Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם, הרי אפשר להגיב גם בלי, וממש לא בא לנו להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מוסך רון - מוסך לפולקסוואגן, אאודי, סקודה וסיאט בתל-אביב - חוות דעת גולשים


Wiking
 שיתוף
עוקבים 21

פוסטים מומלצים

הפעם אני רוצה להודות מקרב לב לרון ממוסך רון בת"א (שגם חבר בפורום שלנו לשמחתנו):

יום שבת חורפי. אני בדרך הבייתה עם החברה מהחרמון ואבי בטלפון מודיע לי שבזמן שנסע לאנשהו, נדלקה לו מנורה של השמן בפאסאט. לא ייחסתי חשיבות והבטחתי לבדוק כאשר אחזור. הגעתי הבייתה עייף וחסר רצון להתעסק בתא מנוע אך הבטחה לאבא זאת הבטחה. התחלתי לבדוק ולתשאל מתי ואיך נדלקה המנורה והאם הייתה אדומה או כתומה. אבי כמובן טען שאדומה ומבדיקה עלה שאכן חסר שמן. למרות השעה 23:00 החלטתי להתקשר לרון. רון ענה והסביר לי שיש לגרור את הרכב למוסך לבדיקה מבלי להניע היות ויתכן ויש נזק למנוע. הזמנתי גרר של איילון (שירות מצוין) לבוקר. בבוקר הגעתי למוסך רון. רון התחיל לבדוק, חיבר סקנר ואחרי מס' דק' ושיחה נוספת התברר שמנורת השמן שנדלקה הייתה כתומה מה שהצביע על חוסר שמן בסה"כ. רון, לא הסכים לקבל תשלום ואז הבנתי שהאיש מקצועי וישר וביקשתי לבדוק עוד מס' בעיות. לבסוף התגלתה נזילת שמן מהאטם מכסה שסתומים, רפידות קדמיות גמורות וצינור יניקה שימיו ספורים. עם הצינור רון הציע להמתין וביחד החלטנו שאני אקנה כזה בגרמניה בעוד מס' שבועות (הוא אפילו טרח והוציא לי מק"ט מדויק) ואבוא להתקין. יצאתי מאוד מרוצה ושמח שהכרתי עוד איש מקצוע נעים, שקט, מקצועי וישר.

רון, נתראה בעוד מס' שבועות.

תודה רבה לך.

ליאור

Veni Vidi Vici

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • 4 שבועות מאוחר יותר ...
  • תגובות 575
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ההודעות עם הניקוד הגבוה ביותר

ביום חמישי האחרון נכנסתי לרון לביצוע טיפול גדול (הרכב על 110K והחלטתי שמגיע לו טיפול גדול טרם הזמן) בטיפול הוחלפו כל הפילטרים, שמן CASTROL EDGE לפני דרישתי , כמו כן החלפתי רביעיית פלאגים ורביעיית ס

תמונות שפורסמו בשרשור

המלצה חמה מהתנור - מוסך רון - רח' המסגר 31 ת"א.

 

חברי הטוב נסע לחו"ל לתקופה של חודש והשאיר לי מתנה - פולקסווגן פולו עם קלאץ' מהגיהנום. למרות שאת הכישורים להחליף את הקלאץ' רכשתי עוד מזמן, זמן וסבלנות לעשות את העבודה "על המדרכה" לא היו לי.

היות שמקומות העבודה שלי ושל רון לא רחוקים (אני עובד ברח' המסגר 16 - נחשו איפה), החלטתי "לאשפז" את הרכב הנ"ל במוסך של רון.

הכנסתי את הרכב היום בבוקר למוסך וישר התכבדתי בכוס קפה מעשה ידי איאן. כמה דקות לאחר מכן הגיע רון בכבודו ובעצמו. לאחר שיחה קצרה ונסיעת מבחן הוחלט להחליף את הקלאץ' הסורר ואת כבל הקלאץ'. סיכמנו על המחיר ופניתי לעבודתי. כעבור שעה קיבלתי טלפון מרון בו נאמר לי שנמצאה הסיבה לנזילת מים עקשנית שליוותה את הרכב כבר תקופה ארוכה, כתוצאה מעבודתו הרשלנית של מוסך מורשה VW הקרוב לאזור המסגר ונקרא ת***ה. אישרתי לרון את התיקון של הנזילה. על הדרך התגלתה גם נזילה ממחזיר השמן של מנגנון שילוב ההילוכים, גם הנזילה הזו תוקנה ומולא שמן גיר מהסוג המתאים.

 

בשעה 17:00 יצאתי מהעבודה כדי לאסוף את הרכב. ישבתי עם רון לסכם את החשבון והפלא ופלא, החשבון הסופי עומד על סכום נמוך בצורה משמחת! שילמתי ויצאתי לדרכי.

 

מה שמחה רגלי השמאלית לאחר הנסיעה בפקקים הביתה! גם ידי הימנית לא קופחה, שילוב ההילוכים חלק כמשי.

 

תודה רבה לרון על שירות מצויין ועל עבודה מקצועית לעילא!

 

לכל בעלי הרכבים מתוצרת VAG, קרי פולקסווגן, אאודי, סקודה וסיאט, יש לכם כתובת מקצועית והוגנת לפנות אליה - מוסך רון.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לפני כשבוע רכשתי לי גולף CL1800 שנת 97 מאישה מבוגרת שלא כל כך נסעה ברכב (36000 ק"מ)ובהתאם לכך גם לא בדיוק טיפלה ברכב. לאחר שיטוטים בפורומים השונים וקבלת המלצה מחבר החלטתי לנסות את מוסך רון בתל אביב.

השכמתי לי מוקדם בבוקר והגעתי אל המוסך. הסברתי לרון שאני רוצה "ליישר" את הרכב והוא מייד לקח אותי איתו לסיבוב ברכב.

ללא כל הערה ממני רון עלה על כל התקלות הקטנות ברכב (ברקסים שחוקים, סוויץ עייף, טיימינג ). חזרנו למוסך ושם עבר איתי רון על המכלולים השונים ברכב והסביר לי בדיוק מה צריך לעשות ומה חשיבותה של כל תקלה. אני מוכרח לציין שכל העניין נעשה באדיבות גדלוה תוך מתן תשומת לב מלאה לצרכי ושאלותי. במהלך הטיפול פנה אלי רון ושאל אותי אם ברצוני להחליף משאבת מים מכיוון שהיא נוזלת קלות. עצם הצגת השאלה ולא קביעה חד משמעית ש"צריך להחליף אם לא האוטו ימות ..." גרמה לי להבין שעומד מולי אדם רציני ומבין עניין שלא מעוניין לעשוק את לקוחותיו !

לסיכום, החוויה ארכה 5 שעות אבל הרכב יצא מהמוסך כחדש !! המקצועיות (עמדתי ליד הרכב רוב הטיפול וראיתי שהבנאדם מכיר את הרכב על בוריו), האדיבות, הסבלנות וההגינות (המחיר הסופי היה הוגן וזול בהרבה מאותה הצעה במוסך המרכזי ..) הם אלו שיגרמו לי לעשות את הדרך מירושלים שוב עבור הטיפולים הבאים.

ואם מישהו לא הבין אז המקום מומלץ מאד לכל בעלי VW !

 

ערן.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • 4 שבועות מאוחר יותר ...

כפי שאתם יודעים לפני שבווע ביררתי בפורום על טיימינג ולפי המלצה שלכם הגעתי למוסך רון ברחוב המסגר

רציתי להודות לכול מי שהפנה אותו לבעל המקצוע הזה בעל ידי הזהב ולהמליץ עליו

רון מצא אצלי כול מיני ליקויים ברכב שהוחלפו ותוקנו ללא תוספת תשלום

 

והבום הגדול זה הניקוי בית מצערת והכיוון הצתה שעשה לי רון על הדרך - מסתבר שמאז שהרכב אצלי הוא לא היה מכוון בשיט... מהרגע שרון עשה איתי סיבוב על האוטו הרגשתי כאילו רכב חדש נוסע חזק ומרגיש יותר בריא ביציאה מהמקום

 

בימינו שאי אפשר לסמוך על אף אחד במיוחד לא מוסכניקים אני שמח שמצאתי את רון

מה שבטוח אני מבסוט שנכנסתי אליו וממליץ בחום

Polo 16v 6N2 -My Previous ride

EAT SLEEP BOOST

 

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • חודשיים מאוחר יותר...

