לחברי הפורום, איך מצאתם במה אתם טובים?

[super-man]

אם אתה אומר, אולי כדאי להוריד את משפטים. מקצוע באמת לא הכי כדאי (הרבה מאוד לחץ לדעתי, לא כ"כ בריא).

אני נשאר עם בסה"כ 3-4 מקצועות שאני צריך לבדוק, ולבחון היטב.

 

אלא אם אני אמצא פתאום משהו חדש.

 

הנדסת מכונות, הנדסת בניין, אדריכלות, כלכלה ומנהל עסקים, תעשייה וניהול.

לפי הסדר שכתבתי.

 

אני לא משלה את עצמי, ברור לי שכל אחד ואחד מהמקצועות האלה קשים מאוד, וזה לא משחק שאתה בוחר מה ללמוד, והכל פשוט וקל.

אבל לפחות יש לי כיוון. יש לי בין מה לבחור.

 

הפסקה האחרונה שלך - מסכים, אבל מה יש לי לעשות?

אני יודע שבעייתי מאוד בקריית גת. רואה גם שרוב הצעירים אחרי צבא עוזבים במהירות.

כי זו בסה"כ עיר שנחמד מאוד לגור בה, שקטה מאוד, אבל אין בכלל מה לחפש אחרי הצבא / גיל 21.

רק שאין לי כ"כ מה לעשות עם הבעיה הזאת.

 

יש לנו רכב שהוא רכב נכים, גדול, אני לא יכול להיות נייד איתו, כי הוא של אחי.

הוא זקוק לו וצריך אותו.

 

לנסוע בתחבורה ציבורית לעיר אחרת - אפשרי.

רק אם יהיה לי מה לעשות שם. אין לי.

 

מה אתה היית עושה במצב כזה?

[GABIUBOGI]

מה אתה מתכוון ללמוד? או שאתה עדיין משרת?

 

לומד הנדסאי אלקטרוניקה בפרוייקט של חיל האוויר ואז מתגייס.

אבל לא בטוח שאעסוק בזה אחרי בצבא בכלל,הלב רוצה להמשיך את עסק התיירות של ההורים.

[super-man]

יפה, כל הכבוד!

 

חושב שעשית בחירה נכונה.

 

אחרי הצבא, תחליט מה שתחליט. לפחות תמיד יהיה לך במה לבחור.

או לחזור ולעסוק במה שאתה לומד כעת, או להמשיך את העסק המשפחתי.

 

אם היה אפשר לשלב היה בכלל נפלא, אבל זה קצת קשה

 

בהצלחה גבי!

[Liviur]

קודם כל - מצטער לבאס - הנ״ל מהווה את דעתי כמשהו שעשה תואר במדעי מחשב ובנוסף לכך שנה וחצי הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב.

זה לא אופטימי - זה ריאלי.

 

לפי מה שאתה מתאר אין לך ממש סיכוי לצלוח (או להתקבל) לתואר להנדסת מכונות.

כמו שנאמר - הסכם שצריך הוא לא כזה נמוך ואידאלית דורש 5 יחידות מתמטיקה , 5 יחידות פיסיקה ו5 יחידות אנגלית.

גם אם הצלחת להתקבל בלי הנתונים האלו - יהיה לך קשה מאוד עד בלתי אפשרי.

5 יחידות מתמטיקה זה הבסיס שממנו מתחילים לרוץ אחרי שבועיים בהנדסה בקורסי מתמטיקה בסמסטר א׳.

5 יחידות פיסיקה זה הבסיס שממנו מתחילים לרוץ אחרי שבועיים בפיסיקה למהנדסים (קורס שנה ראשונה סמסטר ב׳)

ו5 יחידות אנגלית זה המינימום שבמינימום שתצתרך לקרא את כל המאמרים והחומר הנוסף (שלא לדבר על זה שחלק מספרי הקורסים הם פשוט באנגלית) בתואר.

 

זה נחמד לפנטז על זה - אבל לא נשמע שאתה בכיוון. לומדים אחרת או כל מני סיסמאות של ״בגיל 13-14״ לא יעזרו כשאתה עוד רחוק מתנאי הסף של התואר ומנקודת פתיחה ריאלית של לצלוח סמסטר ראשון בלי להתרסק כבר בחודש הראשון.

 

כל ה״לא מצאתי עבודה פה , לא אטראקטיבי שם , זה לא בא לי ...״ נשמע קצת כמו אוסף תירוצים ידידי.

