בה טעם לפגם (ומבחינתי גם נורה אדומה מהבהבת). כשטרנספורטר כתב פה ישר התנפלו עליו, לא ניסו להסביר למה הוא באמת מתכוון ולהתפלפל על ההתנסחות (שגם במקרה שלו היא מודעת ומכוונת), גם כאלה שלא מכירים את פועלו מהעבר. מה ההבדל?

עריכה אחרונה ב-28 לפברואר, 2022 על ידי Blaz00r

[edward]

לפני 33 דקות, Gosser1860 כתב:

@Blaz00r / @omricn אני לא לגמריי בטוח למה @edward התכוון ואולי הוא לא התנסח 100% אבל מה שהוא מתאר הוא בכלל, אם הבנתי נכון, לא חדש (אני די בטוח שדן אריאלי תיאר שיטת התנהלות דומה). השיטה בגדול מתנהלת כך:

- חשבון אחד ממנו יורדים כל הקבועים (דיור, אוכל, חשבונות, חסכונות, ילדים, רכב וכו'), בד"כ מומלץ שלשם יופקדו המשכורות לשם נוחות.

- חשבונות נפרדים לכל צד אליו מופקדים מה שנשאר.

 

זה בערך מה שאנחנו עושים אבל אין לנו חשבון משותף. במקום זה כל אחד משלם בנפרד סדרה של הוצאות משפחתיות וזה בסוף יוצא קרוב לחצי חצי (לא בדיוק אבל זה לא מעניין אותנו להתחשבן על קטנות), וכמובן כל מה שנשאר בחשבון של כל אחד זה חשבון ה"בזבוזים" האישיים והחיסכון.

 

לפני 15 דקות, Blaz00r כתב:

תנסה לרדת לסוף דעתי, כשאדם כותב בפורום / אומר בריש גלי בסוג של גאווה "אני נותן לאשתי סכום קבוע סביר [?] בכל חודש והיא אחראית לשלם על הקניות בסופר" יש פה צורת התנסחות מכוונת (ככה שלהסביר לו למה הניסוח היה לא אידיאלי זה לא רלוונטי) שיש בה טעם לפגם (ומבחינתי גם נורה אדומה מהבהבת). 

אני חושב שכל הנסיונות לדחוף איזו כוונה נסתרת, רגשות, גאווה וכדומה הם לא במקום. בסך הכל ציינתי עובדה, שהיא שהאופן שבו אנחנו מתחלקים בהוצאות בסופר הוא שהסכמנו על סכום שאני אמור להעביר לה כל חודש והיא מחליטה בפועל מה קונים בסופר. היא גם משלמת וכמה שהיא משלמת תלוי לגמרי במה שהיא בוחרת לשים בסל הקניות. אגב, אם חסר לי משהו בסל הזה שהיא פספסה אני מרים את הטוסיק שלי והולך לקנות בעצמי בחנות ליד הבית. 

 

זה נורא מצחיק שמנסים לדחוף פה כל מיני ספקולציות על מהות מערכת היחסים (שאגב שנינו מאוד מרוצים ממנה).

 

פעם הבאה שמשהו לא ברור במקום לקפוץ ולהתלהם יהיה יותר טוב שתשאלו שאלה במקום לבנות אנשי קש.

עריכה אחרונה ב-28 לפברואר, 2022 על ידי edward

[Gosser1860]

@Blaz00r כן, הניסוח המקורי בעייתי. אחרי זה הוא כתב:

ציטוט

אז אמרתי לה שבמקום שנתחלק חצי חצי בקניות בסופר אני אתן לה סכום שמייצג את החלק שלי בסיפור (פלוס מינוס) וכל היתר זה כבר החלק שלה

וזה, כמו ש @פינדר ציין, שונה מאוד. כי כאן נגזר איזשהו תקציב "משותף" (אחרת איך גוזרים את הסכום המצייג את החלק היחסי) ואשתו אחראית הן על ביצוע הקניות (או לכל הפחות התשלום עבורם) והן על החלק "שלה" (כפי שצויין פי 3-4 מהחלק היחסי).

 

בעיניי, מעבר לניסוח הראשוני הבעייתי, בשאר הדברים אין בעיה חמורה כפי שתיארת. בנוסף, לעומת טרנפורטר, החבוב כאן כן הסביר בצורה יותר מדוייקת למה הוא התכוון. בנוסף 2, זה קצת עוול להשוות לטרנפורטר 😕

[SlowRide]

לפני שעה, Blaz00r כתב:

זה בדיוק העניין, נשמע שמבחינתו אין הבדל, זה לא הסמנטיקה של הניסוח אלא הסאבטקסט, בגלל זה המיני "התקוממות"

סתם לחפש משמעויות נסתרות. 

[ay115]

לפני כשעה, edward כתב:

זה בערך מה שאנחנו עושים אבל אין לנו חשבון משותף. במקום זה כל אחד משלם בנפרד סדרה של הוצאות משפחתיות וזה בסוף יוצא קרוב לחצי חצי (לא בדיוק אבל זה לא מעניין אותנו להתחשבן על קטנות), וכמובן כל מה שנשאר בחשבון של כל אחד זה חשבון ה"בזבוזים" האישיים והחיסכון.

