איך התחיל הרומן שלכם עם רכבים?

[CaRReRa]

אני קורא הודעה אחר הודעה....וזה פשוט יפה.

אני מזדהה עם כל אחת מההודעות (חוץ מכמה קטעים מוזרים אצל דביר )

יפה שיש לנו מכנה משותף שמאחד אותנו ככה

 

סהר.

[falou]

אצלי זה היה שילוב של שני דברים:

 

1. קבלתי רישיון

2. אבא קנה אלפא

 

[RS6]

אני קורא הודעה אחר הודעה....וזה פשוט יפה.

אני מזדהה עם כל אחת מההודעות (חוץ מכמה קטעים מוזרים אצל דביר )

יפה שיש לנו מכנה משותף שמאחד אותנו ככה

 

סהר.

 

למה עכשיו יצאתי מוזר?

[Taliko]

מבט אחד על מכונית אחת ומיוחדת במינה הספיק לי כדי להיסחף בבום אל תוך העולם המוטורי:

 

ZX Volcane

 

היא היתה לבנה, היה לה MI16 (מה שידעתי רק שלוש שנים אחרי שראיתי אותה לראשונה בגיל 15) ו... זהו.

 

 

[razmel]

נזכרתי איך הבנתי שאני אוהב מכוניות ולנהוג.

 

סטארסקי והטץ'. סדרת טלויזיה ישנה, ששודרה בשעות המאוחרות כשהייתי ילד קטן.

תמיד היו שם מרדפי מכוניות של אמריקאיות ישנות.

 

הייתי נשאר ער עד מאוחר רק כדי לראות את המרדפים...

[תומR]

אצלי אין לי מושג בכלל מתי זה התחיל.

 

 

לאבא שלי היה מנוי על "טורבו" עוד מהימים שהיתי תינוק.כל העיתונים אצלי.

 

 

בתקופה ההיא עוד היו לו מכוניות מעניינות (מאז הוא הזדקן ,השיערות שלו הלבינו והוא כבר לא נראה לי כמו הבן אדם הכי חזק וגבוה בעולם)-היה לו סוד,היה לו טריומף ספיטפייר,היה לו ביאנקי אבארט כשהיתי בכיתה א' - ואחד הזיכרונות הכי ברורים שלי זה היום שבו נסעתי עם אבא שלי לחמת גדר עם הסוד (1350,ירוקה,פיאות לחיים ומשקפי רייבאן).כשהיתי בערך בן 5 .כביש הגישה (דאז) לחמת גדר היה מפותל ואני זוכר שאבא שלי היה נוסע בו במהירות שנראתה לי (אז) מטורפת.אני יכול ליסוע עם מכונית 250 -אבל תמיד אני אזכור את המהירות המטורפת (בטח היה איזה 60 קמ"ש) שנסעתי עם אבא שלי....

 

 

עד היום אני לא כ"כ סגור על מה קרה לבן אדם המגניב שהיה פעם אבא שלי....כנראה שהוא קנה קורולה....

 

 

אני זוכר שבבי"ס הדברים היחידים שבשבילם אשכרה למדתי לקרוא היו הגיליונות של "אוטו".כל הכסף הדל שעשיתי בניקוי של חדר המדרגות של השכנים שלי היה הולך על הקיוסק ליד בי"ס תל-חי בחיפה.

 

 

אז היתה לאבא שלי המכונית המגניבה האחרונה-ביאנקי אבארט אדומה שנמכרה בגלל תחזוקה גבוהה לטובת סובארו.... מהאוטו הזה אין לי הרבה זכרונות כי היא היתה אצלנו זמן קצר בלבד.

 

בכיתה ז' ידעתי ש205 GTI זה הרבה יותר טוב מאונו טורבו .

ידעתי הכל על פרארים,פורשים ומה לא.בשבילי היום ש"אוטו" היה מגיע לקיוסק היה חג לאומי.

 

כל החברים שלי היו נוסעים לת"א (איזה הרפתקה) בשביל לבקר בדיזינגוף סנטר.אני היתי נוסע לפגוש את רוני אהרונוביץ'. כמה זיינתי לו את המוח.....היתי נוסע שעות באוטובוסים בשביל לזיין לאהרונוביץ' את השכל.....

