אני שונא לנהוג עם נוסעים

[yohai71]

הדבר היחידי שבאמת מטריף אותי, זה עניין טריקת הדלתות שהועלה פה.

אני לא מצליח להבין אנשים שעושים את זה, ואצלי במשפחה המורחבת יש כמה וכמה מוכשרים שתמיד יטרקו דלתות, אפילו שאומרים להם. לעזאזל, היום הדלתות של רכבים מודרניים כבדות פי כמה וכמה מרכבים ישנים, אבל באותה מידה הקפיץ שאחראי על סגירתן השתפר פלאים. אצלי באסטרה, אתה רק "שולח" את הדלת לכיוון הסגירה והיא כבר תיסגר לבד, נשבע לכם. וזה היה כך גם בסויפט שקדם לה. עוד יותר מדהים זו הדלת החמישית (האחורית), שכמה שלא תוריד אותה לאט, היא תיסגר לחלוטין, בלי טריקה.

 

מה שמזכיר לי- מה לגבי שומרי חניונים שטורקים דלתות של באגאז'ים?

[edan82]

התיאוריה של כל מי שבא איתי: "אתה גם ככה נוסע, אז מה זה משנה?"

 

קבל פתרון יצירתי- באחת ההפסקות תשאל "חבר" כזה אם בא לו לאכול משהו בקפיטריה של המכללה, תזמינו אוכל וכשתגיעו לקופה תן לו צ'אפחה חברית ותגיד לו שאתה הולך לשירותים אז שיסגור את החשבון עבורך כי הוא גם ככה עומד כבר בתור.

 

זה שאתה נותן טרמפ לחברים מעלה את צריכת הדלק בצורה זניחה אבל מקובל בהחלט שאם זה "נוהל" שהם מתלווים אלייך לנסיעה בקביעות אז שישתתפו בהוצאות גם אם בצורה סמלית, עוד יותר מקובל שזה יבוא מצידם.

 

יכול לומר לך שפעם אחת נסעתי טרמפ לחבר למכללה, באמצע הדרך (ולא ברור למה) הוא התחיל "לדגדג" אותי שסבבה לו, יש לו "נהג" ואפילו בחינם, פעם ראשונה עוד צחקתי, פעם שניה אמרתי לו חצי ברצינות חצי בהומור לסתום את הפה, בפעם השלישית הורדתי אותו באמצע כביש הטייסים ואמרתי לו לחפש נהג אחר.

הוא "קצת" איחר לקורס באותו יום.

 

מי שמכיר אותי יודע שאני טיפוס סופר לארג' ולא נכנס להתחשבנויות, אבל בתנאי אחד- שיש חלוקת הוצאות שווה.

הווה אומר שאני יכול לצאת עם חברים לבילוי ובכיף להזמין על חשבוני כמה סיבובים של משקאות והכל בכיף ושכולם יהנו, ובבילוי הבא חבר אחר ינהג אותו דבר (ואני לא אחפש שהוא יזמין לי 5 משקאות כי אני הזמנתי לו 5 משקאות, עצם העניין שיש לו את הנכונות).

כשאין את הכבוד ההדדי הזה ואת ה"לארג'יות" ההדדית- אני לא פראייר ואני לא אתבייש להזמין סיבוב משקאות לחברים ולפסוח על אחד שהוא אף פעם לא מזמין אחרים.

עריכה אחרונה ב-20 למרץ, 2014 על ידי edan82

[SlowRide]

רק פעם אחת יצא לי לעשות את זה למישהו, להוריד אותו באמצע הכביש ושיזד*ן.

נסעתי עם חבר באיגניס של אמא שלי והקפצתי איזו מישהי שהיתה אמורה לצאת איתנו באותו ערב. באותה תקופה הייתי חייל צעיר וטיפש אז עשיתי ניסוי על הרכב, הוצאתי את פילטר האויר כדי לשמוע את הצליל של היניקה כשנותנים קיק

אז היא יושבת לה בשקט מאחורה, עד שאנחנו מתחילים לדבר על ה"שיפור" שקודם ביצענו. פתאום - "מה עשיתם לאוטו? מה זה הרעש הזה? הוא כולו רועד! אני רוצה לרדת!" ישר עצרתי והורדתי אותה על אי תנועה (כיום זה המסלול של המטרונית בקריית חיים, אז זה היה סתם חציצה גדולה בין נתיבים). אחרי זה נסענו וצחקנו כמו מפגרים.

