לחברי הפורום, איך מצאתם במה אתם טובים?

[super-man]

haranza, תודה חבר, אתם צודקים.

זו הסיבה שאני כל כך אוהב את הפורום, ואת האנשים שפה.

כי עם חכמת חיים אי אפשר להתווכח, במיוחד עם ניסיון. לאנשים פה יש ניסיון.

 

דור, נראה שזה באמת מה שאני צריך לעשות. מה שהחברים פה כתבו. במיוחד לזכור לשאוף ל 5 יחידות בהכל. מקווה שאצליח!

בקשר לאוניברסיטה הפתוחה, אני אשאיר את זה בעדיפות אחרונה בינתיים. אני אהיה צריך מוסד לימודי עם אווירה לימודית.

כבר חשבתי שאם אתחיל ללמוד, אלמד בבן גוריון. כי זה הכי קרוב לי (מבחינת אוניברסיטה. מבחינת מכללות יש קרובות יותר).

 

תודה רבה חבר!

 

ליביור, צדקת חבר.

כמו ששמת לב, הבנתי זאת בתגובה האחרונה.

האמן לי שידעתי שהישירות שלך באה ממקום טוב, ממקום של אכפתיות מהאחר ומהרצון בהצלחתו.

 

התרשמתי מאוד מהפרויקט החדש, קרן אור.

חבל שאני לא עונה לקריטריונים. היה יכול להיות נפלא.

אבל בסדר לא נורא. אני רוצה להתחיל לסגל לעצמי, להפסיק 'לבכות' על כל מיני דברים.

למשל עכשיו, הייתי כותב "כמה חבל שלא גייסו אותי, ואין לי שירות צבאי, כי אחד הקריטריונים הוא שירות צבאי".

אבל זה לא נכון.

זה לא יעזור לי לבכות ולכתוב את מה שרציתי לכתוב. להפך.

לא גייסו אותי, בגלל סיבות שהצבא החליט, לא נעים לי לספר על זה, אבל זהו. זה עדיף על פני 'לבכות' כל פעם.

 

כל הכבוד על העשייה מיד עם שחרורך מצה"ל.

 

בקשר לעבוד, אני הבטחתי שאני יותר לא 'אבכה' על שום דבר (הבטחתי כעת, בעקבות השיחה הזאת, כי הבנתי שזה לא נכון.

זה לא שבאמת הייתי בוכה, אבל ככה זה נראה. זה באמת נמאס, צריך להתחיל לקחת את עצמך בידיים, ופחות להישען על 'תירוצים'

שזה לא באמת תירוצים, אבל למי זה עוזר? ככה זה נראה, אז זה תירוצים) אני רק רוצה לכתוב, שבקשר לעבודה, זה משהו שבאמת קשה לי.

 

קצת קשה לי לעשות מה שכתבת.

לעבור מקום מקום ולשאול אם צריכים עובדים. זה משהו שקשה לי.

אבל בסדר, לא נתייחס לזה כי הדיון הוא על לימודים.

 

עזרתם לי מאוד, תודה ענקית לכם!

[Pika007]

2 עצות בנוגע לפסיכומטרי:

 

1- פסיכומטרי תעשה אחרי בגרויות, ורק אחרי. אתה לא תאמין כמה הבסיס הלימודי שלך מהבגרויות יהיה תקף לפסיכומטרי.

2- אל תרוץ ישר לעשות קורס. תתחיל ללמוד לבד, תעשה קצת בחינות באתר של המרכז הארצי ותראה מה הכיוון של זה. אם תראה שאתה פוזל ימינה ושמאלה יותר מדי וחייב את המסגרת, אז ורק אז לך לקורס.

 

ונוסיף מילה של עידוד- אל תגרום לעצמך להאמין שאין לך יכולות, זה 1, ו 2- מה שהיה בתיכון לא אומר כלום. שכח מזה, זה לא רלוונטי לחיים בכלל. אם תשקיע- בצורה זו או אחרת תצליח.

עם זאת, קח בחשבון- הולך להיות קשה. תכין את עצמך לזה עם מספיק כוח רצון ויהיה בסדר. בהצלחה חבוב.

[hans]

מצדד בליביור, (כמעט) כרגיל.

תשאיר בינתיים את הלימודים בצד ופשוט תעבוד במשהו.

 

עבודה מחוץ לעיר זאת מציאות יום יומית של לא מעט ישראלים,

אני למשל בערך 3 שעות ביום בדרכים, וממש לא יוצא דופן.

היי, אפילו כשעבדתי באותה עיר זה היה לפחות 45 דקות בכל כיוון.