ערב טוב.

אני רוצה להמליץ על מוסך רון בתל אביב (המסגר לא זוכר איזה מספר). הייתי אצלו היום בפעם השניה ועכשיו אין לי ספק שאת הטיפול הבא אני עושה אצלו.

היחס מעולה והמחיר שקיבלתי (לא ממש משנה על מה) ממש מגוחך.

מומלץ מאד!

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • 4 חודשים מאוחר יותר...

שוב תודות למוסך רון (מתמחה ב-VW, אודי וסיאט) על שירות אדיב ומקצועי במחיר הוגן.

 

כידוע (או שלא) אני ממעט להכניס את הרכב שלי למוסך ומשתדל לטפל בו בעצמי. עדיין קורים המקרים בהם צריך חוו"ד ונגיעה של מקצוען אמיתי. כאלו הם רון וצוות העובדים שלו.

 

מומלץ בחום.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

גם אני אמליץ שוב על "מוסך רון" (מגיע לבחור) על השירות, אדיבות וסבלנות לענות לשאלותיי.

טוב לדעת שלפחות לפאסאט יש בית חם, במיוחד שזה הרכב של ההורים ואין לי זמן או כוח להתעסק איתו לבד.

Veni Vidi Vici

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • 7 חודשים מאוחר יותר...

שלום,

 

לא, זו לא הודעה פרסומית ולא "מטעם". אני פשוט חש חובה נעימה ומשמחת לשתף את מי שניתן. אנו רגילים בדיווח על "אדם נשך כלב" - אך מותר וראוי לספר גם כאשר מגיע למישהו שיאמרו את שבחו.

 

יש לי פולו 97. אני מבין קטן מאוד בנושאי רכב.

 

בשנה האחרונה האוטו התחיל "לעשות בעיות" - להיחנק, לא להחזיק טורים ועוד. עברתי בשלושה מוסכים שונים. כל אחד ניסה את כוחו, עשה מה שעשה. השניים הראשונים גם גבו מה שגבו. השלישי, למרות שעבד כמה שעות טובות, היה מספיק הגון לומר שאינו מצליח לסייע לי, לסרב לקבל כל תשלום - ושכדאי לי לפנות למומחה.

 

בינתיים, כנראה גם מרוב הבחישות, האוטו הלך והידרדר, נכבה כמעט בכל פעם שהעברתי להילוך סרק, ובקושי סחב.

 

בתחילת השבוע שעבר עשיתי את הדבר שממש לא רציתי: בלית ברירה, נכנסתי למוסך המרכזי של פולקסווגן ליד קניון איילון. ידעתי שאם מישהו אמור לדעת איך לטפל ברכב זה הם - אבל מאוד חששתי שעלויות הטיפול שם הן כנראה משהו שלא אוכל לעמוד בו.

 

אחרי יומיים, הוזמנתי אחר כבוד "לפנות" משם את הגרוטאה שלי. פשוט ריחמו עלי שם: הסבירו לי שאומדן התיקונים הנדרשים מגיע כבר ל- 12,000 ש"ח (לפני מע"מ), עוד לפני שהם יודעים לומר האם בכך זה מסתכם - וברור שזה עולה על ערך הרכב לאחר התיקון, כך שלא שווה לי לתקן.

 

כבר התחלתי להרים ידיים. חשבתי שזהו זה, הלך האוטו. למכור לפירוק, או לקוות למצוא רכב דומה שהושבת ולקחת ממנו חלקים.

 

ואז הגיעה הישועה (דרך אגב: באמצעות האתר הזה!). האחיין שלי הופנה, אגב גלישה באתר, על ידי מישהו (נדמה לי רפי לין) למוסך רון ברח' המסגר 31.

 

ביום שלישי שעבר הגעתי אליו. כלומר, האוטו הגיע, כנראה בכוחותיו האחרונים: הוא נכבה לי לפחות איזה 5 פעמים בדרך מכפר סבא, וכבר התכוננתי נפשית לקרוא לגרר.

 

כבר בכניסה הייתה לי הרגשה משונה. משהו באוויר, שמשדר "ביתיות".

 

המוסך בכלל לא קטן, נדמה לי שספרתי לפחות שישה ליפטים - אבל רון עצמו מעורב בכל רכב, מתפנה לכל לקוח, בתערובת של נעם הליכות, חיוך ביישני, איכפתיות והשראת שלווה וביטחון. איך הוא אמר לי? "תראה, לא למדתי שום דבר אחר בחיים. זה מה שאני יודע ואוהב לעשות בחיים".

 

ביום שישי קיבלתי אוטו חדש. הוא נוסע כפי שמזמן לא זכרתי. נדרש להחליף לו מחשב, מספר חיישנים ועוד. וכל זה עלה לי פחות מרבע מהסכום בו נקבו במוסך המרכזי.

 

הגעתי ביום שישי לקראת 15:00, השעה בה אמרה לי המזכירה שהם סוגרים. רון עדיין היה שם. לבד. בלי שמץ של לחץ לסגור. שוחחנו קצת. מתברר שהוא "דור שני" במקצוע, ומקווה להעמיד גם דור שלישי. הוא עמד על כך שאצלצל אליו לנייד כאשר אגיע הביתה (עוד מעט שבת!), להגיד איך האוטו. איך הייתה הנסיעה.

 

אז זהו, לפעמים יש גם דברים טובים לספר. תודה לאתר על שבזכותו התאפשר לי להגיע לרון, תודה לאחייני ארי שמצא לי אותו, ואיחוליי לרון שימשיך בדרכו ויראה ברכה בעמלו.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

צהריים טובים

 

אכן רון ידוע בראש ובראשונה במקצועיותו.הוא הראה לא אחת יכולת כמעט מנומנלית לפענח תקלות דרך מסך המחשב.

מעבר לכך הוא הגון והוגן,קשוב ומקצועי.

אני טרחתי להגיע אליו מחיפה הרחוקה (זה שלא רצה להחליף מד זרימה במוסך רון...),ויותר מפעם אחת,בעניינים שכביכול ייתכן והיו שוליים,אך חוץ מעצם העובדה שרציתי לפתור תקלות ברכב,רציתי לראות במו עיניי מי הוא האדם שמקבל תשבוחות על ימין ועל שמאל בפורום,ושוב אומר,הכל נכון ומוצדק.

 

יישר כוח

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני אומנם לא מכיר את רון אבל אני שמח שיש מוסכים שמתחרים במוסכים המרכזיים ושמח על כל מוסך מקצועי וטוב שיכול להביא לשירות טוב במחיר זול.

 

אבל צריך להגיד גם מילה טובה על מוסך צ'מפיון סקודה בבני ברק , הייתה לי ניו פליסיה שעברה הסבה לגז במכון איום שגם נסגר ולמזלי הוסרה מערכת הגז ועוד הספקתי לקבל את הכסף לפני שהמכון פשט רגל .

 

(דרך אגב רפי לין הפנה אותי למעבדת אייל באשדוד שהם אנשים מקצוענים במיוחד והם אמרו לי שניתקו לי את חיישן החמצן על מנת להסב את המכונית לגז ואמרו לי שהרכב לא יכול לנסוע במצב כזה ובלגלל זה מכון הגז החזיר לי את רוב הכסף)

 

לאחר סיבוכים עם הצמה ניתוק חיישנים וקדיחת חורים שנעשו בהסבת הגז שפגמו קשות ברכב כבר הייתי אובד עיצות.