צא לעבוד , בעיר אחרת so what?

יש מודעות דרושים באינטרנט , יש חברות כח אדם , תבלה חצי שעה , שעה ביום בתחבורה ציבורית לכל כיוון ויהיה בסדר.

אתה לא הראשון ולא האחרון שעושה את זה.

 

כמו כן - קח את ההמלצות של החברה פה - קורס מיקצועי יכול להיות אחלה פיתרון ואחלה מקצוע.

פייר ? אתה לא באמת מוכן לתואר וגם לא נשמע רציני. אם היית בכלל בכיוון - היית מגלה שאתה צריך לשאול קודם על השלמת בגרות , פסיכומטרי ואיפה בכלל ללמוד (כי בישוב שלך אין ממש אוניברסיטה נכון? ובקושי לחפש עבודה בעיר ליד אתה לא מוכן...)

 

תתחיל לעשות.

הרבה בדברים קודמים שכתבת אתה עשית - אז ממש את אותם דברים בשבילך.

אכלו לי , שתו לי , אני לא יודע , אני לא כזה ולא כזה ורחוק לי , קרוב לי ובערים אחרות כן הייתי יכול וכו ...

שים את כל זה בצד. פייר, גם אם לא קיבלת את ״ה״קלפים - אם רוצים - אפשר.

(ותאמין שהכרתי הרבה שהוכיחו את זה והגיעו ממקומות לא פחות נמוכים)

[super-man]

לא מבאס חבר.

אתה פשוט מגיב לי בגובה העיניים.

 

אני נגיד לא הייתי מגיב ככה, שחלילה לא אפגע במישהו. אבל אני יודע שישנם אנשים שהם כאלה באופי, שזה בא מטוב לב.

שבאמת אכפת להם מהבן אדם, והם פשוט רוצים בטובתו, אז הם מנסים להעיר אותו.

 

ככה שהכל בסדר.

 

אני רק רוצה להגיד לך, שקיבלתי קצת רושם מההודעה שלך שאני לא בנוי ללימודים, במיוחד לא להנדסת מכונות, אז פשוט לרדת מכל זה, ולהתפשר על קורס כל שהוא.

 

כל זה כשאני בסך הכל בן 22.

 

אני חושב שזה קצת לא נכון, ולא כדאי להרים ידיים בשלב כ"כ מוקדם וצעיר.

 

זה הגיל לדעתי לנסות, לטעות, ליפול ולקום כל עוד אתה צעיר ויש לך הכוחות לכך.

כי בגילאי ה 30 זה כבר קשה יותר. זה לא קל, והזמן רץ.

לכן אני צריך לנצל את היתרון שיש לי בגיל הזה.

 

ונכון שהתנאי קבלה קשים. נכון שאני לא עומד בהם.

אבל אני לא צריך להרים ידיים. כי אז כאילו נידונתי שלא להצליח רק בגלל שאני לא עומד בתנאים.

 

יש תנאים, ותמיד אפשר להגיע אליהם.

 

אם אין לי תעודת בגרות, אני יכול להשלים.

אם אין לי 5 יחידות אנגלית, אני יכול ללמוד ולהגיע לכך שיהיה לי.

כשאנשים רוצים לעבור למדינה אחרת, הם אוספים את כל הכוחות, לוקחים קורס ולומדים את השפה של המדינה אליה רוצים לעבור.

כי יש להם מוטיבציה לעשות זאת. כמו שאני מחפש מוטיבציה להשלים בגרויות - מקצוע בו ארצה לעסוק.

אם אף פעם לא הייתי טוב במתמטיקה, זה לא אומר שגם היום כשאני בוגר ומפוקח יותר, שאין סיבה שאני לא אצליח.

 

אם אני או כל אדם אחר נתייאש רק בגלל שאין לנו, ושאנחנו לא עומדים בתנאי קבלה - אז רק המוצלחים שבמוצלחים יצליחו.

ומי שלא שפר עליו מזלו, או שלא השקיע בצעירותיו בגלל סיבות כאלה ואחרות - נידון שלא להצליח כל חייו.

 

תראה, אני חושב שאי אפשר להתווכח עם כך שהעיר בה אני גר זו עיר ללא אפשרויות. זה קיים ויש דבר כזה.

רק לא מזמן הייתה תוכנית בערוץ 10 של חבר'ה אחרי גיל 21 מערי פריפריה, שפשוט לא מצליחים, בגלל מקום מגוריהם.