 

כל הנושא הזה הלך איתי שנים.אין יום שלא היתי יושב על המגזינים.כל ילד נורמאלי שההורים שלו נוסעים לחו"ל מבקש זוג ריבוק.

 

הורים טובים היו מביאים טובלרון....

 

 

 

להורים שלי לא היו בעיות כאלה...הם רק היו צריכים לעצור בשדה התעופה ולקנות 5 חוברות רכב בדיוטי פרי.אם יש איזה מודל של 911- זה אומר שהילד ינקה את הבית חצי שנה בלי שיבקשו בכלל....

 

 

 

את הטסט הראשון שלי עשיתי ביום שבו היתי בן 17 וחצי וכשהתקשרתי לאימא שלי ואמרתי לה שעברתי היא לא ידעה איזה אסון טבע נפל עליה.

 

 

 

אמא שלי גם ככה ידעה היטב (גילתה לי לפני שנה שנתיים) שרוב הניסיון שלי בנהיגה נרכש על המיצובישי שלה עוד הרבה לפני שבכלל ניגשתי לטסט...שיכפלתי מפתח והיתי נוסע עם האוטו שלהם בלילות.רק היום אני קולט כמה זה היה מטורף ומה היה קורה אם הייתי נתפס . (היתי בורח...... )

 

למורה שלי היה סופר לאנסר כסוף ולאמא שלי סופרלנסר ירוק.היתי בא לשיעור רביעי חמישי,נכנס לאוטו ומסביר למורה מה עשיתי עם אוטו בדיוק כזה לילה אחד לפני.....

 

המורה שלי אהב אותי כי היתי ילד טוב ומופרע קלות ופעם הוא נתן לי לעלות את פרויד על איזה 80 קמ"ש (ובאותו לילה עשיתי את זה על 100 ).

 

אח"כ היה לי הרבה בלגאן עם רכב -אבל תמיד הכל הסתיים טוב.

 

אני הפכתי לאימת חיפה ואני משער שזה שלא נהרגתי איכשהוא אי שם זה באמת נס......

 

רוב ההיסטוריה שלי עם רכב קרתה דווקא אחרי גיל 18-אבל זה פחות רלוונטי לשאלה איך זה התחיל.

[~TB~]

(המחשב הראשון היה פנטיום 386).

...

 

מצטער להגיד לך, אבל זה ממש לא המחשב הראשון. לפניו היה את הפנטיום 286.

ולפניו, היה את ה XT. נדיר מאוד בארץ. היה עולה המוווון, מן הסתם בגלל שזה המחשב הראשון אז המחירים בעננים. ולי היה אותו.... היום אני יכול להתחנן בשביל מחשב חדש....

 

ובקשר לאהבת מכוניות...

תמיד אהבתי מרצדס. תמיד. לא יודע למה, אהבתיאת הגדולות. היה לנו אחת שנת 83, 280SE. לבנה, ענקית כמו סירה. הייתה טובה, עד שהוחלף לה משהו במנוע, ומאז היא הפסיקה לסחוב. פשוט לא סחבה. עם הזמן הדברים השתנו, וכבר הוחלפה המרצדס לוולוו, ב.מ.וו, וביואיק. יום אחד, אבא שלי חזר הביתה עם קאדילאק. אני, שידעתי מה זה קאדילאק, אבל לא עד כדיי כך(הייתי בן בערך 11), ראיתי את אבא שלי, עם חבר שלו, יוצאים מהחנייה של הבית ברייס לא נורמלי וטסים.

