תרבות נהיגה? זה אפשרי!

[אנלוגי]

חזרתי משבוע באיטליה, שבוע של הרבה נהיגה והרהורים. אמנם הרכב הנבחר (לא על ידי) רחוק מלהיות מכונת נהיגה (פורד C-Max דיזל ידנית), אבל דווקא זה מחזק את מה שאני הולך לכתוב.

 

מהר מאוד הבנתי שאני בגן עדן מוטורי. לא מבחינת המכוניות, אלא מבחינת הנהגים. שילוב מופלא של כבוד הדדי, המון הגיון וטמפרמנט. כביש מהיר הוא תענוג אמיתי - כל אחד בנתיב המתאים לו. משלימים עקיפה וישר חוזרים ימינה. לא מהבהבים, לא מצפצפים, כן נצמדים בשמאלי (טמפרמנט אמרנו?). מאותתים, מכבדים את האיתות של האחר. משאיות בימין בשורה ארוכה, עקיפות רק כשלא מעכבות תנועה.

מתקרבים לעבודות בכביש, נתיב אחד נסגר. כולם מתרכזים לנתיב הפנוי הרבה לפני המחסום עצמו, נותנים אחד לשני להשתלב תוך כדי תנועה מתמדת. אין כמעט עמידה, יש תנועה איטית.

 

כבישים בעלי נתיב אחד לכל כיוון, מפותלים וצרים - הם נוהגים מהר. מאוד מהר. תענוג לראות. גם מגזרים שאצלנו נחשבים מפגעים מוטוריים שומרים על קצב גבוה. לצערי (סתם, אני הולך להיות דוד) אחת משותפותי לטיול הייתה אישה הריונית, כך שאצלי הנהיגה הייתה בכיוון של מינימום טלטולים ומקסימום נוחות וזרימה. דווקא חוויה נחמדה, אתגר רציני בהתחשב בכבישים. בשתי עצירות שירותים (אוהו כמה היו כאלה...) בכבישים הרריים מופלאים לא עמדתי בפיתוי, השארתי את הנשים בתחנת הדלק וחזרתי לסשן נמרץ יותר. נבלות הפורד האלה, אפילו במוביל נוסעים חסר יומרות הם דחפו אחלה שלדה, אם כי ממש לא מספיק כוח. ניחא, בשביל הצרכים שלי זה הספיק.

גם במצבי העגום כמפגע תעבורתי, סה"כ עיכבתי משאיות לפעמים, לא נתקלתי אפילו פעם אחת בגסות מצד הנהגים. עקיפות בקו לבן? בהחלט! אבל אף פעם לא תוך כדי סיכון שאר משתמשי הדרך.

 

בתוך העיר יש קצת יותר לחץ, אבל שוב - בלי צפצופים ובלי גסות. שומרים על הנתיב, מאותתים ובכלל משדרים רושם של מקצוענים. ומקצועניות. עצרת ע"מ לחנות במקביל? יחכו בסבלנות. לא תמרנת נכון ואתה צריך עוד ניסיון? יעקפו תוך כדי קללות. צודקים, רוצה לנהוג תלמד לחנות.

בפניות מרומזרות שמאלה הרבה פעמים יש גם לתנועה ממול אור ירוק. הפניה שמאלה צריכה להיעשות תוך מתן זכות קדימה. עובד מצויין.

 

לאחד כמוני, ובטח לרוב הקוראים כאן, נהגים "מתקדמים" שמבינים תנועה ומנסים תמיד לנהוג חלק ונכון זו רק תזכורת לכך שאנחנו צודקים. אפשר אחרת. צריך אחרת. איך מביאים את השינוי? אין לי מושג. ממשיכים להטיף לכל מי שמוכן לשמוע. אולי שולחים את הנוער לאיטליה ללמוד נהיגה.

 

בקיצור, וזה באמת בקיצור כי אני יכול לכתוב עוד המון, אנחנו שנות אור מאחור. היום, כמה שעות אחרי שנחתתי, הייתי צריך לנסוע לירושלים. אין הפכים מוטוריים גדולים יותר מירושלים (וכביש 1) ואיטליה. נשאר לי רק להתגעגע.