כי אין להם את האפשרויות שיש בערים אחרות, אין להם את הכלים להצליח במקום מגוריהם.

אז זה לא תירוץ. על אחת כמה וכמה שאין לי קשרים ולו הקטנים ביותר, לא מהצבא כי לא הייתי, לא משפחתיים, לא ניסיון כל שהוא.

 

אז זה לא תירוצים, זו המציאות חבר. עם המציאות הזו אני מנסה להתמודד בעזרת החברים והאנשים הטובים שאני מכיר מפה.

 

לחפש עבודה בעיר סמוכה אני לא יודע איך לעשות זאת.

אני לא מכיר אנשים, כמו שכתבתי אין לי רשת חברתית של אנשים שאיעזר בה או כל דבר ולו הקטן ביותר.

אני גם לא אטרקטיבי כל כך בשוק העבודה. לכן אני מתמקד בעיקר בלימודים.

 

אני חושב שזה נכון קודם כל לדעת לאן אתה שואף.

קודם כל לבחור לעצמך מקצוע/תחום שאותו אתה רוצה ללמוד, בו תרצה לעסוק - ורק לאחר מכן לעשות מה שכתבת. בגרויות, פסיכומטרי.

 

ככה אני אדע עבור מה אני משפר את הבגרויות והפסיכומטרי.

אדע כמה ממוצע אני צריך, איזה ציונים. יהיה לי בראש מקצוע שאני שואף להגיע אליו, ללמוד אותו ולעסוק בו.

 

לכן החלטתי קודם כל לשאול איך אנשים מצאו במה הם טובים, ולהחליט מה אני רוצה ללמוד.

[Oshri]

רחמים, לדעתי קודם כל אתה צריך להתרכז בהכנה ללימודים גבוהים, ובזמן הזה יהיה לך מספיק

לתכנן ולחשוב מה ללמוד. כמו שכתב לך ליביו, אתה צריך להתעניין איך ואיפה להשלים בגרות ואחכ

פסיכומטרי, ואז תוך כדי תנועה לחשוב מה ללמוד. גם ההישגים שלך בהכנה הזו יתנו לך תובנות.

כי נגיד שממש תרצה ללמוד רפואה, אבל הבגרויות שלך יהיו עם ממוצע 8, או שהפסיכומטרי שלך

יהיה 600, זה לא ישנה כמה תרצה, אלא תאלץ להיות ריאלי ולחשוב לאיזה מקצועות תוכל לפנות

עם ציונים כאלה.

לגבי השאלה המקורית שלך, לא כל אחד עוסק דווקא במה שהוא טוב או במה שבאמת מעניין אותו.

יש הרבה שיקולים בעיסוק, ומכלול של סיבות שמובילות אדם לבחור בלימודי מקצוע מסויימים.

חלק זה באמת עניין וסקרנות, חלק זה בעיקר כסף ומעמד, חלק סתם כי ההורים דחפו אותם,

ועוד הרבה סיבות שתוכל לשמוע עליהן.

[צביקי]

אתה מבין שכשכתבתי סיעוד התכוונתי לאח מוסמך?

[super-man]

אני מבין ידידי, אני אעדיף שלא.

אני שמח ומודה לאל שיש לי משפחה יקרה.

אבל אני לא ארצה כל חיי לעסוק בסיעוד. אני עושה זאת בשמחה עם משפחתי היקרה.

זה בכלל לא קל, ואולי אני מציג זאת באור חיובי וקל, כי ככה קל לי וזו הדרך בה אני נוהג פשוט.

 

אני יודע שההמלצה באה ממקום טוב, לכן אני באמת מעריך ומודה צביקי!

 

אושרי,

כמה טוב לראות אותך פה,

רבים לא יודעים, אבל אתה עוזר לי המון ובמיוחד בנושא הזה, שדרך אגב, הוא נפתח בגלל מה שדיברנו.

 

כמו שכתבתי בתגובה 35, למעלה, אני מנסה קודם כל לבנות לי מטרה לשאוף אליה, להגיע אליה, לאחר מכן לשפר בגרויות ולגשת לפסיכומטרי.

המטרה היא לבחור מקצוע/תחום, שיעניין אותי. זה לא אומר שהמקצוע שאותו אני אבחר בוודאות אעסוק בו

אבל לפחות שיהיה לי משהו בראש שאליו אני מכוון. שעבורו אני משפר את הבגרויות.