שנתיים אחרי זה נחתה אצלנו בבית יגואר, חדשה דנדשה, מדהימה. תמיד אמרתי מרצדס הכי טובה. גם יותר מהקאדילאק והיגואר...אבל לא...לאט לאט התחלתי להעריץ את הבריטית. עד היום. כשהיא הייתה חדשה, חודש אצלנו, ההורים נסעו לחו"ל. א.ח.י היה אז בן 14. לקח את המפתחות, נכנס עם חבר לאוטו, ושם פול גז כמו אהבל. מה הוא כבר ידע? האוטו פירפר כמו מניאק, והתעופף. א.ח.י ישר שם ברקס מהבהלה ומהכח, ועשה סיבוב קטן בשכונה, והחזיר את האוטו. איזה סימנים היו במדרכה... אגב, לילד בן 14 שנוסע ביגואר, זה יפה מאוד להחזיר אותה הביתה אחרי סיבוב בלי שריטה אפילו....אבל לילד בן 19 שמחזיר אותה מושבתת בשלוש בבוקר, זה כבר לא יפה.... טיפה לפני שהוצאתי רשיון. ממש טיפה לפני, אחי עשה עם היגואר, בשבילי אגדית, תאונה. זה היה בשנת 2001, היגואר הייתה שנת 97. תאונה שעשתה הפסקת חשמל ברמת גן, כי הוא הוריד עמוד חשמל. תאונה שהייתה יכולה להסתיים במשהו קטלני, אבל רק טוטל לוסט היה שם (למרות שהיו 5 ילדים באוטו, אף אחד לא חגור). מ-ז-ל.

תמיד התבאסתי בגלל זה. נכון, יש את הראלי. אחלה אוטו. נהגתי על מרצדס יוקרתית, אבל תמיד התבאסתי בגלל היגואר. תמיד....

עד שדוד שלי נתן לי את היגואר. לסוף שבוע שלם. כיף לא נורמלי. בהתחלה, ישר שהגעתי לאזור של הבית, פחות מחצי שעה נסיעה, היה פנצ'ר. מזל נאחס. אז לא נהניתי, אבל שבוע אחרי כבר היה כיף לא נורמלי כי לקחתי אותה שוב. אוטו מדהים. בשבילי, זה החלום. יחד עם פורש בחנייה.

 

אגב, עד היום אני נוהג ק"מ כמו לא יודע מה, בגלל ההתלהבות מהנהיגה. המשפחה שלי לא מבינה אותי למה אני נוהג כ"כ הרבה..אין לי תשובה בשבילהם....

[razmel]

מצטער להגיד לך, אבל זה ממש לא המחשב הראשון. לפניו היה את הפנטיום 286.

 

גם זה לא נכון.

 

התחלתי עם ספקטרום, שדרגתי לקומודור 64 (עם 64K), ואח"כ - כשכבר הייתי בשל היה לי ATARI ST.

 

גם לפניהם קדמו מחשבים ביתיים אחרים.

[~TB~]

מצטער להגיד לך, אבל זה ממש לא המחשב הראשון. לפניו היה את הפנטיום 286.

 

גם זה לא נכון.

 

התחלתי עם ספקטרום, שדרגתי לקומודור 64 (עם 64K), ואח"כ - כשכבר הייתי בשל היה לי ATARI ST.

 

גם לפניהם קדמו מחשבים ביתיים אחרים.

 

תקרא את המשך המשפט שלי. רשמתי שגם היה את ה XT. הוא היה הראשון אני חושב. אבל זה לא נושא הת'רד הזה....

[Liran_a]

יש לכם טעות קלה...אין דבר כזה פנטיום 286...

היה 286, 386 (היה לי כזה...בלי דיסק קשיח...), 486

וה586 הוא הפנטיום... (אני זוכר שאז - שיצא דור חדש של מחשבים אחרי 586 היו מחשבים חדשים שקראו להם 686 על מנת לקדם להם את המכירות - אבל עדיין לא המציאו דבר כזה...)

 

והסיפור שלי פשוט:

התחלתי לאהוב מכוניות בערך חצי שנה לפני שהתחלתי ללמוד לנהוג. בגלל ההתלהבות מהרישיון וכל זה, התחלתי להתעניין במכוניות, ובהמשך זה הפך לאובססיה...

[falou]

מצטער להגיד לך, אבל זה ממש לא המחשב הראשון. לפניו היה את הפנטיום 286.

 

גם זה לא נכון.

 

התחלתי עם ספקטרום, שדרגתי לקומודור 64 (עם 64K), ואח"כ - כשכבר הייתי בשל היה לי ATARI ST.

 

גם לפניהם קדמו מחשבים ביתיים אחרים.

 

תקרא את המשך המשפט שלי. רשמתי שגם היה את ה XT. הוא היה הראשון אני חושב. אבל זה לא נושא הת'רד הזה....

