Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם, הרי אפשר להגיב גם בלי, וממש לא בא לנו להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

Wiking

מוסך רון - מוסך לפולקסוואגן, אאודי, סקודה וסיאט בתל-אביב - חוות דעת גולשים

Recommended Posts

מחזק המלצה קודמת שלי למוסך רון.

הגעתי אליו בשישי בבוקר עם נורת ESP וEPC דלוקות , תוך 5 דקות וחיבור סקנר קצרצר אימת שהבעיה היא מה שהוא חשב , תוך חצי שעה ומחיר הוגן לגמרי הייתי כבר עם התקלה מתוקנת אחרי תשלום ועם רכב תקין.

 

שירות מעולה , מהיר , עם חיוך ומקצועי.

 

(התקלה למי שתהה - קצר בבית פנס אחורי - החלפנו כבר את שניהם + יוניט בלימה בדוושה שגם נוהג לכשול מדי פעם - ועולה 75 ש"ח)

 

ליביו


If living is for learning

Then dying is forgetting

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

הרכב המדובר אופל אסטרה G מנוע 1600 בנזין.

שבוע שעבר היו לי רעשים מאוד חזקים מאיזור הרצועות , לאחר מכן זה התחלף לתקתוקים ורעידות ברצועות. בנוסף היו לי ריצודים בתאורה הפנימית של הרכב.

לאחר מיליון ואחת המלצות שקראתי על מוסך רון, החלטתי לפנות אליו למרות שVAG זה התחום שהוא מתמחה בו ולא GM. קבענו שאביא את האסטרה למחרת, לאחר שהוא שאל אם היא דיזל, כי הוא לא מתעסק עם אסטרות דיזל מסיבות ששמורות לו.

הגעתי אל מוסך רון בשעה 7 בבוקר, רון קיבל אותי עם חיוך וברכת בוקר טוב, שמע את הרעשים והסביר באבחנה זריזה וזהירה שזאת המשאבת מים, אבל עדיין אמר שלצורך אבחנה מדוייקת יש להעלות את האסטרה על הליפט.

לאחר מכן האסטרה נבדקה ע"י אחד המכונאים שלו והגיעו למסקנה שהרעשים נובעים ממשאבת המים שרוצה לפגוש את בורא עולם, זאת בנוסף לטעינה חלשה של 13 וולט.

ככה שלמעשה יש לפרק טיימינג ולבצע החלפת משאבת מים ובנוסף יש לשלוח את האלטרנטור לשיפוץ.

נקבע שהטיימינג יוחלף בסט החדש (למרות שהטיימינג הקודם שעבר רק 20K, אבל UMI ה*פגרים לא החליפו משאבת מים), האלטרנטור ישלח לשיפוץ ויוזמן עבורי נוזל קירור מקורי של GM, מכיוון שבמוסך יש G12.

השארתי את האסטרה במוסך בלב שלם (אני בד"כ לא זז ממנה שהיא במוסך) והמשכתי לעבודה בידיעה שאני הולך לחטוף פצצה לכיס עד סוף היום.

לאחר שעה וחצי רון מתקשר אליי ומבשר לי שהאלטרנטור פיקס והטעינה מעולה, היה פיח בחיבור של הכבל בין האלטרנטור למצבר ולכן נוצר מפל מתח וגם השהאסטרה תהיה מוכנה עוד שעה וחצי.

לאחר מכן ביקשתי ממנו לעשות על הדרך טיפול באינפוזיה למנוע כי הטורים לא היו יציבים בצורה מאוד מינורית (שהפריעה לי) ורון אומר לי שאין צורך כי המנוע עובד פיקס.

הגעתי לאחר מכן לקחת את האסטרה, הפעולת מנוע הייתה הרבה יותר שקטה וחלקה עם טורים יציבים.

בנוסף שטפו לי את הרכב :-)

יש לציין כי עלות הטיפול הייתה גבוהה יחסית, אבל עדיין מאוד נמוכה ביחס לUMI הגנבים.

עדיין, רכב גרמני..

 

מסתבר שיש בעלי מקצוע סובלנים, מקצועיים ונחמדים עם דגש חזק על אמינים.

וכמו שרשום על המדבקה של הלוחית רישוי "מוסך רון-מומלץ!" אני אומר את אותו הדבר ואפילו השארתי את המדבקה בכיף.


2001 Opel Astra 1.6

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

איך עלות טיפול גבוהה אם חסכת גם אינפוזיה וגם שיפוץ אלטרנטור (בכייף 1000 ש"ח)?


משכנתא זה קל

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

העלות הייתה גבוהה במקצת לעומת עלות של טיפול טיימינג במקרר יפני, עדיין זה רכב גרמני (שיוצר בבלגיה:wink:)

אבל נמוכה ביחס לUMI הגנבים שמתחמרים את מה ששילמתי פלוס הסכום שנחסך לי על האינפוזיה + אלטרנטור.

או זיל הזול ביחס לאירופאיות אחרות ואפילו.

 

לא באתי בשום טענות לרון, להיפך, מגיעים לו כל הקופלימנטים האפשריים!!

אמינות, מחיר, מקצועיות ויחס ללקוח.


2001 Opel Astra 1.6

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

שלום לכולם,

 

בעקבות המודעה הזאת:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=380730&highlight=58500

החלטתי לרכוש פולו 2003 ולבצע יישור קו במוסך רון בת"א (המסגר 31).

 

הגעתי למוסך היום בבוקר ופגשתי את רון ועובד נוסף בשם איאן. שניהם בדקו את הרכב, הסבירו, הראו ודאגו שאבין הכל עוד בטרם אשלוף את הכסף.

כל התיקונים בוצעו בצורה מהירה ואחרי התיקונים רון דאג להסביר שוב מה נעשה/תוקן/הוחלף ברכב. כמו כן, הקדיש מזמנו לצורך מענה על שאלות נוספות.

 

משום שהתרשמתי לטובה מהשירות אני רואה לנכון לשבח ולהמליץ על מוסך רון.

 

מקווה שלא נזדקק לתיקונים אך לאלה שכן - מוסך רון הוא המקום בשבילכם.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

כולם כבר מכירים את רון ואת עובדיו.

אני בטוח שאין אחד שלא היה אצלו ולא המליץ ,גם עבודה מקצועית וגם מחירים נוחים

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

הכנסתי למוסך רון גולף v5 מקרטע עם בעיות שלא טופלו כראוי במוסך גג רעננה

הרכב חזר חדש טופל באופן מקצועי הבדל של יום ולילה ביחס ובטיפול מגג

די קשה למצוא מכונאי ברמה ככ גבוהה עם יושר מקצועי כזה

והמחיר לא בשמיים בהחלט הוגן

אגב לקבל רכב רחוץ ונקי לאחר טיפול זו הרגשה נהדרת שאפו לרון

שלמה רודד

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

שוב, תודה רבה לרון ממוסך רון !:mm_yeah::mm_yeah::mm_yeah:

ביומיים האחרונים טיפל בשני רכבי המשפחה במסירות, בהגינות, ברצון לעזור לפתור תקלות קטנות ומעצבנות.

אומנם רון מטפל ברכבי VAG, אבל אחרי שהתייאשתי ממס' מוסכים, גם את הפונטו המזדקת הבאתי עליו.

השירות, הטיפול בבקשותי הספיציות, הרצון לעזור ומחירים הוגנים שווים הכל מבחינתי.

תודה רבה על העזרה ועד הפעם הבאה בקיץ הבא. :-)

 

ליאור


Veni Vidi Vici

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

הכל התחיל מתאונה קלה שעשיתי עם האוטו שלי במקרה שלנו פולו 00 צורה חדשה , החליפו את כל החזית פיברגלאס כולל רדיאטור מים ומזגן .. לאחר חודש שהתרוצצתי בין המון מקומות והרכבתי לבד הלחמתי חוטים שנקרעו והכל סודר באמת על הצד הטוב ביותר עם המון שעות מהצד שלי (וכך גם המחיר) הרכב חזר והנשמה של ה4 צלינדרים שבו לחייך.