לא חושב שהייתי עושה את זה היום אבל נחמד להיזכר.

[arbub]

חדש בפורום והגעתי מנושא אחר אבל ראיתי את השרשור הזה והרגשתי צורך להוסיף כמה מהחוויות ה"אהובות" עלי בנסיעה עם נוסעים.

 

כסטודנט בתל-חי שהגיע עם רכב בגלל שאני גר בישוב מבודד ונטול תח"צ יצא לי לקחת כמעט כל יום אנשים, כך שעל הדרך צברתי המון חוויות מרנינות, אלה הזוכים בפרס הנוסע\ת הדוחה.

 

מישהי שאיך שהיא נכנסה לאוטו הדליקה סיגריה בלי לשאול ובלי שהיא בכלל מכירה אותי ועוד התווכחה איתי כמה דקות אם היא מעיפה את הסיגריה או עפה בעצמה וכשהיא והבחור שעלה איתה ירדו החוצפן אמר לי שאני "מגזים"

 

מישהי שהתחילה לפצח גרעינים ולירוק את הקליפות חלק על הרצפה.

 

מישהו שעלה לאוטו ואכל את הסנדוויץ' שלי שהיה מונח על הכיסא ליד הנהג וכששאלתי אותו "מה?!" הוא ענה לי "הייתי רעב".

 

מישהו שבגלל שלא הסכמתי לעצור על הכביש הבינעירוני והיה צריך ללכת כמה דקות והתחיל לקלל אותי.

 

אחד שתיאמנו את הנסיעה לתל אביב מהמכללה דרך קבוצת טרמפים "עם השתתפות" וכשהגענו לתל אביב אמר "אבל כבר הגענו" במקום להעביר את 30 השקלים, אני לא מתווכח על כסף, בטח לא שלושים שקלים אבל כשכתבתי בקבוצה שהוא עשה את זה כדי להזהיר אחרים מחקו את ההודעה שלי ושלחו לי הודעות פרטיות שאיימו שיעיפו אותי מהקבוצה, הטרחתי את עצמי לצאת ממנה.

 

המנצח היה נוסע שהטריד מינית טרמפיסטית אחרת, כשבאתי לעקוף רכב שנסע לאט והסתכלתי במראות ראיתי את היד שלו מונחת לה על החזה, אז במקום לעקוף עצרתי בצד והעפתי אותו מהאוטו, פעם ראשונה בחיים שלי שאני מעיף מישהו מהאוטו ואחר כך הצטערתי שלא לקחתי אותו למשטרה, כשסיפרתי על זה לטרמפיסטית אחרת באותו שבוע היא אמרה לי שגם לה זה קרה, חשבתי לצלם אותו ולקחת למשטרה אבל לא ראיתי אותו שוב.

 

רוב הטרמפיסטים בתל חי ממש בסדר, אבל כשכל שבוע אתה פוגש 10-30 אנשים בצורה הזו חלקם יהיו גועל נפש וזה מצטבר, אבל התופעה הכי מעוררת סלידה בעיני בעיקר בגלל התסכול וחוסר האונים היא גניבה מהרכב, גנבו לי נגן מוזיקה וניסו לגנוב לי את הטלפון אבל תפסתי לבחור את היד והוא רק שרט לי את המסך למזלו זה היה בתחנה שלו אז הוא התנער ממני וברח. לאבא שלי גנבו את הטלפון, יש לי חבר שגנבו לו מחשב וחבר אחר שגנבו לו ארגז כלים של חשמלאי מתא המטען. זה פשוט גורם לי לא לאפשר לאנשים לפתוח את תא המטען ולשבת עם התיקים שלהם עליהם אבל אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה כי האופציה האחרת היא פשוט לא לאסוף אנשים.

