מחיצה בחתונה

[רועי עוזרי]

עידן,

זה שאני למדתי לקבל את זה לא אומר שאני ''חבר שלה'' היום.

קיבלתי ורק על מנת לא לחטוף עצבים, כי למה זה טוב?

פשוט הפסקתי להיות בקשר וגם הפסקתי ללכת לאירועים של הילדים שלה, שגם הם לא טרחו לבוא.

חוץ מילד אחד שיודע שאני חילוני לא מאמין, בא לאירוע, מדבר איתי חופשי וכו'.

[ישה]

אחרי שאכלתי שינקן על הבוקר

 

הייתי במספר חתונות מופרדות מההתחלה ועד הסוף, כולל ישיבה מופרדת ריקודים מופרדים לא סוף העולם, אפילו מרענן . ויש כאלה שבשלב כלשהו, החתונה מתחלנת.

 

כדי שתבינו את חשיבות האירוע

 

לחבר טוב נפטר האב כ 10 ימים לפני החתונה.

 

החתונה לא בוטלה רק נעשתה בצניעות, ללא מוזיקה. כך פסקו הרבנים.

 

שימחו בשמחת האח, תנו לו לקבוע את כללי המשחק כפי שנראים לו מתאימים.

 

זה הערב של חתן כלה.

 

מזל טוב

 

אור

 

עם כל הכבוד לחתול, ויש כבוד , בגללו שהאח לא יבוא לבקר?

[discoTD5]

אחרי שאכלתי שינקן על הבוקר

דאם יו ישה. אני אחרי ארוחת בוקר שכוללת יוגורט עם תפוח וכפית דבש.

זה היה שינקן או בייקון?

[oryo]

ישה חביבי זו רק דוגמא, אבל כן - במקרה שתיארתי אין בכלל ספק מה הייתי עושה. החתול(ה!!) זה לא האישיו כאן, אלא רק סימפטום של משהו אחר. אני לצורך העניין שונא קריוקי - מה שונא, מתעב. אבל אני לא מתכוון לומר לאדם שאני מגיע אליו הביתה שאני לא מוכן להכנס אלא אם הוא זורק את המכונה הארורה שלו לפח (בהנחה שאני אכיר בנאדם כזה). אני כן אבקש ממנו שישתדל שלא להפעיל אותה בפול ווליום כשאני נמצא, זה ההבדל בין פשרה לטוטאליטריות.

 

אז אצלי טוטאליטריות לא מתקבלת טוב, ככה יצא אפשר לומר שאני טוטאליטרי ביחס לטוטאליטריות >.

[ישה]

הביצה קצת הסתירה אבל לא מן הנמנע שזה היה גם וגם.

 

יוגורט לא בריא

[לאון]

2 דברים.

1. לכל אלה שממליצים לזרום, להחליק, ביג פאדינג דיל וכו', זה כן ביג פאגינג דיל, יש פיל בחדר ואי אפשר להתעלם ממנו. אני לא יכול להמליץ לפות"ש אבל נראה שההורים שלך יצטרכו להתפשר כדי להמנע מפגיעה ביחסים.

2. לכל אלה שאמרו שזאת החתונה שלו/ אירוע שלו וכו', אתם טועים טעות גדולה, החתונה היא לאורחים כי בואו נהיה ריאליים, הם אלה שממנים אותה או לפחות חלק גדול ממנה, כשמתכננים חתונה האורחים הם בראש סדר העדיפויות.

[Liron97]

חברים תודה רבה לכולם נחמד לשמוע את התגובות המגוונות וכל אחד צודק בתשובתו.. כנראה שנצטרך לזרום עם זה ולהבין שבאים לחתונה כדי לשמח אותם ואם זה הדרך אז ככה זה יהיה.

אני חושב שמה שבאמת מפריע לי זה שהאורחים יהיו בשוק רק הדודים והדודות יודעים על זה כל שאר המשפחה והאורחים יהיו בהלם גמור! אפילו לחבברים טובים שלו אחי לא סיפר ( יצא לי לדבר עם חבר שלו שהוא אפילו לא האמין לי שסיפרתי לו על המחיצה) .

