מחיצה בחתונה

[oryo]

אתה לא רק חילוני, אתה אנטי....

אין לי בעיה עם ההגדרה הזו, די נכון בסה"כ - אני אנטי דת, אך מוכן להתפשר עד רמה מסויימת בשביל לכבד רצונות של אדם אחר.

 

ואם המשפחה של פותח השרשור תהיה כמוך, הוא לא יראה את האח שלו, וההורים לא ייראו את הבן שלהם ואת הנכדים.

עכשיו אתה כבר סתם מקשקש, תקרא את הדברים שהבחור אמר - המשפחה שלו כבר עכשיו לא עושה הכל לפי ההלכה והוא עדיין בקשר איתם, כנראה שהוא פחות קיצוני הן ממני והן ממך

אבל הדברים שלך בהחלט נכונים עבור אנשים אחרים, נניח עבור מישהו שהתחרד לגמרי, ועל זה -

 

אומרים אל תהיה צודק, תהיה חכם. במקרה הזה אני גם לא בטוח שאתה צודק.

ההורים של פותח השרשור רוצים להיות חכמים ( אימו מיוזמתה משנה דברים בביתה כי היא מבינה מה יכול לקרות) .

במובן הזה, וגם הרבה פעמים בכלליות - 'צודק' זה יחסי. מבחינתך איבוד קרוב משפחה שלא מוכן לבוא אליך אלא אם אתה משנה מקצה לקצה את אורח החיים שלך בגלל העדפותיו זה 'לא צודק', מבחינתי זה 'כן צודק'. הדעה שלך לגיטימית מאוד, וכנראה יותר פופולרית מהדעה שלי אצל רוב האנשים - ואין לי בעיה עם זה.

אם לצורך העניין אחי יאמר שהוא לא מוכן להיות בבית עם חתולים, לא מסיבה רפואית אלא מסיבה של 'לא באים לי טוב בעין', אז אני יכבד את רצונו ולא אזמין אותו אלי הביתה - אני בטח ובטח לא אפטר מהחתולה או אשלח אותה מהבית כשהוא מגיע. על אותו משקל, אם הוא יחליט יום אחד שהוא אוכל כשר אז אני אדאג לכך שהאוכל אצלי בבית יהיה כשר כשהוא מגיע, אך אם הוא יחליט שהוא אוכל רק כשר מכלי זכוכית כשרים בבית שלא מפעילים בו חשמל בשבת עם מזוזות שעברו תן תקן באפליקציית 'מזוזון', אז הוא לא יגיע אלי יותר ונפגש אצלו או במקום אחר בו יהיה אפשר לעשות פשרות - אבל לא פשרות בלתי הגיוניות עבורי/עבורו.

 

הדעה שלך, כמו של רבים אחרים, היא שבענייני דת יש רק צד אחד שמוכרח לבצע את כל הפשרות, אחרת הקשר יחתך. אני מאמין שהאמת אמורה להיות איפשהו באמצע, ואין לי בעיה לעמוד על כך. אז אכן אם בן משפחה שלי 'יתחזק' (בחיים אני לא אבין את השימוש בפועל הזה בהקשר הזה) עד לרמה טוטליטארית, הקשר בינינו יאבד - עקב התנגשות ערכית.

[liav12]

עם כמה שזה מפריע בראש ובראשונה צריך לזכור שזה האירוע שלו, הוא ואישתו קובעים איך ומה יהיה.

אם כבר מדברים על כבוד לדעתי צריך לכבד אותו את רצונותיו ומחשבותיו.

 

אז החתונה הזו תהיה קצת יותר שונה מהשאר - עדיין זו חתונה עם אישה שאיתה הוא הולך לחיות את חיו, הדבר האחרון שהוא ירצה לזכור זה ריב עם המשפחה לפני החתונה או משהו שיעלה מרירות או עצב כשיחשוב על יום הנישואים / חתונה שלו.

 

אישית אני גם לא אדם דתי, להיפך חילוני אבל מאמין ואין מה לעשות אם זה היה אחי הייתי מכבד הכי שרק אפשר, גם עוזר במה שניתן.

תשמחו את הבחור חבר - החיים של אחיך מתחילים מערב החתונה.

[oryo]

שים לב לירון שכולם כולל כולם, גם החילונים הגמורים בינינו, אמרו לך דבר אחד - ואתה בוחר ללכת בכיוון אחר.

אז זכותך והכל, אבל מה הפואנטה בלהתייעץ עם אנשים אם אתה כבר סגור על ההחלטה מלכתחילה...?