[yulianx]

גם אני השבוע חזרתי מאיטליה,מי יודע אולי היינו על אוטו מטוס? (יום חמישי)

גם אני שמתי לב לתרבות הכול כך שונה,במיוחד בחניה,אנשים מחנים את הרכב בין פסי הסימון,ואז מתקנים את עצמם כדי לחנות ישר ולא חצי רכב על הקו הסימון,איפה יש את זה אצלנו?

 

ושלא לדבר על הטעם המצוין שלהם,דיזל,סטיישן וידני,כול כך לקנאות.

[ניקו פ.]

דבר ראשון שמח שנהנת, זה הכי חשוב.

 

עקיפות בקו לבן? בהחלט! אבל אף פעם לא תוך כדי סיכון שאר משתמשי הדרך. .

קשה לקבל את המשפט הזה. אני אומנם לא מכיר את הכבישים בהם נסעת, אבל לרוב קוים לבנים נמצאים שם מסיבה מוצדקת.

 

 

עצרת ע"מ לחנות במקביל? יחכו בסבלנות. לא תמרנת נכון ואתה צריך עוד ניסיון? יעקפו תוך כדי קללות. צודקים, רוצה לנהוג תלמד לחנות.

+1

[חן ג.]

איטליה היא בערך המדינה שאני הכי אוהב בעולם.

 

אבל, השאלה היא היכן היית באיטליה. חלקיה הצפוניים של איטליה הם מבחינה הסטורית ותרבותית - חלק מאוסטריה, וגם תרבות הנהיגה בהתאם (וגם איכות התשתיות!) וזה גם, לצערם של חובבי איטליה המושבעים יש לציין, המקום שאליו מגיעים רוב התיירים.

 

רד קצת דרומה מרומא לכיוון נאפולי, ותגלה משהו קצת שונה - את איטליה האמתית. כאן גם כן לא חוסמים את הנתיב השמאלי, אבל רק מפחד ממה שיעשו לנהג שיתפוס את השמאלי. רמת הנהיגה גורמת לנהיגה של בני הדודים בדרום להיראות מתונה.

 

אני מדבר על אי-שמירת מרחק עד כדי שניים-שלושה מטרים במהירויות תלת-ספרתיות, נסיעה זה לצד זה במרחקים אפסיים - שלושה רכבים לרוחב שני נתיבים; עקיפה על קו לבן כשהנתיב הנגדי תפוס והרכב ממול נאלץ לרדת לשוליים, מעבר חופשי ברמזורים אדומים, פניות פרסה על פני כבישים בינעירוניים, נסיעה בפיתולים במהירויות לא סבירות גם עבור נהג מירוצים ומה לא.

 

תגידו שזה נעשה מתוך מודעות, תגידו שיש "הבנה בכביש" לא משנה מה - אני לא קונה את זה. ומסתבר שגם הקטל בדרכים לא קונה את זה כי המצב באיטליה הרבה יותר גרוע מישראל וכדי לסבר את האוזן גם במצרים המצב טוב יותר מאשר באיטליה.

 

ובכלל, אני חושב שתרבות נהיגה זה קצת "Over rated" (סלח לי על הלועזית). רוב העבירות המסוכנות באמת הן כאלה שאין להן שום השפעה על ה"תרבותיות" בכביש: נהיגה במצב של חוסר שליטה ברכב (עייפות, אלכוהול וכדומה), אי-שמירת מרחק, עצירה בשולי דרך בינעירונית, הסחות דעת וכדומה. אלו עברות שלא "מרגישים" בהם בכביש (בניגוד, למשל, לנהג שחותך אותנו ברמזור או חוסם לנו את השמאל) אבל הם הרבה יותר מסוכנים.

 

אני גם חושב שסיפורים על כמה תרבות הנהיגה בארצות ניכר היא נפלאה דווקא לא כל כך תורמים אלא רק מייאשים את הנהגים כאן. לפעמים צריך גם לסייג את הדברים ולהראות את תרבות הנהיגה בחו"ל בגנותה כדי לעודד קצת את האנשים.

[שביט]

אבל לרוב קוים לבנים נמצאים שם מסיבה מוצדקת.

נכון, לרוב. ישנם מקרים שהכביש ישר "ושטוח", שדה הראייה רחוק ואתה לא מבין למה אי אפשר לעקוף.

