הערות לגבי נהיגה בגרמניה

[Doc Slow]

נושא שני שלי בנוגע לנסיעה שלי ושל אשתי לגרמניה וצרפת. הנושא העיקרי יפורסם בהרחבה לאחר סופ"ש בלווית תמונות.

 

פתחתי את הנושא לאחר שערכתי מחקר מקדים לפני הנסיעה והיה חסר לי חומר בנוגע לאופי וחוקי הנהיגה בכבישי גרמניה, במיוחד בעברית.

המכונית שנהגנו בה - מרצדס SLK200, הנעה אחורית, מנוע 1.8 טורבו 180 כ"ס, גיר אוטומטי, תאורת קסנון.

מרחק הנסיעה - 2000 ק"מ. המסלול - מינכן - דרום באווריה וטירול - מפלי הריין - אלזס - טיולים בשוורצוולד - חזרה דרך שטוטגראט.

תנאי נהיגה - מחמסין ועד מבול, יום ולילה.

האמור מטה מבוסס בעיקר על חומר שאספתי ברשת וקצת על הניסיון הדל שצברתי. כמובן שטל"ח והאחריות מוטלת על הנהג ללמוד את החוקים ולנהוג בזהירות.

 

תוואי עירוני

כניסה לשטח עירוני מסומנת לרוב עם שלט צהוב ועליו שם העיר וביציאה שלט דומה עם קו אלכסוני עליו.

מהירות נהיגה בעיר - 50 קמ"ש אלא אם מסומן אחרת. מקטעים רבים מסומנים ב-30 קמ"ש. ברחוב משולב יש לנהוג במהירות הליכה.

השילוט והסימונים בגרמניה לא שונים משמעותית מהישראלים, יש להתייחס אליהם כחוק ולא כהמלצה בלבד כמו שקורה לעיתים בישראל.

זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה עוד בטרם החלו לחצות, זכות קדימה להולכי רגל ברחובות משולבים (שילוט בהתאם), יש לשים לב לנתיבי אופניים.

כמו בערים אירופאיות רבות אחרות - לשים לב לחשמליות ולתת להן זכות קדימה.

אין פניה חופשית ימינה ברמזור אלא אם הדבר מסומן במיוחד.

כמו במדינות רבות אחרות - פניה שמאלה ברמזור, אלא אם יש חץ, תהיה מול תנועה מהצד הנגדי.

זכות קדימה בכיכרות כמקובל בישראל.

שלטי חניה מאוד דומים לישראל. לשים לב לסימני חניית נכה על הכביש לפני שחונים. לשים לב במקומות בהם החניה חינם אולם מוגבלת בזמן ולהשתמש בשלט השעון בהתאם.

 

תוואי בין-עירוני (כבישי B)

כעיקרון מהירות מוגבלת ל-100 קמ"ש, אבל יש לשים לב לשילוט וכמובן לתנאי הדרך.

שוליים הם מצרך נדיר בכבישים בגרמניה ואסור לעצור בהם. עצירות עושים רק במקומות מוסדרים לכך ויש להערך בהתאם.

לשים לב למתן זכות קדימה בצמתים. שלט מעוין צהוב אומר שיש זכות קדימה לכביש בו אתה נוהג.

למותר לציין שכיבוד רמזורי מעבר רכבת הם קודש-קודשים בכל העולם. לא רק בגרמניה.

לשים לב לסימונים על הכביש ולשלטים האוסרים על עקיפה. יש מצבים בהם אסור לעקוף גם בקטעים דו-נתיביים.

השילוט והסימונים לא שונים משמעותית מישראל ואלו שכן די ברורים להבנה.

הערה מיוחדת לנהגים ישראלים רבים - יצא לי לנהוג בתנאי מזג אוויר לא טובים ועדיין אף אחד לא הדליק Nebelscheinwerfer (אורות ערפל). זה מאוד לא מקובל בגרמניה, אלא אם יש באמת ערפל כבד.

חלקים רבים מהכבישים ללא תאורה בלילה.

