מאמר מרתק על דגימה ב 16bit/44.1kHz (איכות CD)

[Ctzvi]

בשיטוטי בפורום אשר עוסק בסאונד נתקלתי במאמר הבא -

Audibility of a CD-Standard A/D/A Loop Inserted into High-Resolution Audio Playback

מדובר בניסוי עיוור אמיתי (double blind test) שנערך על קבוצה גדולה של נבדקים.

הניסוי בודק האם ניתן לזהות ממיר A/D/A (אנלוג-דיגיטל-אנלוג) באיכות דגימה של 16bit/44.1kHz אשר מוכנס לנתיב של אות המופק מנגן בעל קצב דגימה גבוה (SACD או DVD-A).

בשורה התחתונה - אחוז הזיהוי הוא 50% בדומה להטלת מטבע.

המצב היחיד בו יש הבדל נשמע לאוזן הוא בשקט מוחלט (הנגן לא מוציא אות), כאשר האות מוגבר הרבה מעבר לרמת האזנה נורמאלית וסביבת ההאזנה מאד שקטה - במקרה כזה ניתן לשמוע את רצפת הרעש הגבוהה יחסית של האות שעבר המרה באיכות CD.

אבל נראה שאין צורך לקבור את הפורמטים המתקדמים כל כך מהר.

לקראת סוף המאמר הם נוגעים בנושא מעניין - רוב החומר שמגיע בפורמט SACD או DVD-A (במקור) נשמע יותר טוב (ואפילו הרבה יותר טוב) מרוב החומר שמגיע בפורמט CD. הם נשמעים טוב יותר גם כאשר האות 'משונמך' כמו בניסוי. כנראה שזה נובע מצורת עבודה שונה בהפקה עצמה - אין צורך להתאים את המוזיקה למגוון רחב של מערכות ברמות איכות שונות ואין את הטיפול האכזרי שעובר כל אלבום של מוזיקה פופולארית בימינו - דחיפת האות לשיאים מגוחכים, תוך כדי קימפרוס אכזרי ומחיקת כל זכר לדינמיקה.

למעשה חומר שהוקלט באיכות הפקה טובה, ישמע מצויין בין אם הוא מגיע על CD ובין אם הוא מגיע על מדיה 'מתקדמת' יותר.

קצת חומר למחשבה (ורק אל תתחילו לי מלחמות)

[lanosforce]

יש לי קצת בעיות עם פתיחת PDF ישיר במחשב של העבודה

 

אני אקרא את המאמר הזה יותר מאוחר אבל משום מה, מקריאת הסיכום שלך אני לא מופתע בכלל שזו התוצאה.

 

בניגוד למה שקורה בסקופים או על תרגום לנייר האוזן שלנו והמוח שלנו הם הרבה יותר "טיפשים" ולא ממש מסוגלים להבחין בחוסרי מידע שכאלו או לפעמים אפילו בתוספות קטנות.

 

אני לעולם לא אבין את חברי הפורום שטוענים לשמיעת הבדלים בין MP3 שנדחס בתוכנה מקצועית ל320K לבין הדיסק המקורי שהם נגזרו ממנו.

[VinnyX]

בקיצור ההבדל נשמע כשלא נשמע.

 

אוקיי... אני חושב...