אירוע מיצובישי-שטח לחברי CarsForum

[Tzvika-Pick]

בהמשך למסורת הנהדרת במסגרתה יבואני הרכב מארחים את חברי CarsForum לימי הדרכה, נפגשנו אתמול עם חטיבת מיצובישי של כלמוביל.

 

התחלנו את היום כרגיל בשיחת הכרות עם מנהל המותג בישראל (ליאור הולצמן). אני באופן אישי כבר מכיר את סיפור ההצלחה המדהים של המותג בשלוש השנים האחרונות, כשהוא מכפיל את קצב המכירות שלו וקופץ גבוה מאוד בטבלת המסירות. לאאאוטלנדר בנזין 7 מושבים ה"פשוט" יש חלק גדול מאוד בסיפור ההצלחה הזה, לצד הספייס-סטאר והאטראז' (שלא היו חלק מהיום הזה בגופם, אך כן ברוחם).

 

משם עברנו להרצאה טכנית קצרה בנושא ההבדלים בין מערכות ההנעה הכפולות השונות של מיצובישי. בגדול למיצובישי יש שלוש מערכות הנעה כפולות שונות - אחת "רכה" יותר ללא דיפרנציאל מרכזי שמיועדת בעיקר לכביש (בעיקר בדגמי האאוטלנדר), אחת "פשוטה וטובה" כמו בג'יפים של פעם ואחרונה (Super Select) שהיא שדרוג של ה-Easy Select וכוללת גם נעילה לדיפרנציאל המרכזי ונעילת דיפרנציאל אחורי (קיימת בפג'ארו ובהאנטר היותר מאובזר).

 

 

(צילום: ceyal)

 

משם עברנו לחלק היותר "מעשי" ויצאנו לנסיעה.

התחלקנו לשתי קבוצות - קבוצות האאוטלנדרים שכללה אאוטלנדרים PHEV, דיזל ובנזין (כולם עם הנעה כפולה) וקבוצת השטח שכללה שני פג'ארו ארוכים, אחד קצר ושני האנטרים מרמות גימור שונות (ומערכות 4X4 שונות).

 

קבוצת השטח יצאה לתקל כמה מעלות ומורדות טכניים, שאולי לא יטרידו את שועלי השטח בעלי מפצלות השטח החולניות אבל את עכברי העיר הם בהחלט איתגרו. ראינו את ההבדל בין רכב שעולה מעלה עם סרן אחורי נעול לבין רכב שעולה את אותו מעלה בלי נעילה לסרן האחורי וסומך על בקרת המשיכה שתוציא אותו משם.

למדנו קצת על בחירת קו נכון, גז נכון בעליה וברקס נכון בירידה. קצת מפחיד למי שמנסה בפעם הראשונה, אבל כולם שרדו את השלב הזה

 

(צילום: spire)

 

באותו זמן קבוצת האאוטלנדרים נסעה לטיול שבילים באזור. האאוטלנדר, כמו רוב הרכבים בקטגוריית הפנאי-שטח, לא באמת מיועד לתקל מעלות כאלו אבל עם הזהירות הנכונה כן אפשר לרדת איתו לשטח קל.

למדנו קצת על המגבלות של האאוטלנדר בשטח - הרכב נמוך, זווית גישה ונטישה בעייתית ומהלך המתלה קצר. אבל ראינו שאפשר גם להנות ממנו בשטח, כל עוד אין סלעים גדולים מידי באמצע השביל...

 

(צילום: spire)

 

משם המשכנו לארוחה קלה וצנועה (שאף אחד לא טרח לצלם, מעניין למה...) וסיימנו את היום בשיחת סיכום.

 

המון תודה לכלמוביל על האירוח והיום המושקע, ובמיוחד לזהר, לפרי ולערן על הארגון.

תודה לכל חברי הפורום שעזבו את העבודה ליום אחד ובאו להתלכלך קצת בבוץ.

 

נתראה באירוע הבא

[Tzvika-Pick]

בנימה אישית יותר, אני באופן אישי מכיר את רוב הרכבים שהשתתפו באירוע כך שרוב הזמן נתתי לאחרים לנהוג.