 

פניתי למוסך צ'מפיון בבני ברק הם עמלו 3 ימים וסידרו את הצמות טיפלו בחיישנים כמו שצריך לאחר מה שהמכון גז (מחראה) עשה.

 

ב1200 שקל כולל שטיפה.

מתגעגע... לאוטוביאנקי Y10 שלי.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • חודש מאוחר יותר...

שלום,

 

באתי היום למוסך רון, עם בעיה לא הכי שגרתית - עדיין במסע שיפוצים לוולקן שקניתי, הפעם - סעפת האגזוז. מי שהתעסק איתה לפניי, הרכיב אותה עקום - והגזים היו נפלטים מהחיבור בין הסעפת לצינור הפליטה, ובכמויות. הקשיבו לי, נתנו לי לעבוד מתחת לאוטו, פירקתי את הסעפת, פירקו לי ממנה את האטם הישן העקשן, הרכיבו אטם וברגים חדשים, חתכו וריתכו לי מחדש את צינור האגזוז כך שהצינור מתחבר בדיוק איך שצריך לאטם, ועכשיו הסעפת אוטמת מצוין.

לקחו מחיר הוגן, בדקו את אטימות מע' הפליטה, ושחררו אותי לדרכי.

 

שמחתי לשלם על עבודה טובה ויחס טוב, ורציתי לשתף חוויה חיובית.

 

במקרה גם פגשתי שם את שמר - אבל על כך בשרשור אחר :-D

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • 4 שבועות מאוחר יותר ...

לפני חודש הכנסתי את הרכב שלי מסוג סיאט איביזה 2001 לטיפול 10000 אחרי המלצות של אנשיפ פה בפורום

אז נסעתי מנתניה לתל אביב למוסך רון שהגעתי לשם ממש אהבתי את היחס וצומת הלב שהקדישו לי וסידרו לי גם כל

מיני דברים קטנים שנעשו ברכב בקומבינה. אז מה שאני בא להגיד זה שאני מאוד ממליץ על מוסך רון כי זה מוסך אמין

והוגן עם המחירים גם... :lol::lol:

HU: pioneer 7000bt-- AMP1: mbquart pba 4100 F.COMP: morel hybrid SUB:mb quart

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לפני שבוע נסעתי מנתניה לתל אביב למוסך רון לטיפול 10k, טיימינג וקלאצ' באיביזה שלי.

הגעתי לשם אחרי מיליון המלצות עליו שראיתי כאן בפורום ומחברים שמכירים אותו או את עבודתו.

המחיר שנאמר לי היה נמוך בהרבה ממה שחשבתי! העבודה הייתה מעולה וסידרו לי ברכב דברים שלא שמתי לב אליהם.

פעם ראשונה שנכנסתי למוסך ויצאתי עם חיוך מאוזן לאוזן.

ממליץ עליו בחום רב! עבודה מקצועית, שירות מעולה, מחירים מעולים ויחס נהדר!

שודד בנקים בפוטנציה8)

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • 4 שבועות מאוחר יותר ...

מוסך רון - כמה מילים כבר נכתבו על המקום, ובכל זאת - הגעתי לאחר שהיתה לי תקלה במזגן. רון, חייכן ומאיר פנים, עשה לי סיור במוסך. תוך דגש על החיפושית הענתיקה יד 1 שקיבל מתנה מלקוח. האבחון והטיפול של אנדריי בבעיה היו מהירים, איכותיים ומחזיקים היטב מעמד. (כבר עברו מס' חדשים). תודה, רון.

 

 

בהצלחה לכולכם, צביקי

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
 שיתוף
  • תכנים דומים

    • מאת yohai71
      בסקירות האחרונות של ההילמאן אימפ וההילמאן האנטר, נבחן בין היתר תפקידן בדעיכה ונפילה של קבוצת רוטס וקרייזלר-בריטניה. אבל מה לגבי המכונית הנוספת בקשת הדגמים שקרייזלר ניסו לבנות בבריטניה בתחילת שנות השבעים, ההילמאן אבנג'ר? סיפורו המסתעף מתחיל מהמקור בקובנטרי, ממשיך לארה"ב (שם נמכר כפליימות' קריקט), מתפתח לנגזרת במימון ממשלתי עקב דעיכת היצרן, ומסתיים כהרפתקה דרום-אמריקאית שמעט ממנה היה ידוע בבריטניה בזמנה. סיפורו של האבנג'ר כולל לא-פחות מששה מותגים בסך הכל.
       
      כאמור בסקירות הנ"ל, בשנת 1966 הציגו רוטס את ההילמאן האנטר כמכונית קונבנציונאלית-שמרנית אך מעוצבת עם סטייל סביר, במרכבי סדאן וסטיישן:
       

       
      היא כוונה לנקודה בשוק הרכב, מעט מעל לפורד קורטינה וקרובה יותר לווקסהול וויקטור ולצמד תאומות הפארינה מבית BMC (מוריס אוקספורד ואוסטין קיימברידג'). היא הייתה מחליפה ישירה לסופר-מינקס שבעצמה הייתה גדולה במעט מהמינקס, מלך המכירות של רוטס באופן מסורתי. אמנם בתחילת הדרך נמכר האנטר בעל מנוע חלש יותר הממותג כ"מינקס", אך כעת נוצר פער משמעותי בקשת הדגמים בדיוק במיקום הכי חשוב של השוק. וכך לרוטס, שבשלב זה היו בתהליך הפיכה לקרייזלר-בריטניה, לא היה מתחרה מול רב-המכר הבריטי, ADO16 (אוסטין\מוריס 1100), או הפורד אנגליה והווקסהול ויווה.
       

       
      האבנג'ר (Avenger), שכונה פנימית "מכונית B" ושפיתוחו החל בשנת 1966, היה אמור להיות התשובה לכך, ולפני שהושק באביב 1970, תוכנן מאפס. המבנה הטכני היה די צפוי, עם מנוע ארבעה צילינדרים OHV המניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת-הילוכים בעלת ארבעה יחסים, היגוי מסוג מסרק, מתלי זרועות מקפרסון מלפנים ואולי החלק המעניין ביותר טכנית, מתלה אחורי בעל ארבע נקודות חיבור מבוסס קפיצי סליל. באותן שנים, רק לווקסהול ויווה היו מתלים מתקדמים יותר מקפיצי עלים, ויש לציין שמסורתית, רוטס מעולם לא ששו לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בתחילת דרכן. יותר מכל, המנוע החדש והמתלים המתקדמים הוכיחו את השקעת קרייזלר בחברה.
       

       
      אחת ההשלכות של המתלה האחורי היה העיצוב, ולמעשה האריזה הכללית. המעצב טים פריי, אחד מאבות פרויקט האימפ, אמר כי המתלה הוביל למושב אחורי גבוה מהרגיל. כדי להשיג מרווח ראש ראוי, היה על חלקו האחורי של הגג להיות גבוה, ונוצר אתגר לעצב את חלקה האחורי של המכונית "שלא ייראה כאילו הוא הולך ונופל", לדבריו.
       

       
      פריי עיצב את הגג הגבוה עם חלון אחורי סוחף אל מתאר תא המטען (מזכיר מאד את הרנו 12 מאותה תקופה), והוסיף טאצ' ייחודי עם פנסים אחוריים בצורת מקלות הוקי:
       

       
      התוצאה הייתה בחלקה אופנתית, בחלקה הכרחית, אבל היא עבדה והעניקה מראה עכשווי למכונית, תוך שהיא פורצת את הגבולות העיצוביים של מוצרי רוטס הקודמים.
       
       
       
      השלכה נוספת של המתלים הייתה בסיס גלגלים של 249 ס"מ, כסנטימטר וחצי פחות מההאנטר, זאת למרות שהאבנג'ר היה כ-15 ס"מ קצר יותר ממנו באורך הכללי, ובעל מרחב פנימי לא-קטן בהרבה. המשקל היה נמוך מההאנטר הוותיק יותר ומרכבו היה קשיח יותר, אם כי בהמשך קרייזלר החליטו כי לא ניתן יהיה לפתוח פתח עבור המעוניינים בגג נפתח מסוג מלבני "אפטר-מארקט".
       