 

הכל טוב ויפה בכיס לא נשארה אגורה שחוקה מינוס בבנק כסף למנה שווארמה לא נשאר(חייל בלי אצבע מההורים) יש כאלה שאומרים אז אל תחזיק אוטו ..לכו תחפשו להורים שלי אין אוטו ובטח לא נעים לצאת עם בחורה פעם ראשונה כשהיא אוספת אותך נמשיך.מזגן לא עובד, אוקי כי אין גז נעשה ואקום גז.. החוש שלי אמר לי ללכת למזגניסט הרי הוא זה שמתמחה אך ורק במזגנים ושם הנזק יהיה מזערי ככל הניתן הלכתי למזגניסט בהמלצה של חבר בעל מכון רדיאטורים . טיפה לפני שאמשיך אני הטיפוס האחרון שישאיר את הרכב לבעל המקצוע ואלך לי לדרכי אני מצפה לשירות צמוד עד שהכל יסודר, ובאופן כזה עבדתי עם כל בעלי המקצוע שתיקנו לי את הבאלגן של התאונה. והייתי מאוד מרוצה ממשיכים, אני מגיע מקבל אותי יפה ומכריז שאני אצתרך לחכות "קצת" ואז הוא יהיה "איתי" כ 50 דקות חולפות ואז התחיל לטפל בי רק שבו זמנית התעסק עם עוד 3 מכוניות במקביל פשוט בא והולך בא והולך אוקי עשה ואקום גז, מזגן לא נדלק.לא התאמץ לבדוק מה הבעיה לא שום דבר "יש לי לחץ לחץ צריכים לעשות כסף יש לי פה הרבה עבודה כולם ככה עכשיו לא משנה למי תלך תבוא מחר אין לי זמן לזה עכשיו זה יכול לקחת שעות " יופי מצא לו למי להגיד את זה באמת. שילמתי והלכתי לי לדרכי אם מזגן שלא נדלק ואכזבה גדולה הרי כי אני כזה שאיננו מתקרב לבעלי מקצוע שעובדים באופן שכזה וזה הייחס ללקוח פשוט לא עובד אם כאלו. המשכתי לי לדרכי ליצחק וויס בפתח תקווה מזגניסט מומחה.. קיבל אותי מאוד יפה השקיע מזמנו התלכלך בדק ובדק נכנס מתחת לרכב ובאמת השקיע מזמנו בכדאי לעזור לי למצוא את מקור התקלה אך לבסוף קבע כי עדיף ללכת למי שמכיר היטב את החשמל ברכב שלי מכיוון שאין לדעת מאיפה להתחיל ,יצחק וויס בעצמו המליץ לי ללכת למוסך רון שם ידעו מה התקלה (בכל מקרה התחנה הבאה שלי ) עזבתי את יצחק וויס לדרכי שלא התכוון לרגע לגבות תשלום ובירך אותי לשלום שעה 14:00 טלפון לרון "יש לי תקלה חשמלית מזגן לא נדלק" -"תגיע" . קיבלו אותי תוך שניות הרכב על הליפט לא פחות ולא יותר רון בכבודו ובעצמו והמכונאי שלו עבדו על הרכב שלי יותר נכון נדבקו תוך דקה נקבע יוניט שיושב ביציאה מהרדיאטור מזגן תקול והופ מזגן עובד אך לא מקרר היטב, הופ ציוד דיגיטלי מרשים מאוד (מה שלא היה למזגניסט הראשון שם היה מכאני מיושן.קבע "חסר לך 400 גרם גז !!" עוד אל קח הגעתי לרון עם מכסה מנוע שלא נסגר בכלל (רק שלב אחד ) ניסו בדוק הסתכלו אף אחד לא ידע למה . רון הסתכל עוד ועוד ועוד .. לא נסגר. שאל אותי " הברזל של המכסה מנוע זה אותו ברזל או שריתכו בגלל התאונה?", השבתי לו שזה אותו ברזל , אך למרות תשובתי רון קבע שהוא עבה מידי !(בגלל הצבע) מה שאני ממש לא הצלחתי לזהות .. דיסק לידיים של אבא של הוואגיות(רון) שניות של שיוף.. בום נסגר המכסה וואוו כמה שהבום הזה שימח אותי. בקיצור המלצה חמה ממני בעלי VAG באמת שאחרי המזגניסט השני ידעתי שאני הולך לרון עוד לפני שיצחק אמר לי פשוט ידעתי ששם יעלו על העיניין וכך היה רק הרבה יותר מהר ממה שתארתי לעצמי ,יצאתי מבסוט עד הגג ולא חויבתי על המכסה מנוע והסכום הכללי של החשבון היה הוגן מאוד לטעמי .ניסיתי להיות חכם לחסוך יצא ששרפתי את היום ואת הזמן וקיבלו אותי עם ציוד ישן נושן יום למחרת חזרתי למזגניסט הראשון מאוד מאוכזב גם בגלל החוסר שהיה בגז הכסף הוחזר במלואו . בסופו של יום פולסווגן איך שלא תכתבו רכב מורכב.אין מה לחפש במקום אחר כי גם ככה אין להם את היוניטים של הרכבים הללו , רון באמת תודה יצאתי עם חיוך ענק ! במיוחד כשאני נוסע עם מכסה מנוע סגור !.

000001.jpg

00002.jpg

000003.jpg

00004.jpg

0005.jpg

17072011130.jpg

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

שלום לכולם . יש לי פאסאט שנת 2002.מנוע 2.0 היום היתי אצל רון במוסך בשביל טיפול 120.000. באתי מוקדם בבוקר

7:45 רון באה שאל מה אני רוצה לעשות . לכך את הרכב לסיבוב אמר שהרכב נוסע מצויין .ואחד המכונאי אתחיל לעבוד על הרכב

חלפים שהיחליפו שמן מנוע . מסנן שמן .מסנן אוויר .מסנן מזגן .4 מצתים .מסנן דלק .נוזל קירור. המכונאי שעבד על הרכב היה מקצועי ביותר היה כיף לראות איך הוא עובד . ורון היה בכול התהליך בטיפול . אני מרוצה מאווד מהמוסך ומהמחירו השרות.

 

תודה לך רון :lol:

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לפני מס' ימים רכשתי גולף 2008 מליסינג, וביום שישי האחרון כבר צילצלתי למוסך רון ע"מ לקבוע הגעה לטיפול ויישור קו.

חשוב לציין כי עקב עילוצי עבודה, יכולתי להגיע רק לקראת שעה 12 ביום שישי.

רון הסכים לקבל אותי למרות השעה היחסית מאוחרת, וכך הגעתי למוסך.

 

ברצוני להודות ולהביא לתשומת ליבכם את השירות המצוין לו זכיתי מרון הבעלים, ומגנאדי שטיפל לי ברכב.

הם הפגינו מקצועיות רבה, נכונות לעזור, הקדישו לי זמן רב והכול באדיבות, סבלנות וחיוך. היו לי הרבה שאלות - ואף אחת מהן לא נשארה ללא תשובה. אציין גם את איכות הגבוהה של חלקי החילוף, והמחיר ה(בהחלט) סביר של הטיפול.

שירות שכזה אינו דבר מובן מאליו בארצנו – ועל כך התודה!

 

בברכה,

איוון.


LEON אדומה

GOLF כחולה

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

בוקר טוב,

 

אתמול נדלקה במפתיע נורית כרית האוויר ברכבי - גולף 5. היום בבוקר הגעתי לרון, שקיבל אותי אחרי 5 דקות, איפס את התקלה (כרית אוויר במושב הנוסע ליד הנהג) פעם ראשונה, אולם מיד נדלקה הנורית שוב. בפעם השנייה החבר רון עם מחשב נייד ואיפס את התקלה שוב - נכון לעכשיו לא נדלקה הנורה, מאוד מקווה שיישאר ככה.

מלבד האדיבות, רון לא ביקש ולא גבה אגורה על השירות.

