(אי) חבישת כובע בארצנו

[Eily]

ועל שרוליק ("הישראלי") של המאייר דוש, גם לא שמעת?

ומצד שני, רוב האנשים בארץ סובלים ממחסור בויטמין d בגלל חוסר חשיפה לשמש

 

זה נכון במיוחד בתקופת הקיץ. כן כדאי לחשוף את הגוף לשמש בשעות המאוד מוקדמות או מאוחרות של היום (לא בין 9:00 ל 17:00, אולי אחרי 17:00 בשיא הקיץ). וכך גם ביום שמש חורפי למעט בשעות שיא היום ממש.

 

 

יש המון אגדות על מקדמי הגנה. לא יודע באמת מה נכון ומה לא.

אני שמעתי שלא מומלץ להשתמש בתרסיס במיוחד לילדים, כיוון שנושמים אותו בעת הריסוס.

[קורן בן אשר]

צודק לחלוטין ירחמיאל, המירוץ אחר ה-SPF חסר טעם. יש לכך כמה סיבות. אחת מהן היא ש-SPF בכלל מוגדר לפי UVB ולא לפי UVA. קרם טוב מסוג broad spectrum יהיה הרבה יותר טוב מאשר תרסיס שקוף שהפירסומאים כתבו עליו SPF50+.

 

כל העיסוק שלי בנושא התחיל בגלל שחיפשתי קרם הגנה מתאים לילדים. למרות היותנו מדינה ברוכת שמש (או מוכת שמש, תלוי את מי שואלים), המודעות לנושא ומבחר האמצעים (תכשירים, כובעים, ביגוד מגן) דלים להדהים. גם אני נפלתי בהתחלה עם התרסיסים; זה מאוד מפתה, נוח לשימוש ולוקח שניות לרסס במקום למרוח את הינוקא במשך חמש דקות תוך כדי שהוא מתפתל כצלופח. אבל משהו שם לא הניח את דעתי, והתחלתי לנבור בגוגל.

 

אני חוזר ואומר, במיוחד כשמדובר בילדים: אפשר להשתמש בקרם לבן קלאסי כמו ד"ר פישר וכדומה. את התרסיסים להשליך לפח.

עריכה אחרונה ב-10 ליוני, 2018 על ידי קורן בן אשר

[ירחמיאל]

אוסיף ואגיד זאת:

המחסור בויטמין D ניתן לגישור בקלות ע"י נטילתו כתוסף. הסכנה של החשיפה לשמש שווה את זה.

 

תתרחקו כפי שאמרו כבר מהתרסיסים. זה חרטא, זה דק מדי וזה סתם יקר. הילד מתפתל ולא נותן שימרחו אותו? תרביצו עליו שאגה או פשוט תגידו לו שהוא נישאר לידכם עד שיסכים להימרח. מה הבעיה? אלא אם אתם מסוג ההורים שמפחדים מהילד שלהם או שחושבים שהוא צריך לגדול ולהתנהל כאוות נפשו.

 

קרם הגנה מרוח נכון כאשר רואים אותו, כאשר העור לבן ממנו. מה לעשות, לא סקסי במיוחד אבל רק ככה הוא אפקטיבי.

 

כל ענין הקרמים המיוחדים המיועדים לילדים - חרטא. הכל בא מאותה החבית וכל ההבדל הוא בבישום זה או אחר, הכנסת פיגמנטציה כזו או אחרת וכמובן שינוי המחיר (ותמיד כלפי מעלה, כן?).

 

אנשים צריכים להתחיל להבין: הסכנה מהשמש היא נזק מ צ ט ב ר . ולא שום דבר אחר. ברגע שאנשים יתחילו להבין את זה, התחלואה תרד דרמטית. אף אחד לא ניזוק בראייה שלו או חטף סרטן עור מזה שהוא נישרף פעם בשמש. מדובר בנזק מצטבר.

[hans]

מצד שני, די עם ההיסטריה.

רק החל מרמה מסוימת אפשר לדבר על נזק מצטבר,

ואין שום בעיה במינון הנכון של חשיפה לקבל את הוויטמין בלי תוספים מצד אחד ובלי כוויות מצד שני.

[Eily]

ה"רמה המסוכנת" בארץ זה מרבית שעות היום, מעל לחצי מהשנה.

[ירחמיאל]

מצד שני, די עם ההיסטריה.

רק החל מרמה מסוימת אפשר לדבר על נזק מצטבר,

ואין שום בעיה במינון הנכון של חשיפה לקבל את הוויטמין בלי תוספים מצד אחד ובלי כוויות מצד שני.

 

היסטריה?