 

אני מרגיש שככה כדאי יותר.

כשיש לך מוטיבציה, קל לך יותר לעשות דברים.

אתה גם יודע עבור מה אתה קם כל בוקר, מדוע אתה הולך ומשלים בגרויות, מה המטרה הסופית שלך.

 

לכן אני מנסה קודם כל להתעניין איזה מקצוע מתאים לי.

אני עושה זאת תוך כדי ראיית המציאות כמובן. למשל, לא כתבתי שאלמד רפואה, או רפואת שיניים.

גם פיזיותרפיה כתבתי שמושך אותי, אבל אני יודע שאני צריך להיות מציאותי.

וזה לא שאני לא אצליח. כי לא חסר אנשים שניסו והצליחו, אלא כי אולי ההשקעה במקרה הזה לא כדאית כ"כ.

כי אם באמת הייתי רוצה ללכת לתחום הרפואה, הייתי צריך לחשוב על זה מגיל קטן. כי לא סתם זה נחשב מקצוע קשה ומכובד מאוד.

 

מה שכן אני לא רוצה לוותר על לימודים אקדמאים.

אני חושב שכדאי לי באמת להילחם על זה.

[Pika007]

אני מנסה קודם כל לבנות לי מטרה לשאוף אליה, להגיע אליה, לאחר מכן לשפר בגרויות ולגשת לפסיכומטרי.

המטרה היא לבחור מקצוע/תחום, שיעניין אותי. זה לא אומר שהמקצוע שאותו אני אבחר בוודאות אעסוק בו

אבל לפחות שיהיה לי משהו בראש שאליו אני מכוון. שעבורו אני משפר את הבגרויות.

 

זה שגוי מאוד.

אם החלטת על לימודים אקדמאיים- סבבה. מפה לא משנה לאיזה תואר אתה רוצה להתקבל, המטרה שלך היא ציונים כמה שיותר גבוהים בכל הבגרויות הדרושות.

החלטת על תואר שלא דורש ציונים סופר גבוהים אבל בכל מקרה קיבלתם אותם? תקבל מלגה חלקית כלשהי שתוריד לך את שכר הלימוד. אין פה מה להפסיד.

חוץ מזה שככל שהתוצאות שלך יהיו גבוהות יותר יהיו פתוחות בפניך יותר אפשרויות.

החלטת על תואר עם דרישות נמוכות יחסית? מאיך שזה נשמע לי, אתה עלול להגיד לעצמך בזמן השלמת הבגרויות "נו טוב, זה לא שאני צריך פה 100..."

מפה נכנסים למדרון חלקלק שאין ממנו חזרה.

קודם תשלים בגרויות/פסיכו', אחרי זה תחליט על תואר.

[Oshri]

אני לא חושב שאתה או כל אחד צריכים לוותר ואפילו לא לנסות. לא חסרים אנשים שהשלימו בגרויות אחרי

צבא, כולל חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית. לגבי פיזיותרפיה, דווקא לפי מה שאני זוכר זה לא בשמיים,

למרות שהלימודים עצמם קשים. בת של חבר התחילה ללמוד פיזיותרפיה ולפי מה שאני זוכר היו לה ציונים

טובים, אבל לא משהו יותר מידי גבוה.

[haranza]

ליביור כתב הודעה קשה לעיכול אבל עם הרבה אהבה וכוונה טובה. אני מבין את הרצון שלך להצליח בלימודים אקדמאיים והוא נובע לדעתי מתפיסה חברתית שזה המדד להצלחה. תעשה שנה מכינה קדם-אקדמאית ותראה אם הכיוון נכון לך, זה שאתה חלש כדבריך במתמטיקה יכול להקשות בצורה משמעותית בלימודי הנדסה. אם תהיה רתך/אינסטלטור וכו', זה לא יהפוך אותך לאדם פחות מוכשר. עצתי היא שתעשה שנה של מכינה ותרגיש את החומר, מה שלומדים ב5 יחידות בתיכון מעיפים בשבועיים באוני'. אני לא מנסה להוריד אותך אבל "רק חבר אמיתי אומר לך את האמת בפנים" זה משפט עם הרבה אמת. על פניו נראה שהצד הרגשי אצלך הרבה יותר דומיננטי מהצד השכלי, זה לא אומר חלילה שאין לך ראש, אבל זה כן נותן כיוון כללי לעניין המקצוע. להציע לך במה לעבוד מבלי להכיר אותך יהיה לא יותר מניחוש אבל הייתי מציע לך לנסות לעבוד (אולי אפילו תוך כדי הלימודים במכינה) כמדריך עם חבר'ה צעירים שבאים מרקע קשה. כך תוכל לטעום על קצה המזלג משני העולמות ולקבל הכוונה מדוייקת יותר.