 

זו לא הפעם הראשונה בה אני מבקר אצל רון - בעבר החלפתי אצלו (בגולף הקודמת, גולף 4) מד זרימה, יחידה פנימית במזגן, החלפת נוזלים ותמיד יצאתי מרוצה.

 

אם כן, רוב תודות לרון ויישר כוח.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

קניתי את הרכב לפני כשבועיים והיו לו מספר בעיות:

1) הרכב לא התחמם- נשאר מתחת ל 60 מעלות ובפקקים היה מגיע ל 87 בערך ונעצר.

2) מים לא מקוריים אלה ירוקים.

3) הרכב לפני טיפול.

4) ההילוכים לא נכנסים חלק וראשון כמעט ולא נכנס עד הניסיון השלישי.

5) הווישר של הנהג לא מנקה את החלון טוב (למרות שהם חדשים).

 

כיוון שאני גר באשדוד ואני חדש באשדוד אז נסעתי למוסך מורשה בעיר, עשו לי טיפול גדול ושאלתי כמה שאלות:

1) שאלה:

אם יש לי איבוד מים איזה מים להוסיף כי המים ברכב לא מקוריים?

תשובה:

אפשר מהברז לא משנה

2)שאלה:

ההילוך הראשון קשה ולא נכנס והשני גם לא הכי קל בעולם מה אפשר לעשות?

תשובה:

ככה זה רכב ישן כנראה יש בעיה בתיבה.

3)שאלה:

הווישר לא מנקה למרות שהוא חדש.

תשובה:

הרכב ישן הווישר התעקם צריך להחליף.

 

אל הקטע שהרכב לא מתחמם אפילו לא שאלתי כי לא היה לי כבר כוח לתשובות!

 

לאחר חיפוש באינטרנט החלטתי שאני נוסע למוסך של רון בתל אביב.

ישר הרגשתי ביחס הטוב של רון כלפי (הגעתי ביום שישי והיה מלאה והוא קיבל אותי בכל זאת) וכלפי כל הלקוחות, הוא הקשיב לי לכל הבעיות ונתן לאיאן לטפל לי ברכב.

איאן החליף תרמוסטט החליף מים, דיי מהר.

אחרי שהוחלפו המים והטרמוסטט רון נגש עלי ושאל על כל שאר הבעיות:

1) בעיית ההילוכים-

לא יודע מה הוא עשה במנוע אבל ההילוכים עובדים חלק!!!

2) הווישר היה פשוט עקום אז רון עיקם לי אותו בחזרה.

 

עכשיו הרכב נוסע כמו חדש במחיר סביר פלוס יחסית למה שהציאו לי מוסכים מורשים ולא מורשים באשדוד.

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

מצטרף למחמאות.

 

בגולף 4 שלי היו הרבה בעיות+צורך בתחזוקה. מלבד החלפות נוזלים\בלמים ביצעתי אצתל רון מגוון תיקונין כגון - החלפת מד זרימת אוויר, החלפת פלאנצ' מים, החלפת יחידה פנימית למזגן ועוד.

 

בגולף 5 שלי נדלקה מעצמה לפני שבוע וקצת מנורת כרית האוויר מעצמה. רון בדק את החיבורים, התחבר למחשב הרכב עם סורק תקלות ולבסוף מחק את התקלה וכל זה ללא רמיזה לקבלת תשלום.

 

מלבד המקצוענות, הוא גם הוגן ובאמת מגיעות לו כל המחמאות שאפשר. בעלי מקצוע כמוהו צריך בכל תחום אבל חבל שאין הרבה.

 

יישר כוח

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

בבעלותי בורה שנת 2001 הבחנתי כי חסר כל שבועיים 1/2 ליטר נוזל קרור (לא הצלחתי לאבחן מהיכן הנוזל בורח) פניתי לאור נסיוני הטוב למר רון אוחנה , הוא קיבל אותי במוסך בסבר פנים יפות אבחן בשניה מהיכן קיימת נזילה החליף באמצעות עובדיון המקצועיים במהירות וביעילות ובנוסף כבונוס שטף בעצמו (בעל המוסך חבר'ה שימו לב) את המנוע רצ"ב תמונה.

אני מודה לו על השירות ,המקצועיות והיחס

שתף הודעה זו


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

  • תכנים דומים

    • מאת PriceDevil
      מזה כמה חודשים שבאתרים מופיעה הפולקסווגן T-Roc בהנחה (וירטואלית) של 30000 ש"ח - וסוף סוף נמכרה אחת מהן ועלתה על הכביש בתחילת השבוע.
       
      היבואן שמביא את הדגם ( ומוכר גם פולקסווגן פולו, T-Cross, וטרנספורטר ) הוא היבואן המקביל אוטומקס.
       
      ה-T-Roc היא גירסת פולקסווגן לאאודי  Q2 (והיא זולה יותר כמובן)  ויש שיאמרו גירסת פולקסווגן לסקודה קאמיק.
       
      הדגם שנמכר כאן הוא עם מנוע 1.5 המוכר משודך ל-DSG7 עם מצמדים יבשים.
       
      בחו"ל ה-T-Roc מוצע במבחר גירסאות מעניינות הבכירה שבהן  היא ה-T-Roc R עם מנוע 2.0 ולא פחות מ-300 כ"ס.
       
      בניגוד לקאמיק ול-T-Cross ה-T-Roc מוצע גם עם הנעה כפולה, מנוע 2.0 בנזין בהספקים של 190 ו-300 כ"ס, ומנוע דיזל 2.0 בהספק 150 כ,ס עם הנעה כפולה.
       
      מעניין אם היבואן המקביל יאות להביא גם גירסאות כאלה.
       

    • מאת עידוקה
      שלום לכולם אני חדש פה
      אשמח לעזרה בבחירת הרכב 
      מדובר על רכב שעשה
      68,000 קילומטר , יד שנייה בעל תיבת הילוכים אוטומטית  dsg
      הוחלפו לפני חצי שנה שני מצמדים במסגרת האחריות, לטענת המוכר מיוזמתו ולא עקב תקלה.
      באותה הזדמנות הוחלפה גם משאבת מים 
      טיפולים בזמן מצב חיצוני פנימי נראה חדש
       
      קנייה גדולה ראשונה שלי,
      תודה לעוזרים
    • מאת yohai71
      בסקירות האחרונות של ההילמאן אימפ וההילמאן האנטר, נבחן בין היתר תפקידן בדעיכה ונפילה של קבוצת רוטס וקרייזלר-בריטניה. אבל מה לגבי המכונית הנוספת בקשת הדגמים שקרייזלר ניסו לבנות בבריטניה בתחילת שנות השבעים, ההילמאן אבנג'ר? סיפורו המסתעף מתחיל מהמקור בקובנטרי, ממשיך לארה"ב (שם נמכר כפליימות' קריקט), מתפתח לנגזרת במימון ממשלתי עקב דעיכת היצרן, ומסתיים כהרפתקה דרום-אמריקאית שמעט ממנה היה ידוע בבריטניה בזמנה. סיפורו של האבנג'ר כולל לא-פחות מששה מותגים בסך הכל.
       
      כאמור בסקירות הנ"ל, בשנת 1966 הציגו רוטס את ההילמאן האנטר כמכונית קונבנציונאלית-שמרנית אך מעוצבת עם סטייל סביר, במרכבי סדאן וסטיישן:
       

       
      היא כוונה לנקודה בשוק הרכב, מעט מעל לפורד קורטינה וקרובה יותר לווקסהול וויקטור ולצמד תאומות הפארינה מבית BMC (מוריס אוקספורד ואוסטין קיימברידג'). היא הייתה מחליפה ישירה לסופר-מינקס שבעצמה הייתה גדולה במעט מהמינקס, מלך המכירות של רוטס באופן מסורתי. אמנם בתחילת הדרך נמכר האנטר בעל מנוע חלש יותר הממותג כ"מינקס", אך כעת נוצר פער משמעותי בקשת הדגמים בדיוק במיקום הכי חשוב של השוק. וכך לרוטס, שבשלב זה היו בתהליך הפיכה לקרייזלר-בריטניה, לא היה מתחרה מול רב-המכר הבריטי, ADO16 (אוסטין\מוריס 1100), או הפורד אנגליה והווקסהול ויווה.
       

