איך התחיל הרומן שלכם עם רכבים?

[.tommy g]

אוקי אז ככה.. הסיפור שלי הוא די שונה.

כשאני מסתכל אחורה בזמן, אני לא רואה את עצמי כחובב רכב מילדותי ועד עכשיו. נראה לי שהייתה פגרה באמצע.

 

בילדות שלי אהבתי רכבים, וידעתי את כמעט כל הדגמים, כמעט כמו כל חובב רכב אמיתי..

היו לאבי כמה חיפושיות, ואוטוביאנקי קטנטנה ושובבה מאוד לפי מה שהוא מספר.

בערך בכיתה ה' הגיע המחשב הראשון שלי (486) ואיתו גם ההתעניינות במחשבים.. אני חושב שאז זנחתי את עניין הרכב בצד עד לכיתה י'.

בתחילת כיתה י' אפשר להגיד שהתחלתי ממש מאפס, לקח זמן להכיר מכוניות חדשות שעלו על הכביש בזמן שאני הייתי חובב מחשבים ותכנות.

עם הזמן קניתי פה ושם כמה גליונות של אוטו, ובמקביל נכנסתי לקארזפורום שהפך אותי כנראה לחובב מוטוריקה לנצח..

ומאז במערכת השעות שלי בכיתה י' ו-יא', במקום תנ"ך - היה רשום "אוטו", השולחן היה מלא בציורים של טבעות (המבין יבין ) ושאר סמלי רכבים,

משכורות היו מתבזבזות על דגמים, ירחונים, ועוד ועוד....

אהל הכי אני נהנה, זה להפגין ידע מטורף מול העארסים של השכבה (שאני ביחסים טובים איתם דווקא )..

למשל היום בשיעור חופשי ישבתי לי לתומי במסדרון וקראתי את ה-גיליון ("אוטו" 200),

מיד התקבצו להם העארססונים והתחילו להפליץ שטויות. אחד מתכווח של-S2000 יש 333 כ"ס,

והשני מתעקש שקליאו RSI הוא לא פחות מ"מטוס" ויש לו מנוע 1.9, השלישי בכלל בטוח ש-STI חזקה בהרבה מ-M3, ואני מעדיף להפסיק

 

היום, אני מחכה בקוצר רוח לרישיון שאוטוטו יגיע, ואח"כ ב"ה לרכוש את רכבי הראשון.

 

תודה

[turbo]

אני חושב שמאז ומעולם הייתי חולה/ חובב / מושבע מכוניות

מאז שאני זוכר את עצמי אני מוקף בעולם הרכב עוד משחר ילדותי בתור תינוק הייתי מוקף במכוניות צעצוע, הורי קנו לי מכונית פח אדומה עם פדלים

ידעתי את כל השמות של המכוניות ,ציירתי אותן מכל הזוויות ,טסתי לחו"ל

עם ההורים ובהיזדמנויות שונות ביקרנו בתערוכות רכב (וכמובן גם בארץ)

גם אני שיחקתי במשחקי מחשב עטרי במכוניות מירוץ אוי זה היסטוריה...

בצאת גליון "טורבו" הראשון רכשתי אותו(מנוי) והייתי קורא "טורבו" להוט

כך גם חבריי הקרובים .ובצאת "אוטו" היתה החגיגה גדולה אף יותר...

מירוצי מכוניות? - בתחילה נסענו עם אח של חבר למירוצים (בגולףGTI)

באשקלון, בעפולה, וכו' ומיד אח"כ כבר בגיל 17 עם רישיון נהיגה (שלי)

ו.........אונו טורבו אדומה וחזקה מאוד לזמנה ,שהורי קנו לי ,נסענו למירוצי אשקלון...שם לאחר המירוצים היתה בדיקת יכולתים המוניתתתתתתת כרגיל.

יש לציין ,שחבריי בני גילי קנו מכוניות ספורטיביות "מתחרות" כדוגמא:

205GTI גם 1.6 וכן 1.9 , רנו 5GT TURBO , חדשות לגמרי יד ראשונה

כן, גם ההורים שלהם קנו להם מכונית ספורטיבית ,גם האבות שלנו היו

חובבי מכוניות , להם היה באותו הזמן 325i או GOLF GTI , אלפא 75 2.0

יצרנו מן חבורה שכזו, בתחילה היה מפגש בחיפה, במנחת פיצפון שבנו עליו היום את קניון חיפה, מנחת זה , קרוב למעלה פרויד , ושם היה ה-מבחן של הנהיגה בזמנו, והיו ה-ר-ב-ה נסיעות למנחתים ,ברמת הגולן, ולמנחת עין שמר...

מאוחר יותר היה המפגש בכיכר טיראן בהרצליה פיתוח , לשם נהרו קומץ מכוניות משופרות מקום בו נוצרו אגדות ומשם המשכנו לקניון איילון למה שמכונה היום בדיקת יכולת אפילו ערכו כתבה ב"על גלגלים" בטלוויזיה

בהנחייתו של דניאל פאר על מה שעושה הנוער בימי שישי בערב....

 

אינטרנט

בפרוץ האינטרנט גלשתי להרבה אתרים מיקצועיים וכמובן לפורומים

עד היום ...

 

בכבוד רב

turbo

[RaLLyE_Mk1]

מן הסתם ה"רומן" שלי התחיל בגיל קטן. מאז שאני זוכר ת'עצמי אהבתי מכוניות.

גם אני הייתי משחק בצעצועי המכוניות שלי עד שעול הלילה הקטונות (10 וחצי).

 

בערך כשהייתי בכיתה ח' א.ח.י היה מנוי ל"אוטו". תמיד אחרי שהוא היה מסיים עם העיתון (לא נשמע טוב ) הייתי "חוטף" אותו קורא ומתעניין. השריטה הבאמת גדולה שלי התחילה ממש לפני שקיבלתי רישיון. בדיוק באוטו זמן שאבא קנה ל.א.ח.י אקס אס אי.