 

בנוגע ללימודים שמובילים לעבודה - מיד חשבתי על סיעוד בשבילך. אל תפסול את זה על הסף בעתיד.

עבודה מובטחת בתחום שמשווע לידיים עובדות בכל העולם, לא רק בישראל.

[flytomars]

אני דווקא מבין את הרצון להתרחק מסיעוד:

אתה מצטייר לי כבחור רגיש מאוד, ורבאק, חלק נכבד מחייך אתה "מבלה" בלדאוג לאנשים אחרים,

ועם כל זה שברור שהכל נעשה באהבה, עדיין זה קשה, ומגיע לך קצת "חופש" מהמציאות הזו,

בטח ובטח לא להמשיך בכך ככיוון לחיים...

זו דעתי, בכל מקרה.

מאותה סיבה הייתי גם פוסל עבודה סוציאלית-

נכון שמצד אחד צריך המון רגישות (שיש לך למכביר),

אבל מצד שני צריך עור של פיל עם כל המקרים שפוגשים (ולא לכל מקרה יש פיתרון שבגבולות היכולת של העו"ס- דבר מתסכל מאין כמוהו)

מכל המקצועות שמנית הייתי מגשש לכיוון הנדסת בניין או אפילו יותר לכיוון של הנדסה אזרחית-

את שניהם יש בבן גוריון-

אבל לפני זה באמת להוכחת רצינות, הייתי מתחיל ממה שליביו הציע-

אתה רוצה לימודים? תתחיל מבגרות ופסיכו" בפול גז.

[haranza]

אני לא יודע מה קורה עכשיו בבן גוריון אבל הסכם של לפני כמה שנים היה דיי נוקשה בפקולטה להנדסה.

דוגמא ראשון- שכן שלי, בחור חכם 760 בפסיכומטרי, ציונים גבוהים במתמטיקה ואנגלית 5 יחידות, לא עשה פיסיקה, עשה כימיה ולא התקבל להנדסת תוכנה.

אחי עם ציונים טובים במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה, פסיכומטרי 728 כשהחלק החשוב הכמותי, קיבל בו 147 אם אני לא טועה וגם זה היה גבולי.

שנה התנסות במכינה היא חובה והיא תתן לך טעימה מהלימודים בהנדסות למיניהן.

כמו שכבר אמרו, קח עצמך בידיים ותשנה מהיום בבוקר. בעלה של בת דודה שלי בא מרקע קשה, עבד בלילות במאפיית אנג׳ל בירושלים והיה ישן בנסיעה לטכניון שם הוא למד, היום ב״ה הם יושבים טוב.

מאחל לך שוב הצלחה!

[ytimsit]

אם כבר לימודים אקדמאיים -

עדיף שזה יהיה למקצוע עם רשיון ביד כמו: עו"ד, רו"ח, רופא, מהנדס, אדריכל, טיפול קליני, וכו'..

המסלול והדרך קשה וארוכה יותר, אבל אם אתה חרוץ ורציני זה ייתן לך יתרון גדול אח"כ.

[mcaspi]

רחמים, בקשר לעבודה וכפי שכתב Liviur, גש לקניון/ים בקריית-גת, תעבור מחנות לחנות ותשאל פשוט: "שלום, אתם מחפשים עובדים?". כולו 4 מילים וזה לא צריך להיות קשה לך. אם שואלים אותך בנוגע לשירות הצבאי אל תגיד שלא שירתת בצבא מכיוון שזה עלול להרתיע מעסיקים. פשוט תאמר במשפט בודד שלא שירתת בצבא בשל סיבות סוציאליות וזה יכול להקל עליך. עבודה בחנות בגדים כנראה שלא תתאים לך אבל בדוכני האוכל (מק'דונאלדס ודומיו) ובמקומות אחרים בקניון תמיד מחפשים עובדים. אם לא מצאת משהו בקריית-גת נסה אז בקניונים בערים הקרובות.

 

בקשר ללימודים, הייתי דוחה כרגע את העיסוק בפסיכומטרי ובמכינות בשל הנטל הכלכלי ומשום שזה השלב הבא אחרי הבגרות ומתמקד רק בבגרות. אבל קודם אתה צריך לדעתי לענות לעצמך על שאלה פשוטה: במה היית מעדיף יותר לעסוק, במשהו שיש בו יותר עבודה מול אנשים (רפואה, פסיכולוגיה, סיעוד וכד') או בעיסוק שהוא יותר מול מכונות (הנדסה, מכונאות וכד'). ברגע שתענה לעצמך ולנו במה היית מעדיף לעסוק יהיה לדעתי לך ולנו יותר קל לעזור לך.