 

הראשון היה Sinclair ZX81 עם זיכרון 1K...

[razmel]

הראשון היה Sinclair ZX81 עם זיכרון 1K...

 

 

היה לי סינקלייר. זה היה המחשב הראשון שלי ועכשיו נזכרתי בשמו.

קופסא קטנה ושחורה, עם לחיצים משונים (משטח שטוח רגיש למגע - ללא קפיץ חוזר).

[לנצ'יהוליסט]

מגיל קטן ישבתי וניקיתי פריזמות...(של האח, הגיס,החבר של האח..)

ואז אחותי קנתה את הסימבול......תאווה לעיניים ולאוזניים,בדיוק אז התחלתי ללמוד במגמת מכונאות וכשכולם דיברו על קרבורטורים ופלטינות אני הייתי בעולם של הזרקה/DIS וקאמשפטים כפולים אחחח תענוג...

התחלתי גם אני להתעניין ביצרן וגיליתי (ויסלחו לי כולם) שלנצ'יה היתה הראשונה להכניס אי אלו שיכלולים במכוניות (מחשבים, הזרקות ועיצובים נועזים) מנועים חזקים בטרוף, ופשוט מכונת נהיגה שמכוונת למוח נטו.

אני התאהבתי וקיבלתי את החיידק, ואני שמח בכך ,אני איתה עד הסוף.

[Liviur]

אתה מקרה אבוד ... XT הוא מחשב הרבה יותר חדש מאטרי וסינקלייר וספרטרום ....

ולצורך העינין לי בתחילת היסודי היה 286 עם הארד דיסק 20 MB בזמן שלכולם עוד היה XT ודיסקטים ... אנשים לא ידעו בכלל מה זה הארד דיסק ...

 

מכוניות ...

 

מממ אני משאר שבגלל שכשהייתי קטן ועוד גרתי בלוד הלכתי עם אמא ואבא והתחלתי לזהות כל רכב שזז ... פשוט סיקרן אותי ...

אחרי זה חבר של ההורים קנה אופל קדאט 86 אם אני לא טועה ... והייתי בטוח שהרכב הוא לפחות פורש...

אחרי זה חבר אחר קנה גולף דור שני ... ואז אלפא ... בכלל השתגעתי

[בטאמן 16V]

רק כי בבית אומרים לי "אתה אוהב מכוניות" זה לא אומר שזה נכון...

 

אני דווקא זוכר שממש סבלתי כשהביאו את הקוראדו (G-60, אדומה, לוחית גרמנית) הראשונה לארץ.

הייתי בן 8, ואפילו מהמושב האחורי זו היתה נסיעה מהירה. פעם ראשונה שראיתי 200 על השעון. הקאתי אח"כ (יותר מדי פומלות בארוחת צהריים).

 

אני גם זוכר, 5 שנים אח"כ, הפעם ממושב לימין הנהג, ספין עם אימפרזה טורבו בעליות מאילת, ביציאה מפנייה ימנית, בין צוק לתהום (רק לפני שבועיים אבא שלי נאות לגלות את העניין לאמא שלי).

 

כמה שנים אח"כ, מתקרב לגיל 17, נוהג בסיוויק 1.6, היה לי מפגש עם המשטרה... בשיעור נהיגה. 110 במקום של 90. המורה קצת התחנף אליהם, והיה בסדר.

 

שנים אח"כ ראיתי את המורה במגרש ההחלקה באשדוד. הוא הגיע להשתלמות, אני באתי לבקר עם סיוויק טייפ R. לא בדיוק הסיוויק שהוא מלמד עליה נהיגה, אבל בהחלט מכונית שמלמדת לנהוג.

 

כשאתה לומד אנגלית מגליונות של אוטוספורט, וכשכולם רואים כדורגל ואתה רואה פורמולה 1, אתה יודע שמשהו לא בסדר.

 

אבל זה לא אומר שאני בכלל אוהב מכוניות.

 

אני מפריך רשמית את השמועה: אני לא אוהב מכוניות. איכס. פיכס. גועל נפש.

 

בטאמן

(-;

רק ברגל...