האם אתם נוטים לאחר או להגיע בזמן?

[ברווז]

וואו, לקחת את זה קצת רחוק... פלוס, אני לא מאחר כרוני, ובד"כ לא מאחר כלל, אלא מקדים.

 

1. כמו שאמרתי, אם יש כח עליון שמעכב אותך ואתה מודיע על האיחור, לא קרה שום אסון. אבל כח עליון זה תירוץ לפעמיים-שלוש בשנה, לא יותר מזה.

אתייחס לזה בסוף.

2. מה זה "חוסר יכולת לתכנן"? אתה בעל משפחה? בעל עסק פרטי? נשמע לא ממש ניאנדרטל.

אז כנראה שיש לך קצת חומר אפור בין האוזניים.

אתה גר בחיפה כבר הרבה שנים ואתה יודע בדיוק מתי יש עומס, באיזה שעות, ובאיזה אזורים.

אז התירוץ הזה של הכח העליון יכול לתפוס כמו שאמרתי פעם בתקופה, לא יותר מזה.

זה שאני יודע לא אומר שאין הפתעות. ויש כמעט תמיד הפתעות. אני יודע לא לעבור למשל בהילל-מסדה בשעות הצהריים ובשעות הערב. זה לא אומר שאין פקק דווקא בשעות של בין לבין, כשאני חייב לעבור משם. או ריבוד הרחובות שגורמים לפקק. או משאית זבל שמפתיעה כל פעם בשינוי שעות. או אוטובוס שנכנס לשם ולא מצליח לצאת. או רכב כיבוי אש שחוסם את כל הרחוב עקב שריפה או חילוץ או לא יודע מה. או ניידת ותאונה. וכל אלה מקרים אמיתיים לחלוטין, מהשנים האחרונות.

אבל לא רק פקקים הם בעייה: מה לגבי עצירה זריזה אצל ספק? יש מספר ספקים שפשוט (וסליחה מראש) מברווזים כל כך הרבה במח, שעניין של 10 דקות נהייה חצי שעה ושעה שלמה. ואי אפשר לעצור אותם בלי להעליב! לי יש אחד כזה (אני דוחה מעבר אצלו עקב אילוצי זמן כאלה בדיוק), לשותף יש אחד כזה (כל פעם אני שואל אותו אם הוא הלך להקים מפעל כדי לייצר את החלק וטס לחלל כדי להביא את האסטרואיד שמכיל את המתכת הדרושה לכדה"א ואח"כ כרה את האסטרואיד בעצמו). ואם נתעלם גם מזה: מה לגבי תפעול תקלות? לפעמים יש בעייה קטנה, שנמשכת קצת יותר מדיי זמן, ומעכבת אותך ברמה שאתה מאחר לתחנה הבאה שלך. ואני לא מדבר על פאנצ'ר (שתמיד קורה ברגע הכי פחות מתאים ובד"כ כשאני חולה), אלא על דברים אחרים.

ואתה יודע מה? מה קורה אם אני נוסע לאיזור שאני לא מכיר? מה קורה עם התנועה אליו והתנועה בו?

סביר להניח שלאיחור הכרוני יש שורשים יותר עמוקים.

 

תרשה לי לשאול אותך משהוא, האם אתה מזניח תשלום דו"חות ואגרות ובחלק מהן מגיע לקנסות וכפל קנס ואזהרות אדומות לפני עיקול למיניהן?

לא, נקודה. לא מזניח תשלומים כדי להימנע מקנסות ועלויות נוספות.

לגבי כח עליון. יש אנשים שאין להם מזל... פעמיים שלוש בשנה זה לגיטימי. פעמיים שלוש בחודש? זה אצלי.

ועדיין אני כמעט שלא מאחר! אין לך מושג איזה טווח ביטחון אני לוקח כל פעם.

אחד הקטעים האהובים עליי: הרכבה בנתנייה, קבענו בין 13:00 ל-14:00. מגיעים ב- 13:30, לחלוטין בתוך הזמן שקבענו (ותלוי בהגדרה: "בין" 1 ל-2, זה בדיוק 1.5). לקראת 14:00 מגיע לבית טכנאי אחר, שמקום עבודתו בנתנייה (אותה עיר, כן?) שקבע להגיע ב-9:00... הוא קיבל כזו שטיפה מהלקוח, על זה שאנחנו הגענו בזמן מחיפה והוא גר בנתנייה ואיחר בחצי יום, שהיה לי קשה להתאפק שלא לצחוק. היו גם דברים מעניינים אחרים: לקוחה שקבענו איתה בין 19 ל-20:00 בערב, מתקשרת ב-19:05 ושומעת שאנחנו בדיוק בכניסה ליישוב ואם היא יכולה לפתוח לנו את השער... מה שמוזר פה, זה הטון של ההפתעה של האנשים כשאני מגיע בזמן. משום מה אנשים לא מצפים לזה ותמיד מניחים שנאחר.

 

איחור כרוני הוא משהו אחר. לא יודע איך להתייחס אליו.

[Black Joker]

לפגישה עם אראלה, אף אחד מכם לא היה מאחר.

