רכישה ללא הגיון שעשתה לכם כיף בחיים

[banji man]

לאור השרשור של חברנו שקנה BMW  X5 V8, אולי כדאי להתחיל דף חדש.

בואו נדבר רק על קניות משוגעות, חסרות הגיון כלכלי או מוטורי שרק חובב מהתחום שלנו יכול להבין.

האם אתם יכולים לספר על קניות שגרמו להרמת גבה מהסביבה אבל הסבו לכם לאושר רב שלא נמדד בכסף? 

זה יכול להיות קניה של רכב לא שגרתי,  שיפוץ של רכב מעבר לערכו בשוק או התקנה של תוספות יקרות. 

 

במידה וכבר עבר זמן רב מרגע ההוצאה ובמבט מפוכח לאחור, האם עדיין יש לכם רגשות חיוביים להוצאה הלא שגרתית? 

  אם היה ניתן להחזיר את הזמן לאחור, הייתם עושים את אותו המהלך שוב? 

 

אני אתחיל:
  כבר כמעט 10 שנים שאת רכב החברה הצמוד שלי, שאין לו כל הגבלת ק"מ או דלק אני משאיר לאשתי למרות שאני נוסע כמעט פי 2 ממנה (22K בשנה).

   אין לזה כל הגיון כלכלי.   אני מוציא הון על דלק, טיפולים ואובדן ערך.
  מצד שני אין לי כל עניין ברכבי הליסינג.   משעממים לנהיגה וללא ערך מוסף שמדבר אלי.
  בתקציב שעומד לרכישת הרכב המשפחתי אני קונה רכב שמתאים לי!  רכב שעושה לי כיף כל יום על הכבישים. 
  היום אני עם V40 T5 לא שגרתית בחניה של העובדים.   תענוג לסיים יום עבודה ארוך שהרכב הזה מחכה לי. 

אגב גם אשתי מרוצה,  רכב חדש שמוחלף כל שלוש שנים, עם דלקן חופשי עושה לה את זה. 

 

כל עוד הסידור הזה נוח לשנינו ולא מגיע על חשבון שום דבר קריטי אחר אני מניח שאמשיך כך גם בשנים הבאות.

 

עריכה אחרונה ב-30 לינואר, 2021 על ידי banji man

[nepet]

סיטרואן bx gti מנוע 1900 הזרקה גיר ידני 6 הילוכים. השקעתי בו הרבה אלפים ולא היה אכפת לי מהכסף , רק הזמן . 

כל הגעה למוסך גררה מוניות / אוטובוס , לא נח. 

בתמורה , כל פעם שירדתי לחניה והסתכלתי עליה זה היה אושר צרוף. 

[davemustaine87]

אצלי זה היה קצת מיקס בעניין הזה. קניתי יאריס ts בת 12 כאשר כול הסביבה אמרו מה אתה קונה רכב בן 12  כשאתה יכול באותו סכום לקנות אלטו/107/ פח אחר על גלגלים בן 2-3 באותו סכום. 

 

בהתחלה מאוד נהנתי מהרכב אבל לאחר כמה זמן הנסיעות שלי גרמו לי לא לקבל ממנו את מה שציפיתי. 

 

אבל כן, זאת לגמרי הייתה חוויה חיובית שבזכותה עכשיו אני יודע מה לצפות מרכבים מהסוג הזה, אם וכאשר ארצה משהו בסגנון.

[vadim6385]

החלפת מיצובישי לנסר תקינה ואמינה בפורד מונדאו דור 3, שמאוד אהבתי את הצורה שלה מאז שהיא יצאה לשוק.

 

בשבועיים הראשונים נהנתי, למרות צריכת דלק די מזעזעת, אחר כך היא התחילה פשוט להתפרק, והתגלתה כנבלה סרוחה, שהוצאתי ב9 חודשים 10 אש"ח על התיקונים שלה, שכללו שני אלטרנטורים, גיר ומדחס מזגן.

 

באופן מפתיע, ראיתי את המונדאו הזאת כמה שנים אחרי, עדיין נוסעת כאילו כלום. כנראה קנה אותה מישהו שהייתה לו יותר סבלנות לרכב הזה. או מישהו שמכיר ממש טוב את הדגם, ויודע לתקן אותו.

בקיצור, המונדאו הזאת הגיעה לידיים טובות מסתבר.

