נזכור

[outnex]

יום שאף פעם לא קל, תמיד מציף את הזכרונות מאותן לוויות צבאיות שהיית בהן והחברים לנשק שאיבדת.

 

לזכרם של סטיבן קניגסברג ז"ל (נהרג בפעילות מבצעית בעזה) ושני תורג'מן ז"ל (נהרג באירוע החטיפה שהוביל לפרוץ מלחמת לבנון השניה), מקווה שהם יושבים וצוחקים עלינו מלמעלה.

 

יהי זכרם וזכר כל חללי צה"ל ברוך.

הייתי באזכרה של סטיבן לפני כחודש.(אני בסדיר,נשלחתי כנציג מהיחידה)

אבא או סבא שלו ספד לו ובכה.עצוב.

עידן,שירתת בגבעתי?

[edan82]

כן, שירתתי בגבעתי, סטיבן היה פקוד שלי.

רצה הגורל ואת השבת האחרונה שסגרתי בגדוד לפני שיצאתי לקורס הקצינים העברתי עם סטיבן ז"ל שסגר איתי שבת, היה חייל בודד ואדם כל כך מיוחד וחדור ציונות ואהבת ישראל.

אני זוכר את היום שזה קרה כאילו זה היה היום, הטלפון שקיבלתי בעיצומו של קורס הקצינים מאחד המ"כים האחרים במחלקה שסיפר לי על התקרית הקשה, תחושה נוראית, פשוט עזבתי הכל ועפתי להוד השרון להלוויה.

 

יהי זכרו ברוך.

[NirLevi]

אני מבין את החבר'ה שאומרים שזה יום קשה, אבל בת'כלס, בשבילי, זהו יום ככל הימים, לא שונה מאתמול, שלשום, או עוד חודש או חודשיים.

בדיוק.

זה דבר שלא חולף.

מה שהיה בעיקר בלבנון אי אפשר לשכוח.

[yossy]

תודה לפות''ש המכובד.

אין סוף חברים שנכון לא מספיק יום מיוחד הם

כל יום כל היום יחד איתי ותמיד,בשמחה ובעצב,

בגיל 19 עברתי משבר קשה אחרי פטירה של שני חברים

בלב ובנפש,שנקברו באותו יום בדיוק,אחד ת''ד בלבנון השני

21 יום לפני נפצע בתאונת טנק היה מט''ק מצטיין.

יהי זכרם של הטהורים ברוך לעד,הלואי והם צוחקים שם

כמו שמישהו כתב.

[RK]

לזכרו של שחר וקרט ז"ל. אדם מיוחד, אדם טוב. הטובים תמיד הולכים ראשונים.

 

יהי זכר כל חללי צה"ל ברוך.

[שביט]

המלה המזויינת הזאת, ״לבנון״ מעבירה בי צמרמורות.

מלה אחת קטנה, בסה״כ שם של מדינה, אבל מכילה בתוכה כל כך הרבה.

אני עליתי לפעילות מבצעית בסוף 99׳, ובלבנון עצמה לא הייתי. שירתתי תקופה קצרה במוצב דליה, ובנסיגה עצמה הייתי בבירנית. אני זוכר שהתעוררתי ב2 בלילה כשפוצצו את ״כרכום״.

המלה הזאת אומרת כל כך הרבה לכל כך הרבה אנשים, ולצערנו גם קטפה את חייהם לא מעט חיילים.

 

יהי זכר כולם ברוך

[NirLevi]

המלה המזויינת הזאת, ״לבנון״ מעבירה בי צמרמורות.

מלה אחת קטנה, בסה״כ שם של מדינה, אבל מכילה בתוכה כל כך הרבה.

אני עליתי לפעילות מבצעית בסוף 99׳, ובלבנון עצמה לא הייתי. שירתתי תקופה קצרה במוצב דליה, ובנסיגה עצמה הייתי בבירנית. אני זוכר שהתעוררתי ב2 בלילה כשפוצצו את ״כרכום״.

המלה הזאת אומרת כל כך הרבה לכל כך הרבה אנשים, ולצערנו גם קטפה את חייהם לא מעט חיילים.

 

יהי זכר כולם ברוך

לבנון זו היתה תקופה מטורפת. מארבים חודרים של 72 שעות.

התקלויות בלי סוף, גשם של פצמרים, פסי דריכה של כלימגור ועוד כהנה וכהנה.

שירתתי כחפ״ש ואחר כך כמפק״צ וכמ״פ באחת היחידות האדומות שהיו פעילות מאוד מאוד בלבנון.

לבנון מדינה יפהפיה אבל רוויה בדם.

[Step]

לא יודע איך כל הדברים האלו הצליחו לעבור לידי. אני בשירות קבע כקצין, לוחם בחלק לא מבוטל מהזמן, ואיכשהו אין לי חברים שהלכו. היו מפקדים מהגדוד, אנשים מוכרים מהעיר, חברים של חברים. אבל אף אחד קרוב עדיין לא הלך.