       
      האבנג'ר (Avenger), שכונה פנימית "מכונית B" ושפיתוחו החל בשנת 1966, היה אמור להיות התשובה לכך, ולפני שהושק באביב 1970, תוכנן מאפס. המבנה הטכני היה די צפוי, עם מנוע ארבעה צילינדרים OHV המניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת-הילוכים בעלת ארבעה יחסים, היגוי מסוג מסרק, מתלי זרועות מקפרסון מלפנים ואולי החלק המעניין ביותר טכנית, מתלה אחורי בעל ארבע נקודות חיבור מבוסס קפיצי סליל. באותן שנים, רק לווקסהול ויווה היו מתלים מתקדמים יותר מקפיצי עלים, ויש לציין שמסורתית, רוטס מעולם לא ששו לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בתחילת דרכן. יותר מכל, המנוע החדש והמתלים המתקדמים הוכיחו את השקעת קרייזלר בחברה.
       

       
      אחת ההשלכות של המתלה האחורי היה העיצוב, ולמעשה האריזה הכללית. המעצב טים פריי, אחד מאבות פרויקט האימפ, אמר כי המתלה הוביל למושב אחורי גבוה מהרגיל. כדי להשיג מרווח ראש ראוי, היה על חלקו האחורי של הגג להיות גבוה, ונוצר אתגר לעצב את חלקה האחורי של המכונית "שלא ייראה כאילו הוא הולך ונופל", לדבריו.
       

       
      פריי עיצב את הגג הגבוה עם חלון אחורי סוחף אל מתאר תא המטען (מזכיר מאד את הרנו 12 מאותה תקופה), והוסיף טאצ' ייחודי עם פנסים אחוריים בצורת מקלות הוקי:
       

       
      התוצאה הייתה בחלקה אופנתית, בחלקה הכרחית, אבל היא עבדה והעניקה מראה עכשווי למכונית, תוך שהיא פורצת את הגבולות העיצוביים של מוצרי רוטס הקודמים.
       
       
       
      השלכה נוספת של המתלים הייתה בסיס גלגלים של 249 ס"מ, כסנטימטר וחצי פחות מההאנטר, זאת למרות שהאבנג'ר היה כ-15 ס"מ קצר יותר ממנו באורך הכללי, ובעל מרחב פנימי לא-קטן בהרבה. המשקל היה נמוך מההאנטר הוותיק יותר ומרכבו היה קשיח יותר, אם כי בהמשך קרייזלר החליטו כי לא ניתן יהיה לפתוח פתח עבור המעוניינים בגג נפתח מסוג מלבני "אפטר-מארקט".
       

       
      כאמור המנוע  ארבעה צילינדרים OHV בתכנון רוטס היה חדש לחלוטין, בנפחים 1250 ו-1500 סמ"ק וסיפק בין 53 ל-63 כ"ס, דרך תיבת ארבעה הילוכים ידנית או תיבת שלושה הילוכים אוטומטית של בורג-וורנר. הביצועים היו סבירים לחלוטין כנגד המתחרות הצפויות- פורד אסקורט, ווקסהול ויווה ומוריס מרינה- והתנהגות הכביש הייתה כנראה הטובה מכולן. למען ההגינות, צריך לציין שאף אחת מהמכוניות הללו לא היו מדהימות במיוחד, כצפוי מקומפקטיות משפחתיות בבריטניה של תחילת שנות השבעים.
       

       
      רמות האבזור נעו החל מה-DL הבסיסי, בעל רצפת שטיח גומי וספידומטר "פס", דרך ה-Super ועד ל-GL בעל לוח ארבעה-שעונים מלא, וריפוד ניילון מוברש (דמוי בד), בעצמו מהראשונים בבריטניה.
       

       
      הדאשבורד עוצב מתוך ראיה ארגונומית מתקדמת, כאשר המגבים והאורות נשלטו מחוגות גדולות, בנוסף לזרוע איתות\הבהוב. ההגה היה בעיצוב טיפוסי מאד לשנות השבעים, ובנוסף לעיטורי כרום וצלחות גלגלים מעוצבות, ל-GL היו ארבעה פנסים בחזית במקום שתי יחידות רבועות בדגמים הנחותים יותר.
       

       
      ייצור האבנג'ר החל את דרכו בריטון (Ryton), במפעל הראשי של רוטס ממש מחוץ לקובנטרי, אם כי חלקי המרכב (body pressings) נשלחו מהמפעל בלינווד (Linwood) שבסקוטלנד. המנועים ותיבות ההילוכים יוצרו בסדנאות סטוק (Stoke) שבקובנטרי עצמה.
       

       
      גרסת הסטיישן הופיעה באביב 1972, והעיצוב איבד מעט מהניקיון והקומפקטיות של הסדאן. שני הנפחים, 1250 ו-1500 הוצעו אבל לא ה-GL:
       

       
      באותו הזמן, הופיעה גרסה בסיסית במיוחד, בעלת רצפת שטיח גומי, ללא מגן שמש לנוסע וכיסא נוסע ללא-כיוונון כלשהו:
       

       
      באביב 1973, הופיעו לראשונה דגמי שתי-דלתות, בניהם 1500GT בעל ציפוי וויניל לשלושת-רבעי הגג שאפילו התאים לו עיצובית, ארבעה פנסים בחזית אבל ללא תוספת כ"ס:
       

       
      הכוח הגיע עם גרסת הטייגר (שם ישן שנלקח ממאגר השמות של רוטס), בסביבות 90 כ"ס ואפילו עד 110 כ"ס אם הוזמנה אופציית גל-זיזים תחרותי (competition). גם תא הנוסעים עבר שדרוג לרמת "ספורט" כחלק מהחבילה. שתי סדרות של טייגרים נבנו בשנים 1972-73, סה"כ בסביבות 700 יחידות, ומעט מאד מכוניות שרדו:
       

       
      קרייזלר בריטניה בחרו באבנג'ר טייגר לייצג אותם במרוצי הראלי, ועשו שימוש בקבוצה הממומנת על-ידם עם הצלחה מסוימת בקטגוריות המתאימות במרוצי הראלי הבריטיים. האבנג'ר ראלי היה אמנם מרשים בצביעת הכחול\לבן של קרייזלר, אבל כמתחרה לצד האסקורט RS המצליח הרבה יותר, הוא היה "עוד אחד":
       

       
      הצלחה מרשימה יותר נרשמה באליפות הבריטית למכוניות סאלון הפופולארית, ה-BTCC, כאשר אליפויות בקטגוריה A הגיעו בשנים 1974 ו-1976 מידיו של ברנרד אנט (Unett), שהתחרה בהילמאנים עוד משנות השישים, בימי רוטס טרום-קרייזלר:
       

       
      בסוף 1973, מנועי 1250 ו-1500 הוגדלו ל-1300 ו-1600, ובוצעו כמה שינויים באבזור ובעיטורים. בניגוד לשאר רכבי רוטס וקרייזלר, בבריטניה האבנג'ר נמכר אך ורק תחת מותג הילמאן. לא היה דגם של סאנבים (Sunbeam) במדינה, ובשום מקום בעולם לא נמכרה גרסת מותג האמבר (Humber).
       

       
      המכונית נמכרה במספרים מועטים ברחבי אירופה תחת מותג סאנבים, כאשר נפחי המנוע היוו את שם הדגם. הרכבה מקומית בוצעה בניו-זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, בגרסאות מותאמות למקומיים. בדרום אמריקה, יוצרה גם גרסת טנדר.
       
      לקרייזלר היו שאיפות גדולות לשווק את המכונית בצפון-אמריקה כמתחרה לפורד פינטו, שברולט ווגה ועדר של יפניות תת-קומפקטיות, תחת השם פליימות' קריקט (Cricket).
       