אוטובאהן (כבישי A)

כעיקרון יש מהירות מרבית מומלצת של 130 קמ"ש. יש לשים לב לשילוט - קבוע, זמני ואלקטרוני. רוב מקטעי האוטובאהן הינם עם הגבלת מהירות.

בתנאי מזג אוויר קשים המהירות המרבית מוגבלת ל-110 קמ"ש או בהתאם לסימון.

לא לצפות לכבישי פלא, חלק מהדרכים הינם דו-נתיביים, ללא שוליים ודי מיושנים. חלקים גדולים נמצאים בתיקונים ובתהליכי הרחבה ל-3 נתיבים ואתה נאלץ לנהוג קילומטרים בקטע צר במהירות מוגבלת ל-80 קמ"ש.

בקטעים בשיפוצים לשים לב לסימונים הצהובים על הכביש ולשים לב שלעיתים אסור לשנות נתיב.

יש פקקים (stau) באוטובאהן, הם מאוד לא נחמדים. לשים לב לסימונים אלקטרוניים עיליים. במצבים מסוימים השוליים נפתחים כנתיב.

מאוד לא מקובל לעקוף מימין או להתנחל בשמאל.

לשים לב שלא כולם מאותתים בעקיפה ויש כאלו שיוצאים לעקיפות בחדות, מה לעשות וגם בארזים נפלה שלהבת.

אחרי עקיפה חוזרים לימין.

בגרמניה מצופה מנהג שיעסוק רק בנהיגה. זה נכון שבעתיים על האוטובאהן. שתי ידיים על ההגה, עיניים על הכביש וריכוז מוחלט. אם צריך לנווט ואין לך רכב עם מסך ניווט בלוח השעונים, אז יש להטיל המשימה על היושב לצד הנהג.

חלקים רבים מהכבישים ללא תאורה בלילה. תאורת קסנון מאוד עוזרת.

כאשר בולמים במהירות או נכנסים לאיזור עמוס - מקובל להפעיל הבהוב חירום לסמן לבאים מאחוריך.

אסור לעצור על השוליים! אסור להתקע בלי דלק! מדובר בעבירה חמורה.

יש עצירות מסודרות (מסומנות ב-P) כל כמה קילומטרים, חלקן גם עם שירותים (WC) ושולחנות פיקניק. שימו לב שהחניות האלו לרוב מלאות משאיות והשירותים לא ממש להיט (קרי - הם עלולים להיות מגעילים ברמות).

ביציאה מהאוטובאהן לשים לב לשילוט ולסימונים על הכביש. לעיתים אסור לשנות נתיב לכל אורך הרמפה.

 

נהיגה במהירות גבוהה

בניגוד למיתוס - סטטיסטיקות רשמיות מראות שנהיגה ב-200 קמ"ש או יותר נדירה מאוד על האוטובאהן. למעשה רוב הנהגים לא עוברים את ה-130.

בנהיגה מהירה יש להיות מאוד מרוכזים ולקרוא את התנועה מאה מטרים ויותר קדימה

לשמור מרחק!

נהיגה מהירה מעייפת ושורפת המון דלק.

גם שנוהגים מהר עדיין יש לחזור לימין כשאפשר.

לכבד ולפנות דרך לרכב מהיר ממך שמתקרב מאחור. גם אם אתה נוהג במרצדס יוקרתית ב-180 קמ"ש ומאחוריך מגיחה אופל חבוטה.

 

הערות, תיקונים, תוספות?

[Doc Slow]

אה, תוספת חשובה.

חשוב מאוד להזהר

על האוטובאהן.

[sperial]

כל מה שכתבת כבר נכתב בפורום הרבה פעמים, כולל על ידי. אבל - ריכזת וסידרת את המידע יפה מאד.

ולהוסיף לגבי אירופה בכלל:

1. כל תמרור (שלט צבוע, סימן אלקטרוני, סימן מתחלף, סימן על הכביש) - הוא חוק שעליו מקפידים.

2. מקפידים על נהיגה בנתיב הימני. סטיה ממנו - רק לצורך עקיפה.

3. הקפדה על איתות - כולל ביציאה ממעגלי תנועה.