       
      כאמור המנוע  ארבעה צילינדרים OHV בתכנון רוטס היה חדש לחלוטין, בנפחים 1250 ו-1500 סמ"ק וסיפק בין 53 ל-63 כ"ס, דרך תיבת ארבעה הילוכים ידנית או תיבת שלושה הילוכים אוטומטית של בורג-וורנר. הביצועים היו סבירים לחלוטין כנגד המתחרות הצפויות- פורד אסקורט, ווקסהול ויווה ומוריס מרינה- והתנהגות הכביש הייתה כנראה הטובה מכולן. למען ההגינות, צריך לציין שאף אחת מהמכוניות הללו לא היו מדהימות במיוחד, כצפוי מקומפקטיות משפחתיות בבריטניה של תחילת שנות השבעים.
       

       
      רמות האבזור נעו החל מה-DL הבסיסי, בעל רצפת שטיח גומי וספידומטר "פס", דרך ה-Super ועד ל-GL בעל לוח ארבעה-שעונים מלא, וריפוד ניילון מוברש (דמוי בד), בעצמו מהראשונים בבריטניה.
       

       
      הדאשבורד עוצב מתוך ראיה ארגונומית מתקדמת, כאשר המגבים והאורות נשלטו מחוגות גדולות, בנוסף לזרוע איתות\הבהוב. ההגה היה בעיצוב טיפוסי מאד לשנות השבעים, ובנוסף לעיטורי כרום וצלחות גלגלים מעוצבות, ל-GL היו ארבעה פנסים בחזית במקום שתי יחידות רבועות בדגמים הנחותים יותר.
       

       
      ייצור האבנג'ר החל את דרכו בריטון (Ryton), במפעל הראשי של רוטס ממש מחוץ לקובנטרי, אם כי חלקי המרכב (body pressings) נשלחו מהמפעל בלינווד (Linwood) שבסקוטלנד. המנועים ותיבות ההילוכים יוצרו בסדנאות סטוק (Stoke) שבקובנטרי עצמה.
       

       
      גרסת הסטיישן הופיעה באביב 1972, והעיצוב איבד מעט מהניקיון והקומפקטיות של הסדאן. שני הנפחים, 1250 ו-1500 הוצעו אבל לא ה-GL:
       

       
      באותו הזמן, הופיעה גרסה בסיסית במיוחד, בעלת רצפת שטיח גומי, ללא מגן שמש לנוסע וכיסא נוסע ללא-כיוונון כלשהו:
       

       
      באביב 1973, הופיעו לראשונה דגמי שתי-דלתות, בניהם 1500GT בעל ציפוי וויניל לשלושת-רבעי הגג שאפילו התאים לו עיצובית, ארבעה פנסים בחזית אבל ללא תוספת כ"ס:
       

       
      הכוח הגיע עם גרסת הטייגר (שם ישן שנלקח ממאגר השמות של רוטס), בסביבות 90 כ"ס ואפילו עד 110 כ"ס אם הוזמנה אופציית גל-זיזים תחרותי (competition). גם תא הנוסעים עבר שדרוג לרמת "ספורט" כחלק מהחבילה. שתי סדרות של טייגרים נבנו בשנים 1972-73, סה"כ בסביבות 700 יחידות, ומעט מאד מכוניות שרדו:
       

       
      קרייזלר בריטניה בחרו באבנג'ר טייגר לייצג אותם במרוצי הראלי, ועשו שימוש בקבוצה הממומנת על-ידם עם הצלחה מסוימת בקטגוריות המתאימות במרוצי הראלי הבריטיים. האבנג'ר ראלי היה אמנם מרשים בצביעת הכחול\לבן של קרייזלר, אבל כמתחרה לצד האסקורט RS המצליח הרבה יותר, הוא היה "עוד אחד":
       

       
      הצלחה מרשימה יותר נרשמה באליפות הבריטית למכוניות סאלון הפופולארית, ה-BTCC, כאשר אליפויות בקטגוריה A הגיעו בשנים 1974 ו-1976 מידיו של ברנרד אנט (Unett), שהתחרה בהילמאנים עוד משנות השישים, בימי רוטס טרום-קרייזלר:
       

       
      בסוף 1973, מנועי 1250 ו-1500 הוגדלו ל-1300 ו-1600, ובוצעו כמה שינויים באבזור ובעיטורים. בניגוד לשאר רכבי רוטס וקרייזלר, בבריטניה האבנג'ר נמכר אך ורק תחת מותג הילמאן. לא היה דגם של סאנבים (Sunbeam) במדינה, ובשום מקום בעולם לא נמכרה גרסת מותג האמבר (Humber).
       

       
      המכונית נמכרה במספרים מועטים ברחבי אירופה תחת מותג סאנבים, כאשר נפחי המנוע היוו את שם הדגם. הרכבה מקומית בוצעה בניו-זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, בגרסאות מותאמות למקומיים. בדרום אמריקה, יוצרה גם גרסת טנדר.
       
      לקרייזלר היו שאיפות גדולות לשווק את המכונית בצפון-אמריקה כמתחרה לפורד פינטו, שברולט ווגה ועדר של יפניות תת-קומפקטיות, תחת השם פליימות' קריקט (Cricket).
       

       
      בנובמבר 1970 החל הקריקט להימכר בארה"ב כמודל 1971. כל המכוניות נמכרו עם מנועי 1500, ארבעה פנסים בחזית ובלמי דיסק מלפנים, שבבריטניה היו זמינים רק עבור מודלים מסוימים. אורות צד (כתומים), מושבים עם משענות גבוהות וזמזם עבור חגורות הבטיחות הבטיחו את עמידת הקריקט בתקנות הבטיחות הפדראליות.
       
       
       
      פליימות' שיווקו את המכונית על בסיס מאפייניה שנבעו ממשקלה הנמוך ואופייה הקומפקטי, והשפיעו על התנהגות כביש טובה, קלות תפעול ומרחב פנימי מצוין יחסית לגודלה החיצוני.
       

       
      צריך רק להתבונן בסמל שלה כדי להבין איך קרייזלר רצו שהמכונית תתפס בציבור הרוכשים:
       

       
      אבל מבחינת מכירות, המכונית הייתה כישלון; בשנת 1971 פליימות' מכרו 28,000 קריקטים לעומת 275,000 ווגות של שברולט ו-352,000 פינטו של פורד. חלק מהבעיה היה המחסור בכוח לעומת המתחרות, שגם הציעו תיבות אוטומטיות ראויות ומזגנים. בנוסף, איכות ההרכבה והעמידות היו גרועות יותר מ"רע", כאשר המכונית סבלה מדליפות מים וחלודה כבר בשנה הראשונה לחייה.
       

       
      בשנת 1972 נוסף יותר כוח למנוע באמצעות שני קרבורטורים ויחס דחיסה גבוה יותר, אבל אפילו זה לא עזר- מכירות 1972 היו פחות ממחצית מכירות 1971, ובשנת 1973 המכונית הוסרה לחלוטין מהשוק. השם קריקט המשיך לשמש את פליימות' בקנדה, עבור גרסת דודג' ממותגת-מחדש של מיצובישי קולט.
       
      באופן מוזר, בשנת 1971, אותה שנה בה החלו קרייזלר למכור בארה"ב את הקריקט, הם החלו למכור גם את הדודג' קולט, מיתוג מקומי של המיצובישי קולט, שגם הייתה בגודל דומה לקריקט:
       

       
      נוצר מצב של דו-קרב בין הקריקט תוצרת-בריטניה באולמות פליימות' לבין הקולט תוצרת-יפן באולמות דודג'. לא צריך לנחש הרבה כדי לדעת מי ניצח בסופו של דבר.
       