[mottis]

אי שם בסוף המילניום הקודם (1999) כשהייתי סטודנט, החלפתי את המיצובישי לנסר 1990 שקניתי כמה ימים לפני השחרור מהצבא בפורד מונדאו דור ראשון עם מנוע 1.8 ליטר, תיבת 4 הילוכים אואומטית (עם מתג Over drive).

אחת הסיבות שבחרתי במונדאו, היה מחירה הנמוך והתמורה הגבוהה למחיר: מנוע חזק, 4 הילוכים בתיבה האוטומטית, אבזור בטיחות שכלל כ"א, ABS וגג נפתח עם מנגנון ידני.

המונדאו היתה מרשימה ושמורה, ולמעט הצורך בהחלפת מחשב ניהול המנוע (משומש בשליש מחיר לעומת חדש בשיעור 10% מערך הרכב) גילתה אמינות מצויינת.

חודש לאחר סיום לימודי התארים הראשונים, קיבלתי מאזדה לאנטיס זהובה מהעבודה, אך בגלל שהימים היו ימי התפוצצות בועת הדוט קום, לא מיהרתי למכור את המונדאו והעברתי אותה לאחותי (החלטה שהתבררה כנכונה, לאחר שהחברה בה עבדתי נסגרה).

המונגאו והמיצובישי שלפניה, היו הרכבים הפרטיים היחידים שלי ומאז נוסע נוסע ברכב ליסינג סטנרטי

[yogev20]

לנציה אי שם בשנות ה- 80. רכב שידעתי מראש שיאכיל אותי מרורים, והוא אכן אאכיל בשפה

אבל איזה הנאה. (כשהוא היה תקין)

[X9500]

בגיל 25, ממש בלי צורך פרקטי - אבל בדומה להוא מהשרשור המדובר על ה-X5 והחלום, רכשתי לעצמי ב.מ.וו E28 528i בת 10 עם 184 כ"ס והנעה אחורית כמובן, שלימדה אותי יותר מכל דבר אחר מה הקשר בין הגה, מנוע, צמיגים וכביש - ותוך כדי שאבה כל שקל אפשרי. ואיזה כיף זה היה.

כמה שנים אחרי, לנצ'יה תמה בת שנתיים שבניגוד לכל התחזיות השחורות, האזהרות ומספרי טלפון של פסיכיאטרים שניתנו לי על ידי כולם, דווקא לא התרגשה והפגינה אמינות למופת. תענוג.

[הרקוליטו]

שלום

שני הרכבים היחידים שקניתי ( סיוויק טורר , סיוויק fk8 ). אין שום הגיון בקניית רכב שבקושי נוסע . אני זוכר שקניתי את הטורר , הרכב הראשון שלי , נהגתי לאט לביתי תוך כדי שאני דופק על ההגה וצועק לחלל הרכב ללא הפסק , שלי !!! שלי !!!

כשאספתי את fk8 המוכרת אמרה שאני אדיש .

 

[EliC25]

אציג 2 מקרים שמבחינה פיננסית האחד נשמע דבילי לחלוטין ויצאתי ממנו ברווח והשני נשמע יותר שקול אבל אני עם חור בכיס בעקבותיו.

המקרה הראשון בו נזכרתי : 

לפני בערך 5 שנים קניתי יונדאי לנטרה מחבר פורום ב1000 ש"ח, סתם כי היה לי געגוע לאקסנט שלי מאותן שנים, לא היה לזה שום הצדקה. נסעתי על הרכב ואת הגטס שהחזקתי באותו זמן כיסיתי בחניה. מצאתי רכב נוסף כזה לפירוק מחבר פורום אחר, החלפתי כל מה שתקול בלנטרה הזו ומכרתי אותה ב3000 שקל חודש לאחר מכן, את הבעלים ראיתי לא מזמן עדיין נוסע עליה.

 

לעומת זאת, לא הייתי מגדיר את הפיג'ו כרכישה חסרת הגיון, כי מבחינתי ההנאה וחוויה שבשיפוץ הרכב היא ההגיון מאחורי ההוצאה הכספית. מבחינה פיננסית זו אכן טעות, עשרות אלפי שקלים שהולכים בשביל רכב ישן שאני אפילו לא נוסע עליו עדיין.