אנחנו מנהלים כאן דיון נעים ומענין, ומחליפים בינינו דעות.

לא זכור לי שמישהו התלונן על תעוקת חזה, או על לחץ נפשי כלשהו.

 

כמובן שהנזק המצטבר הוא מרמה מסוימת. האם אתה יודע מה היא? האם אני? האם קורן יודע? או ספריאל?

מדובר בהבדלים אדירים בין אדם אחד למישנהו, ועדיין, בל נישכח שכבר נמצאו גידולים ממאירים על עורם של כושים באפריקה. וכאן באה הרפואה ואומרת - לא להמר; לסגל התנהגות נכונה בחשיפה לשמש. השמש היא מקור החיים, אבל יודעת גם לנקנק ת'בנאדם כהוגן. מה לעשות.

לגבי האימרה האחרונה שלך, גם על זה דיברנו. יש מאיתנו שחושבים שחשיפה מינימלית לשמש, כזו שלא תשזף, מספיקה בכדי לעבד ויטמין D מתחת לעורנו, ויש כאלה שלא יסכימו.

[SlowRide]

זה מרגיש כאילו חצי מהמגיבים פה תימנים עם עור של ג'חנון והחצי השני ערפדים שמתפרקים בחשיפה לשמש.

הנזק היחיד שנגרם לי מהליכה לעבודה ברגל בשמש במשך 15 דק' לכל כיוון זה שהשיער למעלה הפך להיות טיפה בהיר יותר.

[hans]

דעות זה סבבה, אבל מה עם קצת עובדות? אני באמת לא מגיב בקטע רע של דווקא.

בכל הקשור לקרינה רדיואקטיבית הגדירו די מזמן מה זאת חשיפה מצטברת, והחלוקה למספרים מאפשרת לאנשים לעבוד באופן ממשי כל חייהם עם קרינה אמיתית בלי חשש - כי הכול נמדד. אני בספק אם לא קיים מדד כזה גם לקרינה אולטרא סגולה - אם כי הקושי כאן הוא המדידה, אף אחד לא מסתובב עם מכשיר מקביל למונה גייגר ברחוב.

בעצם, זה כל הקושי בנושא - אנחנו לא יודעים כי אין לנו אמצעי זמין ופשוט למדוד. ובגלל שאנחנו לא יודעים, כל אחד מביא כללי אצבע שאין הסכמה גורפת עליהם.

[ירחמיאל]

זה מרגיש כאילו חצי מהמגיבים פה תימנים עם עור של ג'חנון והחצי השני ערפדים שמתפרקים בחשיפה לשמש. :-D

הנזק היחיד שנגרם לי מהליכה לעבודה ברגל בשמש במשך 15 דק' לכל כיוון זה שהשיער למעלה הפך להיות טיפה בהיר יותר.

לדעתי לא קראת או לא הבנת את מה שנאמר מקודם. דובר על נזק מצטבר. הכוונה למצטבר היא לא לעונה, לא זה שהשיער שלך יתבהר קצת במשך עונה. הכוונה היא לאחר שנים, לרוב עשרות שנים.

[SlowRide]

במה מתבטא נזק מצטבר, מחלות עור וכויות?

זה מאד אינדיבידואלי כי יש אנשים שנכווים מהשמש מהר מאד וכאלה שפחות רגישים. איך אפשר לקבוע זמן חשיפה בטוח אחיד לכולם?

[Eily]

זה מרגיש כאילו חצי מהמגיבים פה תימנים עם עור של ג'חנון והחצי השני ערפדים שמתפרקים בחשיפה לשמש.

הנזק היחיד שנגרם לי מהליכה לעבודה ברגל בשמש במשך 15 דק' לכל כיוון זה שהשיער למעלה הפך להיות טיפה בהיר יותר.

 

אני מכיר יותר ערפדים ממני, אבל אנשים בהירים בהחלט נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת ויותר רגישים גם לחשיפה מזערית. יש שונות גבוהה. מסכים בהחלט!

 

אגב, אתה הולך לעבודה ב 12:00 בצהריים?

 

 

דעות זה סבבה, אבל מה עם קצת עובדות? אני באמת לא מגיב בקטע רע של דווקא.

בכל הקשור לקרינה רדיואקטיבית הגדירו די מזמן מה זאת חשיפה מצטברת, והחלוקה למספרים מאפשרת לאנשים לעבוד באופן ממשי כל חייהם עם קרינה אמיתית בלי חשש - כי הכול נמדד. אני בספק אם לא קיים מדד כזה גם לקרינה אולטרא סגולה - אם כי הקושי כאן הוא המדידה, אף אחד לא מסתובב עם מכשיר מקביל למונה גייגר ברחוב.