עריכה אחרונה ב-12 לנובמבר, 2015 על ידי Liron97

[אומי5]

2. לכל אלה שאמרו שזאת החתונה שלו/ אירוע שלו וכו', אתם טועים טעות גדולה, החתונה היא לאורחים כי בואו נהיה ריאליים, הם אלה שממנים אותה או לפחות חלק גדול ממנה, כשמתכננים חתונה האורחים הם בראש סדר העדיפויות.

האורחים הם העיקר????? אורחים כמוך לא הייתי מזמין.

 

אני חילוני מבית דתי, את חתונה שלי עשיתי בסוג של פשרה שלא באמת מיישרת קו עם האמונה של המשפחה שלי. אבל כולם היו שם וכולם באו בשמחה. אותו דבר כדאי לכם לעשות, החתונה היא הרגע השמח בחיים של אח שלך, תשמח שהוא מתחתן, תשמח שטוב לו. כן מחיצה לא מחיצה, חלבי, בשרי, אורחים, חייזרים, אלים וכו' זה הכל שולי.

[SlowRide]

^

נכון מאד. השמחה היא של החתן והכלה.

מתכנים חתונה במטרה שכל המוזמנים ייהנו ויזכרו את האירוע לטובה ולא כי הם אלה ש"שמים את הכסף" וצריך לספק אותם.

[Night Driver]

לירון, אני בא ממשפחה אפיקורסית כמה דורות אחורה משני הצדדים ויש לי אח חוזר בתשובה (עובד אבל אוכל רק בד"ץ וכל יתר ה"שגעונות"*).

 

הוא התחתן עם הפרדה בריקודים (אשתו מבית חרדי) ותאמין לי שזה לא ביג דיל. גם יש אצל ההורים שלי סט כלים במיוחד בשבילו כדי שאנחנו נמשיך לאכול שינקן בחלב אימו והוא יוכל לאכול בלי לחשוש.

 

עם קצת רצון טוב אפשר להסתדר ולא צריך לחפש סיבות מתחת לאדמה להרגיש רע.

 

*המרכאות הן כדי לא לפגוע ברגשות הדתיים. לתפיסתי אלה שגעונות אמיתיים

[falou]

בתור אנטי-דתי מוחלט ובתור אנטי תרבות החתונות המקומית ובתור אנטי הרבה דברים... כשמזמינים אותי לחתונה אני בא בשמחה.

עם/בלי בר אקטיבי ו/או מחיצה ו/או רב ו/או אזרחית ו/או חבד"ית ו/או מוסיקה שעושה לי חור בראש ובצקת ברגליים ו/או רבע עוף שעושה לי בצקת בקיבה ו/או נובירשי הארץ ו/או קיטרינג ב-500 ש"ח מנה.

 

אני בא!

בשמחה!

 

אני בא בשביל החתן ואני בא בשביל הכלה ואני בא בשביל לשמוח עם חברים/משפחה שלי, כמו שהם רוצים לשמוח.

ואת העקרונות שלי אני משאיר לשמחות של עצמי.

 

ודרך אגב, לנסות לשכנע את האח לשנות דרכיו דרך האמונה שלו (כיבוד הורים לעומת מצוות), בשעה שאתם לא מאמינים... זה ממש ציני.

ממש ציני.

ומניפולטיבי.

ולא ראוי.

[ישה]

לאוכלי ...

 

שים לב לסעיף יב , בסוף, אבל לא רק שם.

 

http://www.kitzur.net/main.php?nk=1&siman=143

[ניקו פ.]

החזרה בתשובה מאוד קשה לי ספציפית במשפחה, מצד אחד הוא בן אדם עכשיו באמת שלו ורגוע ודברים שפעם היו מעצבנים אותו הוא לא שם לב אליהם , דברים הכי טיפשים למשל שאני לוקח לו בגדים הוא פעם היה ממש מעצבן והיום הרבה יותר סלחן וצוחק מזה מצד שני אני מרגיש שהוא הולך למקום אפל כי גם הילד שלו יגדל בצורה דתית וכשנולדים לזה זה מרגיש רגיל והילד לא יוכל לעשות בחירות משלו וחבל לי. כנראה באמת טוב לו אבל מהצד לפחות אני לא אוהב איך שזה נראה.

