קנס על חנייה בחניית נכה שמורה

[ישה]

לפני כשעה, Keyser Söze כתב:

אמת, יש עבירה. העבירה היא על חוק חניית נכים.

האישום, מאידך, הוא על עבירה לחוק עזר עירוני ו/או תקנות התעבורה. ועל פי האישום - אין אשמה. 

ולכן, יש לפנות לתובע בבקשה לביטול מחמת היעדר אשמה.

 

אגב, לו היה מדובר בנהג "רגיל", לא הייתי מעלה המלצה זו, משום שלטעמי מדובר בעבירה גסה; ניחא על החוק, אלא גם עבירת "מוסר".

אבל מכיוון שמדובר בנכה, או במסיע נכה במקרה הזה, העבירה הופכת "בירוקרטית". ובעניין זה יש גם פס"ד של העליון, של השופט אליקים רובינשטיין, שקובע שככל שמשך העבירה הוא עד 25 דקות, אין מקום לתת דו"ח, בהתחשב בשיקול דעתו של הפקח. כך שגם להרגשתי הסובייקטיבית מדובר בקטנוניות יתרה ובפגיעה ב-"מוחלשים" (סליחה אם אני מעליב) - הכל למען העשרת קופת העירייה, וגם העליון קבע קריטריונים שלא מתקיימים במקרה זה, על פי דברי פות"ש. כך שלראייתי הדבר פסול.

אתה אמיתי?

 

עצירת רכב במקום המיועד לנכה
עצרת את הרכב הנ"ל, ליד תמרור 437 , המסמן מקום חניה לרכב של נכה,
בניגוד לתקנה 72 (א)( 16 ) לתקנות התעבורה.
5920
1000
0

 

ולגבי פסיקת אליקים רובינשטיין 

הוא התיר חניה במקום בו מותרת טעינה ופריקה ולא לחנות בחניה של נכה אחר , כפי שנעשה כאן אם אני מבין את השרשור

כבוד שופט ביה"מ העליון, אליקים רובינשטיין, פסק ב- 9.5.13, כי נכים יכולים לחנות רכבם למשך 25 דקות במקום המותר לפריקה וטעינה בלבד, ובפרק זמן זה אין לרשום להם דוחות.

[m3x7r3m3]

לפני 27 דקות, sperial כתב:

אין ספק שנעברה עבירה. ההצעה היא לבקש הקלה. פות"ש תכתוב מכתב, אם יתמזל מזלה הסעיף יומר ליותר קל, אם לא תשלם את האלפייה. בקו התחתון אין לה מה להפסיד.

 

אכן, כמו שכתבתי

 

לפני 3 שעות, m3x7r3m3 כתב:

מבחינת הנתונים היבשים יש פה עבירה, שהקנס שלה הוא 1000 שקל, אבל פנייה לתובע (בלי לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי, לא שמתי לב) אולי תגרום להמרה לעבירה אחרת עם סכום נמוך יותר.

 

[Keyser Söze]

התמרור הוא תמרור לכל דבר ועניין, בוודאי.

אבל הוראותיו אינן מבטלות את האמור בחוק חניה לנכים:

 

2.    (א)  נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:

               (1)   בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

               (2)   בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

               (3)   החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;

               (4)   החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

 

אמת, סעיף 3 מחריג את המקרה של חניה בחניית נכה מסויים:

 

3. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו-(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה –

     ...

     (9)  במקום חניה שהוקצה לרכב מסוים של נכה וסומן בתמרור שבו צוינו פרטי הרכב, ואם צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים – רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור.

 

וזה בדיוק סעיף העבירה.

פותש הואשם בעבירה אחרת, באשר אליה אין לו אשמה, על פי האמור בחוק חניה לנכים, סעיף 2 שצוטט לעיל.