 

חפרתי ואני רוצה להוסיף הערה לגבי הדשבורד, אנשים ששמים עליו רגליים או תיקים לוקחים את החיים בידיים שלהם, תאונה יכולה לקרות גם אם אני הנהג הכי זהיר (ואני לא) וטוב (שאני בטח לא) בעולם, כי יש עוד רכבים בכביש ויש גורמים שלא תמיד בשליטה שלנו. ובתאונה עם כריות אויר, תיק או רגל על הדש יכולה לגרום לנכות קשה ואפילו מוות, לכן אני לעולם לא מאפשר לאנשים לשים משהו בינם לבין כריות האויר אצלי באוטו.

עריכה אחרונה ב-20 למרץ, 2014 על ידי arbub

[nir100]

כבר ניסיתי, אף אחד לא מוכן להשתתף, כל אחד בוכה שאין לו כסף (לא ביקשתי לשים לי מיכל, אבל מי שבא איתי הרבה היה יכול לזרוק לי בחודש איזה 100₪ בשביל ההרגשה), התיאוריה של כל מי שבא איתי: "אתה גם ככה נוסע, אז מה זה משנה?"

אף אחד לא מבין שזה מעלה צריכת דלק וכו'.

 

תראה אם אין לך אינטרס כלשהו, אני פשוט לא הייתי מעלה, שיחזרו כמה פעמים באוטובוס ויבינו שעדיף להם לשלם כמה שקלים.

 

כבר שנתיים שאני מקפיץ חברים קבועים על הדרך, לא פעם הם שאלו אותי אם אני רוצה תשלום כל חודש, סירבתי בגלל שזה כולה מסלול של 10 קמ ואני שם אותם בלי לסטות סמ מהדרך.

אם היה קורה מצב שהתקציב לא מאפשר לי להוציא רכב הייתי מבקש בלי לחשוב, גם בשבילם זה טוב, 10 דקות נסיעה ברכב ממוזג או שעה ומשהו אוטובוסים.

 

לגבי נוסעים או כאלה שמנצלים את זה שאני לארג׳, למדתי להריח אותם.

בחבר׳ה, בוא נגיד אני הנהג מירוצים" מחוץ לעיר מהסיבה שאני מעדיף לנהוג בעצמי (חינוך מגיל קטן שאסור להרדם בנסיעה כשאני יושב מקדימה) דבר שני אני לא שותה בתדירות גבוהה.

 

וואי עוד בעיה זה נוסעים שמפליצים חח, איך גורמים להם להפסיק?

אני מפחד שהריח יתקע בריפוד חח

עריכה אחרונה ב-20 למרץ, 2014 על ידי nir100

[agent_amos]

ארבוב אם דבר כזה היה קורה אצלי באוטו, הכסא אצלי ברכב היה הופך לכסא מפלט, את האמת לא עוצר טרמפים לאף אחד, לא לוקח איתי אף אחד, אלא אם כן זה חייל במקום שכוח אל ואני בדיוק חוזר ממילואים.

 

אם מישהו היה מעז לעשן לי באוטו, כנראה שהייתי מעשן את הבשר שלו, הודעה שמעלה את העצבים כתבת פה, ולא בגללך אלא בגלל כל הבהמות שאתה מסיע. תגיד רגע יש לך רשיון להובלת בעלי חיים?

[Dani.E]

ארבוב,

יש לך סיטואציות הזויות שבחיים לא נתקלתי בחצי מהחומרה שלהן.

איך אתה בכלל מעלה נוסעים אחרי דברים שקרו ?

ברוב הסיטואציות שתארת זה היה מסתיים באלימות אצלי.

[bengee]

ארבוב אני בהלם מהבהמות שעלו לך לרכב, ראיתי מקרה דומה של הטרדה כשעבדתי בתור מאבטח וזה נגמר באגרוף שפשוט התפרץ מהזרוע ללא שליטה.

 

 

לי הכי מפריע שאי אפשר לתת לסאב לנגן כמו שהוא אמור שיש נוסעים, משתדל לנסוע לבד.

[bagira]

בקיצור, הכי טוב, תהיו *מיזנטרופים כמוני ותשתדלו לצמצם את החיכוך עם אנשים שאתם לא מכירים לרמת אפס.

תזכו להרבה רוגע ושלווה בדרך זו.

 

*מויקיפדיה - מיזנתרופ הוא אדם ששונא או שלא בוטח באנושות כנוהג כללי.