מה שבאמת עצוב, זה שאני כותב בביטחון מלא את המילה ''עדיין''...

בנימה אופטימית זו, יהיה זכרו של בניה שראל ברוך.

[saay222]

לבנון זאת באמת היתה תקופה מטורפת, הרבה שיעמום עם הפסקות למלחמה סופר-אינטנסיבית, אף פעם לא הצלחתי ליישב בין השתיים, רגע אחד אתה משחק שש-בש עם חבר שלך, וברגע השני אתה על הבירכיים מנסה לחפש את כל האצבעות שלו.

 

בדיוק לפני שנה כתבתי טיפה בגיבוב על ההתמודדות שלי אז, אגב, עד היום אני אוסף את השברים של אז.

 

היום, כחלק מניקיונות פסח בבית של אמא שלי, עברתי על קופסה עם כל מיני דברים מהצבא, מצאתי שם את הכדור שלי.

 

אני אסביר,

בשירות בלבנון בזמנו, לכל אחד היתה את השיטה שלו להתמודד עם המוות, חלק לא הצטלמו לפני מארבים, חלק הצטלמו עם גופות של מחבלים שחיסלו, ועוד כל מיני דברים שמאפשרים לילד בן 20 להתמודד עם מוות יומיומי.

 

גם לי היתה גם שיטה, זכרתי שקראתי איפשהו שלכל כדור יש כתובת, אז לקחתי כדור 556, רשמתי עליו את השם והמספר האישי שלי, ניילנתי אותו ושמתי אותו בפק"ל כיסים, אם לכל כדור יש כתובת, אז את הכדור שלי אני שומר קרוב לחזה.

 

אני זוכר שאמא שלי התפלצה כשמצאה את זה, לקח הרבה זמן עד שהצלחתי לשכנע אותה שזה לא היה חלק מניסיון אובדני אלא בדיוק הפוך.

 

 

[אליה]

ה"יזכור" שלי מוקדש לבחור שאף פעם לא היכרתי, אבל כיום אני בזוגיות עם אחותו הגדולה.

ביום שקרס העמוד בהר הרצל ונהרגה הילה בצלאלי ז"ל, התמוטט ומת אי שם בארץ, בגיבוש של יהל"ם, חייל בשם שוקי(יהושע) חפץ.

שוקי נלחם כדי להגיע ליחידה מובחרת. לפני כן היה כמעט שנה טבח בחיל האוויר, ובסוף הצליח להתקבל לגיבוש יהל"ם, קצת אחרי שאביו נפטר.

יש אנשים שרק מלראות את העיניים שלהם בתמונה, בלי שפגשת אותם בחיים אתה קולט איזה אנשים נהדרים הם היו..Only the good die young.

[Night Driver]

המלה המזויינת הזאת, ״לבנון״ מעבירה בי צמרמורות.

מלה אחת קטנה, בסה״כ שם של מדינה, אבל מכילה בתוכה כל כך הרבה.

אני עליתי לפעילות מבצעית בסוף 99׳, ובלבנון עצמה לא הייתי. שירתתי תקופה קצרה במוצב דליה, ובנסיגה עצמה הייתי בבירנית. אני זוכר שהתעוררתי ב2 בלילה כשפוצצו את ״כרכום״.

המלה הזאת אומרת כל כך הרבה לכל כך הרבה אנשים, ולצערנו גם קטפה את חייהם לא מעט חיילים.

 

יהי זכר כולם ברוך

 

לבנון היתה ונשארה מקום מזויין.

 

הייתי שם לא מעט בשנים 87 עד 89 בבופור, נביע אל עוודי ושקיף אל חרדון. השארתי שם כמה חברים וגם נפצעתי בעצמי בפיצוץ מכונית התופת בשער פאטמה שלקחה לי חבר ילדות ועוד 6 חיילים מבירנית.

 

מקום יפהפה אבל שאתה לא יודע איפה תחטוף בו.

[רועי עוזרי]

יום קשה, יהי זכרם ברוך של כל הנופלים, מי שנפצע שיהיה בריא והחלמה מהירה, תודה לכל מי ששירת

משרת וישרת.

[oveRev]

יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ברוך!

[martines]

ואחד השירים היפים שרק לאחרונה הצלחתי להבין מה הוא מנסה להעביר

 

תראו אם אתם מצליחים להבין את המילים והמסרים:

 

[super-man]

יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ברוך.

 

יש לנו יום אחד בשנה, שבו אפשר להיזכר, לשמוע, וללמוד על האנשים שהיו מלחי הארץ.

ביום כזה כל יהודי ובמיוחד ישראלי גאה להיות ישראלי במדינת ישראל.

 

תודה לכל אותם חללים ותודה לכל החיילים שמשרתים ומגנים על המדינה.