 

האאוטלנדר PHEV, וזה כבר כתבתי בשרשור אחר שפתחתי כאן, הוא הרכב הכי מתקדם טכנולוגית שאפשר למצוא היום בישראל. המערכת ההיברידית שלו לא רואה ממטר את המערכות ההיברידיות של טויוטה מבחינת תחכום. אפשר להתווכח עם זה טוב או לא טוב, אם אוהבים את זה או לא, אבל זה עובד. שמעתי לא מעט חברים שפשוט התפלאו מהעובדה שאפשר לנסוע בשטח בשקט מוחלט, בלי טרטור של מנוע בנזין, ולהנות מציוץ הציפורים. שמעתי על אנשים שעשו את הדרך מירושלים לראש העין עם צריכת דלק של 17 קילומטרים לליטר ב-SUV גדול במצב היברידי רגיל. קצת חבל (בעיני) שהוא נראה כמו אאוטלנדר רגיל ולא מספיק מייחצן את הקדמה הטכנולוגית שלו.

 

משם שנוררתי מברווז כמה דקות מאחורי ההגה של ההאנטר L200. טנדר חביב למדי, גם אם הוא כבר די מזדקן ונמצא רגע לפני החלפה (הטרייטון יחליף אותו בשנה הבאה). בסך הכל, הופתעתי לטובה שמדובר ברכב נוח יחסית, טנדרים נוטים לחבוט כשהם ללא מטען כמו שאנחנו נסענו אבל זה לא היה המקרה ב-L200. מה שהפריע לי זה המושב הנמוך (או הרצפה הגבוהה, תלוי איך מסתכלים על זה) שחייבה אותי בתנוחת ישיבה לא נוחה במיוחד. גם המושב האחורי, או יותר נכון להגיד הספסל האחורי, לא כיפי.

 

אחר כך יצא לי גם לנהוג קצת באאוטלנדר דיזל. קצת התאכזבתי ממנו למען האמת, בעיקר בגלל שהמנוע שלו לא הרגיש לי מספיק מעודן. אבל חוץ מזה, הוא מאובזר ונוח ונעים מאוד לנסיעה. אני אישית הייתי מעדיף את ה-PHEV על פניו, במיוחד לאור העובדה שהם עולים אותו הדבר.

[ceyal]

שכחת לציין שקיבלנו לנסיעה את ה PHEV, הדגם החשמלי היברידי שיודע גם לרדת לשטח.

בתנאי אמת הסוללה החזיקה בערך 40 קילומטר שכללו נסיעה מהירה (מאד) בכביש 6 עם 3 אנשים ברכב ומזגן, תאורה ועוד.

לא רע..

 

בשטח לעומת זאת היה הבדל מהותי מאד בין גרסת הדיזל לזאת החשמלית.

הבדל גדול במשקל לרעת הPHEV חייב לצייד את הרכב במתלים קשים וקצרים יותר, מה שהביא להרגשה שהרכב מאבד את עצמו לדעת על כל בור קטן.

בנוסף, המנוע החשמלי לא לינארי מה שמקשה על נסיעה איטית או טכנית. (כמה שיש טכני בנסיעת שבילים עם בוץ )

 

הדיזל לעומת זאת, זאת ה-גרסה של האוטלנדר. מנוע חזק ומגיב היטב גם בשטח וגם בכביש, מתלים רכים שממש טובים בשטח (שוב, לא משווה לרכבי שטח אמיתיים) וגיר אוטומטי מצויין לעומת הגיר הרציף/לא ברור שיש בגרסאות האחרות.

 

מה גם שהוא מאובזר למשעי וכולל בקרת סטיה מנתיב, קרוז קונטרול אקטיבי שיודע לבלום ולהשתלב יופי בשיירה ונראה יפה מאד.

 

בשורה התחתונה, האוטלנדר 4X4 הוא SUV נחמד, נוח, נעים לנהיגה ויכול לפתוח את האופקים למשפחה שמחפשת משהו אחר חוץ מטיולי קניונים.

כל עוד לוקחים את השטח בפרופורציה, הכלי הזה מהנה מאד בכל סיטואציה.

 

ובהחלט תודה רבה לאנשי מיצובישי שהשקיעו המון- אבל באמת המון- ביום הזה. אנשים מאד נחמדים, מאירי פנים ומקצוענים אחד אחד.

תודה רבה גם לצוות קארזפורום שהוכיחו שהם יודעים לקחת כנופיית מפגרים ולהוציא ממנה משהו חיובי. (כל עוד יש אוכל כל 30 דקות כמובן)

תודה מיוחדת לכנופיית המפגרים שהצליחו לקום מוקדם, לקחת יום חופש מהעולם ולעשות משהו מועיל חוץ מוואצאפ.