עריכה אחרונה ב-10 לאוקטובר, 2014 על ידי mcaspi

[Ron Poh]

לא בהכרח הולכים לעבוד במה שההורים עובדים.

אימי עבדה כגננת, אני אוהב ילדים של אחרים וגם זה מרחוק.

אבי עבד כנהג משאית מעל 15 טון, אני אוהב לנהוג אבל לא שמונה שעות ביום.

 

בתיכון למדתי מכניקה עדינה ואף המשכתי לתואר הנדסאי מכונות, אחרי השנה הראשונה תפסתי לעצמי את הראש ואמרתי "בשם האלוהים, מה לעז** אני עושה" סיימתי אחרי שנה עם תואר טכנאי שגם אותו למעשה לא קבלתי בגלל שאין לי בגרות מלאה.

 

אחרי הצבא החלטתי שהתחום שבו אני רוצה לעסוק הוא חשמל.

*עבדתי כשלוש שנים כחשמלאי אחזקה ובחשמל בניין. החלטתי שמספיק לי.

*התחלתי לעבוד כטכנאי מכונות כביסה בחברת קריסטל כאשר את הקורס עשיתי על חשבונם, לאחר כשנה עבודה החלטתי שמספיק לי מכיון שהנסיעות מלקוח ללקוח התישו אותי.

*מצאתי עבודה כמוכר בחנות אלקטרוניקה שם עבדתי כשנה וחצי עד שהעסק נסגר.

*חזרתי לעבוד כחשמלאי בפרוייקט שיפוץ, לאחר כשנתיים שהפרוייקט נגמר נשלחתי לדרכי.

*אז מצאתי עבודה במפעל לייצור מקררים מסחרים שם עבדתי כשלוש שנים עד שעברתי ניתוח אשר מנע ממני לעבוד עבודות פיזיות.

*עשיתי קורס טכנאי מחשבים ובתחום הזה אני עובד עד היום כבר יותר משש עשרה שנים.

 

לסיכום.

כשהייתי ילד לא ידעתי מה אעשה כשהיה גדול, גם בנערותי עדיין לא ידעתי, אחרי הצבא חשבתי שאני יודע.

עבדתי בחשמל ועזבתי, עבדתי כטכנאי שרות והפסקתי, עבדתי כמוכר והפסקתי, עבדתי במקצוע טכנאי והפסקתי, עובד בתחום המחשבים.

חלק מהבחירות היו שלי, חלק מהבחירות החיים הובילו אותי אליהם.

 

קשה לייעץ לך, מכיון שגם אתה לא בדיוק נתת לנו מידע על תחומי העניין שלך.

אתה יכול לעבוד במשהו שאתה אוהב, זה הסיבה שאני בחרתי בתחום המיחשוב, אך אם פעם בסיום כל יום עבודה הייתי מתעסק עם המחשב, מפרק, מרכיב, מוסיף, גורע, מתקין תוכנות הפעלה שונות ועוד, היום אני לא עושה זאת יותר והתחביב פסק.

 

לדעתי, אתה עדיין צעיר יחסית ולא מחוייב בדיוק לפרנסת משפחה, תן לחיים להוביל אותך כמובן עם הנחייה שלך ולא על עיוור, אך תזרום ואל תהיה נוקשה ומקובע.

 

בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-10 לאוקטובר, 2014 על ידי Ron Poh

[mcaspi]

רחמים, קבל את אתר אגף החינוך של קריית-גת: http://qg.sisma.org.il/Pages/home.aspx וגש אליהם בשעות הקבלה. בנושא של בגרויות במצבך יש להם לדעתי יותר ידע משלנו יש. יש להם גם לדעתי קשר עם אינטל לידך. תשאל אותם אם וכיצד אתה יכול להשתלב בחברה.

[Applez]

תואר ראשון זו חתיכת נייר שאין הרבה מה לעשות איתה אם אתה לא לומד מקצוע מבוקש.

מה רע בקורס מקצועי?

כי בשביל האמירה "יש לי תואר" ממש לא שווה ללכת ולשבת 4 שנים כדי להוציא תואר,

אני עשיתי תואר רק כי היה לי הסדר נוח עם מקום העבודה הקודם ומרחתי תואר של 3 שנים על 4.5.

תנסה את תחום החשמל ותראה אם מדבר אליך,אחרי זה תעשה הנדסאי,פחות סיכון.