בהצלחה בכל אשר תפנה!

[Liviur]

מסכים עם פיקה ואושרי - מה גם שאולי תוך כדי התהליך שתצתרך בכלל להשלים בגרויות וכו - אתה עוד תפגוש אנשים אחרים ותשנה את דעתך ואת המטרה 5 פעמים.

הדרך לא פחות חשובה - ומעצבת.

 

מה שבטוח - אתה כבר מחר יכול להתחיל מלהשלים את מה שחסר לך לבגרות. במיידי ובלי חוכמות , ובמקביל להירשם לפסיכומטרי (שם הציון שאתה צריך לכוון אליו זה 800 , ואז לראות כמה אתה מקבל כמה שיותר גבוהה - ככה פותח יותר דלתות).

כמו שנאמר - ריאלית לדעת איפה אתה עומד ואז לכוון כדי להתאים את הקטנות או לא.

 

לגבי חיפוש עבודה , אנחנו בישראל , לא במדינה עם מרחקים עצומים.

רוצה סתם עבודה? קפוץ עם אוטובוס לקניון הקרוב בעיר גדולה / מרכז מסחרי - רבע שעה של מעבר בין חנויות - ויש לך עבודה.

בדוק.

רוצה משהו קצת יותר - לא חסרים אתרי עבודה כאלו ואחרים באינטרנט. כמו שאתה רושם פה בפורום - ככה אתה יכול לחפש שם.

רוצה משהו קצת יותר עם הידיים לנסות? קפוץ לאיזור התעשיה הקרוב אליך לאיזור מוסכים / רתכים / מסגרים / נגרים ותציע להם להיות שוליה ולהתחיל ממינימום. גם בדוק תמצא דיי מהר משהו להתחיל איתו.

 

אתה עומד עכשיו בצומת דרכים שאתה גורר בה את הרגליים, מצד אחד - יש להתחיל לעשות , ומצד שני להתלבט עוד ועוד ולכתוב באינטרנט על מר גורלך בעיירת הפיתוח.

עכשיו מה שאתה עושה - תלוי בך.

עוד כיוון - סתם כאנקדוטה לתואר ולמצבים מיוחדים - יש תוכניות אקדמאיות לאנשים שלא באו ממסגרות שאיפשרו להם למצות את היכולות שלהם - לדוגמא - קרן אור של המרכז הבינתחומי (ספציפית שם לדעתי אתה לא עומד בקריטריונים גם בגלל המחסור בתעודת בגרות מינימאלית וגם בגלל שירות צבאי - http://portal.idc.ac.il/he/main/admissions/undergraduate/spec_acpt_category/pages/keren_or_scholarship.aspx , אבל זו סתם דוגמא).

 

העיקר לעשות , כי העשיה מביאה להבנה.

 

כשהשתחררתי מהצבא ישר נרשמתי לתואר בהנדסת מכונות , שנה וחצי אח״כ הבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות בתור מקצוע - מצאתי עבודה בחברת הייטק ומשם התעוררה בי האהבה למחשבים בתור עבודה והלכתי ועשיתי תואר (תוך כדי עבודה) , אם לא הייתי מנסה וקופץ ישר מעשיה לעשיה - עדיין הייתי גורר רגליים והחלטות וסתם שורף זמן (שתתפלא כמה מהר הוא נעלם).

 

הכי גרוע זה לשבת לתכנן לתכנן לתכנן ולא לעשות כלום.

 

הישירות שלי אגב נובעת אך ורק מזה שסה״כ אכפת לי ומעניין אותי ואני רוצה שתעשה משהו. אחרת לא הייתי טורח. כמו שהבנת - המטרה היא לא לפגוע ללא מטרה, אלא לגרום לך להתחיל להזיז את עצמך לכיוון של עשיה.

[super-man]

תודה על העידוד אושרי, גם אני חושב כמוך.

אני לא מזלזל לעולם באף אדם, אף פעם. גם אם יאמר לי שהיה האדם הכי לא מוצלח בצעירותו, אאמין בו.