 

לי אישית היום הזה עזר להנעל על האוטלנדר 7 מושבים כרכב הבא שלי.

 

תודה

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2014 על ידי ceyal

[Ahbarony]

למזלי מישהו מהמוגרלים ביטל ועליתי מהספסל להצטרף ליום הזה. יצא לי להתארח אצל כלמוביל בקיץ באירוע של יונדאי אבל אתמול הייתה עלייה ברמה.

אומנם לא אירוע בסדר גודל כמו זה שהם עושים לסוכנים או עיתונאים, שעליהם שמעתי, אבל בהחלט יום עיון משובח ומתוקתק לחלוטין.

את היום התחלתי עם אוטלנדר דיזל, שסיקרן אותי, במיוחד לאור הכרותי עם PHEV. לי הוא דווקא הרגיש בסדר גמור בשיוט עם קרוז קונטרול אדפטיבי מראש העין לבית שמש. גם בשביל הוא הרגיש לי הרבה יותר נכון עם מתלים רכים יותר, בעלי מהלך ארוך יותר. למרות הגימיק של אוטלנדר PHEV, אני עדיין הייתי רוכש דיזל, אבל כאן הבעיה. אי אפשר למכור את אותו הרכב גם במחיר מפתה וגם ב239 לדיזל או PHEV עם קסנונים ומושבי עור חשמליים, דרך הפרה החולבת של 160K לאוטלנדר רגיל עם 7 מקומות שמנסה להחזיר הביתה את כל בוגרי הגראנדיס שקנו S-MAX או אורלנדו.

בקטגוריית "הילוך כוח" חיפשתי את ההאנטר עם איזי-סלקט. מבחינתי זה הרכב האולטימטיבי לשטח עם שלדת סולם אולד סקול ונעילות ידניות.

הוא לא איכזב. מבחינתי זה הכלי.

לגבי מיצובישי עצמה כמותג זה לא חדש שהיצרן עבר משבר קשה בשנות ה0 ורק עכשיו אנחנו מתחילים לראות סימנים של החזרת עטרה ליושנה.

כרגע, חוץ מPHEV אני לא רואה שום דבר או טכנולוגיה פורצת דרך, אבל אם הם ימשיכו לעשות מכוניות טובות, אמינות ומאובזרות כמו שעשו בשנות ה90 העליזות, דיינו.

תודה לכלמוביל, תודה לקארזפורום ותודה לאשתי שהביאוני עד הלום.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2014 על ידי Ahbarony

[itaysamurai]

הדעה הכללית שלי אחרי התנסות לא רגעית עם כל הרכבים אתמול, היא שיש למיצובישי לא מעט תוכן אבל מעט עטיפה.

כולנו יודעים כמה אריזה מוכרת. וכמה יצרנים הם לעיתים רק אריזה. פה זה הפוך.

הרכבים טובים למדי, בנויים היטב, מוצקים, המנועים ברובם טובים, ה-PHEV הוא יציאה מרשימה שמבצעת בצורה מעוררת הערכה.

אבל העיצוב, תכנון תאי הנהג, ארגונומיה, מושבים, בידוד רעשים, איכות בחלק מהמתגים והמנופים - תקועים כמה שנים אחורה.

לחברה היתה תקופה כלכלית קשה שמנעה פיתוח של פלטפורמות חדשות, או חידוש מהותי של היצע קיים - מובן.

ממול זה יש השקעה שבוודאי גדולה מאוד ב-PHEV. גם כ-petrolhead אני מקבל את החשמליאדה (בערך) בברכה וממש נהגתי משתהה למול היכולות של אותו אאוטלנדר, אבל למה לא להקצות משאבים לקדם גם את הלחם והחמאה שלהם?

 

אם אני מסנן את איך שהמוצר מוגש, אני מוצא לא מעט "לחיוב": הדיזלים אמנם מרעישים מעט אבל נעים וצוברים מהירות ללא מאמץ,

באאוטלנדר עם תיבת 6 הילוכים טובה, הניהוג די נמרץ והרכב אכן מאובזר; ההאנטר מהנה גם לנהיגה רגילה ומציג נוחות נסיעה מפתיעה,

בתור בוגר של שתי אבולוציות טנדרים קודמות (תחילת ה-90' וה-2000), ממש התרשמתי ממנו. עיצוב תא הנוסעים טוב מאוד

אבל בעל מושבים לא טובים ולא תומכים והאיבזור פשוט לא קיים. האחיזה בשניהם גבוהה מאוד בשטח בשבילים מהירים.