ואוסיף,

לא רק אני, אלא אף העליון קבע שאין בעבירה על סעיף 3 לחוק חניה לנכים "זכאות" אוטומטית לדו"ח, כי אם במבחן ובאיזון הזכויות והאינטרסים השונים, יש לוודא משך זמן סביר, אותו קבע השופט רובינשטיין על 25 דקות:

 

"... כדי להשיג איזון בפרשנות חוק החניה לנכים מזה וחוק העזר העירוני מזה, ראוי להעמיד את זמן חנייתו של נכה שלא ייחשב הפרת חוק על משך של עד 25 דקות. ... החוק נותן לבעל תו נכה, שמילא אחר התנאים, אפשרות לחניה במקום שאינו מותר ברגיל, ולענייננו מפרץ פריקה וטעינה. יש ליתן לכך משמעות מעשית; המשמעות היא מתן אפשרות לחנות, למשל, לשם "קניה קטנה". מתוך הנחה שניידותו של הנכה מיציאתו מן הרכב עד לחנות קשה יחסית ומתך הנחה שקניה קטנה בחנות היא עניין של כ-10-15 דקות, יש מקום לאפשר עד 25 דקות לשם ה-"סיבוב" כולו, ליציאה מן הרכב, הגעה לחנות, קניה וחזרה".

(רע"פ 5273/12; 1300/13)

@ישה, נכון. הנסיבות בפסיקה של רובינשטיין אכן היו בחניה המיועדת להעמסה או פריקה, אך הרציונל של הפסיקה "תופס" גם במקרה הזה.

[m3x7r3m3]

@Keyser Söze אני לא מסכים איתך בגלל המדרג.

1. קודם כל - כל פעולה שלא נאסרה - מותרת

2. התקנות קובעות איפה אסור לחנות ואוסרות למשל חניה בחניה מוקצית לרכב מסוים למעט אותו רכב.

3. אז בא חוק חניה לנכים ומתיר בתנאים מסוימים את איסור החניה שלמעלה (רק עבור נכה)

4. ואז בא סעיף 3 לאותו חוק ואומר שהחוק המתיר אינו תקף בחניה מוקצית לרכב מסוים.

משמע סעיף 4 מבטל את סעיף 3, ונשארנו עם סעיף 2 בתוקף, תמרור 437 ותחתיו 439, ולכן האישום הוא תקין.

[Keyser Söze]

לפות"ש, אם זה לא ברור, להמתין קודם כל לקבלת הודעה לתשלום בדואר רשום לפני שפונים לתובע בבקשה לביטול.

 

הודעת התשלום צריכה לכלול תמונות שבוצעה העבירה.

זה עוד נקודה בה העירייה יכולה להיכשל (היא כבר נכשלה דיה).

 

ולאחר שתקבל, כלאחר כבוד, אותה הודעה, או אז יש לפנות לתובע בבקשה לביטול, מחמת היעדר אשמה, כפי שציינתי קודם לכן.

 

אם בקשת הביטול תסורב, ניתן לבקש להישפט. ושוב, על פי האישום - אין אשמה.

לעירייה הזכות לשנות את האישום, ולתקנו לעבירה המתאימה, אבל אז צריך לבדוק דברים נוספים, כמו: גובה הקנס על העבירה הזו (לא טרחתי לבדוק, מודה), והאם הפקח הוכשר בכלל לקנוס על עבירות על חוק חניה לנכים.

ובכל מקרה, העליון קבע 25 דקות, ועל פי דברייך פינית את החנייה לאחר 10 דקות בלבד.

לפני 4 דקות, m3x7r3m3 כתב:

@Keyser Söze אני לא מסכים איתך בגלל המדרג.

1. קודם כל - כל פעולה שלא נאסרה - מותרת

2. התקנות קובעות איפה אסור לחנות ואוסרות למשל חניה בחניה מוקצית לרכב מסוים למעט אותו רכב.

3. אז בא חוק חניה לנכים ומתיר בתנאים מסוימים את איסור החניה שלמעלה (רק עבור נכה)

4. ואז בא סעיף 3 לאותו חוק ואומר שהחוק המתיר אינו תקף בחניה מוקצית לרכב מסוים.