אם אוכל ותהיה בידי האפשרות, אעזור לו בכדי שיעלה ויצלח, כי ככה אוכיח לו שכל אדם יכול ומסוגל, וגם הוא יעביר זאת לאחרים.

 

פיקה, אני חייב להגיד לך שלא חשבתי על זה חבר.

 

יכול להיות שאתה מאוד צודק פה.

אני מתכוון למשפט הבא: "אתה עלול להגיד לעצמך בזמן השלמת הבגרויות "נו טוב, זה לא שאני צריך פה 100..."

 

זה היתרון בקבלת עצות מאחרים, להתייעץ עם חברי הפורום.

שכל אחד רואה מנקודת מבט אחרת, ומכל אחד אתה יכול ללמוד.

 

מאוד הגיוני מה שכתבת.

 

למרות שאני עדיין מאמין שמוטיבציה זה דבר טוב לכל דבר בחיים.

כי כשיש לך מטרה, שאיפה, רצון, חלום, אז אתה אדם אחר לגמרי.

אתה אדם שמח, מאושר, יש לך עבור מה לקום, לחיות, אתה משקיע בעצמך.

 

המסקנה שהגעתי אליה היום, בזכותכם כמובן, בלעדיכם לא הייתי מגיע לדבר,

קודם כל להשקיע בשיפור הבגרויות, לאחר מכן פסיכומטרי, לאחר מכן בחירת מקצוע/תחום, לאחר מכן בחירת מוסד לימודי.

 

מה שאני צריך לעשות ולבצע, אם אני לא רוצה שכל הדיון הארוך הזה יהיה לשווא, ורק דיבורים.

 

 

 

1. לגשת אל הבית ספר שלי, לבקש גיליון ציונים. לדעתי במה יש לי יחידות בגרות. במה אין. לקבל רקע.
   
2. להשלים בגרויות. לשאוף כמה שיותר גבוהה. כמה שיותר יחידות, ציונים גבוהים. כמו שכל אדם היה רוצה.
   
3. ללמוד לפסיכומטרי. אותו הדבר כמו בבגרויות. להשקיע בכדי שאוכל להוציא את הציון הגבוהה ביותר אותו אני יכול להוציא.
   
4. לגשת לפסיכומטרי.
   
5. לבחור מקצוע / תחום אותו ארצה ללמוד ולעסוק בו.
   
6. לבחור מוסד לימודי בו ארצה ללמוד את המקצוע.
   

 

אני מאמין שזה יקח זמן.

אם נהיה ריאליים, השלמת בגרויות יכול לקחת שנה במקרה הטוב.

פסיכומטרי חצי שנה - עד שנה.

לפחות שנתיים - שנתיים וחצי עד שאתחיל ללמוד, במקרה הטוב.

 

בסדר, צריך להתחיל מאיפה שהוא. לא ככה?

[dorsht]

לך עכשיו בחוה"מ למכוני פסיכומטרי והשלמת בגרויות.

תתעניין ותראה מה אתה צריך.

 

מראש אני ממליץ לאוניברסיטה ללכת על 5 יח"ל מתמטיקה ו5 יח"ל אנגלית, לא להתפשר על 4 בשום מצב, בעיקר אם יש לך כוונה ללמוד הנדסה או מקצוע מדעי.

בדרך כלל אם לוקחים כמה קורסים ביחד יש הנחה. תראה אם יש בגרויות שיש לך בהן ציונים נורא נמוכים או נכשלים ותשפר בהתאם. יש בגרויות שבלעדיהן לא מקבלים את הזכאות לתעודת בגרות, ויש כמה מקצועות שאם אתה נכשל באחד מהם אז יש לך תעודת בגרות, לא זוכר באילו מקצועות מדובר.

 

עוד אופציה שלא הועלתה כאן - האוניברסיטה הפתוחה. שם לא צריך פסיכומטרי, לא יודע מה לגבי הבגרות.

בכל מקרה, מה שכן - קח בחשבון שעבור אוניברסיטה תצטרך להדרים לבאר שבע או להצפין. אין אוניברסיטאות באשקלון ממה שאני יודע.

[Liviur]

האוניברסיטה הפתוחה דורשת כח רצון מעל ומעבר ויכולת למידה עצמית מעולה.

בא נשאיר את האופציה הזו בצד לעכשיו.

 

לדעתי היא ממש לא רלוונטית במקרה הזה.

(למרות שהם ישמחו לקחת לך את הכסף , רמז - חפש אחוז מסיימים... גורם לטכניון להיראות כמו Walk in the park...)