       
      בנובמבר 1970 החל הקריקט להימכר בארה"ב כמודל 1971. כל המכוניות נמכרו עם מנועי 1500, ארבעה פנסים בחזית ובלמי דיסק מלפנים, שבבריטניה היו זמינים רק עבור מודלים מסוימים. אורות צד (כתומים), מושבים עם משענות גבוהות וזמזם עבור חגורות הבטיחות הבטיחו את עמידת הקריקט בתקנות הבטיחות הפדראליות.
       
       
       
      פליימות' שיווקו את המכונית על בסיס מאפייניה שנבעו ממשקלה הנמוך ואופייה הקומפקטי, והשפיעו על התנהגות כביש טובה, קלות תפעול ומרחב פנימי מצוין יחסית לגודלה החיצוני.
       

       
      צריך רק להתבונן בסמל שלה כדי להבין איך קרייזלר רצו שהמכונית תתפס בציבור הרוכשים:
       

       
      אבל מבחינת מכירות, המכונית הייתה כישלון; בשנת 1971 פליימות' מכרו 28,000 קריקטים לעומת 275,000 ווגות של שברולט ו-352,000 פינטו של פורד. חלק מהבעיה היה המחסור בכוח לעומת המתחרות, שגם הציעו תיבות אוטומטיות ראויות ומזגנים. בנוסף, איכות ההרכבה והעמידות היו גרועות יותר מ"רע", כאשר המכונית סבלה מדליפות מים וחלודה כבר בשנה הראשונה לחייה.
       

       
      בשנת 1972 נוסף יותר כוח למנוע באמצעות שני קרבורטורים ויחס דחיסה גבוה יותר, אבל אפילו זה לא עזר- מכירות 1972 היו פחות ממחצית מכירות 1971, ובשנת 1973 המכונית הוסרה לחלוטין מהשוק. השם קריקט המשיך לשמש את פליימות' בקנדה, עבור גרסת דודג' ממותגת-מחדש של מיצובישי קולט.
       
      באופן מוזר, בשנת 1971, אותה שנה בה החלו קרייזלר למכור בארה"ב את הקריקט, הם החלו למכור גם את הדודג' קולט, מיתוג מקומי של המיצובישי קולט, שגם הייתה בגודל דומה לקריקט:
       

       
      נוצר מצב של דו-קרב בין הקריקט תוצרת-בריטניה באולמות פליימות' לבין הקולט תוצרת-יפן באולמות דודג'. לא צריך לנחש הרבה כדי לדעת מי ניצח בסופו של דבר.
       
      בשלב זה, האבנג'ר נקלע בתוך הדעיכה של קרייזלר-בריטניה והתפרקות פעילויותיה האירופאיות מתוך משבר הדלק של 1973, בעיות וקשיים של החברה-האם בדטרויט, והכישלון במיזוג מותגים (רוטס, סימקה) ודגמים (האימפ, קרייזלר 180) לרוחב כל הפעילות האירופאית.
       

       
      בשנת 1975, קרייזלר הציגו אולטימטום לממשלה הבריטית; חילוץ פיננסי, הלאמה או סגירה. הממשלה מימנה את החילוץ בסכום של 162 מיליון ליש"ט  (בסביבות 1.4 מיליארד היום), בכפוף לתוכנית שדרוג הרכבים; הסימקה 1307/1308 החדשה (שנמכרה בבריטניה תחת השם קרייזלר אלפין) תיוצר בריטון, האבנג'ר יישלח לייצור בלינווד, ההאנטר והאימפ ידעכו עד למותם הצפוי והאצ'באק קומפקטי חדש ייוצר בלינווד על בסיס פלטפורמת האבנג'ר:
       

       
      כך נולד הקרייזלר סאנבים (מותג ישן של רוטס שימש כשם המודל), שעוצב בידי רוי אקס (Axe) ועשה שימוש בזכוכית שטוחה כדלת אחורית. הוא כוון ישירות כנגד הווקסהול שבט והפורד פיאסטה הראשונה, שהקדימו אותו.
       
       
       
      הוא הכיל הרבה יותר חלקי אבנג'ר ממה שנראה במבט ראשון, כולל הדלתות של האבנג'ר שתי-דלתות ותא הנוסעים של האבנג'ר לאחר מתיחת הפנים בשנת 1976. אחד המנועים היה גרסה מוגדלת של מנוע האימפ. בהמשך, יוצרה גם גרסת הוט האץ' שהתפתחה לגרסת ראלי בעזרת חברת מכוניות הספורט לוטוס:
       

       
      מכונית הראלי הייתה מוצלחת מאד, ובשנת 1981 אף זכתה באליפות העולם, אם כי כבר תחת מותג טלבו (לאחר השתלטות פיג'ו על קרייזלר-בריטניה):
       

       
      בחזרה לאבנג'ר; מתיחת הפנים הראשונה והיחידה שלו בוצעה כאמור בשנת 1976, אחרי החילוץ:
       

       
      מאפיינים בולטים היו עדכון האחוריים (תוך נטישת הפנסים בצורת מקלות ההוקי), החזית (שעודכנה למראה הגנרי של קרייזלר-אירופה דאז), ותא נוסעים חדש שחלק רבות עם הסימקה 1307/1308.
       

       
      המכונית מותגה כעת כקרייזלר אבנג'ר, ויצאה לקרב מול הווקסהול קבאלייר החדש, פורד אסקורט דור 2, פורד קורטינה דור 4 (במידה מסוימת) ומוריס מרינה. האבנג'ר אולי נראה חדש והיה לו תא נוסעים מאד עדכני, אבל יריביו התקדמו גם הם ובעיות קרייזלר שתמיד ריחפו מעל, לא עזרו לו.
       
       
      בדיעבד, אפשר לשער שהסיבות היחידות בגללן ההאנטר והאבנג'ר לא הוחלפו ישירות בידי הקרייזלר אלפין (סימקה 1307/1308) היו השמרנות של שוק "מכונית חברה" הבריטי, והרצון של הממשלה הבריטית להחזיק את המפעל בלינווד שבסקוטלנד פתוח. האלפין משנת 1975 הייתה יכולה להחליף בקלות את ההאנטר והאבנג'ר 1600, והקרייזלר הורייזון (Horizon) שיצא בשנת 1978, היה יכול להחליף את האבנג'ר 1300. בכך הייתה נוצרת לקרייזלר-בריטניה קשת דגמים קוהרנטית וחדשה, כפי שהיה לקרייזלר-צרפת.
       
       
      בשנת 1978, מכרה קרייזלר את כל פעילותה האירופאית, כולל בריטניה, לפיג'ו, ונסוגה לארה"ב. מה שלא פורסם באותו זמן היה שלמרות שפיג'ו רכשו גם את מפעל לינווד, הם לא רכשו את הזכויות לקניין רוחני באבנג'ר, שנשארו בבעלות קרייזלר- והייתה סיבה לכך.
       

       
      בשנת 1971, החל ייצור של האבנג'ר במפעל קרייזלר בברזיל. הוא נמכר כדודג' 1500 והיה למעשה אבנג'ר 1500 עם פנסים אחוריים קונבנציונליים למראה ותיבה אוטומטית. גרסת 1800 נוספה מאוחר יותר, עם מנוע אבנג'ר מוגדל לנפח 1798 סמ"ק, שלא נמכר באירופה או בארה"ב.
       

       
      ברזיל קיבלה גם עיצוב מעודכן לגרסת שתי הדלתות, שכללה עדכון לחלק האחורי, ועתה דמה מאד לחלקה האחורי של הפורד אסקורט דור 2. פרט לכך שונתה החזית לזו שלאחר מתיחת הפנים משנת 1976, ולתוצאה קראו דודג' פולארה (Polara), שם שבעברו שימש דודג' גדול בצפון-אמריקה. הייצור נמשך עד 1981, אז פרשה קרייזלר גם מברזיל:
       

       
      בארגנטינה גרסאות סדאן וסטיישן נמכרו עם מנועי 1.5 ו-1.8 ליטרים, והיה גם דגם 1500GT בעל מנוע 1.8 ליטרים וקרבורטור כפול מבית סטרומברג. אבל סיפור האבנג'ר מסתעף הלאה אף יותר במדינה זו, שם נמשך ייצור המכונית עד 1991, הרבה אחרי שקרייזלר עזבה את המדינה.
       