 

היי,

לילד יהיו בחירות משלו. אני החלטתי בשביל עצמי. זה בא עם הגיל חבר. אצלנו משפחה סופר מפוצלת ואנחנו מצליחים לחיות יותר מבשלום. פשוט כל אחד מתחשב באחר. אם עקרונות התחשבות מתנגשים אני משתדל להיות יותר מתחשב כי אני ממש אוהב את המשפחה שלי. הבעיה היא שגם הם מנסים ממש להתחשב ואז יש יותר מדי התחשבות. כמו שבאיירן מינכן מתמסרים יותר מדי במתפרצות ואז אין גול. בשני המקרים זה בסדר כי אצלנו צוחקים על זה ובאיירן גם ככה כבר מובילה 8-0.

בסוף הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות בשביל אח שלכם זה לעשות הכל בדיוק כמו שהוא רוצה.

 

אפשר לדון על אלף ואחד דברים מסביב אבל ממש לא הייתי פוגע ברצונות שלו בגלל חששות שיש לי. החששות שלי הם בעיה שלי ולא שלו. הייתי אומר לאמא שהחלום שלה [לרקוד עם הבנים] פחות חשוב מהחלום שלו [חתונה לפי רצונו]. מקסימום היא תוכל לרקוד אתכם ב-3 החתונות הבאות שלכם. אני מניח שאמא שלך אוהבת אותו מאוד ולכן לדעתי גם תסכים. כי בשביל ילדים עושים הכל.

 

אז בזמנכם הפנוי, אם אתם מספיק פתוחים תדברו על מה שבא לכם. תגיד לו שאתה חושש קצת שהילדים שלו יגדלו בלי יכולת לחשוב ביקורתית [למרות שזה לא מחייב] תדברו שאתה לא מצליח להתחבר לדת ואתה חושש שזה יפגע במערכת היחסים ביניכם. לך תדע אולי יפתיע אותך. אמא שלי למשל תמיד אמרה לי שמבחינתה זה בסדר שאנחנו בוחרים במה להאמין לבד, גם אם זה מאכזב אותה קצת.

אז אחרי שנים של עקשנות, טיפשות ומריבות עם המשפחה למדתי שאני אוהב את המשפחה שלי יותר מאשר את הרצונות או לפעמים הנוחות שלי. כשהיה לי קשה בצבא ההורים שלי היו שוברים שבת כדי לעשות לי טוב. אני הלכתי על דעת עצמי וקניתי לעצמי כלים נפרדים כי את הסטייק לא כשר שאני מבשל אני אוכל במחבת נפרדת.

 

היום אנחנו יכולים לשבת בארוחת שישי אחרי קידוש ואני צוחק על זה שבעוד שעתיים אני מניע את הרכב והולך לאכול המבורגר עם בייקון וגבינה. אמא שלי סוחטת אותי בצחוק שהיא תיתן את הירושה לאחותי ולא לי, כי אני תועייבה ואני אומר לה שאם זה יקרה אני אזרוק אותה לבית-אבות מוזנח. ככה אצלנו, אוהבים הומור שחור. בחיי שכבר כמעט עשור לא היה לנו ריב על דת במשפחה.

 

כל מה שאמרתי זה כדי להוציא שורה תחתונה: אם זה מספיק חשוב בשבילכם - אתם תסתדרו ותלמדו לחיות ביחד באושר.

אם לא תצליחו, כנראה שזה לא מספיק חשוב בשביל מי מהצצדים [או בד"כ שני הצדדים].

[itamarg]

עצה שלי מנסיון:

צריך לנסות ולהגיע לעמק השווה, לא לעשות מלחמות וכמובן לא להגיע למריבות כי גם ככה זו תקופה לחוצה עבור החתן והכלה. בחתונה שלי רציתי התחלה הפרדה מלאה, אבל אחרי זה הגעתי להחלטה ביחד עם אשתי שבאוכל ישבו ביחד

ובריקודים ירקדו בנפרד לפחות בהתחלה. וככה היה: הריקודים היו בנפרד בהתחלה ואחרי המנה השנייה בערך הורידו את המחיצות, וכולם היו מרוצים.

[MadCat_LE]

אם ידוע מראש - פחות או יותר - שמורידים את המחיצות במהלך האירוע מדוע מתקינים אותן בכלל?