שוק הנדל"ן מתחיל להתקרר בדרך למטה?

[Lior_Django]

 

 

הבעיה היא שהבנקים גם לא יכולים להרים את הריבית יותר מדי, כי אז הממשלות יכנסו לחדלות פרעון.

ככה שאנחנו מתקרבים לריבית המקסימלית האפשרית.

ומה אם האינפלציה תשאר גבוהה או תמשיך לעלות?

 

עריכה אחרונה ב-21 לנובמבר, 2022 על ידי Lior_Django

[rev-Match]

שנה שעברה ( לאחר עשור בו מנעו מאיתנו לנצל את סביבת ריבת 0 והגבילו את מסלול הפריים ) ביטלו את ההגבלות ונתנו לאנשים יד חופשית, כשלכל העולם היה ברור שהולכים לעליית ריביות. 

 

או שזה תוכנן לטובת אלה שלא עמדו בתשלומים, הציגו להם מצג שב שהנה אפשר להוזיל את ההחזר החודשי או שמישהו פשוט החליט שאם כבר הולכים לעליית ריביות אז נז*** כמה שיותר את מי שלא מבין. 

 

כך או כך אזרחי המדינה לא בראש סדר העדיפויות של הנגיד . 

 

 

[asix]

לפני 39 דקות, rev-Match כתב:

או שזה תוכנן לטובת אלה שלא עמדו בתשלומים, הציגו להם מצג שב שהנה אפשר להוזיל את ההחזר החודשי או שמישהו פשוט החליט שאם כבר הולכים לעליית ריביות אז נז*** כמה שיותר את מי שלא מבין. 

🤣אתה עוד תעורר את הקונספירטורים שטענו שהמגיפה נועדה לעשות זעזוע לכלכלה.

[yor2]

וזה שודר היום בחדשות 13. גם הנגיד מדבר.

https://13tv.co.il/item/news/economics/bank-israel-903330236/?pid=539&

עריכה אחרונה ב-21 לנובמבר, 2022 על ידי yor2

[- XM -]

כבר כתבתי פה בעבר,  לא ברור לי מאיפה הביטחון שהריבית הנמוכה היא זו שהביאה את האינפלציה, <אינפלציית ביקוש> היא הייתה כך במשך עשור ולא הייתה אינפלציה משמעותית. 

ללא הסגרים המתמשכים בסין, וללא המלחמה באוקראינה, <אינפלציית היצע> יתכן שהיינו ממשיכים כך עוד עשור.

 

יש הרבה כלכלנים שמסופקים האם המודל הכלכלי של ריבית 0 = אינפלציה, תקף כיום.

עריכה אחרונה ב-21 לנובמבר, 2022 על ידי - XM -

[Transporter]

לפני 6 שעות, BeBest כתב:

ההשפעה כבר בשטח, הנתונים פשוט מגיעים אלינו באיחור של 4 חודשים בערך.

 

אין שום השפעה בשום שטח אל תעבוד על עצמך.

מי שמחפש  נכנסים ומדבר עם קבלנים לא מרגיש שום שינוי

[פריג'י]

לדעתי זה לא נכון, ומורגשת ירידה.

 

אני מכיר מספר מקרים קטן, אבל כיוון שלא מדובר במדגם מייצג אני לא נוקט עמדה נחרצת בשרשור,  אבל זו ההרגשה שאני מקבל. 

 

2 דוגמאות עליהן שמעתי לאחרונה:

חבר של חבר רכש ברמת גן במחיר המשקף ירידה של כ- 200 אלף שקל, בניין חדש, אחרי פינוי בינוי.

 

שכן של ההורים שלי מבקש כ-400 אלף פחות ממה שביקש עד כה, ומה שהוא ביקש בהתחלה  דומה למה ששכן אחר קיבל לפני מספר חודשים.

[Transporter]

אז בתור אחד שמחכה להזדמנויות ברמת גן ת"א גבעתיים הרצליה אני יכול להגיד לך שאין כלום ושום דבר

גם לא בראשון

 

לא יודע פינוי בינוי או שכן שמבקש. דירות חדשות אין שום הנחה ושום דבר.