 

ה-PHEV הוא גם מבחינתי המנצח הגדול. גם פה אותם חסרונות אבזור ופיניש תמוה (רק מושב נהג חשמלי,

חלונות חשמל לא אוטומטיים, מערכת לא מובנית, גסות וקשיות כללית לדיפונים ולריפודים).

אבל - ביצוע טכנולוגי לעילא ולעילא. הכל כבר תואר בשירשור היעודי אז אין סיבה להרחיב.

בכל זאת נקודה לציון - בקרת השיוט האדפטיבית פשוט מגניבה, בטוחה וקלה לתפעול.

מצאתי את עצמי מתמכר לשקט במקום מכונת הרעש הפרטית שלי, נהנה מהקידמה ומהקטע הירוק. ומתרשם מאוד.

לנסוע בשבילים עם חלונות פתוחים בדממה כזאת - פשוט תענוג.

 

לכלמוביל. האירוח, המחשבה, הירידה לפרטים, העניין - הכל היה מכובד, מהנה וממוקד. כל הכבוד לכם.

להביא אושיית שטח כמו עופר אוגש, צלם נהדר כמו תומר פדר, לא עניין של מה בכך.

 

תודה רבה.

עריכה אחרונה ב-18 לדצמבר, 2014 על ידי itaysamurai
השלמת משפט

[ceyal]

קצת תמונים.

[ceyal]

[ceyal]

[ceyal]

[רועי עוזרי]

תודה על הסיקור, ורואים שנהניתם.

מי החברי פורום שיצאו ליופ כיף?

[NINJMNKY]

אני פשוט אשב לי פה ואקנא.

 

שאפו לכלמוביל על עוד אירוע מוצלח במיוחד!

[RK]

קודם כל - תודה רבה וכל הכבוד לכלמוביל על אירגון האירוע. לארגן יום כזה, עם 11 רכבי הדגמה, מסלולי שטח, ארוחות ולוגיסטיקה ואושיות שטח וצילום זה לא רחוק מלהיות טריוויאלי.

 

לגבי המכוניות עצמן - האוטלנדר PHEV מרשים מאד בפן הטכנולוגי. ההנעה ההיברידית על שלל מצביה (חשמל מלא, חשמל היברידי עם מנוע כגנרטור, בנזין מלא, בנזין גם להנעה וגם לטעינה) עובדת נהדר. אם לנהוג במתינות, הטווח החשמלי מעולה וזה מעבר לרכיב ה"קטע" שגם כן עובד. בקרת השיוט האדפטיבית עובדת נהדר גם היא - בנסיעות הקבועות שלי בכבישים בינעירוניים היא הייתה עוזרת לי המון וחוסכת הרבה עייפות. מערכת ה-LDW היא מובילאיי מקורי, היינו היאורה השליכהו.

כמוצר פרופר היא בעייתית יותר. ההגשה שלה זולה, הריפודים נראים סקאי, הדלתות משדרות רכב מיני בסגירה, כסא הנהג לא נוח - רחוק מלהיות מושלם.

 

הרכב שהכי פנה אלי היה ההאנטר - שלדת סולם, מנוע וגיר שמרגישים אולד סקול, אך עם עיצוב חוץ ופנים יפים. הכי נהנתי לנהוג בו והופתעתי מהנוחות, גם של המתלים (למרות שהוא לא היה עמוס) וגם של המושב, שהיה עדיף על זה שבאוטלנדר.

 

את הפאג'רו הארוך ניסיתי בכביש וגיליתי יותר על עצמי מאשר עליו - אני כנראה לא הטיפוס של מכוניות כאלה, של 2.5 טון אחרי נוסעים וזוויות גלגול של אוניה. אין ספק שהיא טובה בתחומה, מאובזרת ונוחה, אני זה ש"לא בסדר" כאן.