       
      בשנת 1980 עזבה קרייזלר גם את ארגנטינה ומכרה הכול לפולקסוואגן, שהמשיכה בייצור המכונית, בתחילה תחת השם "דודג' 1500 מידי פולקסוואגן ארגנטינה" ואחר כך "VW 1500" ו-"VW 1800".
       

       
      שינויים נוספים בוצעו במהלך השנים, עם חזית חדשה, תא נוסעים מעודכן ותיבת חמישה הילוכים, עד שהייצור נפסק בשנת 1991. סה"כ יוצרו 300,000 יחידות בדרום אמריקה ובסביבות 700,00 יחידות בבריטניה.
       

       
      בחזרה בבריטניה; בסוף 1979, המכונית מותגה כטלבו (Talbot) אבנג'ר, תחת הזהות החדשה שפיג'ו ייעדו לכל מוצרי קרייזלר אירופה לשעבר, אם כי לא ברור עד כמה האבנג'ר בגרסתו זו שינה לרוכשים פוטנציאליים, שכבר לא היו שם. ייצורו וייצור הסאנבים בבריטניה הסתיימו בשנת 1981, מפעל לינווד נסגר לחלוטין והאבנג'ר לא הוחלף באופן ישיר. למעשה, מקומו בקשת הדגמים של קרייזלר-בריטניה נתפס שלוש שנים קודם לכן ע"י הקרייזלר הורייזון.
       

       
      אם כן, אחרי כל עלילות האבנג'ר מבית ומחוץ, ניתן להסיק כי עד כמה שהמכונית הייתה ראויה ותחרותית מול יריבותיה בשוק המקומי, זה עדיין לא היה מספיק. להיות טובה יותר מ-ויווה או מרינה לא הספיק, בין אם בבריטניה או באירופה, ו-וודאי שלא הספיק עבור השוק הצפון-אמריקאי. האבנג'ר יצא לעולם כשנתיים לאחר הסימקה 1100, מתוצרת הקרובים הצרפתיים של רוטס, שהתפתחה ב-1975 וב-1978 לשתי מכוניות שזכו כל אחת בתואר "מכונית השנה האירופאית", ומוצלחות עד כדי שאולי יכלו לעזור בהצלת קרייזלר בארה"ב (אם כי הסיכוי היה קלוש). וודאי ו-וודאי שהיו טובות יותר מהליינאפ של קרייזלר-בריטניה, עד הופעתן:
       

       
      וכך, סופו של האבנג'ר היה דעיכה בגלות בדרום-אמריקה, נשכח ע"י יוצריו ודחוי ע"י בעליו החדשים.
       

    • מאת yohai71
      בסקירות האחרונות של ההילמאן אימפ וההילמאן האנטר, נבחן בין היתר תפקידן בדעיכה ונפילה של קבוצת רוטס וקרייזלר-בריטניה. אבל מה לגבי המכונית הנוספת בקשת הדגמים שקרייזלר ניסו לבנות בבריטניה בתחילת שנות השבעים, ההילמאן אבנג'ר? סיפורו המסתעף מתחיל מהמקור בקובנטרי, ממשיך לארה"ב (שם נמכר כפליימות' קריקט), מתפתח לנגזרת במימון ממשלתי עקב דעיכת היצרן, ומסתיים כהרפתקה דרום-אמריקאית שמעט ממנה היה ידוע בבריטניה בזמנה. סיפורו של האבנג'ר כולל לא-פחות מששה מותגים בסך הכל.
       
      כאמור בסקירות הנ"ל, בשנת 1966 הציגו רוטס את ההילמאן האנטר כמכונית קונבנציונאלית-שמרנית אך מעוצבת עם סטייל סביר, במרכבי סדאן וסטיישן:
       

       
      היא כוונה לנקודה בשוק הרכב, מעט מעל לפורד קורטינה וקרובה יותר לווקסהול וויקטור ולצמד תאומות הפארינה מבית BMC (מוריס אוקספורד ואוסטין קיימברידג'). היא הייתה מחליפה ישירה לסופר-מינקס שבעצמה הייתה גדולה במעט מהמינקס, מלך המכירות של רוטס באופן מסורתי. אמנם בתחילת הדרך נמכר האנטר בעל מנוע חלש יותר הממותג כ"מינקס", אך כעת נוצר פער משמעותי בקשת הדגמים בדיוק במיקום הכי חשוב של השוק. וכך לרוטס, שבשלב זה היו בתהליך הפיכה לקרייזלר-בריטניה, לא היה מתחרה מול רב-המכר הבריטי, ADO16 (אוסטין\מוריס 1100), או הפורד אנגליה והווקסהול ויווה.
       

       
      האבנג'ר (Avenger), שכונה פנימית "מכונית B" ושפיתוחו החל בשנת 1966, היה אמור להיות התשובה לכך, ולפני שהושק באביב 1970, תוכנן מאפס. המבנה הטכני היה די צפוי, עם מנוע ארבעה צילינדרים OHV המניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת-הילוכים בעלת ארבעה יחסים, היגוי מסוג מסרק, מתלי זרועות מקפרסון מלפנים ואולי החלק המעניין ביותר טכנית, מתלה אחורי בעל ארבע נקודות חיבור מבוסס קפיצי סליל. באותן שנים, רק לווקסהול ויווה היו מתלים מתקדמים יותר מקפיצי עלים, ויש לציין שמסורתית, רוטס מעולם לא ששו לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בתחילת דרכן. יותר מכל, המנוע החדש והמתלים המתקדמים הוכיחו את השקעת קרייזלר בחברה.
       

       
      אחת ההשלכות של המתלה האחורי היה העיצוב, ולמעשה האריזה הכללית. המעצב טים פריי, אחד מאבות פרויקט האימפ, אמר כי המתלה הוביל למושב אחורי גבוה מהרגיל. כדי להשיג מרווח ראש ראוי, היה על חלקו האחורי של הגג להיות גבוה, ונוצר אתגר לעצב את חלקה האחורי של המכונית "שלא ייראה כאילו הוא הולך ונופל", לדבריו.
       

       
      פריי עיצב את הגג הגבוה עם חלון אחורי סוחף אל מתאר תא המטען (מזכיר מאד את הרנו 12 מאותה תקופה), והוסיף טאצ' ייחודי עם פנסים אחוריים בצורת מקלות הוקי:
       

       
      התוצאה הייתה בחלקה אופנתית, בחלקה הכרחית, אבל היא עבדה והעניקה מראה עכשווי למכונית, תוך שהיא פורצת את הגבולות העיצוביים של מוצרי רוטס הקודמים.
       
       
       
      השלכה נוספת של המתלים הייתה בסיס גלגלים של 249 ס"מ, כסנטימטר וחצי פחות מההאנטר, זאת למרות שהאבנג'ר היה כ-15 ס"מ קצר יותר ממנו באורך הכללי, ובעל מרחב פנימי לא-קטן בהרבה. המשקל היה נמוך מההאנטר הוותיק יותר ומרכבו היה קשיח יותר, אם כי בהמשך קרייזלר החליטו כי לא ניתן יהיה לפתוח פתח עבור המעוניינים בגג נפתח מסוג מלבני "אפטר-מארקט".
       

       
      כאמור המנוע  ארבעה צילינדרים OHV בתכנון רוטס היה חדש לחלוטין, בנפחים 1250 ו-1500 סמ"ק וסיפק בין 53 ל-63 כ"ס, דרך תיבת ארבעה הילוכים ידנית או תיבת שלושה הילוכים אוטומטית של בורג-וורנר. הביצועים היו סבירים לחלוטין כנגד המתחרות הצפויות- פורד אסקורט, ווקסהול ויווה ומוריס מרינה- והתנהגות הכביש הייתה כנראה הטובה מכולן. למען ההגינות, צריך לציין שאף אחת מהמכוניות הללו לא היו מדהימות במיוחד, כצפוי מקומפקטיות משפחתיות בבריטניה של תחילת שנות השבעים.
       

