סאבים שנשרפים

[unix]

עוד פרט קטן ששכחתי להוסיף שאחד מהסאבים והוא הפיוניר השני

שהוא יותר ישן 450 וואט את האמת החזיק ושמעו בו מעולה והוא נשרף אחרי שבוע בערך

הוא עבד רק בווליום חלש ואחר כך כשמגבירים קיצר את המגבר ל protection .

ואותו הדבר כרגע אם אני שומע על נמוך מאוד המגבר לא עובר למצב פרוטקשין

רק אחרי טיפה ווליום הוא ישר קופץ אבל הפעם אין טיפה של צליל אפילו מהסאב

[dodo]

שניה איל, אז למה כן מתייחס די סי?

אני יודע שדי סי הוא פשוט זרם יציב של x וולט והוא לא מיוצג כגל סינוס.

קליפינג בצורה הכי קיצונית שלו הוא גל סינוס מרובע לא?

ולפי ההיגיון שלי גל סינוס מרובע אמור להתנהג כמו זרם dc לא?

[EyalR]

DC זה אומר פשוטו כמשמעו שהמגבר בשל בניה לקויה או תקלה מוציא DC, הייתה לי פעם בעיה כזו.

 

קליפינג בצורה הכי קיצוני שלו יהיה קטום רק בקצוות, אבל עדיין מדובר בAC ככה שהוא לא יהיה DC. הממברנה של הרמקול עדיין תזוז קדימה ואחורה. קריאה של 5 דקות בלינק שנתתי נותנת את כל המידע שצריך על קליפינג.

[הנסיך.]

לגל שנמצא בקליפינג, הרי לקליפינג יש רמות, מה שמראים שם בגרף הוא קליפינג, אלא שהדבר יכול גם להתרחש בתוך תחום מאוד צר \ חיתוך מאוד "משמעותי" אם תקרא לזה כך, וזה "מיישר" את הגל במידות משתנות, ואז מה שאתה יכול לקבל יהיה מאוד דומה לDC.

נכון שמגבר שמוציא DC ישירות לרמקול , זה לרוב לא קורה כשהוא נכנס לקליפינג אלא כשמשהו בו נדפק, אבל גם החיתוכים בקצוות של גל,בתדר מסויים ולפי רמת העיוות יכולים ליצור מצב שהוא מאוד דומה לDC.

 

תקן אותי אם אני טועה.

 

 

 

רון.

-ולמרות זאת אסייג את דברי ונכונותם מהסיבה הפשוטה, אני אומר את זה בעיקר מהזיכרון ומהצלבות מידע שקראתי על שיטת הSOFT-CLIPPING של NAD ועל המאמר שהבאת לינק אליו יחד עם ידע תיאורטי שאספתי בעבודה שלי ובלימודים.-

[EyalR]

זרם DC הוא זרם אשר שומר על קוטביות קבועה.

זרם AC הוא זרם אשר משנה קוטביות

 

CLIPPING מתרחש בזרם AC כאשר הוא קוטם את קצוותיו. עדיין הזרם משנה קוטביות ולכן הוא לא הופך לזרם DC. סך הכל כאשר הוא נקטם קצה הגל הופך ריבועי ובבקטע הזה הזרם לא משנה קוטביות. הזמן המדובר הוא מאוד מאוד קצר (תלוי גם בתדר) ושוב, הוא זמני כלומר הקוטביות משתנה, כלומר הזרם הוא AC ולכן יש סתירה גדולה בין זרם DC לבין זרם AC שנמצא במצב של CLIPPING.

[dodo]

אני היחיד שרואה את הדימיון פה?

נכון, יש שינוי בקוטביות, אבל הזמן שהרמקול לא במהלך עדיין מאוד מאוד ארוך.

[EyalR]

נתחיל מזה שאיך אתה יודע מה הוא פרק הזמן שבו הרמקול מקבל את הקטע הקטום? לפי מה? לפי איך שזה נראה בציור?