 

לדעתי אין תרבות נהיגה נכונה בגלל שהנהגים מתחלקים לשתי קבוצות:

כאלה שחושבים שהם נוהגים מצויין, יש להם אגו מאוד גבוה ואי אפשר להסביר להם למה ואיפה הם טועים (לצערינו הם גם בולטים כאן בפורום)

כאלה שנהיגה בשבילם זה דבר טריוויאלי מאוד, זה לא מעניין אותם אם הם נוהגים נכון או לא, והם משקיעים בנהיגה תשומת לב זהה לתשומת הלב שאני מקדיש להעברת ערוץ בשלט.

 

בסוף אוקטובר אני באיזור טוסקנה-ונטו, לשבוע, עם פוקוס ידנית. יהיה שמח

[sperial]

בפניות מרומזרות שמאלה הרבה פעמים יש גם לתנועה ממול אור ירוק. הפניה שמאלה צריכה להיעשות תוך מתן זכות קדימה. עובד מצויין.

 

 

קל מאוד לזהות רמזורים אלה" העדשה הירוקה עגולה. אם יש בעדשה חץ הרמזור ממול יהיה אדום.

 

ד"א - באיטליה נתקלתי באחד הדברים המוזרים בותר בתחום הרמזור: צומת גדול בכניסה לעיר, הרמזורים מוצבים רק בכיוון היציאה מהעיר ומסעיף אחד. הנכנסים לעיר רואים רק את הגב של הרמזורים.

 

אני גם חושב שסיפורים על כמה תרבות הנהיגה בארצות ניכר היא נפלאה דווקא לא כל כך תורמים אלא רק מייאשים את הנהגים כאן. לפעמים צריך גם לסייג את הדברים ולהראות את תרבות הנהיגה בחו"ל בגנותה כדי לעודד קצת את האנשים.

 

עקרונית אני מסכים אתך, אבל בכל זאת אין דרך להשוות את הכבוד שנהגים אירופיים נותנים זה לזה וגם לחוק, עם נטיה לשיפור ככל שמצפינים ביבשת. זה מתבטא בהמתנה סבלנית בפקקים, ב"ריץ'-רץ'" המאפשר השתלבות בצמתים עמוסים וכמובן בשיירה על נהיגה בימין. מאידך - בנהיגה בגרמניה נתקלתי הרבה מאוד בסטיות מנתיב ללא איתות ואפילו בעקיפות די מטורפות על קו הפרדה רצוף.

 

א-פרופו השרשור המקביל על ירידה מהארץ - הדבר נכון לא רק לנהיגה. בארץ אנחנו מאוד ביקורתיים על השלטונות ועל השחיתות, אבל כאשר קוראים מה קורה במדינות מערביות אחרות, במיוחד בארה"ב - השחיתות אצלנו פשוט זעירה. לא שאני מצדיק ולו שחץ של שחיתות, אבל לא בכדי המדד שעליו קוראים פעם בשנה הוא "מדד תפיסת השחיתות" - אין דרך למדוד שחיתות, כמו שאין דרך למדוד שוק שחור - הכל נעשה על ידי תחושוס סוביקטיביות ואומדנים. ולישראלי הממוצע יש נטיה חזקה מאד להלקאה עצמית בעניינים אלה.

[Apple]

באיטליה התרבות לא משהו משהו(לפחות לא ברומא ודרומה).

בשוויץ אהבתי את סגנון הנהיגה(למרות שאין כמו האקשן הישראלי )

[יבגניפ]

באיטליה לא הייתי ולא נהגתי, אבל כן נהגתי בדי הרבה מדינות אחרות במערב אירופה (אפילו באירלנד, שם נוהגים הפוך, מה שמקשה עוד יותר על התייר הממוצע).