בעצם, זה כל הקושי בנושא - אנחנו לא יודעים כי אין לנו אמצעי זמין ופשוט למדוד. ובגלל שאנחנו לא יודעים, כל אחד מביא כללי אצבע שאין הסכמה גורפת עליהם.

באופן מאוד מפתיע גם האגודה למלחמה בסרטן, וגם משרד הבריאות ממליצים להימנע מחשיפה באותן שעות מסוכנות 9-17 פלוס מינוס שעה. משרד הבריאות מציין ובצדק שזה תלוי עונה. אני מוסיף שסוף יוני היא העונה עם הקרינה החזקה ביותר. יותר מאוגוסט!

אבל גם בחודשים מסביב מומלץ להימנע מחשיפה מיותרת בשעות המסוכנות.

[ירחמיאל]

במה מתבטא נזק מצטבר, מחלות עור וכויות?

זה מאד אינדיבידואלי כי יש אנשים שנכווים מהשמש מהר מאד וכאלה שפחות רגישים. איך אפשר לקבוע זמן חשיפה בטוח אחיד לכולם?

 

אבל הרי על זה אנחנו מדברים כאן!

אי אפשר לקבוע זמן חשיפה אחיד. כולנו שונים האחד מן השני.

לגבי הנזקים, ובכן הרשימה ארוכה והרי חלק ממנה:

 

• גידולי עור
  
• גידולי עור סרטניים, שהם אגב מאד מאד מסוכנים, עקב הקרבה למחזור הדם (לא סתם קוראים למלנומה גם "קטלנית")
  
• כתמי שמש, מה שניקרא.
  
• הזדקנות מואצת של העור
  
• קמטים וסתם כיעור העור
  

[Igalz]

אבל הרי על זה אנחנו מדברים כאן!

אי אפשר לקבוע זמן חשיפה אחיד.

 

אבל כן אפשר להפעיל שיקול דעת..

לדוגמא ביום עבודה רגיל אני נחשף לשמש ישירה לא יותר משעה (לרוב הרבה פחות), ומתוך השעה הזו מדובר כניראה בדקות בודדות בשעות שהוגדרו כמסוכנות, לכן אני לא רואה שום סיבה לשים קרם הגנה\כובע וגם משקפי שמש אני שם מתוך נוחות יותר מאשר הגנה.

אם הייתי לדוגמא גנן, שמבלה את רוב זמנו בשמש, היחס שלי היה שונה.

עריכה אחרונה ב-10 ליוני, 2018 על ידי igal_zeltser

[Step]

לא מבין מספיק בתכשירי הגנה וכובעים, אבל יצא לי להתקל בתמונות המתארות השוואות בין תאומים בעלי הרגלי חיים שונים.

דוגמא לכמה תאומות שההבדלים הם בעישון, משקל וחשיפה לשמש:

https://www.google.co.il/amp/s/amp.reddit.com/r/SkincareAddiction/comments/27dzpp/identical_twin_study_shows_the_effects_that/

 

נהג משאית שצד אחד של פניו נחשפו לשמש באופן תדיר כ30 שנים:

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMicm1104059#t=article

 

ברור לי שלא כל ההשוואות יכולות לבודד רק את נזקי השמש, אבל תמונת נהג המשאית די מלחיצה.

אפשר למצוא עוד השוואות בגוגל.

[yosi05]

בכל הקשור לקרינה רדיואקטיבית הגדירו די מזמן מה זאת חשיפה מצטברת, והחלוקה למספרים מאפשרת לאנשים לעבוד באופן ממשי כל חייהם עם קרינה אמיתית בלי חשש - כי הכול נמדד. אני בספק אם לא קיים מדד כזה גם לקרינה אולטרא סגולה - אם כי הקושי כאן הוא המדידה, אף אחד לא מסתובב עם מכשיר מקביל למונה גייגר ברחוב.

 

ונקודה שלא הזכרת. קרינה רדיואקטיבית תזיק בכל זווית בה תפגע באורגניזם.

לדעתי ההשפעה של קרינה אולטרה סגולית תלויה בזווית הפגיעה בעור (כלומר בשטף, אנרגיה ליחידת שטח) והיא תלויה בזווית הפגיעה ומשתנה בחלקי גוף שונים, אם עומדים או שוכבים וכך הלאה.

מניסיון, החשיפה של חלקים בשמאל הגוף גבוהה יותר בגלל שההגה בארץ שמאלי ובמצטבר ובנהיגה זה כנראה משפיע.

 

יוסי