וכמובן הדובדבן שבקצפת - אלפי השקלים שהוצאתי על הגטס הפשוטה שלי, שעבור כל אדם ממוצע ויותר מכך, עבור חובבי רכב, היא טובה רק לשינוע מהבית לרכבת. צבעתי את הרכב ב3000 שקל, עשיתי לה פרוייקט לפנסי החזית, פרוייקט לפנסי ערפל מקוריים, מערכת גז ב5000 שקל, ועוד כל מיני שטויות קטנות, כשהרכב עצמו היה שווה פחות מ10K שקל. בסוף גם כאן קיבלתי במכירה את רוב ההשקעה, ואת היתרה קיבלתי בדמות הנאה יומיומית מרכב שנסעתי עליו 25-30K בשנה.

 

עריכה אחרונה ב-30 לינואר, 2021 על ידי EliC25

[itaysamurai]

קניתי אלפא סוד ב-2005. רכב שרציתי עוד מהילדות.

בזמן הקניה אני חושב שהייתי בשפל הכלכלי הכי גדול בחיי - גם סיימתי לימודים וגם עברתי למרכז בלי עבודה ובלי הכנסה.

היא עלתה 9000 ש"ח שיכלו לקנות לי יצורים עדיפים ולטענת כל העולם ואשתו גם אמינים יותר, אבל אני החלטתי לקפוץ למים הקרים לראשונה בחיי בניגוד להחלטות הבטוחות והמשעממות שעשיתי עד אותו רגע.

בפועל, האוטו הזה נשאר אצלי 13 שנה, עשה עשרות אלפי ק"מ עם גרירה אחת עקב תקלה, הסיע אותי צפונה וחזרה במהירות ונוחות, עשה ימי מסלול, נסע למדבר והיה חלק מהצעת הנישואין לאשתי.

עוד בפועל, הוא נתן לי המון אומץ להמר, להתעסק עם רכבים עם סטיגמות רעות ולהבין שהרבה מהן מומצאות ע"י אנשים פחדנים.

אז כן, אפשר לומר שזו היתה רכישה טובה.

[dorsht]

לא חושב שהייתה לי כזו, אבל הכי קרוב לזה - הפיאט 500 שקניתי ב-2015.

רכב ששדרג אותי בנושא הסחיבה והביצועים (למרות שעל הנייר יותר חלש, אבל 200 ק"ג עושים את שלהם) ביחס לקליאו III שהייתה לי, אבל היה נחות בשאר התחומים (אבזור, נוחות נסיעה, מרחב פנים).

להגיד את האמת? למרות הכול, מאוד נהניתי ממנה ולולא המעבר לעבודה במרכז, לא בטוח שהייתי מחליף אותה.

רכב שכיף להיכנס אליו כל בוקר, חסכוני, סוחב לא רע יחסית לנתונים שלו והיה מאוד פרקטי בחניות הצפופות באוניברסיטה.

 

כן, הייתי יכול לעשות קניות שהיו עושות יותר היגיון כמו מיקרה, סאנדרו סטאפווי וכו', אבל אף אחת מהן לא הייתה ייחודית כמו ה-500.

[RBRB]

לפני 49 דקות, itaysamurai כתב:

קניתי אלפא סוד ב-2005. רכב שרציתי עוד מהילדות.

בזמן הקניה אני חושב שהייתי בשפל הכלכלי הכי גדול בחיי - גם סיימתי לימודים וגם עברתי למרכז בלי עבודה ובלי הכנסה.

היא עלתה 9000 ש"ח שיכלו לקנות לי יצורים עדיפים ולטענת כל העולם ואשתו גם אמינים יותר, אבל אני החלטתי לקפוץ למים הקרים לראשונה בחיי בניגוד להחלטות הבטוחות והמשעממות שעשיתי עד אותו רגע.

בפועל, האוטו הזה נשאר אצלי 13 שנה, עשה עשרות אלפי ק"מ עם גרירה אחת עקב תקלה, הסיע אותי צפונה וחזרה במהירות ונוחות, עשה ימי מסלול, נסע למדבר והיה חלק מהצעת הנישואין לאשתי.

עוד בפועל, הוא נתן לי המון אומץ להמר, להתעסק עם רכבים עם סטיגמות רעות ולהבין שהרבה מהן מומצאות ע"י אנשים פחדנים.

אז כן, אפשר לומר שזו היתה רכישה טובה.