אין ספק שיש לנו המון מה ללמוד מהאירופאים בכל מה שקשור לתרבות נהיגה. אני לא יודע אם זה בא לידי ביטוי בסופו של דבר בכמות יותר קטנה של נפגעים בתאונות דרכים או לא, אני יודע שבכל מקום שבו נהגתי, אנשים הבינו שהם לא לבד על הכביש והתנהגו בהתאם, וזה מבחינתי עשה את כל ההבדל.

sperial כתב על תחושות של אנשים. לדעתי התחושה מס' אחת של חלק מאוד גדול מהאזרחים כאן זה שאסור להם לצאת פראיירים בכל מחיר. בגלל זה כל מי שמגיע לרמזור לעולם יעבור נתיב אחד שמאלה, אם יש לפחות רכב אחד לפניו, בגלל זה ככ הרבה אנשים דוהרים שמאלה בכבישים הבינעירוניים, בגלל זה קרה לי כבר כמה מאות פעמים שאותתי כדי לעבור נתיב והנהג בנתיב אליו רציתי לעבור פשוט האיץ (כדי שלא יהיה עוד רכב לפניו).

מעבר לזה כמובן יש הרבה התעלמות מנורמות מקובלות אחרות בעולם, כמו איתות במעבר בין נתיבים, אבל תכלס ראיתי גם אנשים בדנמרק לא מאותתים וזה לא הפריע לי, כי הם כן הקפידו על מרווחים הגיונים בינם לבין רכבים אחרים ולא עברו נתיב בחלקיק שניה האחרון שהיו צריכים, כדי להרוויח עוד איזה שנייה בדרך הביתה.

מבחינתי כל פעם שאני חוזר לארץ אחרי טיסה לחול, זה הדבר הכי מייאש שיש כאן. אחרי שבוע של נסיעות רגועות באוטובאנים, להתקל פתאום במישהו שחותך 4 נתיבים בכביש 5, כי רק ממש בשניה האחרונה הוא נזכר שהוא צריך בכלל לכיוון אחר, זה מדכא. לצערי לא חושב שיש לנו עתיד בנושא הזה, אולי כי מלמדים כאן פחות טוב מלכתחילה ואולי כי אנשים יותר מדי מוכנים לרמוס זה את זה בשביל כל דבר (ובין היתר גם בשביל עוד שניה שיחסכו בכביש). זה בטח לא ישתנה כל עוד מי שאמור להוביל את תרבות הנהיגה באופן רשמי זה מתנ"א ועמותת "אור ירוק", שנדמה שהמשתייכים אליה מאמינים בלהט כמעט דתי שנסיעה איטית היא הפתרון לכל הבעיות בכבישים.

[Apple]

עד לפני כמה זמן הדבר הכי מייאש היה להיכנס לאוטו העגלה שלי לעומת הרכבים שנהגתי בהם בחו"ל.

וגם לשמש הנוראית הזו.

[sperial]

נהגתי בדי הרבה מדינות אחרות במערב אירופה (אפילו באירלנד, שם נוהגים הפוך, מה שמקשה עוד יותר על התייר הממוצע).

 

השבוע הייתי בסיטואציה שבה הרגשתי שאני נוהג באנגליה (או אירלנד, לצורך העניין): נסעתי בכביש 22 ממחלף קרית אתא דרומה. כביש תלת נתיבי, מוגדר ככביש מהיר עם הגבלת מהירות 100 קמ"ש. בנתיב השמאלי ביותר קורולה במהירות כ-80 קמ"ש. מימינה מאזדה במהירות 90 קמ"ש. הנתיב הימני פנוי לחלוטין (לסבר את האוזן - עברתי לנתיב השמאלי, ולאחר שני פלאשים הקורולה נאותה לעבור לנתיב האמצעי ולאפשר לי לעקוף משמאל).

[יבגניפ]

השבוע הייתי בסיטואציה שבה הרגשתי שאני נוהג באנגליה (או אירלנד, לצורך העניין): נסעתי בכביש 22 ממחלף קרית אתא דרומה. כביש תלת נתיבי, מוגדר ככביש מהיר עם הגבלת מהירות 100 קמ"ש. בנתיב השמאלי ביותר קורולה במהירות כ-80 קמ"ש. מימינה מאזדה במהירות 90 קמ"ש. הנתיב הימני פנוי לחלוטין (לסבר את האוזן - עברתי לנתיב השמאלי, ולאחר שני פלאשים הקורולה נאותה לעבור לנתיב האמצעי ולאפשר לי לעקוף משמאל).

 

כן, זה קרה לי גם היום בגהה.