 

וסתם אנקדוטה שנזכרתי בה עכשיו: יש לי חבר, שאחותו ובעלה דוסים. הבת שלהם שודכה לאיזה מר בחור, וחודש אחרי החתונה גילתה שהוא בוגד בה והחליטה להתגרש ממנו - ולא עזרו כל רבנים שאמרו לה שהם צריכים להשאר נשואים 'כי תורה' או משהו. בסוף היא גם חזרה בשאלה.

בכל מקרה, עבר זמן והיא פגשה מישהו אחר, התאהבו, התארסו - אמהמה, שם המשפחה של הבחור, רחמנא ליצלן, הוא כהן(!!)

עכשיו, לאלו מאיתנו שפחות בקיאים: בישראל, למישהו ששמו 'כהן' אסור להתחתן עם מישהי שהתגרשה. המדינה אשכרה מחליטה לאנשים במי מותר ובמי אסור להתאהב, חה חה. קיצר מפה לשם הם מצאו רב רפורמי שמוכן לערוך עבורם את הטקס (והם יצטרכו לטוס לחו"ל בשביל להתחתן 'רשמית', מדהים), אבל אז נוצרה בעיה: האב לא יכול להגיע לטקס, כי היא הרי גרושה, והוא הרי כהן.

קיצר האב אמר שהוא לא יגיע, ושכל אחד יעשה חושבים עם עצמו מה זה עושה לילדה שאבא שלה לא מגיע לחתונה שלה בגלל שקרה ואהוב ליבה מחזיק בשם הלא נכון מבחינת מדינת ישראל, או יותר נכון שם נכון אך כזה שטהור מדי בשביל שהיא תהיה זכאית להנשא לו.

 

הסוף אגב, הוא סוף 'טוב': הרב השכונתי שלהם היה מספיק רחום וחנון בשביל להתיר לאב להגיע לחתונה, הוא אמנם לא יהיה בחופה, אבל לפחות הוא יהיה באירוע.

 

וולאד - מה אתה אומר, היא היתה צריכה לשנות ארוס, חכם/צודק וזה?

[Liron97]

Oryo שלא תבין לא נכון חבר, אני מקבל את כל מה שאומרים תהיה בטוח שכל מה שאני אומר נעשה תוך כדי הפנמה של מה שאני באמת צריך להרגיש ( לשמוח לכבודו ) פשט זה... איך אומרים ? קשה.

[oryo]

ברור לי שזה קשה, אני מבין אותך מאוד ואני הייתי מרגיש לפחות כמוך אם לא יותר גרוע - ועם זאת, זה האירוע שלו, אתם שותפים בשמחתו אבל אתם ה'שחקני משנה' באירוע, כן כן גם ההורים. אחיך צריך לקבל את ההחלטות שלו, וזכותכם לנסות להשפיע שיקבל אותן בכיוון שמתאים לכם - אבל אם זה לא עובד (וניכר שזה המצב, לפי דבריך) צריך לדעת לשחרר.

[vladclar]

Oryo

מי שחוזר בתשובה בדרך כלל קיצוני מאוד. לא יכול להיות אצלו "באמצע ". לא כשר זה לא כשר. וזה יכלול כלים, שמירת שבת והכל עד 100%. לך לא משנה מאיזה כלי לאכול, גם כלים נפרדים טובים. בשביל אדם דתי זה עניין עיקרי, עקרוני, מוסרי וללא פשרות. הוא לא יכול ללכת לקראתך. פשוט לא יכול!

[skull]

בכמה חתונות דתיות שראיתי הייתה מחיצה בהתחלה ולקראת הסוף הסירו אותה.

[hans]

תראה את הצד החיובי - לפחות הוא הזמין אתכם לחתונה.

אני מכיר מקרים גרועים בהרבה של ניתוק מוחלט משאר המשפחה החילונית, בלי שום ״התגרות״ מצדם.

 

בהמשך למה שכתבו לפניי, מאוד ייתכן שאם לא תעשו מזה סיפור, המחיצה תיעלם מעצמה באופן טבעי במהלך האירוע

בעזרתם האדיבה של אורחים שאינם מצויים בפרטים.

[oryo]

Oryo

מי שחוזר בתשובה בדרך כלל קיצוני מאוד. לא יכול להיות אצלו "באמצע ". לא כשר זה לא כשר. וזה יכלול כלים, שמירת שבת והכל עד 100%. לך לא משנה מאיזה כלי לאכול, גם כלים נפרדים טובים. בשביל אדם דתי זה עניין עיקרי, עקרוני, מוסרי וללא פשרות. הוא לא יכול ללכת לקראתך. פשוט לא יכול!