      בשלב זה, האבנג'ר נקלע בתוך הדעיכה של קרייזלר-בריטניה והתפרקות פעילויותיה האירופאיות מתוך משבר הדלק של 1973, בעיות וקשיים של החברה-האם בדטרויט, והכישלון במיזוג מותגים (רוטס, סימקה) ודגמים (האימפ, קרייזלר 180) לרוחב כל הפעילות האירופאית.
       

       
      בשנת 1975, קרייזלר הציגו אולטימטום לממשלה הבריטית; חילוץ פיננסי, הלאמה או סגירה. הממשלה מימנה את החילוץ בסכום של 162 מיליון ליש"ט  (בסביבות 1.4 מיליארד היום), בכפוף לתוכנית שדרוג הרכבים; הסימקה 1307/1308 החדשה (שנמכרה בבריטניה תחת השם קרייזלר אלפין) תיוצר בריטון, האבנג'ר יישלח לייצור בלינווד, ההאנטר והאימפ ידעכו עד למותם הצפוי והאצ'באק קומפקטי חדש ייוצר בלינווד על בסיס פלטפורמת האבנג'ר:
       

       
      כך נולד הקרייזלר סאנבים (מותג ישן של רוטס שימש כשם המודל), שעוצב בידי רוי אקס (Axe) ועשה שימוש בזכוכית שטוחה כדלת אחורית. הוא כוון ישירות כנגד הווקסהול שבט והפורד פיאסטה הראשונה, שהקדימו אותו.
       
       
       
      הוא הכיל הרבה יותר חלקי אבנג'ר ממה שנראה במבט ראשון, כולל הדלתות של האבנג'ר שתי-דלתות ותא הנוסעים של האבנג'ר לאחר מתיחת הפנים בשנת 1976. אחד המנועים היה גרסה מוגדלת של מנוע האימפ. בהמשך, יוצרה גם גרסת הוט האץ' שהתפתחה לגרסת ראלי בעזרת חברת מכוניות הספורט לוטוס:
       

       
      מכונית הראלי הייתה מוצלחת מאד, ובשנת 1981 אף זכתה באליפות העולם, אם כי כבר תחת מותג טלבו (לאחר השתלטות פיג'ו על קרייזלר-בריטניה):
       

       
      בחזרה לאבנג'ר; מתיחת הפנים הראשונה והיחידה שלו בוצעה כאמור בשנת 1976, אחרי החילוץ:
       

       
      מאפיינים בולטים היו עדכון האחוריים (תוך נטישת הפנסים בצורת מקלות ההוקי), החזית (שעודכנה למראה הגנרי של קרייזלר-אירופה דאז), ותא נוסעים חדש שחלק רבות עם הסימקה 1307/1308.
       

       
      המכונית מותגה כעת כקרייזלר אבנג'ר, ויצאה לקרב מול הווקסהול קבאלייר החדש, פורד אסקורט דור 2, פורד קורטינה דור 4 (במידה מסוימת) ומוריס מרינה. האבנג'ר אולי נראה חדש והיה לו תא נוסעים מאד עדכני, אבל יריביו התקדמו גם הם ובעיות קרייזלר שתמיד ריחפו מעל, לא עזרו לו.
       
       
      בדיעבד, אפשר לשער שהסיבות היחידות בגללן ההאנטר והאבנג'ר לא הוחלפו ישירות בידי הקרייזלר אלפין (סימקה 1307/1308) היו השמרנות של שוק "מכונית חברה" הבריטי, והרצון של הממשלה הבריטית להחזיק את המפעל בלינווד שבסקוטלנד פתוח. האלפין משנת 1975 הייתה יכולה להחליף בקלות את ההאנטר והאבנג'ר 1600, והקרייזלר הורייזון (Horizon) שיצא בשנת 1978, היה יכול להחליף את האבנג'ר 1300. בכך הייתה נוצרת לקרייזלר-בריטניה קשת דגמים קוהרנטית וחדשה, כפי שהיה לקרייזלר-צרפת.
       
       
      בשנת 1978, מכרה קרייזלר את כל פעילותה האירופאית, כולל בריטניה, לפיג'ו, ונסוגה לארה"ב. מה שלא פורסם באותו זמן היה שלמרות שפיג'ו רכשו גם את מפעל לינווד, הם לא רכשו את הזכויות לקניין רוחני באבנג'ר, שנשארו בבעלות קרייזלר- והייתה סיבה לכך.
       

       
      בשנת 1971, החל ייצור של האבנג'ר במפעל קרייזלר בברזיל. הוא נמכר כדודג' 1500 והיה למעשה אבנג'ר 1500 עם פנסים אחוריים קונבנציונליים למראה ותיבה אוטומטית. גרסת 1800 נוספה מאוחר יותר, עם מנוע אבנג'ר מוגדל לנפח 1798 סמ"ק, שלא נמכר באירופה או בארה"ב.
       

       
      ברזיל קיבלה גם עיצוב מעודכן לגרסת שתי הדלתות, שכללה עדכון לחלק האחורי, ועתה דמה מאד לחלקה האחורי של הפורד אסקורט דור 2. פרט לכך שונתה החזית לזו שלאחר מתיחת הפנים משנת 1976, ולתוצאה קראו דודג' פולארה (Polara), שם שבעברו שימש דודג' גדול בצפון-אמריקה. הייצור נמשך עד 1981, אז פרשה קרייזלר גם מברזיל:
       

       
      בארגנטינה גרסאות סדאן וסטיישן נמכרו עם מנועי 1.5 ו-1.8 ליטרים, והיה גם דגם 1500GT בעל מנוע 1.8 ליטרים וקרבורטור כפול מבית סטרומברג. אבל סיפור האבנג'ר מסתעף הלאה אף יותר במדינה זו, שם נמשך ייצור המכונית עד 1991, הרבה אחרי שקרייזלר עזבה את המדינה.
       

       
      בשנת 1980 עזבה קרייזלר גם את ארגנטינה ומכרה הכול לפולקסוואגן, שהמשיכה בייצור המכונית, בתחילה תחת השם "דודג' 1500 מידי פולקסוואגן ארגנטינה" ואחר כך "VW 1500" ו-"VW 1800".
       

       
      שינויים נוספים בוצעו במהלך השנים, עם חזית חדשה, תא נוסעים מעודכן ותיבת חמישה הילוכים, עד שהייצור נפסק בשנת 1991. סה"כ יוצרו 300,000 יחידות בדרום אמריקה ובסביבות 700,00 יחידות בבריטניה.
       

       
      בחזרה בבריטניה; בסוף 1979, המכונית מותגה כטלבו (Talbot) אבנג'ר, תחת הזהות החדשה שפיג'ו ייעדו לכל מוצרי קרייזלר אירופה לשעבר, אם כי לא ברור עד כמה האבנג'ר בגרסתו זו שינה לרוכשים פוטנציאליים, שכבר לא היו שם. ייצורו וייצור הסאנבים בבריטניה הסתיימו בשנת 1981, מפעל לינווד נסגר לחלוטין והאבנג'ר לא הוחלף באופן ישיר. למעשה, מקומו בקשת הדגמים של קרייזלר-בריטניה נתפס שלוש שנים קודם לכן ע"י הקרייזלר הורייזון.
       

       
      אם כן, אחרי כל עלילות האבנג'ר מבית ומחוץ, ניתן להסיק כי עד כמה שהמכונית הייתה ראויה ותחרותית מול יריבותיה בשוק המקומי, זה עדיין לא היה מספיק. להיות טובה יותר מ-ויווה או מרינה לא הספיק, בין אם בבריטניה או באירופה, ו-וודאי שלא הספיק עבור השוק הצפון-אמריקאי. האבנג'ר יצא לעולם כשנתיים לאחר הסימקה 1100, מתוצרת הקרובים הצרפתיים של רוטס, שהתפתחה ב-1975 וב-1978 לשתי מכוניות שזכו כל אחת בתואר "מכונית השנה האירופאית", ומוצלחות עד כדי שאולי יכלו לעזור בהצלת קרייזלר בארה"ב (אם כי הסיכוי היה קלוש). וודאי ו-וודאי שהיו טובות יותר מהליינאפ של קרייזלר-בריטניה, עד הופעתן:
       

       
      וכך, סופו של האבנג'ר היה דעיכה בגלות בדרום-אמריקה, נשכח ע"י יוצריו ודחוי ע"י בעליו החדשים.
       