[E-A]

רחמים אם תרצה אברר לך עבודה בארומה בקרית גת. אם תהיה טוב (ואני מאמין שתהיה) תוכל להתקדם שם גם לניהול סניף ופתיחה של סניף בעצמך. בלי קשר יש שם הרבה חברה צעירים וסטודנטים, תוכל לשמוע מהם ולראות ביומיום את חיי הסטודנט. אישית אני החלטתי שאני רוצה ללמוד אחרי לא מעט עבודות. ולקח לי שנתיים להשלים את הבגרויות כדי להתקבל לתואר. היום אני אחרי שנה א' ומתחיל שנה ב' למרות שאני לא עובד בנתיים במקצוע שאני לומד.. אל תרוץ מהר מדי לתואר.

[Night Driver]

לדעתי אתה צריך להתחיל לא מקורסי בגרויות אלא ממכינה קדם אקדמית.

 

היא מטפלת בהשלמת ושיפור הבגרויות אבל ברמה גבוהה שתעזור גם בשנה הראשונה באוניברסיטה.

 

בינתיים נסה להתקבל לאיזה מפעל באיזור (ויש לכם. אם זה איסכור, אינטל, קינג מיסבים, הכוכב ועוד או כל מפעל אחר באיזור באר טוביה שנמצאת רבע שעה ממך). זה יתן לך ת ונה יותר טובה על מה שתרצה לעשות בעתיד.

[super-man]

תודה חברים, אני חושב שפחות או יותר הגעתי לכמה החלטות.

 

קודם כל מה שחשוב הוא לכלכל את עצמי. לעבוד.

כי בלי כסף - אני לא אוכל לא ללמוד, לא להשלים בגרויות, ולא לגשת לפסיכומטרי.

 

בעבודה אני אהיה קצת עם חבר'ה בגילי או קצת צעירים / גדולים יותר, אלמד מהם,

אתייעץ איתם, אולי אפילו יפתח לי אפיק חדש, אגיע לתובנה חדשה. אגלה מקצוע חדש שלא חשבתי עליו.

 

אבל הכי חשוב, אפרנס את עצמי ואחסוך כסף ללימודים.

 

לאחר מכן להתמקד בלימודים.

להתחיל מלמטה כמובן, השלמת בגרויות > פסיכומטרי > לימודים.

 

דיברתי עם חבר הפורום אלי, אולי אפילו יסתדר לי מבחינת העבודה בעיר. לבד לא הייתי יכול למצוא ככה.

 

אין לי רק ניסיון תעסוקתי, לכן אני לא כ"כ יודע איך הדברים עובדים.

האם מתחייבים ישירות למקום העבודה לזמן מסוים, האם מותר לעזוב אחרי תקופה כי אתה מעוניין ללמוד, האם אני צריך ליידע

את מקום העבודה לפני שיש לי תוכניות ללמוד?

 

אני חושב שמין הראוי ליידע לפני.

לכן כשתהיה לי האפשרות לדבר עם מישהו אחראי אני אשאל לפני, אם זה בסדר שאני מתחיל לעבוד כשאני חוסך כסף ללימודים בעוד מספר חודשים.

בכדי שלא אודיע בהפתעה שחסכתי כסף, וכעת אני מעוניין לעזוב כי לא יהיה לי זמן לעבודה, בגלל השלמת בגרויות.

 

תודה רבה חברים,

למי שעוקב אחר הנושא מהתחלה, התחלתי בבלבול גדול, כעת יש לי תוכנית מסודרת שהכי חשוב שאתמיד בה.

[Applez]

אתה גם לא חייב לבחור.

יש דברים שפשוט קורים בלי שמחפשים יותר מידי,זה בערך סיפור חיי

[Ron Poh]

אין לי רק ניסיון תעסוקתי, לכן אני לא כ"כ יודע איך הדברים עובדים.

האם מתחייבים ישירות למקום העבודה לזמן מסוים, האם מותר לעזוב אחרי תקופה כי אתה מעוניין ללמוד, האם אני צריך ליידע

את מקום העבודה לפני שיש לי תוכניות ללמוד?

קצת בעייתי.

בחלק ממקומות עבודה, רוצים מישהו שמטרתו להישאר שם, זה עדין לא אומר שלא ייתכן שהוא יעזוב, אך לפחות שמראש הוא רואה במקום עתיד ומתכוון להישאר שם.

בחלק ממקומות העבודה דווקא יתרשמו מהיושר, ייתכן גם שתעבוד אצלם בתפקיד X, תצא ללימודים ואז תוכל לחזור אליהם בתפקיד Y שהוא יותר אחראי ודורש יותר ידע.

בכל מקרה גם המעסיקים וגם המעוסקים מראש מתייחסים לתפקיד כארעי (יש כמובן יוצאי דופן). זה לא כמו פעם שהתחלת לעבוד במקום עבודה והיית עובד שם כל חייך עד גיל פנסיה.