* הנחה של 50 אלף על 4 מליון זה לא הנחה. מצטער

[BeBest]

לפני שעתיים, Transporter כתב:

 

אין שום השפעה בשום שטח אל תעבוד על עצמך.

מי שמחפש  נכנסים ומדבר עם קבלנים לא מרגיש שום שינוי

 

בגלל זה מאז שפרסמתי את התגובה שלי ועד עכשיו ראיתי 4 פרסומות שונות בפייסבוק לדירות עם הנחות והטבות?

לא זכור לי פרסום כזה אגרסיבי ועם הנחות כאלו לפני 3-4 חודשים.

[פינדר]

לפני 7 שעות, - XM - כתב:

כבר כתבתי פה בעבר,  לא ברור לי מאיפה הביטחון שהריבית הנמוכה היא זו שהביאה את האינפלציה, <אינפלציית ביקוש> היא הייתה כך במשך עשור ולא הייתה אינפלציה משמעותית. 

ללא הסגרים המתמשכים בסין, וללא המלחמה באוקראינה, <אינפלציית היצע> יתכן שהיינו ממשיכים כך עוד עשור.

 

יש הרבה כלכלנים שמסופקים האם המודל הכלכלי של ריבית 0 = אינפלציה, תקף כיום.

הריבית הנמוכה הקפיצה את מחירי הנדלן. אבל כל זמן שרק מחיר הדיור עלה האינפלציה הייתה סבירה.

כשהגיעה הקורונה הכל השתבש. מדינות התחילו לחלק כסף לאזרחים, גם באופן ישיר במענקי קורונה וגם באופן עקיף בהדפסת כסף וניפוח הבורסה. הפד הציף את העולם בדולרים זולים דרך ניפוח בועה בבורסה.

ואז הגיעו גורמים שפגעו בהיצע. מחסור בשבבים שפגע בתעשיית הרכב ושאר מוצרי האלקטרוניקה. מחירי ההובלה הימית זינקו. ובסוף המלחמה באוקראינה שהביאה למחסור בתבואה ובגז.

האינפלציה של היום היא שילוב של הכל. אבל ברגע שהיא מתחילה להתגלגל קשה לעצור אותה, ולכן הבנקים המרכזיים  נלחמים בה בכלי היחיד שזמין להם, הריבית.

[יובל .מ.]

לפני 6 שעות, Transporter כתב:

אז בתור אחד שמחכה להזדמנויות ברמת גן ת"א גבעתיים הרצליה אני יכול להגיד לך שאין כלום ושום דבר

גם לא בראשון

שמע, אתה רק מדבר על כמה שאתה מחפש הזדמנויות, כאילו מישהו ימכור לך 6 חדרים ברמת גן ב-1.4

אם היית רוצה לקנות כבר היית קונה.

שוק הדיור יורד, איך שלא תסתכל על זה. ירושלים יקרה פיצוצים ואפילו פה כבר מרגישים ירידה במחירים, לפחות ביד 2.
קבלנים לא מורידים באופן רשמי את המחיר כי זה יפגע בהם אחר כך, אז מחפשים לעשות עיקוף עם החזרי שכירות, משכנתא או לא יודע מה. בסופו של דבר זה כסף שנשאר לך בכיס ולא הולך אליהם.

 

 

[- XM -]

לפני 3 שעות, פינדר כתב:

הריבית הנמוכה הקפיצה את מחירי הנדלן. אבל כל זמן שרק מחיר הדיור עלה האינפלציה הייתה סבירה.

כשהגיעה הקורונה הכל השתבש. מדינות התחילו לחלק כסף לאזרחים, גם באופן ישיר במענקי קורונה וגם באופן עקיף בהדפסת כסף וניפוח הבורסה. הפד הציף את העולם בדולרים זולים דרך ניפוח בועה בבורסה.