      View full מאמר
    • מאת yohai71
      בסקירות האחרונות של ההילמאן אימפ וההילמאן האנטר, נבחן בין היתר תפקידן בדעיכה ונפילה של קבוצת רוטס וקרייזלר-בריטניה. אבל מה לגבי המכונית הנוספת בקשת הדגמים שקרייזלר ניסו לבנות בבריטניה בתחילת שנות השבעים, ההילמאן אבנג'ר? סיפורו המסתעף מתחיל מהמקור בקובנטרי, ממשיך לארה"ב (שם נמכר כפליימות' קריקט), מתפתח לנגזרת במימון ממשלתי עקב דעיכת היצרן, ומסתיים כהרפתקה דרום-אמריקאית שמעט ממנה היה ידוע בבריטניה בזמנה. סיפורו של האבנג'ר כולל לא-פחות מששה מותגים בסך הכל.
       
      כאמור בסקירות הנ"ל, בשנת 1966 הציגו רוטס את ההילמאן האנטר כמכונית קונבנציונאלית-שמרנית אך מעוצבת עם סטייל סביר, במרכבי סדאן וסטיישן:
       

       
      היא כוונה לנקודה בשוק הרכב, מעט מעל לפורד קורטינה וקרובה יותר לווקסהול וויקטור ולצמד תאומות הפארינה מבית BMC (מוריס אוקספורד ואוסטין קיימברידג'). היא הייתה מחליפה ישירה לסופר-מינקס שבעצמה הייתה גדולה במעט מהמינקס, מלך המכירות של רוטס באופן מסורתי. אמנם בתחילת הדרך נמכר האנטר בעל מנוע חלש יותר הממותג כ"מינקס", אך כעת נוצר פער משמעותי בקשת הדגמים בדיוק במיקום הכי חשוב של השוק. וכך לרוטס, שבשלב זה היו בתהליך הפיכה לקרייזלר-בריטניה, לא היה מתחרה מול רב-המכר הבריטי, ADO16 (אוסטין\מוריס 1100), או הפורד אנגליה והווקסהול ויווה.
       

       
      האבנג'ר (Avenger), שכונה פנימית "מכונית B" ושפיתוחו החל בשנת 1966, היה אמור להיות התשובה לכך, ולפני שהושק באביב 1970, תוכנן מאפס. המבנה הטכני היה די צפוי, עם מנוע ארבעה צילינדרים OHV המניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת-הילוכים בעלת ארבעה יחסים, היגוי מסוג מסרק, מתלי זרועות מקפרסון מלפנים ואולי החלק המעניין ביותר טכנית, מתלה אחורי בעל ארבע נקודות חיבור מבוסס קפיצי סליל. באותן שנים, רק לווקסהול ויווה היו מתלים מתקדמים יותר מקפיצי עלים, ויש לציין שמסורתית, רוטס מעולם לא ששו לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בתחילת דרכן. יותר מכל, המנוע החדש והמתלים המתקדמים הוכיחו את השקעת קרייזלר בחברה.
       

       
      אחת ההשלכות של המתלה האחורי היה העיצוב, ולמעשה האריזה הכללית. המעצב טים פריי, אחד מאבות פרויקט האימפ, אמר כי המתלה הוביל למושב אחורי גבוה מהרגיל. כדי להשיג מרווח ראש ראוי, היה על חלקו האחורי של הגג להיות גבוה, ונוצר אתגר לעצב את חלקה האחורי של המכונית "שלא ייראה כאילו הוא הולך ונופל", לדבריו.
       

       
      פריי עיצב את הגג הגבוה עם חלון אחורי סוחף אל מתאר תא המטען (מזכיר מאד את הרנו 12 מאותה תקופה), והוסיף טאצ' ייחודי עם פנסים אחוריים בצורת מקלות הוקי:
       

       
      התוצאה הייתה בחלקה אופנתית, בחלקה הכרחית, אבל היא עבדה והעניקה מראה עכשווי למכונית, תוך שהיא פורצת את הגבולות העיצוביים של מוצרי רוטס הקודמים.
       
       
       
      השלכה נוספת של המתלים הייתה בסיס גלגלים של 249 ס"מ, כסנטימטר וחצי פחות מההאנטר, זאת למרות שהאבנג'ר היה כ-15 ס"מ קצר יותר ממנו באורך הכללי, ובעל מרחב פנימי לא-קטן בהרבה. המשקל היה נמוך מההאנטר הוותיק יותר ומרכבו היה קשיח יותר, אם כי בהמשך קרייזלר החליטו כי לא ניתן יהיה לפתוח פתח עבור המעוניינים בגג נפתח מסוג מלבני "אפטר-מארקט".
       

       
      כאמור המנוע  ארבעה צילינדרים OHV בתכנון רוטס היה חדש לחלוטין, בנפחים 1250 ו-1500 סמ"ק וסיפק בין 53 ל-63 כ"ס, דרך תיבת ארבעה הילוכים ידנית או תיבת שלושה הילוכים אוטומטית של בורג-וורנר. הביצועים היו סבירים לחלוטין כנגד המתחרות הצפויות- פורד אסקורט, ווקסהול ויווה ומוריס מרינה- והתנהגות הכביש הייתה כנראה הטובה מכולן. למען ההגינות, צריך לציין שאף אחת מהמכוניות הללו לא היו מדהימות במיוחד, כצפוי מקומפקטיות משפחתיות בבריטניה של תחילת שנות השבעים.
       

       
      רמות האבזור נעו החל מה-DL הבסיסי, בעל רצפת שטיח גומי וספידומטר "פס", דרך ה-Super ועד ל-GL בעל לוח ארבעה-שעונים מלא, וריפוד ניילון מוברש (דמוי בד), בעצמו מהראשונים בבריטניה.
       

       
      הדאשבורד עוצב מתוך ראיה ארגונומית מתקדמת, כאשר המגבים והאורות נשלטו מחוגות גדולות, בנוסף לזרוע איתות\הבהוב. ההגה היה בעיצוב טיפוסי מאד לשנות השבעים, ובנוסף לעיטורי כרום וצלחות גלגלים מעוצבות, ל-GL היו ארבעה פנסים בחזית במקום שתי יחידות רבועות בדגמים הנחותים יותר.
       

       
      ייצור האבנג'ר החל את דרכו בריטון (Ryton), במפעל הראשי של רוטס ממש מחוץ לקובנטרי, אם כי חלקי המרכב (body pressings) נשלחו מהמפעל בלינווד (Linwood) שבסקוטלנד. המנועים ותיבות ההילוכים יוצרו בסדנאות סטוק (Stoke) שבקובנטרי עצמה.
       