       
      רמות האבזור נעו החל מה-DL הבסיסי, בעל רצפת שטיח גומי וספידומטר "פס", דרך ה-Super ועד ל-GL בעל לוח ארבעה-שעונים מלא, וריפוד ניילון מוברש (דמוי בד), בעצמו מהראשונים בבריטניה.
       

       
      הדאשבורד עוצב מתוך ראיה ארגונומית מתקדמת, כאשר המגבים והאורות נשלטו מחוגות גדולות, בנוסף לזרוע איתות\הבהוב. ההגה היה בעיצוב טיפוסי מאד לשנות השבעים, ובנוסף לעיטורי כרום וצלחות גלגלים מעוצבות, ל-GL היו ארבעה פנסים בחזית במקום שתי יחידות רבועות בדגמים הנחותים יותר.
       

       
      ייצור האבנג'ר החל את דרכו בריטון (Ryton), במפעל הראשי של רוטס ממש מחוץ לקובנטרי, אם כי חלקי המרכב (body pressings) נשלחו מהמפעל בלינווד (Linwood) שבסקוטלנד. המנועים ותיבות ההילוכים יוצרו בסדנאות סטוק (Stoke) שבקובנטרי עצמה.
       

       
      גרסת הסטיישן הופיעה באביב 1972, והעיצוב איבד מעט מהניקיון והקומפקטיות של הסדאן. שני הנפחים, 1250 ו-1500 הוצעו אבל לא ה-GL:
       

       
      באותו הזמן, הופיעה גרסה בסיסית במיוחד, בעלת רצפת שטיח גומי, ללא מגן שמש לנוסע וכיסא נוסע ללא-כיוונון כלשהו:
       

       
      באביב 1973, הופיעו לראשונה דגמי שתי-דלתות, בניהם 1500GT בעל ציפוי וויניל לשלושת-רבעי הגג שאפילו התאים לו עיצובית, ארבעה פנסים בחזית אבל ללא תוספת כ"ס:
       

       
      הכוח הגיע עם גרסת הטייגר (שם ישן שנלקח ממאגר השמות של רוטס), בסביבות 90 כ"ס ואפילו עד 110 כ"ס אם הוזמנה אופציית גל-זיזים תחרותי (competition). גם תא הנוסעים עבר שדרוג לרמת "ספורט" כחלק מהחבילה. שתי סדרות של טייגרים נבנו בשנים 1972-73, סה"כ בסביבות 700 יחידות, ומעט מאד מכוניות שרדו:
       

       
      קרייזלר בריטניה בחרו באבנג'ר טייגר לייצג אותם במרוצי הראלי, ועשו שימוש בקבוצה הממומנת על-ידם עם הצלחה מסוימת בקטגוריות המתאימות במרוצי הראלי הבריטיים. האבנג'ר ראלי היה אמנם מרשים בצביעת הכחול\לבן של קרייזלר, אבל כמתחרה לצד האסקורט RS המצליח הרבה יותר, הוא היה "עוד אחד":
       

       
      הצלחה מרשימה יותר נרשמה באליפות הבריטית למכוניות סאלון הפופולארית, ה-BTCC, כאשר אליפויות בקטגוריה A הגיעו בשנים 1974 ו-1976 מידיו של ברנרד אנט (Unett), שהתחרה בהילמאנים עוד משנות השישים, בימי רוטס טרום-קרייזלר:
       

       
      בסוף 1973, מנועי 1250 ו-1500 הוגדלו ל-1300 ו-1600, ובוצעו כמה שינויים באבזור ובעיטורים. בניגוד לשאר רכבי רוטס וקרייזלר, בבריטניה האבנג'ר נמכר אך ורק תחת מותג הילמאן. לא היה דגם של סאנבים (Sunbeam) במדינה, ובשום מקום בעולם לא נמכרה גרסת מותג האמבר (Humber).
       

       
      המכונית נמכרה במספרים מועטים ברחבי אירופה תחת מותג סאנבים, כאשר נפחי המנוע היוו את שם הדגם. הרכבה מקומית בוצעה בניו-זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, בגרסאות מותאמות למקומיים. בדרום אמריקה, יוצרה גם גרסת טנדר.
       
      לקרייזלר היו שאיפות גדולות לשווק את המכונית בצפון-אמריקה כמתחרה לפורד פינטו, שברולט ווגה ועדר של יפניות תת-קומפקטיות, תחת השם פליימות' קריקט (Cricket).
       

       
      בנובמבר 1970 החל הקריקט להימכר בארה"ב כמודל 1971. כל המכוניות נמכרו עם מנועי 1500, ארבעה פנסים בחזית ובלמי דיסק מלפנים, שבבריטניה היו זמינים רק עבור מודלים מסוימים. אורות צד (כתומים), מושבים עם משענות גבוהות וזמזם עבור חגורות הבטיחות הבטיחו את עמידת הקריקט בתקנות הבטיחות הפדראליות.
       
       
       
      פליימות' שיווקו את המכונית על בסיס מאפייניה שנבעו ממשקלה הנמוך ואופייה הקומפקטי, והשפיעו על התנהגות כביש טובה, קלות תפעול ומרחב פנימי מצוין יחסית לגודלה החיצוני.
       

       
      צריך רק להתבונן בסמל שלה כדי להבין איך קרייזלר רצו שהמכונית תתפס בציבור הרוכשים:
       

       
      אבל מבחינת מכירות, המכונית הייתה כישלון; בשנת 1971 פליימות' מכרו 28,000 קריקטים לעומת 275,000 ווגות של שברולט ו-352,000 פינטו של פורד. חלק מהבעיה היה המחסור בכוח לעומת המתחרות, שגם הציעו תיבות אוטומטיות ראויות ומזגנים. בנוסף, איכות ההרכבה והעמידות היו גרועות יותר מ"רע", כאשר המכונית סבלה מדליפות מים וחלודה כבר בשנה הראשונה לחייה.
       

       
      בשנת 1972 נוסף יותר כוח למנוע באמצעות שני קרבורטורים ויחס דחיסה גבוה יותר, אבל אפילו זה לא עזר- מכירות 1972 היו פחות ממחצית מכירות 1971, ובשנת 1973 המכונית הוסרה לחלוטין מהשוק. השם קריקט המשיך לשמש את פליימות' בקנדה, עבור גרסת דודג' ממותגת-מחדש של מיצובישי קולט.
       
      באופן מוזר, בשנת 1971, אותה שנה בה החלו קרייזלר למכור בארה"ב את הקריקט, הם החלו למכור גם את הדודג' קולט, מיתוג מקומי של המיצובישי קולט, שגם הייתה בגודל דומה לקריקט:
       

       
      נוצר מצב של דו-קרב בין הקריקט תוצרת-בריטניה באולמות פליימות' לבין הקולט תוצרת-יפן באולמות דודג'. לא צריך לנחש הרבה כדי לדעת מי ניצח בסופו של דבר.
       
      בשלב זה, האבנג'ר נקלע בתוך הדעיכה של קרייזלר-בריטניה והתפרקות פעילויותיה האירופאיות מתוך משבר הדלק של 1973, בעיות וקשיים של החברה-האם בדטרויט, והכישלון במיזוג מותגים (רוטס, סימקה) ודגמים (האימפ, קרייזלר 180) לרוחב כל הפעילות האירופאית.
       

       
      בשנת 1975, קרייזלר הציגו אולטימטום לממשלה הבריטית; חילוץ פיננסי, הלאמה או סגירה. הממשלה מימנה את החילוץ בסכום של 162 מיליון ליש"ט  (בסביבות 1.4 מיליארד היום), בכפוף לתוכנית שדרוג הרכבים; הסימקה 1307/1308 החדשה (שנמכרה בבריטניה תחת השם קרייזלר אלפין) תיוצר בריטון, האבנג'ר יישלח לייצור בלינווד, ההאנטר והאימפ ידעכו עד למותם הצפוי והאצ'באק קומפקטי חדש ייוצר בלינווד על בסיס פלטפורמת האבנג'ר:
       

       
      כך נולד הקרייזלר סאנבים (מותג ישן של רוטס שימש כשם המודל), שעוצב בידי רוי אקס (Axe) ועשה שימוש בזכוכית שטוחה כדלת אחורית. הוא כוון ישירות כנגד הווקסהול שבט והפורד פיאסטה הראשונה, שהקדימו אותו.
       