אין לא יכול, יש לא רוצה. האמונה שהוא בחר בה מכתיבה לו דרך מסויימת שמגיעה עם אפס פשרות, שזה מנגנון שימור עצמי ידוע (ומאוד אפקטיבי) של רוב הדתות ה'חזקות'. אם ניקח זאת לקיצון - טרוריסט מוסלמי יכול שלא לעשות פיגוע, אבל הוא בוחר לעשות זאת בגלל שהאמונה שלו מצדיקה זאת. כמובן שזו דוגמא גרועה בעשרות מונים כי כאן יש פגיעה ממשית בחיי אדם, אבל אם תסתכל כמה פוסטים למעלה תראה אב יהודי שכמעט לא מגיעה לחתונה של הבת שלו בגלל שם המשפחה של בעלה, וזו אמנם לא פגיעה פיזית אבל אני מניח שאפשר לומר שזו פגיעה נפשית/אישית די רצינית.

זה שהרגילו אותנו לכך שחוסר פשרה מצד אנשים מסויימים זה בסדר, או יותר נכון שהצד החילוני הליברלי הוא זה שלנצח יצטרך להתמודד עם הדברים האלו - זה עניין אחר. אני בוחר שלא להסכים עם הגישה הזו, ומוכן לגישה לא של 50-50 אלא אפילו 80-20 (יענו, אני אתפשר על 80% ואתה על 20%), אך לא מוכן ל0-100.

אז אם אדם לא מוכן להתפשר על שום אספקט בחיים שלו, בדגש על כאלו שגורמים לאדם אחר אי נוחות או כאב, אין בעיה מבחינתי להחליש או לנתק קשר. אני מבין שאתה לא מסכים עם הגישה הזו, זכותך, אני לא בא לשכנע אותך בשום דבר אלא רק להסביר לך רציונל של גישה שאינך מכיר/מבין/מסכים איתה.

עריכה אחרונה ב-11 לנובמבר, 2015 על ידי oryo

[NiNi]

חבר טוב מהצבא, לא מזמן התחתן, הוא ובת זוגתו מאז ומעולם דתיים, החתונה היתה עם מחיצה, היתה מוזיקה חסידית, והאמת כל החברה קצת התבאסו מהקונספט, והיה דיבור על לחתוך מוקדם, אך הפלא ופלא, המוזיקה החלה להתחלף בהדרגה, למוזיקה קצבית ועכשיות, והמחיצות עפו כלא היו! והיה מעולה מעולה מעולה!! אחת החתונות שהכי זכורות לי לטובה, אומנם האולם היה מאוד צנוע, אבל רמת השמחה!פשוט וואו, הרבה זמן לא נהנינו ככה.

 

שווה לבדוק את האפשרות הזו, להתחיל את הערב עם המחיצה, לסדר פלייליסט חסידי בהתחלה, ובהמשך להכניס אווירת ריקודים, עם מוזיקה עדכנית, מבטיח לך שהמחיצות ירדו מעצמם, ואף אחד לא ירגיש בכך!

 

הרי כולם שם בשיל מטרה אחת, והיא שמחת חתן והכלה.

חבר שלי לא דתי לייט! מאז שנולד היה בעל אמונה, ושמר שבתות בצבא כמו גדול! (למעט פעילות מבצעית ששם נכנס פיקוח נפש)

אם אצלו המחיצה ירדה, אני בטוח שגם אצלכם היא תוכל לרדת, ואף אחד לא יבוא לזוג בטענות, ההיפך!

 

שיהיה במזל טוב!

[edan82]

אבא שלי הושיב אותי לשיחה והסביר לי שהיא כזאת, וזו לא הפעם הראשונה שלה, צריך ללמוד לקבל את זה.

 

לא כל דבר בחיים "צריך לקבל" ודין דודה אינו כדין אח.

אני הייתי בועט אותה לאלף עזאזל.

 

פותח השרשור,

 

אני מבין לליבך, אני גם חילוני ומכיר די מקרוב את הפאנטיות של חלק ניכר מהחוזרים בתשובה, זה יכול לתסכל מאוד ולהגיע למקומות לא נעימים.

 

גיסי, אחיה הצעיר של אישתי החליט להתחזק במהלך השירות הצבאי לאחר שעבר איזשהו אירוע מכונן.

בשיא ההתחזקות\פאנטיות כשבאנו לביקור בישראל ואישתי ניגשה לחבק אותו הוא פשוט נרתע ובישר לה שהוא שומר נגיעה ושלא תגע בו.