       
      גרסת הסטיישן הופיעה באביב 1972, והעיצוב איבד מעט מהניקיון והקומפקטיות של הסדאן. שני הנפחים, 1250 ו-1500 הוצעו אבל לא ה-GL:
       

       
      באותו הזמן, הופיעה גרסה בסיסית במיוחד, בעלת רצפת שטיח גומי, ללא מגן שמש לנוסע וכיסא נוסע ללא-כיוונון כלשהו:
       

       
      באביב 1973, הופיעו לראשונה דגמי שתי-דלתות, בניהם 1500GT בעל ציפוי וויניל לשלושת-רבעי הגג שאפילו התאים לו עיצובית, ארבעה פנסים בחזית אבל ללא תוספת כ"ס:
       

       
      הכוח הגיע עם גרסת הטייגר (שם ישן שנלקח ממאגר השמות של רוטס), בסביבות 90 כ"ס ואפילו עד 110 כ"ס אם הוזמנה אופציית גל-זיזים תחרותי (competition). גם תא הנוסעים עבר שדרוג לרמת "ספורט" כחלק מהחבילה. שתי סדרות של טייגרים נבנו בשנים 1972-73, סה"כ בסביבות 700 יחידות, ומעט מאד מכוניות שרדו:
       

       
      קרייזלר בריטניה בחרו באבנג'ר טייגר לייצג אותם במרוצי הראלי, ועשו שימוש בקבוצה הממומנת על-ידם עם הצלחה מסוימת בקטגוריות המתאימות במרוצי הראלי הבריטיים. האבנג'ר ראלי היה אמנם מרשים בצביעת הכחול\לבן של קרייזלר, אבל כמתחרה לצד האסקורט RS המצליח הרבה יותר, הוא היה "עוד אחד":
       

       
      הצלחה מרשימה יותר נרשמה באליפות הבריטית למכוניות סאלון הפופולארית, ה-BTCC, כאשר אליפויות בקטגוריה A הגיעו בשנים 1974 ו-1976 מידיו של ברנרד אנט (Unett), שהתחרה בהילמאנים עוד משנות השישים, בימי רוטס טרום-קרייזלר:
       

       
      בסוף 1973, מנועי 1250 ו-1500 הוגדלו ל-1300 ו-1600, ובוצעו כמה שינויים באבזור ובעיטורים. בניגוד לשאר רכבי רוטס וקרייזלר, בבריטניה האבנג'ר נמכר אך ורק תחת מותג הילמאן. לא היה דגם של סאנבים (Sunbeam) במדינה, ובשום מקום בעולם לא נמכרה גרסת מותג האמבר (Humber).
       

       
      המכונית נמכרה במספרים מועטים ברחבי אירופה תחת מותג סאנבים, כאשר נפחי המנוע היוו את שם הדגם. הרכבה מקומית בוצעה בניו-זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, בגרסאות מותאמות למקומיים. בדרום אמריקה, יוצרה גם גרסת טנדר.
       
      לקרייזלר היו שאיפות גדולות לשווק את המכונית בצפון-אמריקה כמתחרה לפורד פינטו, שברולט ווגה ועדר של יפניות תת-קומפקטיות, תחת השם פליימות' קריקט (Cricket).
       

       
      בנובמבר 1970 החל הקריקט להימכר בארה"ב כמודל 1971. כל המכוניות נמכרו עם מנועי 1500, ארבעה פנסים בחזית ובלמי דיסק מלפנים, שבבריטניה היו זמינים רק עבור מודלים מסוימים. אורות צד (כתומים), מושבים עם משענות גבוהות וזמזם עבור חגורות הבטיחות הבטיחו את עמידת הקריקט בתקנות הבטיחות הפדראליות.
       
       
       
      פליימות' שיווקו את המכונית על בסיס מאפייניה שנבעו ממשקלה הנמוך ואופייה הקומפקטי, והשפיעו על התנהגות כביש טובה, קלות תפעול ומרחב פנימי מצוין יחסית לגודלה החיצוני.
       

       
      צריך רק להתבונן בסמל שלה כדי להבין איך קרייזלר רצו שהמכונית תתפס בציבור הרוכשים:
       

       
      אבל מבחינת מכירות, המכונית הייתה כישלון; בשנת 1971 פליימות' מכרו 28,000 קריקטים לעומת 275,000 ווגות של שברולט ו-352,000 פינטו של פורד. חלק מהבעיה היה המחסור בכוח לעומת המתחרות, שגם הציעו תיבות אוטומטיות ראויות ומזגנים. בנוסף, איכות ההרכבה והעמידות היו גרועות יותר מ"רע", כאשר המכונית סבלה מדליפות מים וחלודה כבר בשנה הראשונה לחייה.
       

       
      בשנת 1972 נוסף יותר כוח למנוע באמצעות שני קרבורטורים ויחס דחיסה גבוה יותר, אבל אפילו זה לא עזר- מכירות 1972 היו פחות ממחצית מכירות 1971, ובשנת 1973 המכונית הוסרה לחלוטין מהשוק. השם קריקט המשיך לשמש את פליימות' בקנדה, עבור גרסת דודג' ממותגת-מחדש של מיצובישי קולט.
       
      באופן מוזר, בשנת 1971, אותה שנה בה החלו קרייזלר למכור בארה"ב את הקריקט, הם החלו למכור גם את הדודג' קולט, מיתוג מקומי של המיצובישי קולט, שגם הייתה בגודל דומה לקריקט:
       

       
      נוצר מצב של דו-קרב בין הקריקט תוצרת-בריטניה באולמות פליימות' לבין הקולט תוצרת-יפן באולמות דודג'. לא צריך לנחש הרבה כדי לדעת מי ניצח בסופו של דבר.
       
      בשלב זה, האבנג'ר נקלע בתוך הדעיכה של קרייזלר-בריטניה והתפרקות פעילויותיה האירופאיות מתוך משבר הדלק של 1973, בעיות וקשיים של החברה-האם בדטרויט, והכישלון במיזוג מותגים (רוטס, סימקה) ודגמים (האימפ, קרייזלר 180) לרוחב כל הפעילות האירופאית.
       

       
      בשנת 1975, קרייזלר הציגו אולטימטום לממשלה הבריטית; חילוץ פיננסי, הלאמה או סגירה. הממשלה מימנה את החילוץ בסכום של 162 מיליון ליש"ט  (בסביבות 1.4 מיליארד היום), בכפוף לתוכנית שדרוג הרכבים; הסימקה 1307/1308 החדשה (שנמכרה בבריטניה תחת השם קרייזלר אלפין) תיוצר בריטון, האבנג'ר יישלח לייצור בלינווד, ההאנטר והאימפ ידעכו עד למותם הצפוי והאצ'באק קומפקטי חדש ייוצר בלינווד על בסיס פלטפורמת האבנג'ר:
       

       
      כך נולד הקרייזלר סאנבים (מותג ישן של רוטס שימש כשם המודל), שעוצב בידי רוי אקס (Axe) ועשה שימוש בזכוכית שטוחה כדלת אחורית. הוא כוון ישירות כנגד הווקסהול שבט והפורד פיאסטה הראשונה, שהקדימו אותו.
       
       
       
      הוא הכיל הרבה יותר חלקי אבנג'ר ממה שנראה במבט ראשון, כולל הדלתות של האבנג'ר שתי-דלתות ותא הנוסעים של האבנג'ר לאחר מתיחת הפנים בשנת 1976. אחד המנועים היה גרסה מוגדלת של מנוע האימפ. בהמשך, יוצרה גם גרסת הוט האץ' שהתפתחה לגרסת ראלי בעזרת חברת מכוניות הספורט לוטוס:
       

       
      מכונית הראלי הייתה מוצלחת מאד, ובשנת 1981 אף זכתה באליפות העולם, אם כי כבר תחת מותג טלבו (לאחר השתלטות פיג'ו על קרייזלר-בריטניה):
       

       
      בחזרה לאבנג'ר; מתיחת הפנים הראשונה והיחידה שלו בוצעה כאמור בשנת 1976, אחרי החילוץ:
       

       
      מאפיינים בולטים היו עדכון האחוריים (תוך נטישת הפנסים בצורת מקלות ההוקי), החזית (שעודכנה למראה הגנרי של קרייזלר-אירופה דאז), ותא נוסעים חדש שחלק רבות עם הסימקה 1307/1308.
       

       
      המכונית מותגה כעת כקרייזלר אבנג'ר, ויצאה לקרב מול הווקסהול קבאלייר החדש, פורד אסקורט דור 2, פורד קורטינה דור 4 (במידה מסוימת) ומוריס מרינה. האבנג'ר אולי נראה חדש והיה לו תא נוסעים מאד עדכני, אבל יריביו התקדמו גם הם ובעיות קרייזלר שתמיד ריחפו מעל, לא עזרו לו.
       