4. Stau זה לא פקק תנועה. זה עניין הרבה יותר חמור, בדרך כלל אורכו קילומטרים וגורם לעיכוב של שעות. במקרים רבים הסיבה אינה ידועה. אם יש שילוט אלקטרוני הוא מסומן בו (בדומה לסימון מעל נתיבי איילון), אם אין שילוט אלקטרוני ייתלו שלטים מתאימים מהגשר מספר קילומטרים לפני זנב הפקק. אם רואים אותם יש להאט - הפקק יכול להמתין מאחורי העיקול הקרוב! מי שמצטרף לפקק מפעיל את רביעיית פנסי האזהרה, ומכבה אותם כאשר מישהו מצטרף מאחוריו.

5. שוליים הם דבר לא מקובל באירופה. למעט כבישים מהירים רוחבם בד"כ לא יותר מ-10-20 ס"מ, והם מאכלסים רוכבי אופניים. יתרון עצום של מע"צ על פני כל רשות כבישים אירופית.

6. המעויין הצהוב (במסגרת לבנה) המסמן זכות קדימה הוא תמרור ותיק מאד. הוא מופיע גם בלוח התמרורים הישראלי מס' 309, ביטול בתמרור 310. באירופה אם אינו מוצב - זכות קדימה לרכב הבא מימין, גם אם מדובר בכביש משני. יש מדינות שבהן השילוט גרוע, ויש צורך להיות ערניים מאד לעניין זכות הקדימה לבאים מימין.

7. העבירות החמורות ביותר באוטובאהן הן עקיפה מימין, אי שמירת מרחק והתנחלות בנתיב אמצעי\שמאלי. עבירות אלה נאכפות באדיקות.

8. מצטרף בחום להמלצתו של פות"ש להשאיר את הניווט ל"עוזר הנהג". אני נוקט בשיטה כבר מספר שנים, בהחלט מועילה לריכוז בכביש. לא לשכוח שבנהיגה במדינה זרה צריך להתמודד עם כביש לא מוכר, חוקים קצת שונים מאלה שלנו, תנאי תאורה ומזג אויר שונים ונהים עם התנהגות אחרת, צריך להתרכז בנהיגה ולהשאיר כל עניין אחר עד החניה.

[Doc Slow]

אכן המידע קיים, אבל היה די מפוזר ולוקח זמן להגיע אליו. לכן החלטתי לרשום כמה שיותר כללים בצורה מרוכזת.

 

זכות קדימה לרכב הבא מימין, גם אם מדובר בכביש משני.

מדובר אכן בחוק אירופאי עתיק, אבל זוהי למעשה אות מתה בספר החוקים משום שב-99.9% מהמקרים ימצא מעוין צהוב בתחילה של כל כביש ראשי ו/או שלט "תן זכות קדימה" או "עצור" בכביש המשני המשתלב.

 

Stau - מילולית זה פקק או סתימה (וכמו jam באנגלית - גם ריבה). הכוונה לפקק "עומד" שעשוי לתקוע אותך החל ממספר דקות ועד מספר שעות. אין הגדת זמן מינימלית.

 

יתרון עצום של מע"צ על פני כל רשות כבישים אירופית.

מלבד העומס הבלתי נסבל, כבישי ישראל לא נופלים מרוב כבישי אירופה. למעשה לא חסרים קטעי כביש ישראלים ברמה של מיטב האוטוסטרדות.

 

עוד סיבה שחזרתי על הדברים הקשורים לאוטובאהן הוא מספר נושאים שנפתחו על ידי נהגים צעירים (בני פחות מ-20) לגבי שכירת רכב ונהיגה בגרמניה. הקסם של הכביש הפתוח והלא מוגבל והכבישים ההרריים המפותלים אכן מפתה בעיני הצעיר הישראלי התקוע בפקקים, כבישים מוגבלים ומאות מצלמות מהירות.