כעבור שבוע כשהבין שאישתי מאוד מאוד נפגע ממנו הוא ירד מעץ שמירת הנגיעה ובאותה הזדמנות סיפר לנו שהוא שוקל ברצינות לעבור לגור בהתנחלות (מזל שאישתו שגם היא דתיה מיושבת בדעתה יותר ממנו והורידה אותו מהעץ הזה).

 

תתכונן לכך שאחיך כרגע נכנס ליער וביער יש המון עצים לטפס עליהם.

אנשים שגדלו והתחנכו כדתיים זה דבר אחד, אנשים שגדלו כחילוניים וחזרו בתשובה זה דבר אחר ורמת הפנאטיות שלהם שוברת שיאים על בסיס קבוע.

 

לגבי החתונה, ליבי איתך, זו חתיכת צפרדע לבלוע ואני מבין לגמרי את התחושות שלך למרות הנסיונות לעודד פה.

יחד עם ההבנה של תחושותייך אני מסכים עם רוח התגובות פה, זה אח שלך שהניח את הצפרדע הזאת ובעוד הדודה היתה מקבלת ממני בעיטה בתחת -עבור אחי כנראה הייתי שותה מספיק אלכוהול כדי שהצפרדע איכשהו תעבור בגרון.

 

שיהיה מזל טוב.

[שגיא 601]

קודם כל מצוות כיבוד הורים לא באה על חשבון מצוות אחרות. בהקצנה, אם אבא שלך יגיד לך לגנוב מהסופר אז אסור לך לעשות את זה למרות שזה כיבוד הורים... לעניין המחיצה, זה לא כל כך נורא וזה גם הבחירה שלו. אם אמא שלך תבוא לרקוד עם אחיך במחיצה של הגברים תאמין לי שאף אחד לא יסלק אותה. ואכן בהרבה חתונות של דתיים המחיצה לבסוף יורדת אך זה לא מאסט! ויש כאלה שהמחיצה נשארת עד הסוף.

אל תשכח שזוג לפני החתונה נתון ללחץ רב והכל רגיש ונפיץ ולכן לא תוסיפו לו בכלום אם תעשו לו סרטים על החלטתו זו. אם היה מדובר בישיבה נפרדת זה באמת מציק, ריקודים נפרדים זה לא כזה נורא ואני בטוח שתהיה שמחה לפחות כמו בחתונה מעורבת.

עריכה אחרונה ב-12 לנובמבר, 2015 על ידי שגיא 601

[צביקי]

והצד ההפוך: אחי הגדול היה היחיד שהתחתן בחתונה לא דתית. בלי מחיצה.( מתוך תשעה) אצלנו היה בדיוק הלחץ ההפוך. הסיכום היה שבשעה הראשונה יש מחיצה, ואז ההורים שלי, שהיה להם מאוד קשה, ישבו בכניסה, ובפנים היו ריקודים מעורבים.

כמו שכתבו כולם-בחתונה משמחים את החתן והכלה. לא רוכבים על אידאולוגיה.

[discoTD5]

לירון - קבל את אחיך באהבה, וכבד את רצונותיו.

יש שלב שבוא אדם עומד בזכות עצמו, מעשיו, החלטותיו ואמונתו.

אני כותב לך כחילוני גמור, כופר בן כופר בן כופר מצד אחד, ומהצד השני משפחה עם קשר חזק לדת (היהודית). שכל אחד יעשה את הבחירות שלו, ועושה רושם שהבחירה של אחיך היטיבה איתו מאוד. לא צריך לבכות ולעשות דרמות איפה שלא צריך.

נשמע שיש לך אח ממש טוב. תשמח בשמחתו.

[Keyser]

״כיבוד הורים״ זה לא איזשהו override שמאפשר התעלמות מהלכה. יש לזה סייגים ולדעתי במקום לנפנף בזה מולו - מה שיגרום לו להתרחק מכם - פשוט תזרקו איתו. אז תהיה מחיצה, ביג פאקינג דיל. האלטרנטיבה לכך היא שהוא פשוט יבחר להתרחק מכם כדי לא להיכשל בהלכה מצד אחד, ולא לעבור על כיבוד הורים מצד שני. לעזאזל, זו החתונה שלו - תתבגרו.

 

בעריכה: אל תלכו לאירוע מתוך ציפיה/כוונה להעיף את המחיצה באיזשהו שלב של החתונה. זה יביך את אחיך וישים אותו במצב לא נעים. יש כאלו שמסירים את המחיצה בריקודים (אך הם עדיין מופרדים) ויש כאלו שלו. תנו לו לנהל את העניינים.

עריכה אחרונה ב-12 לנובמבר, 2015 על ידי Keyser