       
      בדיעבד, אפשר לשער שהסיבות היחידות בגללן ההאנטר והאבנג'ר לא הוחלפו ישירות בידי הקרייזלר אלפין (סימקה 1307/1308) היו השמרנות של שוק "מכונית חברה" הבריטי, והרצון של הממשלה הבריטית להחזיק את המפעל בלינווד שבסקוטלנד פתוח. האלפין משנת 1975 הייתה יכולה להחליף בקלות את ההאנטר והאבנג'ר 1600, והקרייזלר הורייזון (Horizon) שיצא בשנת 1978, היה יכול להחליף את האבנג'ר 1300. בכך הייתה נוצרת לקרייזלר-בריטניה קשת דגמים קוהרנטית וחדשה, כפי שהיה לקרייזלר-צרפת.
       
       
      בשנת 1978, מכרה קרייזלר את כל פעילותה האירופאית, כולל בריטניה, לפיג'ו, ונסוגה לארה"ב. מה שלא פורסם באותו זמן היה שלמרות שפיג'ו רכשו גם את מפעל לינווד, הם לא רכשו את הזכויות לקניין רוחני באבנג'ר, שנשארו בבעלות קרייזלר- והייתה סיבה לכך.
       

       
      בשנת 1971, החל ייצור של האבנג'ר במפעל קרייזלר בברזיל. הוא נמכר כדודג' 1500 והיה למעשה אבנג'ר 1500 עם פנסים אחוריים קונבנציונליים למראה ותיבה אוטומטית. גרסת 1800 נוספה מאוחר יותר, עם מנוע אבנג'ר מוגדל לנפח 1798 סמ"ק, שלא נמכר באירופה או בארה"ב.
       

       
      ברזיל קיבלה גם עיצוב מעודכן לגרסת שתי הדלתות, שכללה עדכון לחלק האחורי, ועתה דמה מאד לחלקה האחורי של הפורד אסקורט דור 2. פרט לכך שונתה החזית לזו שלאחר מתיחת הפנים משנת 1976, ולתוצאה קראו דודג' פולארה (Polara), שם שבעברו שימש דודג' גדול בצפון-אמריקה. הייצור נמשך עד 1981, אז פרשה קרייזלר גם מברזיל:
       

       
      בארגנטינה גרסאות סדאן וסטיישן נמכרו עם מנועי 1.5 ו-1.8 ליטרים, והיה גם דגם 1500GT בעל מנוע 1.8 ליטרים וקרבורטור כפול מבית סטרומברג. אבל סיפור האבנג'ר מסתעף הלאה אף יותר במדינה זו, שם נמשך ייצור המכונית עד 1991, הרבה אחרי שקרייזלר עזבה את המדינה.
       

       
      בשנת 1980 עזבה קרייזלר גם את ארגנטינה ומכרה הכול לפולקסוואגן, שהמשיכה בייצור המכונית, בתחילה תחת השם "דודג' 1500 מידי פולקסוואגן ארגנטינה" ואחר כך "VW 1500" ו-"VW 1800".
       

       
      שינויים נוספים בוצעו במהלך השנים, עם חזית חדשה, תא נוסעים מעודכן ותיבת חמישה הילוכים, עד שהייצור נפסק בשנת 1991. סה"כ יוצרו 300,000 יחידות בדרום אמריקה ובסביבות 700,00 יחידות בבריטניה.
       

       
      בחזרה בבריטניה; בסוף 1979, המכונית מותגה כטלבו (Talbot) אבנג'ר, תחת הזהות החדשה שפיג'ו ייעדו לכל מוצרי קרייזלר אירופה לשעבר, אם כי לא ברור עד כמה האבנג'ר בגרסתו זו שינה לרוכשים פוטנציאליים, שכבר לא היו שם. ייצורו וייצור הסאנבים בבריטניה הסתיימו בשנת 1981, מפעל לינווד נסגר לחלוטין והאבנג'ר לא הוחלף באופן ישיר. למעשה, מקומו בקשת הדגמים של קרייזלר-בריטניה נתפס שלוש שנים קודם לכן ע"י הקרייזלר הורייזון.
       

       
      אם כן, אחרי כל עלילות האבנג'ר מבית ומחוץ, ניתן להסיק כי עד כמה שהמכונית הייתה ראויה ותחרותית מול יריבותיה בשוק המקומי, זה עדיין לא היה מספיק. להיות טובה יותר מ-ויווה או מרינה לא הספיק, בין אם בבריטניה או באירופה, ו-וודאי שלא הספיק עבור השוק הצפון-אמריקאי. האבנג'ר יצא לעולם כשנתיים לאחר הסימקה 1100, מתוצרת הקרובים הצרפתיים של רוטס, שהתפתחה ב-1975 וב-1978 לשתי מכוניות שזכו כל אחת בתואר "מכונית השנה האירופאית", ומוצלחות עד כדי שאולי יכלו לעזור בהצלת קרייזלר בארה"ב (אם כי הסיכוי היה קלוש). וודאי ו-וודאי שהיו טובות יותר מהליינאפ של קרייזלר-בריטניה, עד הופעתן:
       

       
      וכך, סופו של האבנג'ר היה דעיכה בגלות בדרום-אמריקה, נשכח ע"י יוצריו ודחוי ע"י בעליו החדשים.
       

    • מאת PriceDevil
      מזה כמה חודשים שבאתרים מופיעה הפולקסווגן T-Roc בהנחה (וירטואלית) של 30000 ש"ח - וסוף סוף נמכרה אחת מהן ועלתה על הכביש בתחילת השבוע.
       
      היבואן שמביא את הדגם ( ומוכר גם פולקסווגן פולו, T-Cross, וטרנספורטר ) הוא היבואן המקביל אוטומקס.
       
      ה-T-Roc היא גירסת פולקסווגן לאאודי  Q2 (והיא זולה יותר כמובן)  ויש שיאמרו גירסת פולקסווגן לסקודה קאמיק.
       
      הדגם שנמכר כאן הוא עם מנוע 1.5 המוכר משודך ל-DSG7 עם מצמדים יבשים.
       
      בחו"ל ה-T-Roc מוצע במבחר גירסאות מעניינות הבכירה שבהן  היא ה-T-Roc R עם מנוע 2.0 ולא פחות מ-300 כ"ס.
       
      בניגוד לקאמיק ול-T-Cross ה-T-Roc מוצע גם עם הנעה כפולה, מנוע 2.0 בנזין בהספקים של 190 ו-300 כ"ס, ומנוע דיזל 2.0 בהספק 150 כ,ס עם הנעה כפולה.
       
      מעניין אם היבואן המקביל יאות להביא גם גירסאות כאלה.
       

    • מאת עידוקה
      שלום לכולם אני חדש פה
      אשמח לעזרה בבחירת הרכב 
      מדובר על רכב שעשה
      68,000 קילומטר , יד שנייה בעל תיבת הילוכים אוטומטית  dsg
      הוחלפו לפני חצי שנה שני מצמדים במסגרת האחריות, לטענת המוכר מיוזמתו ולא עקב תקלה.
      באותה הזדמנות הוחלפה גם משאבת מים 
      טיפולים בזמן מצב חיצוני פנימי נראה חדש
       
      קנייה גדולה ראשונה שלי,
      תודה לעוזרים
    • מאת aron944
      שלום לכל חברי הפורום
      קניתי ניסאן אלמרה דגם פרפקט 2005 ולפתע ההגה עושה רעש בסיבובים,בדקתי ויש שמן הגה, מה הפתרון?
      2)אמור להיות ברכב מנורת קריאה (חוץ מהמנורה הראשית של הדלת)? כי יש את התושב למנורה אבל אין שם מעביר חשמל..
      תודה לכל העונים...
  • נושאים פופולריים

  • נושאים מתעדכנים

  • צפיות אחרונות   0 משתמשים רשומים

    אין משתמשים רשומים הצופים בעמוד זה.


×
×
  • Create New...