 

מיצובישי עובדת באילוצים לא פשוטים - היא, בסופו של דבר, יצרן קטן מאד בשוק העולמי, וגם ביפני הלכה למעשה. ככזאת היא לא יכולה להרשות לעצמה קשת דגמים רחבה מדי,או לייצר דגמים שיימכרו במספרים מועטים (ר' הפסקת ייצור האיבו, למשל). ההתמקדות תהיה בטכנולוגיות ירוקות, וזה בסך הכל אמור להיות ניצול מוצלח של אילוצי תקינה והלך-רוח ירוק. אם הם יצליחו לזלוג עם טכנולוגיית ה-PHEV, שהיא בסך הכל לא זולה ובהתאם עובדת היטב, לדגמים היותר פשוטים וזולים, יכול להיות להם קלף מצוין ביד.

[איתמר]

אז דבר ראשון ולפני שאני מתחיל במגילה, שאפו ענק לכלמוביל. באמת. זה אירוע שלישי שאני משתתף בו מטעמם ורמת ההשקעה שלהם ראוייה להערכה.

 

אלירן רשם בהודעתו הראשונה על סדר התנהלות היום ולכן לא ארחיב על כך. ליאור הולצמן, מנהל מותג מיצובישי בישראל נתן סקירה על החברה ודי הופתעתי לגלות שבסה"כ מיצובישי רכב (שהיא חטיבה אחת מקונצרן גדול הרבה יותר) היא חברה קטנה למדי עם ליין דגמים מצומצם עוד יותר, מה שענה לי על השאלה למה חסרים למיצובישי רכבים מסגמנטים רבים כמו מיניואן, רכב מיני, סופר מיני (כי הספייס סטאר נופלת באמצע) או ג'יפון מדרכות. בנוסף לטריטון החדש (שאגב, למיטב ידיעתי גם ה"האנטר" נקרא כך במקור, ראיתי אותו ב 2005 בתאילנד תחת השם הזה. ההאנטר הוא מיתוג ישראלי בדיוק כמו המגנום) התחזית לשנה הבאה / שנים קרובות מדברת על רכבים נוספים בטכנולוגיות ההיברידיות והגעתו של ה ASX החתיך, מה שלדעתי בעל פוטנציאל להפוך ללהיט מכירות ונכנס בדיוק באחת הנישות הלוהטות והכל-כך חסרות במיצובישי ישראל.

 

אחרי הרצאה מצויינת על טכנולוגיות ה 4X4 של מיצובישי ותדריך בטיחות קצר מעופר מדריך נהיגת השטח יצאנו לרכבים והתיישבתי במושב הרך של הפאג'רו. הנסיעה עד בית ג'אמל התנהלה על מי מנוחות, גם במהירות החוקית וגם מעבר לה, אם כי לתחושתי לא היו מזיקים לפאג'רו עוד כמה סוסים באורווה.

את חלק השטח הטכני של היום צלחו כל הרכבים בקלילות. כמה לחיצות, מהירות נכונה, בחירת קו התקדמות וכמעט ואין מכשול שיעצור את מפלצת השטח החולנית (ועם בעלי הג'ימני הסליחה). לטעמי הפרק הטכני היה קצר למדי ולא כלל הרבה אתגרים, אבל בהחלט נתן להרגיש את יכולות הרכב ואת קדמת הטכנולוגיה שמאפשרת כמעט לכל אחד להיות נהג שטח מדופלם בלי הרבה מאמץ.

 

המעבר לאווטלנדרים קצת ביאס, אני מתחבר יותר למשאיות מאשר ג'יפוני מדרכות מלוקקים. הכניסה והנעת האווטלנדר PHEV מעט מבלבלת, כמו בכל רכב היברידי יש שוני בתיבת ההילוכים וקשה להאמין שהרכב מונע כשלא שומעים כלום ורק נורת ready ירוקה מבשרת לך שאם תעזוב את דוושת הברקס הרכב אשכרה יתחיל לנסוע. ה PHEV מרגיש מצויין, המומנט של המנוע החשמלי מורגש בכל לטיפה של הדוושה והאווטלנדר PHEV מפתח מהירות מרשימה בקלילות. בגלל שאני השתייכתי לקבוצה השנייה, קיבלנו את האווטלנדרים עם סוללה ריקה, מה שהכניס תכופות את מנוע הבנזין לפעולה. בנהיגה נינוחה מנוע הבנזין פועל בסל"ד גבוה אשר אינו תואם את מהירות הרכב, אני בטוח שלא מעט אנשים ימצאו שזה מעצבן בהתחלה. במהירויות גבוהות שאון המנוע מורגש אף יותר, אבל לא משהו שמערכת קול - שהייתה כבוייה אצלי - לא תתגבר עליו. בסה"כ ולדעתי האווטלנדר PHEV הוא רכב פורץ דרך בתחומו, 4X4 שאפשר לקחת לשטח מחד ונותן צריכת דלק של רכב מיני מאידך, זה מה שאלירן מספר לאחר נהיגת מבחן ארוכה. היתרון של הטענה ביתית הופך אותו ל soccer mom אידאלי (שבנינו זה מה שעושים 95% מה SUVים שנמכרים בארץ). אהבתי מאוד.