       
       
      הוא הכיל הרבה יותר חלקי אבנג'ר ממה שנראה במבט ראשון, כולל הדלתות של האבנג'ר שתי-דלתות ותא הנוסעים של האבנג'ר לאחר מתיחת הפנים בשנת 1976. אחד המנועים היה גרסה מוגדלת של מנוע האימפ. בהמשך, יוצרה גם גרסת הוט האץ' שהתפתחה לגרסת ראלי בעזרת חברת מכוניות הספורט לוטוס:
       

       
      מכונית הראלי הייתה מוצלחת מאד, ובשנת 1981 אף זכתה באליפות העולם, אם כי כבר תחת מותג טלבו (לאחר השתלטות פיג'ו על קרייזלר-בריטניה):
       

       
      בחזרה לאבנג'ר; מתיחת הפנים הראשונה והיחידה שלו בוצעה כאמור בשנת 1976, אחרי החילוץ:
       

       
      מאפיינים בולטים היו עדכון האחוריים (תוך נטישת הפנסים בצורת מקלות ההוקי), החזית (שעודכנה למראה הגנרי של קרייזלר-אירופה דאז), ותא נוסעים חדש שחלק רבות עם הסימקה 1307/1308.
       

       
      המכונית מותגה כעת כקרייזלר אבנג'ר, ויצאה לקרב מול הווקסהול קבאלייר החדש, פורד אסקורט דור 2, פורד קורטינה דור 4 (במידה מסוימת) ומוריס מרינה. האבנג'ר אולי נראה חדש והיה לו תא נוסעים מאד עדכני, אבל יריביו התקדמו גם הם ובעיות קרייזלר שתמיד ריחפו מעל, לא עזרו לו.
       
       
      בדיעבד, אפשר לשער שהסיבות היחידות בגללן ההאנטר והאבנג'ר לא הוחלפו ישירות בידי הקרייזלר אלפין (סימקה 1307/1308) היו השמרנות של שוק "מכונית חברה" הבריטי, והרצון של הממשלה הבריטית להחזיק את המפעל בלינווד שבסקוטלנד פתוח. האלפין משנת 1975 הייתה יכולה להחליף בקלות את ההאנטר והאבנג'ר 1600, והקרייזלר הורייזון (Horizon) שיצא בשנת 1978, היה יכול להחליף את האבנג'ר 1300. בכך הייתה נוצרת לקרייזלר-בריטניה קשת דגמים קוהרנטית וחדשה, כפי שהיה לקרייזלר-צרפת.
       
       
      בשנת 1978, מכרה קרייזלר את כל פעילותה האירופאית, כולל בריטניה, לפיג'ו, ונסוגה לארה"ב. מה שלא פורסם באותו זמן היה שלמרות שפיג'ו רכשו גם את מפעל לינווד, הם לא רכשו את הזכויות לקניין רוחני באבנג'ר, שנשארו בבעלות קרייזלר- והייתה סיבה לכך.
       

       
      בשנת 1971, החל ייצור של האבנג'ר במפעל קרייזלר בברזיל. הוא נמכר כדודג' 1500 והיה למעשה אבנג'ר 1500 עם פנסים אחוריים קונבנציונליים למראה ותיבה אוטומטית. גרסת 1800 נוספה מאוחר יותר, עם מנוע אבנג'ר מוגדל לנפח 1798 סמ"ק, שלא נמכר באירופה או בארה"ב.
       

       
      ברזיל קיבלה גם עיצוב מעודכן לגרסת שתי הדלתות, שכללה עדכון לחלק האחורי, ועתה דמה מאד לחלקה האחורי של הפורד אסקורט דור 2. פרט לכך שונתה החזית לזו שלאחר מתיחת הפנים משנת 1976, ולתוצאה קראו דודג' פולארה (Polara), שם שבעברו שימש דודג' גדול בצפון-אמריקה. הייצור נמשך עד 1981, אז פרשה קרייזלר גם מברזיל:
       

       
      בארגנטינה גרסאות סדאן וסטיישן נמכרו עם מנועי 1.5 ו-1.8 ליטרים, והיה גם דגם 1500GT בעל מנוע 1.8 ליטרים וקרבורטור כפול מבית סטרומברג. אבל סיפור האבנג'ר מסתעף הלאה אף יותר במדינה זו, שם נמשך ייצור המכונית עד 1991, הרבה אחרי שקרייזלר עזבה את המדינה.
       

       
      בשנת 1980 עזבה קרייזלר גם את ארגנטינה ומכרה הכול לפולקסוואגן, שהמשיכה בייצור המכונית, בתחילה תחת השם "דודג' 1500 מידי פולקסוואגן ארגנטינה" ואחר כך "VW 1500" ו-"VW 1800".
       

       
      שינויים נוספים בוצעו במהלך השנים, עם חזית חדשה, תא נוסעים מעודכן ותיבת חמישה הילוכים, עד שהייצור נפסק בשנת 1991. סה"כ יוצרו 300,000 יחידות בדרום אמריקה ובסביבות 700,00 יחידות בבריטניה.
       

       
      בחזרה בבריטניה; בסוף 1979, המכונית מותגה כטלבו (Talbot) אבנג'ר, תחת הזהות החדשה שפיג'ו ייעדו לכל מוצרי קרייזלר אירופה לשעבר, אם כי לא ברור עד כמה האבנג'ר בגרסתו זו שינה לרוכשים פוטנציאליים, שכבר לא היו שם. ייצורו וייצור הסאנבים בבריטניה הסתיימו בשנת 1981, מפעל לינווד נסגר לחלוטין והאבנג'ר לא הוחלף באופן ישיר. למעשה, מקומו בקשת הדגמים של קרייזלר-בריטניה נתפס שלוש שנים קודם לכן ע"י הקרייזלר הורייזון.
       

       
      אם כן, אחרי כל עלילות האבנג'ר מבית ומחוץ, ניתן להסיק כי עד כמה שהמכונית הייתה ראויה ותחרותית מול יריבותיה בשוק המקומי, זה עדיין לא היה מספיק. להיות טובה יותר מ-ויווה או מרינה לא הספיק, בין אם בבריטניה או באירופה, ו-וודאי שלא הספיק עבור השוק הצפון-אמריקאי. האבנג'ר יצא לעולם כשנתיים לאחר הסימקה 1100, מתוצרת הקרובים הצרפתיים של רוטס, שהתפתחה ב-1975 וב-1978 לשתי מכוניות שזכו כל אחת בתואר "מכונית השנה האירופאית", ומוצלחות עד כדי שאולי יכלו לעזור בהצלת קרייזלר בארה"ב (אם כי הסיכוי היה קלוש). וודאי ו-וודאי שהיו טובות יותר מהליינאפ של קרייזלר-בריטניה, עד הופעתן:
       

       
      וכך, סופו של האבנג'ר היה דעיכה בגלות בדרום-אמריקה, נשכח ע"י יוצריו ודחוי ע"י בעליו החדשים.
       


      View full מאמר
    • מאת aron944
      שלום לכל חברי הפורום
      קניתי ניסאן אלמרה דגם פרפקט 2005 ולפתע ההגה עושה רעש בסיבובים,בדקתי ויש שמן הגה, מה הפתרון?
      2)אמור להיות ברכב מנורת קריאה (חוץ מהמנורה הראשית של הדלת)? כי יש את התושב למנורה אבל אין שם מעביר חשמל..
      תודה לכל העונים...
  • נושאים פופולריים

  • נושאים מתעדכנים

  • צפיות אחרונות   1 משתמשים רשומים

×
×
  • Create New...