אתה יודע איפה זה הכי מייאש? היתה תקופה בה נסעתי כל יום את איילון דרום בבוקר וצפון בערב. בשלב מסויים קלטתי שככל שאני נמצא בנתיב ימני יותר, אני מתקדם מהר יותר. כ"כ הרבה אנשים חושבים, משום מה, שהנתיב השמאלי זה כמו ג'וקר בפוקר ומאפשר לך לעשות מה שאתה רוצה.

[Shay_u]

באיטליה התרבות לא משהו משהו(לפחות לא ברומא ודרומה).

בשוויץ אהבתי את סגנון הנהיגה(למרות שאין כמו האקשן הישראלי )

 

באיטליה גם שונה מכאן- אבל גם שם לא חסר נהגים חסרי סבלנות (כמו שכותב השרשור אומר בעצמו). את תרבות הנהיגה המושלמת תוכל למצוא בשוויץ- בעשרת ימי הטיול לא שמעתי צפירה אחת של מכונית, והייתי בהרבה כבישים. שוויץ כמובן מחולקת לשלושה חלקים, החלק הגרמני, החלק הצרפתי והחלק האיטלקי. כל חלק מיוחד בפני עצמו בזה אין ספק, אבל בהתנהגות המקומית ותרבות הנהיגה, כשהגענו לחלק האיטלקי (וכאמור כולם שם איטלקים) הרגשנו ממש בבית. אנשים שם משוגעים על הכביש, כאילו ברגע השתנתה כל התרבות שבה מתגאה שוייץ.

[אנלוגי]

גם אני לא אוהב שרשורי בכיינות עצמיים. פשוט רציתי לשתף. מה לעשות, נהניתי. כבר כמה שנים טובות שלא נהגתי בחו"ל, ובתור אחד שמאוד אוהב לנהוג אבל גם לנתח תנועה ותחבורה היה לי מאוד מעניין.

 

לשואלים, אכן טיילתי מצפון איטליה עד למרכזה וחזרה צפונה. לא שמתי לב להתדרדרות הנהיגה עם ההדרמה. ברור שלא תמיד הכל ורוד, והכללות תמיד יכילו גם סטיות תקן, אבל למיטב התרשמותי באופן די גורף מדובר על תנועה שזזה בצורה יעילה ובטוחה יותר ממה שאני מכיר בארץ.

 

YulianX - אם חזרת בטיסת אלעל ממילנו ביום חמישי אז כנראה היינו על אותו מטוס. ואם אכן זה היה המצב, אולי תוכל לעזור לי להשיג את הטלפון של הדיילת הג'ינג'ית ?

[sperial]

נהגתי רק בחלק הגרמני של שוייץ, לא באחרים. צייתנות מוחלטת לחוק. אבל מאידך - אכיפה דראקונית. מצלמות מהירות עם טולרנס של 3-4 קמ"ש, מצלמות רמזור בכל צומת (כמעט) - ובניגוד למדינות אחרות - כמעט ללא אזהרה, ואף מוסוות היטב. והאכיפה בלתי מתפשרת - קנסות מדורגים שמתחילים בקטן אבל בסטיות מהמהירות המותרת שאצלנו מסתכמות ב-250 ש"ח אצלם כבר מדובר בהזמנה לדין.

מצד שני - נדמה לי שבשבוע ואיזה 1500-2000 ק"מ של נהיגה באוטובאהנים השויצריים לא נתקלתי בניידת משטרה. בודאי לא יותר מפעם אחת. רק באכיפה אלקטרונית והרבה חינוך לכיבוד החוק והזולת.

ומעבר לכך - השויצרים רודפים את העבריינים על פני כל הגלובוס, אתה יכול להחליף מקום מגורים ב-3 מדינות בחצי שנה - ועדיין הודעת הקנס תגיע אליך.

[yulianx]

מה שאומרים פה נכון,לנו הראו סירטון על ההבדל בנהיגה באיטליה לאירופה,מה אומר להם הסירטון הזה מראה את איטליה כמו ישראל,המדריכה הסבירה שבאמת בצפון יותר רגועים.

אז טסנו בטיסות שונות .

מה שכן הנהגים שם לא ממש אוהבים לתת להולכי רגל לעבור.