משמע סעיף 4 מבטל את סעיף 3, ונשארנו עם סעיף 2 בתוקף, תמרור 437 ותחתיו 439, ולכן האישום הוא תקין.

 

פרשנות וניתוח מעניינים. אני סבור אחרת, כפי שהסברתי לעיל.

אני גם חושב שפסיקת העליון מצביעה יותר לכיוון פרשנותי. כלומר, לו היתה הפרשנות שהצעת מקובלת על העליון, לא היה טורח כלל לקבוע את אותם 25 דקות, ולא דן בצורך באיזון הזכויות והאינטרסים השונים. העובדה שעשה כן מצביעה על כך שלא "פסל" את האמור בחוק חניה לנכים (כפי שמציעה פרשנותך), אלא קיבל ופירש את האמור בה.

 

[m3x7r3m3]

יהיה מעניין לגלות, בכל מקרה החלטת העליון המדוברת אינה מהווה תקדים מחייב שתקף לעניינינו, ולכן כדי לגלות אם כן או לא, פות"ש תצטרך להיות מוכנה לקרב שיכול להגיע עד לעליון.

היועץ המשפטי של העירייה לא יבטל את הדו"ח על סמך תקדים שאינו תקף לעניינינו.

[Keyser Söze]

לפני 46 דקות, ישה כתב:

אתה אמיתי?

בדרך כלל, כן.

פה, בפורום, אני וירטואלי לגמרי... 😉

 

לפני 47 דקות, ישה כתב:

עצירת רכב במקום המיועד לנכה
עצרת את הרכב הנ"ל, ליד תמרור 437 , המסמן מקום חניה לרכב של נכה,
בניגוד לתקנה 72 (א)( 16 ) לתקנות התעבורה.
5920
1000
0

זה אכן הנוסח בצו התעבורה על עבירת חניה במקום השמור לנכה.

הנוסח קובע את גובה הקנס, לגבי מי שעבר את העבירה.

אבל הוא לא קובע מי נחשב "עבריין". שהרי ברור לך שלא ניתן להאשים נכה החונה במקום השמור לנכה.

 

אשר לפסיקת העליון, התייחסתי למעלה.

@m3x7r3m3, נכון שהנסיבות בעליון היו שונות, סעיף 3(8) שם למול סעיף 3(9) במקרה של פות"ש, אבל הרציונל, לטעמי, תקף.

ייתכן ובדיון יהא על פותש לטעון שההחלטה שם רלוונטית גם פה, ולנמק טענתו. אבל בסופו של יום, אותה מערכת איזונים רלוונטית גם במקרה הזה, זהו עיקר הנימוק בפסק הדין, שקבע לבסוף את מבחן 25 הדקות.

[m3x7r3m3]

הרציונל לא תופס אצל היועמ"ש עירייה (או איזה פקיד שכפוף לו).

הם צריכים כמו בוק, פס"ד על סעיף ואישום על אותו סעיף.

 

לדעתי אם פות"ש תגיע לדיון משפטי זה רולטה במקרה הטוב. אם בפנייה לעירייה יבטלו - מה טוב.

אם לא הייתי שוקל כמה פעמים אם לגשת למשפט.

עריכה אחרונה ב-9 לאוקטובר, 2020 על ידי m3x7r3m3

[Keyser Söze]

אני באמת לא יודע מה הנהלים הפנימיים של התובעים העירוניים.

אני כן יודע שהם רשאים לבטל אם יש חוסר עניין לציבור, והסעיף הראשון שמגדיר את אותו חוסר עניין הוא היות הנקנס נכה (סעיף 3.ג., א(1) לקובץ הנחיה לתובעים).

נקווה בשביל פותש שאכן יפעלו כך. 

[m3x7r3m3]

זה מאוד תלוי, אם הפקח הגיע בגלל שהנכה שהוקצתה לו החניה התלונן, קשה יהיה ליועץ המשפטי לבטל לגמרי. אולי לשנות סעיף

[Keyser Söze]

ייתכן. אבל הדבר תלוי באמת בנסיבות בהם נקרה הפקח למקום.