אז באמת התחלתי להתעניין במכוניות, נהיגה,שיפורים וכו'...

 

זהו בעיקרון...אני יפסיק פה...לא רוצה לזיין ת'שכל יותר מידי

[Serginio]

ככה האוטו הראשון שלי היה אלפא 146 שנת96, בונה חשבתי שאני נוהג אל מטוס!!!

 

אחרי זה קאניתי את הבובה שלי 205GTI הייתי מאוד מרוצה מהאוטו אבל אז הגיע ה 205 השניה RALLYE .......

 

ועכשיו שוטרים הרגולי אותה!!!!!!!!!

 

תודה

[ג'רמי]

הראשון היה Sinclair ZX81 עם זיכרון 1K...

 

 

היה לי סינקלייר. זה היה המחשב הראשון שלי ועכשיו נזכרתי בשמו.

קופסא קטנה ושחורה, עם לחיצים משונים (משטח שטוח רגיש למגע - ללא קפיץ חוזר).

 

ולי היה הרחבת זכרון של 16K ל ZX81

 

אבל המכוניות אצלי זה סיפור הרבה יותר קשה.

 

אני למדתי לקרוא בזכות המכוניות.

זאת אומרת שידעתי לזהות את כל המכוניות לפני שידעתי לקרוא, ואח"כ התאמתי את שם המכונית לאותיות בסמל וכך למדתי לקרוא.

אחרי שזיהוי מכוניות כבר לא היה אתגר, ההורים העסיקו אותי בנסיעות במכונית בכל מיני משחקים אחרים שקשורים למכוניות. זיהוי שנת הייצור על פי הלוחית ודברים כאלה.

אני זוכר איך בכל נסיעה במושב האחורי הייתי מדמיין שאנחנו במרוץ עם שאר המכוניות על הכביש, ומעודד את אבא שלי לעקוף את כולם.

אני זוכר שכשהייתי חולה ונשארתי בבית, הייתי יושב על אדן החלון וסופר את המכוניות מכל סוג שעברו ברחוב ועושה עליהם סטטיסטיקות.

היו לי ספרים עם כל המידע על כל הדגמים בשוק.

בגיל 13 חבר עולה חדש גילה לי את מגזין CAR

מאז אני מנוי.

המגזינים העבריים הצטרפו רק מאוחר יותר.

בגיל 15 אבא שלי נתן לי להתנסות בנהיגה במגרש ריק. הלך לי די בסדר ויצא לי עוד כמה פעמים לפני שהתחלתי ללמוד נהיגה חוקית.

בגיל 17 וחודשיים הייתי הראשון מבין החברה' שלי שהוציא רשיון נהיגה.

הותר לי לנסוע לבד לאילת ולחרמון הרבה לפני שנתנו לי להכנס לתל אביב עם האוטו.

יום אחד בשבוע אמא שלי לא עבדה, והייתי בא לבי"ס עם האוטו ועושה לו פוליש בשעור חופשי שהיה לי כשכולם היו בשיעור אנגלית.

עשיתי את כל הנסיונות של שבילים, ככרות רטובים וכו'. מדהים שלא היתה לי אז אף תאונה בעת השתוללות.

הסברתי לאבא שלי שצמיגי אליאנס הם דפוקים כשהיה צריך להחליף אותם אחרי שנה בלבד.

 

והיום אני בעל אופנוע, ונוהג במכונית רק כשהכבישים פנויים.

אני לא מוכן להיות במצב בו אני לא נהנה מנהיגה.

[Cava]

הרומן שלי...

אז ככה: גדלתי בבית של דברים.

כשהייתי בגיל 6, אחי הגדול פתח חברה לטיולי ג'יפים באילת.

אז כל היום הייתי מסתובב איתו.

 

בבית על יד הוידיאו היו לי רק:

4 סרטי פעולה

6 סרטי םורנו

20 סרטי מרוצי מכוניות, מרוצי אופנועים, מרוצי אופניים, פאריז דאקאר וכל הנוספים.

בגיל 16.5 התחלתי ללמוד נהיגה

התחלתי לחפש אוטו בתקציב של ה25K.

וויתרתי, לקחתי להורים את הGMS SAFARI שנת 92.

מכרתי. קניתי שברולט קווליר 96.

עד פה. הרומן שלי.

בדרך, נהגתי על אופנועים.

מהרגע שיש לי רישיון, על כל כלי שנותנים לי

אני עולה ובודק אותו...

אז הכרתי כמה כלים כבר...

 

יונתן

[עופר106R16V]

הרומן שלי בכלל התחיל שהייתי בכיתה יב בשנת 95 הייתי אוהב לראות את הWRC

 

ובשנה הזאת שהאימפרזה הגיעה לארץ אני ידעתי שלא סתם אוטו הגיע...

 

אז בתקופה ההיא הVR6 היה האוטו בין החזקים שיש והכי מדוברת אני אמרתי לכולם בכיתה

וגם לחברים שלי שהסובארו הזאת טובה יותר מבחינת ביצועים ומהירות,כמובן שכולם נשפכו מצחוק ולא האמינו לי. אבל אחרי זמן מסויים שכבר כולם ידעו מה זה האוטו הזה הם האמינו

ואמרו לי איך אז ידעת שהאוטו הזה יהיה ככה אמרתי להם תתחילו לראות WRC.

 

מאז ומתמיד החלום שלי היא אימפרזה טורבו. אבל זה חלום שיכול להתגשם יש לי חלום עכשיו עוד יותר גדול אחרי שהיא הגיעה לארץ הSTI הוא החלום האמיתי