מהו משך הזמן שעובר לפני שהקוטביות משתנה ועל פי מה אתה יודע אותו וקובע שהוא פרק זמן ארוך?

 

נמשיך מזה שאני לא רואה שום דימיון בין הגלים שכן אחד בעל קוטביות אחידה והשני משנה את הקוטביות (ההבדל בין AC לDC) והגל הAC שנתון כאן הוא גל ריבועי בעוד שסיגנל קטום הוא לא גל ריבועי אלא רק כזה שנקטם בקצוותיו. ניתן לראות זאת בתמונה המצורפת.

הסיגנל התחתון הוא הוא סיגנל בקליפינג וכמו שאתה רואה הוא שונה מהסיגנל שציינת (אם זה נראה לך דומה אז זה כי אתה לא מבין את המשמעות של הגלים, לא מדובר פה על צורות).

[dodo]

איל - יש לנו קצר בתקשורת כנראה....

אני הבאתי דוגמא של גל סינוס מרובע - אתה הבאת דוגמא של גל סינוס קטום (בקליפינג)

תסכים איתי שקליפינג זה לא מצב אחד יחיד אלא תיאור למצב שבו הגל נקטם בקצוותיו ולו יש הרבה רמות -

לפכיך המצב שאני הבאתי - גל סינוס מרובע, הוא גם כן צורה של קליפינג (הצורה הכי קיצונית שלו).

ומאיפה אני מביא את זה שבגל מרובע הרמקול כמעט ולא במהלך?

 

אני עובד לפי ההיגיון שלי שיכול להיות שגוי אבל עדיין - כשהרמקול מנגן את הקטע הנ"ל הוא מקבל קטע קטום מאה אחוז מהזמן בכל קוטביות.

וכן זה לפי איך שנראה הציור....

עוד פעם שנינו מדברים על גלים שונים איל, אני פשוט יצאתי מנקודת הנחה שמגברי קונקורד למיניהם כאשר מתבקשים לספק הרבה יותר ממה שהם יכולים, מייצרים גל קרוב לזה שציינתי למעלה.

[EyalR]

כדי שהגל יהיה ריבועי צריך קליפינג של 100% דבר שבלתי אפשרי לביצוע ברוב המוחלט של המגברים. מה גם שבקליפינג הרבה פחות חמור מזה גם חרש ישמע דיסטורשיין.

לכן כל המקרים של קליפינג יראו גל סינוס כפי שאני הבאתי (ויכולים להיות קטומים יותר או פחות).

 

גל סינוס של 80HZ מבצע 80 מחזורים בשניה. נניח שחלק מהגל קטום, או אפילו הוא ריבועי כמו בציור, עדיין פרק הזמן שהסאב יפיק את אותו קטע קטום וריבועי לפני שיהפוך קוטביות הוא מאוד מאוד קצר.

 

גל ריבועי ממגבר שיכול לספק 100WRMS יגרום את אותו ה"נזק" לרמקול כמו מגבר שמספק סיגנל נקי מקליפינג בהספק בערך 160WRMS.

[unix]

איך זה עוזר לי ???

מה עושים עם המגבר הזה עכשיו?

[Astro Power]

חחח כן שיגעתם אותו הוא בסהך הכול רצה להפעיל סאב.....

 

אחי מה שהם רומזים לך.........תחליף מגבר לחזק יותר והכול יסתדר.

(בערך-כי הלכו סאבים)

 

תמיר

[LoudGuy]

דודו, תעשה הפרדה.

זרם DC לא יכול ולא אמור להגיע ליציאות הרמקולים שלך.

ביציאות זורם זרם AC.

גם אם יהיה לך קליפינג של 700% הוא נשאר AC, רק שקצוותיו של הגל נקטמו.

(זה שהם נקטמו זה לא אומר שהמגבר פתאום מחליט להוציא DC).