 

לאחר החלפת רכבים מצאתי עצמי בכיסא הנהג של האווטלנדר 4X4 בנזין. כאן הוא כבר מרגיש הרבה פחות עתידני ויותר מיצובישי קלאסי. המושבים להפתעתי היו נוחים יותר והיה לוח מחוונים רגיל (סורי, לא זוכר עם אם stiometer או בלי). על הכביש המהיר הוא הרגיש לי דומה ל PHEV אבל רק מבחן ארוך יותר יוכל לעמוד על ההבדל בין שניהם. האווטלנדר בנזין משייט בקלילות בכל מהירות שתבקשו וגם התנהגות הכביש הרגישה בטוחה ויציבה. כמו בכל רכב עם גיר רציף צריך להתרגל לרעש המנוע הנוכח בעת בלימות המנוע או בעת האצה חריפה, אך זה לא משהו שפוסל את הרכב או שלא ניתן להתרגל אליו.

 

אם לסכם את היום הזה אני שמח שיצא לי לחוות ולהכיר את הרכבים האלה. האווטלנדר תמיד נתפס בעיני כ SUV בינוני מינוס, סוג של היפופוטם. יום בחברתו גרמו לי להעריך אותו הרבה יותר, וחבילת ה PHEV נותנת ערך מוסף. חתיכת ערך מוסף.

הפאג'רו לא עשה לי את זה יותר מדי. לי זה הרגיש שהוא עושה את הכל בסדר, לא פחות, לא יותר. מי שמבלה איתו את רוב הנסיעות על הכביש או בשטח קל בוודאי יעריך את הנוחות המתקבלת מבנה השלדה הגאוני, מי שמחפש מפלצת שטח חולנית יקנה ג'ימני.

להיט היום היה דווקא ההאנטר, שלא זכיתי לנהוג עליו. פעם הבאה אני מביא את השרשר, האלה והאגרופן, נראה מי יגיד לי לא.

 

אז שוב כלמוביל, שאפו על ההשקעה וההתמדה ביצירת מפגשים משובחים כאלה! נהנתי.

 

איתמר

[Ahbarony]

אוטלנדר. כאן ניתן לראות הבדל בין דגם חשמלי כבד עם מתלים קשיחים לדיזל

[video=youtube_share;KRFpOhO-LIY]

[discoTD5]

גמני השתתפתי ביום העיון של מיצובישי.

גמני רוצה לומר שאפו ליבואן על הקצאת המשאבים המרשימה עבור 'הילדים האלו המופרעים מהאינטרנט'.

 

על ה PHEV כבר כתבתי כל מה שהיה לי לומר. ולצערי נאלצתי גם הפעם להשיב אותו לאנשי כלמוביל, וזה מבאס.

האאוטלנדרים האחרים עליהם נהגנו נחמדים מאוד, מרווחים ומציעים תמורה טובה בטווחי המחירים השונים.

 

הפאג'רו עליו נהגתי הוא רכב שבילים מצויין ומתנהג היטב גם בכביש בהשוואה למתחרים עם שילדות הסולם. לא הייתי בוחר בו עבורי, כמי שמבלה הרבה מזמנו בשטח, ולא בוחל בשום מעלה שנמצא על תוואי המסלול שלי. עם כל החיבה אליו, אני לא רואה סיבה להעדיף אותו על פני המתחרים הישירים.

 

ההאנטר - טוב, כאן אני משוחד. אחד מחבריי שמטייל עימי בשטח נסע בשש השנים האחרונות על האנטר שהוחלף באחד חדש יותר. הוא הציע יכולת שטח מצויינת יחד עם שימושיות מהיותו 'טנדר'. הדגם שבא עם נעילת דיפרנציאל אחורית מקורית - הוא באמת 'אולד סקול' במובן הטוב של המילה, ואני לא מתפלא שהוא התחבב על עכברי כביש.