 

העניין הוא שהכביש הגרמני הינו ממש לא מגרש משחקים. "התגרזנות" בכבישי A היא ממש לא לעניין ונהיגה מנהלתית ב-200 קמ"ש היא חוויה לא מדהימה. כבישי B מפותלים ומלהיבים יש למכביר, אבל הם מאוד צרים, עם שטחים מתים בכל סיבוב, רכבים איטיים ואפילו טרקטורים ב-20 קמ"ש ושיירות רוכבי אופניים, תוסיף לזה מזג אוויר הפכפך ומדובר בחוויה לא מזמינה לישראלי בן 19 נלהב וחסר ניסיון בגולף שכורה.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2014 על ידי Doc Slow

[sperial]

נדמה לי שאתה מבלבל - כבישי B הם בדרך כלל כבישים דו מסלוליים, דומים לכבישים מהיריפ אולם לא עומדים בכל התקנים, לעתים יש בהם מעט צמתים ללא הפרדה מפלסית. יש כבישים יותר צרים - כמו כבישי ההרים שציינת. בגרמניה מצויינים בשילוט צהוב עם כיתוב בשחור (בניגוד ללבן על גבי כחול באוטובאהנים). ממוספרים עם אותיות כגון L או S וכמה ספרות. כבישים אלה מהנים מאד לנהיגה לא ככבישים אלא כיון שהם עוברים הרבה פעמים בנופים שאינינו רגילים להם - יערות עבותים, שדות רחבי ידיים או בקרבת נהרות.

אישית איני נהנה מהנהיגה בחו"ל, מבחינתי מדובר בעבודה קשה, בזמן שהמשפחה נהנית מהנוף (או שלא, כאשר הילדים היו צעירים הם היו שקועים במשחקים שלהם ובמריבות ביניהם, היו טיולים שבהם בחור בן 11-12 גילה רק ביום האחרון שיש דברים מעניינים מעבר לחלון הרכב). ובכל זאת איני מוותר על הנהיגה העצמית, כיון שהיא מאפשרת לי להגיע בנוחיות לאתרים שקשה להגיע אליהם בתח"צ.

[Doc Slow]

כבישי B יש מכל מיני סוגים. כמו בישראל.

אחד הכבישים הידועים והיפים ביער השחור הוא ה-500, רובו חד-נתיבי אולם מדי פעם הוא נפתח לשני נתיבים בכיוון אחד (ללא גדר הפרדה).

בגרמניה, כמו במדינות רבות אחרות - הרבה כבישי B עוברים דרך עיירות וכפרים ואז כמובן יש להפחית ל-50 קמ"ש ולעיתים אף ל-30.

כאמור - יש הרבה סוגים, כמו בישראל.

 

כפי שציינת, ההנאה הגדולה בכבישים הצדדיים יותר זה הנוף המהמם.

ונהיגה בחו"ל היא אכן מעייפת יותר מאשר בישראל, לכן אני מעדיף מכוניות נוחות ומאובזרות. מערכת ניווט מובנת מאוד-מאוד עוזרת, כנ"ל מושבים מפנקים, בידוד טוב מרעשים וזעזועים ומערכת בקרת אקלים אפקטיבית.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2014 על ידי Doc Slow

[יבגניפ]

מאוד חשוב ומומלץ לשים לב לסימון של כניסה לעיר. קיבלתי דו"ח שם פעם, כי לא הייתי מודע לכך שכניסה לעיר מחייבת הורדת מהירות אוטומטית ל50.

השירותים דווקא היו בסדר, לדעתי, בתחנות דלק מסודרות, בתוך הגרסאות הגרמניות ל-yellow.

נתיבי ההשתלבות שם (נראה לי בכל מקום בו הייתי באירופה) הם מאד קצרים. עם זאת, לרב הנהגים מאפשרים להשתלב בכך שמאיטים או זזים שמאלה

[sperial]

נתיבי ההשתלבות אים קצרים, ומה שיותר חשוב - הם שומרים על רוחבם לכל אורכם, ומסתיימים בצורה ברורה (כמו סיום של מפרץ חניה) - בניגוד לנתיבים ההולכים וצרים עם סיום לא מוגדר המקובלים בארץ.