בעוד שמיזנתרופיה מבטאת חוסר אהדה לאנושות ככלל, באופן כללי יש למיזנתרופים יחסים נורמליים עם אינדיבידואלים ספציפיים. מיזנתרופיה עשויה לנבוע כבוז לאופיה של האנושות.

[yulianx]

חדש בפורום והגעתי מנושא אחר אבל ראיתי את השרשור הזה והרגשתי צורך להוסיף כמה מהחוויות ה"אהובות" עלי בנסיעה עם נוסעים.

 

כסטודנט בתל-חי שהגיע עם רכב בגלל שאני גר בישוב מבודד ונטול תח"צ יצא לי לקחת כמעט כל יום אנשים, כך שעל הדרך צברתי המון חוויות מרנינות, אלה הזוכים בפרס הנוסע\ת הדוחה.

 

מישהי שאיך שהיא נכנסה לאוטו הדליקה סיגריה בלי לשאול ובלי שהיא בכלל מכירה אותי ועוד התווכחה איתי כמה דקות אם היא מעיפה את הסיגריה או עפה בעצמה וכשהיא והבחור שעלה איתה ירדו החוצפן אמר לי שאני "מגזים"

 

מישהי שהתחילה לפצח גרעינים ולירוק את הקליפות חלק על הרצפה.

 

מישהו שעלה לאוטו ואכל את הסנדוויץ' שלי שהיה מונח על הכיסא ליד הנהג וכששאלתי אותו "מה?!" הוא ענה לי "הייתי רעב".

למה אתה ממשיך לקחת טרמפיסטים? תיקח רק את אלה שאתה מכיר

[tzvipper]

הפתרון שלי: לא לוקח טרמפיסטים משום סוג ומגדר, ולא נוסע בעצמי בטרמפים, לא עולה לרכבים של אנשים.

 

יש רק אנשים בודדים שאני מוכן לקחת אותם, רובם בני משפחה. אצלי ברכב לא אוכלים ולא שותים, לא טורקים דלתות, מספיק לקרב את הדלת והיא נסגרת לבד. הנוסעים הבודדים שאני כן מסכים שיסעו איתי מחונכים לנהלים שלי.

[ezuf]

תראה אם אין לך אינטרס כלשהו, אני פשוט לא הייתי מעלה, שיחזרו כמה פעמים באוטובוס ויבינו שעדיף להם לשלם כמה שקלים.

 

 

אין להם ולא יהיה אינטרס לשלם לו :

1) כי הוא "חבר" ואפשר לנצל

2) כי כל עוד אתה במדים ובשירות סדיר,נסיעה באוטובוסים עדיין חינם.

 

אני במקומו פשוט לא לוקח אף אחד מהם יותר וזהו.

 

עצוב אבל ככה נראית מרבית החברה שלנו.

[arbub]

אני ממשיך לקחת טרמפיסטים כי גם אני הייתי טרמפיסט פעם, החיים בצפון לא משאירים אפשרויות, ומתוך מאות טרמפיסטים בשנה יש גם גועל נפש כמו בכל קבוצה של מאות אנשים.

 

אחרי כל היתקלות אני שואל את עצמי שוב למה לעזאזל והתשובה שלי היא תמיד "כן" כשאני רואה מישהו עומד בשמש או בגשם ומבט של יאוש על הפנים שלו כי יש כל כך הרבה גועל שאף אחד כבר לא עוצר וכנראה בצדק.

 

אני חושב שחלק גדול מהאדישות שלי לגבי מצב הרכב הוא שאני מקיבוץ והרכב לא "שלי", אפילו שאני דואג להחזיר רכב נקי ומסודר ואחרי המנוולת שפיצחה גרעינים ניקיתי את האוטו וכן זו עבודה כפויית טובה אבל לא נעים לי לקבל אוטו מלוכלך אז לא נעים לי להחזיר אחד, לעומת זאת אין לי את הקשר הצפוף עם האוטו שכנראה היה נוצר אם היה מדובר ברכב שרכשתי ושאני אחראי למצבו התפעולי.

 

זה עדיין לא תירוץ להתנהגות הבהמית שנתקלתי בה, רק הסבר למה זה לא הפך לאלימות יותר מצעקות וכמעט מכות לבחור שברח אחרי שניסה לגנוב את הטלפון.