 

בלי לדון בכל יתר התגובות, לי אישית קשה לדמיין זוגיות, בטח לאחר חתונה - בה כל צד מחזיק בחשבון עצמאי, ממנו הוא מפריש את חלקו היחסי בהוצאות - והיתרה הוא כסף פרטי של אותו צד - שיכול לעשות בו מה שעולה על רוחו.

מה קורה ביום בו לצד אחד אין הכנסה? הוא לא זכאי לגור בדירה? הוא לא זכאי לצרוך את המזון שנקנה בסופר? 

 

מבחינתי, הכנסה אמורה לשרת את התא המשפחתי - ברגע שיש קשירת גורל משותפת - ההכנסה המשותפת צריכה להיות משותפת (אני מוכן לקבל מצב בו יש הפרדת נכסים, לכאלה שקדמו לזוגיות), בניית התקציב צריכה להיות חלק מהזוגיות, הוצאות משותפות, חסכונות למטרות עתידיות משותפות, ואם רוצים להקצות כסף לבזבוזים/מותרות? נהדר, אבל זאת אמורה להיות החלטה משותפת, אתה רוצה רכב לסופ"ש? ההחלטה צריכה להיות משותפת, ולא להתבסס על "זה הכסף שלי, אני עושה מה שאני רוצה". יש בעיה של בזבזנות באחד הצדדים? קורה, מדברים על זה, מחליטים כמה מוציאים ועל מה, גם בסופר, לא מקימים חומה סינית עם הקצבה חודשית.

 

כמו שאמרו אחרים, לא עובר חלק בגרון - ההתנהלות הזו מזכירה לי מגורים בדירת שותפים, בה כל אחד מקצה כל חודש חלק מסויים מההכנסה לכיסוי ההוצאה המשותפת...

 

 

ולגופו של האשכול, 

אני ובת זוגי התחלנו לצאת מעט לפני הלימודים, בשנים הראשונות גרנו בנפרד, ועבדנו בעבודות סטודנטיות, עם הכנסה דומה (ז"א לא היה לנו שקל על התחת).

לאחר סיום הלימודים (ולאחר כ-3.5 שנים) עברנו לגור ביחד ואיחדנו את ההכנסות/הוצאות (מבחינה מהותית לפחות, מבחינה טכנית טרם - אין בפפר חשבון משותף...)

בתקופות מסויימות אני הרווחתי יותר, ובתקופה האחרונה - היא מרוויחה כמעט כפול ממני, וזה מעולם לא היה אישיו מבחינתנו.

ההצלחה שלה היא הצלחה שלי, ולהיפך - ולכן אני השתדלתי ואשתדל לתמוך בה שהיא צריכה, בדיוק כפי שאני יודע שהיא הייתה ותהיה שם בשבילי.

 

 

 

[sperial]

בתאריך 27.2.2022 בשעה 16:19, edward כתב:

אין על מה לריב כי היא מוציאה את הכסף שלה

מה פירוש "הכסף שלה"?

אתם נשואים - אז כל אגורה שנכנסת לחשבונות (החל מיום קבלת החותמת של הרב\פקיד העיריה\עורך הדין) משותפת לשניכם. וגם כל הוצאה משותפת לשניכם (אלא אם יש לכם איזה הסדר חריג שאני לא יודע מה מעמדו המשפטי).

יש הגיון לקבוע תקציב ולהתנהל בהתאם לו. אבל זה צריך להיות בהחלטה משותפת, ולא הנחתה של אחד מבני הזוג על האחר. התקציב הזה צריך להיות בדיוק כמו תקציב המדינה: להתחשב בהכנסות, בהוצאות החיוניות ובתוכניות לעתיד. אם יש שפיל אפשר להתפנק. אם אין שפיל - צריך להצטמצם.

הדבר החשוב ביותר בנישואין הוא אמון.

אם אני הייתי מנסה לקבוע לאשתי תקציב הייתי מקבל שתי סטירות לחי ובעיטה בישבן - ובצדק מוחלט. היא אשתי - והיא השותפה שלי במשפחה, לטוב ולרע - אני חייב לסמוך על שיקול הדעת שלה והיא סומכת על שיקול הדעת שלי. וגם כאשר ינהלנו - מסיבות היסטוריות - שני חשבונות בנק (לכל חשבון נכנסה משכורת אחת, אבל החשבונות עצמם היו משותפים) השיקול היחיד בהוצאת כספים מחשבון אחד או השני .היה שמירת יתרת זכות או מינימון יתרת חובה, עד שהג'אגלינג נמאס וחיסלנו את אחד החשבונות.

[Blaz00r]

לפני כשעה, SlowRide כתב:

סתם לחפש משמעויות נסתרות. 

אני בהחלט מסכים שלא כל אחד מסוגל לשים לב לניואנסים שכאלה.

[Mech Morphix]

איך גם חיפשת מתחת לאדמה מה לא בסדר וגם החמאת לעצמך על הדרך

 

[Blaz00r]

😄

[Gosser1860]

לפני 12 דקות, Blaz00r כתב:

אני בהחלט מסכים שלא כל אחד מסוגל לשים לב לניואנסים שכאלה.

 

#סליחה