לגבי אורך הנתיבים - בכישים המודרניים בארץ אורכם מספק אבל בכבישים ישנים הוא קצר להדהים. נסה פעם את מחלף עתלית או מחלף זכרון עם נתיבי האצה של 10-20 מ'. בגרמניה מדובר במאות מטרים ויותר.

 

לגבי תמרורי הכניסה לשטח בנוי - במרבית המדינות בארופה בהן נהגתי מקובל השלט הקטן עם שם הישוב (בגרמניה צהוב עם כיתוב שחור, במדינות אחרות כחול עם כיתוב לבן) ויציאה מהשטח הבנוי תמרור דומה הנחצה על ידי קו אלכסוני, בדרך כלל אדום. התמרור המקובל בארץ ייחודי, והמקום היחיד בו נתקלתי בסימון דומה הוא בפינלנד, שם יש שלט מלבני די גדול עם רקע צהוב וקו אופק של יישוב (כמה בניינים ומגדל כנסיה) בשחור. כמובן שבין שלטי כניסה ויציאה של שטח בנוי חלים כללי הנהיגה בשטח כזה, ויש להיות ערניים לכך.

עריכה אחרונה ב-25 ליולי, 2014 על ידי sperial

[dorsht]

חזרתי מגרמניה לפני 3 שבועות בערך, ממה שראיתי באוטובהאן כנוסע וכנהג - הרבה נוסעים מעבר ל130 קמ"ש. זו המהירות המומלצת.

יש קטעים בשיפוץ - לא מעט.

מה שכן - יש שמירה על הימין, וההתנהלות מאוד מסודרת באוטובהאן, זאת בניגוד לכביש 6 למשל שכל נהג בו יותר גרוע מהשני, ובעיקר נהגי המשאיות והאוטובוסים - חסרי ההתחשבות, בהם לא תתקלו כמעט בגרמניה.

 

הקטעים בשיפוץ מעצבנים, ויש מקומות שנתקלתי במהירות של 60 קמ"ש, אך יש לציין לטובה שההורדה היא בשלבים - יש תמרור של 100 קמ"ש, אחר כך של 80 קמ"ש, לא פתאום תמרור של 60 קמ"ש בבום.

[phpclub]

נהיגה במהירות גבוהה

בניגוד למיתוס - סטטיסטיקות רשמיות מראות שנהיגה ב-200 קמ"ש או יותר נדירה מאוד על האוטובאהן. למעשה רוב הנהגים לא עוברים את ה-130.

 

אני נאלץ שלא להסכים עם זה, רוב האוטובאן (כמובן בקטעים הלא מוגבלים) נסעתי אני קבוע סביב ה 160-170 ואשתי סביב ה 150 קבוע, מיותר לציין שעקפו אותנו והשאירו לנו שובל אבק ולא מדובר לא באחד ולא בשניים, הרבה נוסעים שם מהר.

 

לגבי ה "עבודה הקשה" של הנהיגה שגם sperial ציין זאת כמה וכמה פעמים (גם בשרשורים שלי), אני לא מסכים לחלוטין, נסעתי שעות רבות במהלך הטיול וזה לא הזיז לי כהוא זה, למעט הקטעים האיטיים בין הכפרים שיכולים לשגע פיל, נהנתי מאוד ורק רציתי עוד, לא הצלחתי להבין (וגם אשתי לא) למה אנשי הפורום טוענים שזאת עבודה קשה, ועוד נהגנו ברכב ידני.

אני מניח שזה מאוד אינדיבידואלי ולכן כל אחד צריך להכיר את עצמו ואת המגבלות שלו, הכללה כאן לדעתי לא מתאימה.

 

מלבד זה, כל הכבוד על ההשקעה!

[ch2856]

לגזור ולשמור. תודה רבה על ההשקעה.

[Doc Slow]

מהירות ממוצעת שנמדדה באוטובאהן ליד ברלין היא כ-130 קמ"ש. בכבישים שנסעתי בהם היו יותר משאיות וקראוונים שנסעו כמובן לאט וכן תיירים מצרפת וארצות השפלה שלרוב גם לא עוברים את ה-130 קמ"ש (המהירות המרבית אצלם).