מכיוון שהרושם שלי הוא שהפקחים "מחפשים" עבירות חניה במקום השמור לנכה, ובצדק רב יש לומר (לגבי דידם מהטעם שזו עבירה "יוקרתית", ולגבי - כי זו עבירה "מוסרית" גסה), אז אני פשוט מניח שהפקחים נוהגים להסתובב באופן תדיר יותר באותם האיזורים בם ישנה חניה שמורה לנכה, בתקווה ללכוד עבריינים על עבירה זו, אולי אפילו בהוראה מלמעלה (יותר $$$ לקופת העירייה).

זה גם יותר מסתדר עם עדות פותש, שפינה את החניה תוך 10 דקות בלבד (בזמן הזה היה צריך להגיע הנכה הספציפי לו שמורה החניה, להתקשר לעירייה, להמתין למענה נציג, לספר את סיפורו, הנציג היה צריך להקפיץ פקח, שיספיק להגיע לנקודה, לרשום את הדוח, לצלם, ולהצמיד לשמשת פותש. הכל תוך 10 דקות. פחות מסתדר לי, אבל יכול להיות)

[לוטם]

לפני 16 שעות, Keyser Söze כתב:

לפות"ש, אם זה לא ברור, להמתין קודם כל לקבלת הודעה לתשלום בדואר רשום לפני שפונים לתובע בבקשה לביטול.

 

הודעת התשלום צריכה לכלול תמונות שבוצעה העבירה.

זה עוד נקודה בה העירייה יכולה להיכשל (היא כבר נכשלה דיה).

 

ולאחר שתקבל, כלאחר כבוד, אותה הודעה, או אז יש לפנות לתובע בבקשה לביטול, מחמת היעדר אשמה, כפי שציינתי קודם לכן.

ראשית, תודה רבה לכל העונים והמתייחסים 

שנית, אני יכולה למלא בקשת ביטול/ערעור בטופס מקוון באתר של הערייה. האם בכל זאת עליי להמתין לדואר רשום? מה ההבדל?

כמו כן, ניתן לבקש ביטול בתוך 30 ימים מקבלת הדוח. מה קורה במידה ולא קיבלתי את ההודעה בדואר רשום במסגרת 30 הימים הללו? 

[ישה]

בצד המשפטי חניה במקום חניה עבור רכב ספציפי חמורה ביותר גם אם מדובר ברכב של נכה אחר, והיא כמובן אסורה על פי החוק.

 

הקביעה של אליקים רובינשטיין טובה לכל מקרי החניה בהם נכה חונה בכל מקום האסור לחניה או מותר לסוג של רכב אחר  ( כמו טעינה ופריקה ) היא אינה טובה לחניה במקום של חניה לרכב נכה ספציפי.

 

לא יודע לאמר אם פות"ש חנה / חנתה 10 דקות או יותר.

 

בכל מקרה הייתי כותב מכתב לביטול הדו"ח בשיטת מצליח

 

תתקבל תשובה שלילית אולי מבקש להישפט תוך הסתמכות על פסק הדין של השופט רובינשטיין למקרה בו טעיתי בהבנת פסק דינו.

אם יש לך רק את הדו"ח שהונח על שמשת הרכב, את יכולה להמתין לקבלת דואר רשום, ולהתעלם מהדו"ח הזה.

 

אם כתובתך מעודכנת ואת נוהגת להוציא מכתבי דואר רשום, כדאי להמתין ול"הרוויח" את הריבית על סכום הקנס. לחילופין אולי הדו"ח ילך לאיבוד.

[Gorpi]

רק לי נראה מוזר שהפקח הגיע אחרי 10 דקות? מה הסיכוי שהוא מסתובב שם כל הזמן?

יכול להיות שמדובר ב"מלכודת" ידועה של אותו פקח ולכן אני לא חושב שהם יוותרו כל כך מהר (החניה הזו כנראה סוס עבודה רציני שלהם).