[DA7]

אני זוכר בשנת 2008-2009 בערך, בחיים לא הגעתי למסקנה שהנהג צעיר נסע מעל 160 קמ"ש ואמא שלו שיושבת לצדו שותקת לא אומרת שום מילה התנהגות.

איזה חינוך שקט.אם הייתי נוסע עם אמא שלי היא תשגע בעצבים!!

אני לא סובל מה שיגידו לי מה לעשות בנסיעה רק אוהב שבנאדם יגיד לי תתעורר זה עושה לי ביטחון .

[dorsht]

קבל פתרון יצירתי- באחת ההפסקות תשאל "חבר" כזה אם בא לו לאכול משהו בקפיטריה של המכללה, תזמינו אוכל וכשתגיעו לקופה תן לו צ'אפחה חברית ותגיד לו שאתה הולך לשירותים אז שיסגור את החשבון עבורך כי הוא גם ככה עומד כבר בתור.

 

זה שאתה נותן טרמפ לחברים מעלה את צריכת הדלק בצורה זניחה אבל מקובל בהחלט שאם זה "נוהל" שהם מתלווים אלייך לנסיעה בקביעות אז שישתתפו בהוצאות גם אם בצורה סמלית, עוד יותר מקובל שזה יבוא מצידם.

 

יכול לומר לך שפעם אחת נסעתי טרמפ לחבר למכללה, באמצע הדרך (ולא ברור למה) הוא התחיל "לדגדג" אותי שסבבה לו, יש לו "נהג" ואפילו בחינם, פעם ראשונה עוד צחקתי, פעם שניה אמרתי לו חצי ברצינות חצי בהומור לסתום את הפה, בפעם השלישית הורדתי אותו באמצע כביש הטייסים ואמרתי לו לחפש נהג אחר.

הוא "קצת" איחר לקורס באותו יום.

 

מי שמכיר אותי יודע שאני טיפוס סופר לארג' ולא נכנס להתחשבנויות, אבל בתנאי אחד- שיש חלוקת הוצאות שווה.

הווה אומר שאני יכול לצאת עם חברים לבילוי ובכיף להזמין על חשבוני כמה סיבובים של משקאות והכל בכיף ושכולם יהנו, ובבילוי הבא חבר אחר ינהג אותו דבר (ואני לא אחפש שהוא יזמין לי 5 משקאות כי אני הזמנתי לו 5 משקאות, עצם העניין שיש לו את הנכונות).

כשאין את הכבוד ההדדי הזה ואת ה"לארג'יות" ההדדית- אני לא פראייר ואני לא אתבייש להזמין סיבוב משקאות לחברים ולפסוח על אחד שהוא אף פעם לא מזמין אחרים.

מכללה? זה מה שאתה מאחל לי?

אני בכלל בצבא עכשיו. אבל אחרי הצבא אוניברסיטה, לא מכללה.

לענייננו, אני אוהב חברים ככה שאין בינינו יותר מדי חשבונות. הבעיה שאין לי יותר מדי כאלו. (כנראה שאני צריך לעבור על החברים שלי מחדש, נשנה את זה באוניברסיטה כבר, וניקח את החבר'ה הטובים מהצבא)

 

הקטע היחיד זה שהאוטו נמצא בסיכון. יש בבסיס שלי מספיק אנשים בעייתים, לא רוצה למצוא פתאום את האוטו שלי כשאני יוצא לבית עם איזו שריטה עמוקה או פאנצ'ר בצמיג בגלל "שלא לקחת אותי".

 

פעם אחת יש מישהו ששאל אותי אם אפשר לעשן באוטו, הסברתי לו בנימוס שלא והוא הבין כמובן.

אין לי בעיה שבנאדם ישאל.

 

אנשים מתעצבנים עליי למה אני לא לוקח אותם, כי לא אכפת להם. אפילו המפקד שלי רמז להם כמה פעמים שישתתפו בדלק או לפחות יתנו כסף לשטוף את הרכב (אני לא אעשה את זה, אפילו לא בצחוק, אבל הוא כאילו ניסה לרמוז להם)

 

מי שייפול עלי ביום שאני עצבני באמת ימצא את עצמו יורד באמצע הדרך. יש לאנשים מזל שאני טיפוס יחסית רגוע.