במקטעים שנהגתי בהם מהר (180 או יותר) עקפו אותי רק פעמים ספורות ולא במהירות יחסית גבוה במיוחד. ראיתי אולי שתי מכוניות שנסעו מהר מ-200.

גם לא היו חסרים מקטעים בהם נסעתי ב-150 קמ"ש "בלבד" והייתי מאוד בודד על הכביש, כולם נותרו הרחק מאחור.

זה כנראה תלוי באיזור הגאוגרפי, בעונה, במצג האוויר וכו'.

אין ספק שנוהגים מהר בגרמניה, והאוטובאהנים במקטעים הלא מוגבלים הם הכבישים המהירים בעולם. כנראה ציפיתי לראות יותר פורשה דוהרות ב-250 והתבדתי...

 

לציין שאם היה לי יותר זמן לטייל הייתי מוותר על אוטובאהנים בכלל ונוסע רק בדרכים כפריות, למרות הגבלות המהירות ההזויות לעיתים והטרקטורים (שהם תקלה נוראית - נוסעים לאט מאוד ובלתי אפשרי לעקוף אותם). סגרתי פעם אחת 200 קמ"ש עם גג פתוח על כביש A5 בשביל לשים V על החוויה (הרועשת), אבל מעבר לזה מבחינתי כבישי ה-A היו פשוט אמצעי להגיע מהר ממקום למקום.

 

עייפות בנהיגה בחו"ל תלויה בפקטורים רבים. תלוי כמה אנרגיה מוציאים על פעילויות אחרות ובמספר הילדים במושב האחורי. זה גם תלוי כמה אתה נהנה מנהיגה בכלל.

אני לדוגמא יכול לנהוג מאות ק"מ רצופים בדרכים נופיות בלי להתעייף, אבל מוצא עצמי מותש במהירות דווקא בדרכים המהירות. גיר ידני עשוי להוסיף עניין לנהיגה ולאו דווקא להגביר עייפות.

 

מה שכן - יש שמירה על הימין, וההתנהלות מאוד מסודרת באוטובהאן, זאת בניגוד לכביש 6 למשל שכל נהג בו יותר גרוע מהשני, ובעיקר נהגי המשאיות והאוטובוסים - חסרי ההתחשבות, בהם לא תתקלו כמעט בגרמניה.

זה בעיקר עניין של אכיפה. כביש 6 בהחלט יכול להיות כביש ללא הגבלה מבחינת האיכות שלו. אבל זה דורש אכיפה של איסור התנחלות בשמאל, איסור עקיפה מימין, אכיפת הגבלת מהירות ל-100 קמ"ש לרכבים כבדים או רכבים גוררים ואכיפת איסור נסיעה שלהם בנתיב השמאלי ביותר.

עריכה אחרונה ב-26 ליולי, 2014 על ידי Doc Slow

[sapancool]

"

כמו במדינות רבות אחרות - פניה שמאלה ברמזור, אלא אם יש חץ, תהיה מול תנועה מהצד הנגדי.

"

אתה יכול לפרט על זה, לא הבנתי.

עריכה אחרונה ב-26 ליולי, 2014 על ידי sapancool

[mystopp]

כשיש לך ירוק לפניה שמאלה, סיכוי סביר שלתנועה מהכיוון אליו אתה פונה יש ירוק לנסוע ישר, לכן צריך להיות ערני. החוק הנ"ל מיושם גם בסלובניה וקרואטיה.

[יבגניפ]

וגם בארה"ב, לפחות איפה שלי יצא לבקר, ולדעתי גם בשוודיה (אבל אולי אני כבר לא זוכר נכון).

 

חייב להגיד שבמקומות שהייתי בהם בגרמניה לא הרגשתי חריג ב-150 קמש. במפורש לא הייתי הכי איטי, אך גם לא הכי מהיר. כנראה שזה יותר נכון לגבי איזור בוואריה, שבאפן כללי הרגיש לי יותר עשיר (ולכן גם עם יותר רכבי ספורט או סתם רכבים מאוד חזקם) מאשר אזור ברלין או אזור הגבול עם דנמרק.