ואז הגיעו גורמים שפגעו בהיצע. מחסור בשבבים שפגע בתעשיית הרכב ושאר מוצרי האלקטרוניקה. מחירי ההובלה הימית זינקו. ובסוף המלחמה באוקראינה שהביאה למחסור בתבואה ובגז.

האינפלציה של היום היא שילוב של הכל. אבל ברגע שהיא מתחילה להתגלגל קשה לעצור אותה, ולכן הבנקים המרכזיים  נלחמים בה בכלי היחיד שזמין להם, הריבית.

ברור לחלוטין שריבית היא הנשק הכי אפקטיבי במלחמה בכל סוג של אינפלציה.

אני רק התייחסתי למגיבים שמאשימים את גל האינפלציה הנוכחי בריבית האפסית שהונהגה בעשור האחרון, זה לא בהכרח נכון.

זה גם אומר עוד משהו, שיא משבר השבבים להבנתי כבר מאחורינו, אם וכאשר מלחמת רוסיה אוקראינה תסתיים, וסין תשנה את המדיניות של הסגרים. יתכן שינוי חד מאוד במגמה האינפלציונית ובעקבות זה גם בריבית.

[yuvalganim]

לפני 12 שעות, Lior_Django כתב:

 

 

הבעיה היא שהבנקים גם לא יכולים להרים את הריבית יותר מדי, כי אז הממשלות יכנסו לחדלות פרעון.

ככה שאנחנו מתקרבים לריבית המקסימלית האפשרית.

ומה אם האינפלציה תשאר גבוהה או תמשיך לעלות?

 

 

הריבית עדיין שלילית מבחינה ריאלית כי היא נמוכה מהאינפלציה.

והריבית יכולה להיות גם 20%, אין שום מגבלה לבנקים.

כמה שהאינפציה תמשיך גם הריבית תמשיך יחד איתה.

האינפלציה קובעת את הטון כי היא הדבר הכי גרוע שיכול להיות בכלכלה וחייבים לעצור אותה

[יבגניפ]

לפני 14 שעות, פינדר כתב:

מיתון הוא לא ריסוק הכלכלה. יש דרכים לצאת ממיתון.

 

אני לא יודע. נניח מקרה קיצוני שבו ההייטק באמת קורס, כתוצאה מזה יש קריסה גם בתחומים נלווים, מסעדנות, מסחר. זה יותר טוב? זה גם לא שמישהו יכול להגיד ״טוב, נחכה חצי שנה - שנה וזה יסתדר״. אף אחד לא יודע. 

 

[פינדר]

לפני 13 דקות, יבגניפ כתב:

אני לא יודע. נניח מקרה קיצוני שבו ההייטק באמת קורס, כתוצאה מזה יש קריסה גם בתחומים נלווים, מסעדנות, מסחר. זה יותר טוב? זה גם לא שמישהו יכול להגיד ״טוב, נחכה חצי שנה - שנה וזה יסתדר״. אף אחד לא יודע. 

 

אף אחד לא מכוון למיתון נוסח שנות ה20 באמריקה.

מה זה ״ההייטק קורס״? היינו שם בפיצוץ הדוטקום. היה לא נעים כמה שנים אבל יצאנו מזה.

צריך לבחור ברע במיעוטו. גם אינפלציה משתוללת יכולה להקריס ענפים במשק.

הכוונה של הבנקים המרכזיים היא להיכנס לאט ובאופן מבוקר להאטה ולמיתון כשברור שזה יגרום לאבטלה ולסגירה של עסקים. בהתחלה דיברו על ״נחיתה רכה״, אבל אני לא חושב שמישהו עוד מאמין שזה יקרה. אחרי שנגיע למיתון ולהרגעת האינפלציה, יש דרכים לצאת מהמיתון כמו הורדת הריבית, השקעות בפרוייקטים ממשלתיים, הזרמת כסף לשוק ועוד.

האם הם יצליחו לעמוד במשימה של מיתון מבוקר? נשאר לנו רק לקוות..