 

מה גרם לך למכור את האלפא?

[SlowRide]

אחרי שהשתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד, קרעתי את התחת במפעל, חסכתי כסף ורציתי לקנות לעצמי רכב ראשון. הוצאתי בסביבות 20k על רכב נורמלי ורציונאלי - אופל אסטרה 1.6 2001 (שהיתה אז בת 8), עבורי זה היה סכום לא קטן בכלל. הרכב עצמו היה בסדר, אמנם היו לו כמה תקלות מעצבנות אבל רוב הזמן הוא מילא את תפקידו בהעברת אנשים ממקום למקום. אבל כל הזמן חשבתי לעצמי, על מה הוצאת כ"כ הרבה כסף? כל ה"הפתעות" שהרכב הזה מספק לך הן תקלות. כשהוא תקין אין שום ריגוש ושום עניין. סחבתי ככה שנה עד שיום אחד קיבלתי אומץ, העלתי מודעה ליד2 ומכרתי לבן אדם הראשון שבא עם כסף. 

בניגוד לכל האנשים הרציונאליים סביבי שהבטיחו לי שאני זורק כסף לפח ועושה שטות, קניתי בכמה אלפים בודדים גולף mk2 1.3 (שהיתה בת 18 אז), ידנית, 50 כוחות חמור בירידה, בלי מזגן, בלי abs, קרבורטור, דיסק לא מאוורר מקדימה, בלי נעילה מרכזית, בלי חלונות חשמל, כלום. Best deal ever. ממישהו שמתבאס כשצריך לגהץ אשראי בתחנת דלק, הפכתי לאחד שרק מחפש כל הזמן רעיונות ומידע על מה אפשר לעשות עוד ברכב. את כל מה שקראתי במגזינים על ניהוג והתנהגות כביש ולא הבנתי על מה הם מדברים, למדתי מהרכב הזה. למדתי מה המשמעות של צמיגים איכותיים. למדתי להיות נהג שקשוב לרכב שלו ומכיר בו כל פיפס. למדתי לנצל את כח המנוע בצורה מקסימלית לתנאי הדרך. בקיצור, למדתי להיות נהג הרבה יותר טוב בזכות הרכב הזה. שלא לדבר על כל הפעמים שמישהו צורח לך מהחלון באמצע נסיעה "מוכר?!?!" או ניגש אליך בתחנת דלק ומתחיל לספר לך איזה אחלה אוטו זה כי גם לו היה פעם. במהלך 5 שנות בעלות הוצאתי על התחביב הזה סכום עלות של מכונית מיני בת שנתיים והיה שווה כל שקל. כשהגיע הזמן להחליף רכב עשיתי שוב טעות כלכלית חסרת אחריות ובמקום ללכת עם ההיגיון ולקנות יונדאי בת 10 מהשכרה לשעבר, החלפתי את הגולף ברכב קצת יותר מפנק שעוד שנה יהיה בן 30 וליווה אותי בחוויות מאד משמעותיות בחיים. אין לי ספק שאם יגיע הזמן להחליף אותו, אני הולך שוב "לטעות" ובגדול.

 

 

[Night Driver]

כשהיינו אשתי ואני סטודנטים גרנו יחד והחזקנו 2 רכבים (אני הגעתי עם הרום כרמל שלי והיא עם הפז'ו שלה) אז החלטנו למכור את הכרמל ולהישאר עם רכב אחד. כבר סגרתי זכרון דברים עליה ובדרך להעברת הבעלות הלך מנוע.

 

אחרי חודש קניתי בהחלטה אימפולסיבית רנו 5 שליוותה אותנו 8 שנים ויותר מ 400,000 קילומטר. 

 

 

מאז היו עוד הרבה רנואים ברצף.

[itaysamurai]

לפני 30 דקות, RBRB כתב:

 

מה גרם לך למכור את האלפא?

קניתי עוד אספנות, היא הפכה להיות רכב רביעי בבית ובקושי נגעתי בה, הבנתי שאני משאיר אותה בגלל אותו סנטימנט של המון שנים ורגעים יפים אבל בתכלס עדיף למכור. משהו כמו שנתיים התבחבשתי עם זה, לא היה לי אומץ.

היה עצוב ומוזר כמה ימים אבל זו היתה ההחלטה הנכונה לעשות.