[Keyser Söze]

לפני שעתיים, לוטם כתב:

ראשית, תודה רבה לכל העונים והמתייחסים 

שנית, אני יכולה למלא בקשת ביטול/ערעור בטופס מקוון באתר של הערייה. האם בכל זאת עליי להמתין לדואר רשום? מה ההבדל?

כמו כן, ניתן לבקש ביטול בתוך 30 ימים מקבלת הדוח. מה קורה במידה ולא קיבלתי את ההודעה בדואר רשום במסגרת 30 הימים הללו? 

 

הצמדה לשמשה לא נחשבת "המצאה". יכול להיות, למשל, שבין הזמן שהפקח הצמיד את הדוח לשמשה, עבר אזרח טוב, שלף את הדוח מהשמשה שלך, ושם על שמשת רכבו (במטרה שפקח יראה שכבר יש לו דוח צמוד לשמשה, אז יפסח עליו וימשיך לרכב הבא). או שסתם, הפקח לא הצמיד את הדוח כהלכה, והדוח התעופף ברוח.

לכן, אין בהמתנה להמצאה בכדי לכלול כפלי קנס או תוספות אחרות.

משמעות הדברים היא שאין מה להפסיד (בהנחה שהכל תקין, הכתובת נכונה ומעודכנת, ואין התחמקות מלקבל דואר רשום).

 

אין מה להפסיד, אבל מה אני מרוויח?

חוק כלכלי פשוט אומר שעדיף להוציא כסף מאוחר ככל הניתן (בזמן הזה, הכסף יכול "לעבוד" בשבילך). זה הרווח הראשון.

הרווח השני הוא הייתכנות שהדוח ילך לאיבוד. סבירות נמוכה, אבל כבר קרו דברים מעולם.

הרווח השלישי הוא הייתכנות שהעירייה תכשל במילוי הוראות החוק. סעיף 3א(א) לחוק חניה לנכים קובע:

 

3א.     (א)  על אף האמור בכל דין, לא תימסר הודעת תשלום קנס לגבי רכב הנושא תג נכה, החונה בניגוד להוראות סעיפים 2 ו-3, אלא אם כן הרכב צולם באופן המעיד על התקיימות אחת הנסיבות האמורות בסעיף 2(א)(3) או (4) או 3, ועל גבי הודעת תשלום הקנס צוין כי הרכב צולם וכי הצילום יומצא לבעל הרכב; הומצאה הודעת תשלום הקנס לבעל הרכב, יצורף אליה צילום כאמור.

 

כלומר, עם המצאת ההודעה לתשלום הקנס, חייבים להיות מצורפים הצילומים המעידים על העבירה.

משום שמבחינה סטטיסטית, הנסיבות הספציפיות נדירות (רכב נכה שחונה בחניה השמורה לנכה אחר), יש להניח שהפקחים אינם מתורגלים דיים בהפקת דוחות שכאלו, וייתכן ולא צילמו את כל פרטי העבירה. כמו כן, יש להניח שהעירייה אינה מתורגלת דייה, ושלא תצרף צילומים אלו. מדובר בעוד נקודות בהן העירייה יכולה להיכשל, דבר שיכול להביא לביטול הקנס בשל ליקויים אלו.

 

אז אין מה להפסיד, אבל יש 3 דברים "להרוויח" (פוטנציאלית).

 

אגב, הדוח לא יומצא לך בתוך 30 הימים. החוק מאפשר לבקש להישפט תוך 60 יום, או לשלם תוך 90 ימים. מטעמים ברורים של חסכון של כספי משלם המיסים, העירייה לא תבצע שום עבודה, קל וחומר, שליחה בדואר רשום (שעולה כסף), אלא עד שחלפו כל המועדים הכתובים בחוק - כלומר, לפחות 90 יום. על זה תוסף "grace period", ותוסף יעילות העירייה. הזמן המרבי להמצאת הדוח הוא שנה מיום ביצוע העבירה לכאורה. לאחר מכן, הדוח בטל מחמת התיישנות.

 

 

 

עריכה אחרונה ב-10 לאוקטובר, 2020 על ידי Keyser Söze