יש לך בעיה במגבר, זרם DC ממערכת אספקת החשמל של המגבר שלך מגיע איכשהו ליציאות של הרמקולים, דבר שלא אמור לקרות.

[dodo]

לא טענתי שזרם ac מרובע וזרם dc הם זהים.

מה שניסיתי להראות זה שבשני המצבים AC מרובע וDC הרמקול אינו במהלך.

בdc תמיד ובAC מרובע רוב הזמן.

לאיל, לא הבנתי למה אתה אומר שבגל מרובע הרמקול עדיין כל הזמן במהלך.

אני כנראה קורא את הדברים האלה לא נכון כי לפי מה שאני מבין מהטבלה.

הגל נמצא בפיק של 30 וולט (לדוגמא) ואז משנה קוטביות לעוד פיק של 30 וולט בקוטביות הפוכה.

 

?

[EyalR]

קודם כל אומר שלא בטוח שהמגבר אכן מוציא DC כמו שציינתי קודם, אך זו אכן אפשרות.

 

תום, זה לא נכון כשאתה אומר שבשניהם רוב הזמן הסאב לא נמצא במהלך משתנה.

בזרם DC הזרם לא משנה קוטביות כלומר אם בטעות תזין זרם שכזה לסאב הוא ינוע רק לכיוון אחד ואם הזרם הזה יהיה חזק בצורה מספקת ולמשך זמן מספק (אחד מהשניים או שילוב של שניהם יחד) הסאב ינזק.

בזרם AC, גם אם מדובר בגל ריבועי, עדיין הממברנה תנוע קדימה ואחורה לפי תדירות הגל שכן לא מדובר בזרם בקוטביות קבועה אלא בכזה עם קוטביות משתנה. ב80HZ מדובר ב80 מחזורים לשניה (80 שינויי קוטביות בשניה), ב500HZ מדובר ב500 מחזורים בשניה וכן הלאה. לכן שלא כמו בזרם DC, יש תזוזה של הסאב פנימה והחוצה בכל מחזור.

בגל עם קליפינג (בדומה לגל ריבועי אך בצורה פחות חמורה) במקום שהממברנה תנוע באופן מחזורי רציף (פנימה והחוצה) ללא עצירה בתנועה בין שינויי הקוטביות, הממברנה לא תנוע לאורך הקטע הקטום. הזמן המדובר הוא מילי שניה ולכן לומר שזה רוב הזמן זה פשוט לא נכון.

 

אני לא יודע על איזו טבלה אתה מדבר שכן לא ראיתי כאן כזו. אני מקווה שהבנת את ההסבר, אני לא בטוח שאני יכול להסביר בצורה ברורה יותר.

[dodo]

ההסבר מאוד ברור תודה רבה

טעיתי במילה טבלה התכוונתי לגרף.

אני כנראה פשוט לא קורא אותו נכון......

 

היכן הקוטביות בדיוק משתנה?

בנקודות האדומות (נראה לי הכי הגיוני)?

בכחולות?

אם זה לא באף אחת מהן אני באמת אשתגע.

ועוד דבר שלא מצאתי לו הסבר -

בתחום שתחמתי בירוק.... הגרף הוא חיובי

האם הממברנה חוזרת לנקודת המוצא לאחר כל מהלך?

לדוגמא. נקודה אחת בגרף היא 4 וולט (בתחום החיובי), אחריה יש נקודה של 4.1 וולט (בתחום החיובי) האם הממברנה פשוט תמשיך מ4 ל4.1 או שתחזור לאפס ואז תגיע ל4.1.

השאלה שלי היא האם כל מהלך של הממברנה כולל גם חזרה לנקודת המוצא בין אם הוא שלילי או חיובי?

 

מצטער אם אני לא כל כך מובן זאת פשוט הדרך הכי ברורה שאני יכול להסביר את עצמי.

תודה מראש

תום