[ezuf]

קבעת שעה? אז תגיע בזמן!

 

 

אני מהסופר מקדימים,יכול לקבוע לדוגמה עם מישהו ב13:00 וב12:15 כבר יהיה שם מטייל או מעביר את הזמן בצורה אחרת.

[milanista23]

שאלה של אופי לדעתי, כמו שיש כאלה שמתחרפנים שהם צריכים להמתין כשמאחרים להם (יש הבדל אם המאחר הוא אדם או תחבורה ציבורית) אז יש גם את המאחרים עצמם שמתחרפנים שהם צריכים לעמוד או לשבת במקום כלשהו ללא סיבה , רק כי הקדימו.

כלומר מבחינתם זה נחשב שרפת זמן.

אני מסכים עם העניין שיש איזשהו אלמנט של זלזול (שלא לדבר על כאלה שלא מודיעים), אם האיחור הוא מצד חבר או רחמנא ליצלן איחור עסקי כמו שתואר כאן בשרשור.

הם חושבים שלא יקרה כלום אם מישהו יחכה עוד כמה דקות ואז מתכננים את הזמנים בהתאם לזה , רק שבד"כ תמיד יש איזה פקק או משהו לא צפוי והאיחור מתארך.

לגבי כאלה שמגיעים או רצים באופן קבוע ברוטינה היומית שלהם, למשל נסיעה לעבודה או נסיעה בתחב"צ גם כאן תכנון לקוי. מעדיפים לישון עד הרגע האחרון, ואז להתארגן מהר בלחץ ולנסוע על הכביש בלחץ.

 

אז BAGIRA , אומנם יש משהו בדברייך אבל זה ניתוח חלקי שלא מתאים לכולם לדעתי, אפשר להוסיף שאולי אלה יהיו אנשים שלא ממש מסודרים גם בדברים אחרים בחיים, שוכחים דברים, הבלגן בדירה לא מפריע להם והם גם מתעצבנים על אחרים בכביש ומאשימים אותם בנסיעה אטית שגורמת להם לפספס את האוטובוס או הרכבת.

[Eowyn]

אף אחד כאן משום מה לא הזכיר איחורים לדייטים.

 

בן הזוג שלי (שכיום לרוב משתדל לדייק) איחר לדייט הראשון שלנו בשעה+.

 

למזלו הטוב היו לו תירוצים טובים (בלי אוטו, פקקים של תחבורה ציבורית) וכבר הכרנו כבר כמה שנים קודם לכן אז סלחתי לו.

אני חושבת שאם לא היינו מכירים קודם, האיחור הזה היה גורם לכך שלא היינו מגיעים לדייט שני.

[Black Joker]

לאחר לדייט? אני תמיד אוסף את הבחורה למקום הפגישה.

 

במקרה כזה, איחור זה לא הפאדיחה, אלא אם אין על מה לדבר במכונית, עוד לפני שמגיעים למקום.

[amir74]

אם אתה רוצה להכנס קצת לפסיכולוגיה, איחור כרוני מעיד בעיקר על שנאה עצמית והענשה עצמית.

האדם מאחר בכוונה וגורם במעשיו לאנשים לכעוס עליו.

לאחר שכועסים עליו פתאום יש לו סיבה רציונלית למה הוא כועס על עצמו, וכך הוא בעצם מדחיק את הסיבה האמיתית לשנאה העצמית.

 

ומה זה אומר על אלה שכל הזמן מדייקים?

 

אני הייתי יקה אמיתי, מאלה שכל הזמן מגיעים 5 דקות לפני ומתעצבן מאוד כשמאחרים לי. היום, אני מודה אני פחות לחוץ על הדיוק בזמנים.

[sperial]

ומה זה אומר על אלה שכל הזמן מדייקים?

 

אני הייתי יקה אמיתי, מאלה שכל הזמן מגיעים 5 דקות לפני ומתעצבן מאוד כשמאחרים לי. היום, אני מודה אני פחות לחוץ על הדיוק בזמנים.

 

יקה אמיתי לא מקדים. הוא גם לא מאחר. יש לו חלון זמן של 30 שניות סביב השעה היעודה.

[amir74]

אהבתי

[Talgaz]

יקה אמיתי לא מקדים. הוא גם לא מאחר. יש לו חלון זמן של 30 שניות סביב השעה היעודה.

 

 

זו פרפראזה לשר הטבעות? או שיצא לך בטעות?

[Smiro]

לאחר לדייט? אני תמיד אוסף את הבחורה למקום הפגישה.

 

במקרה כזה, איחור זה לא הפאדיחה, אלא אם אין על מה לדבר במכונית, עוד לפני שמגיעים למקום.

 

אני בבעיה בעניין הזה כי אני לא סובל שבנות חופרות לי בזמן נסיעה

 

בכל מקרה איחור לדייט לדעתי אצל בנים לא אמור להיות ואצל בנות לא יותר מכמה דק' אחרת זה מעצבן ברמות.

[Smiro]

לאחר לדייט? אני תמיד אוסף את הבחורה למקום הפגישה.

 

במקרה כזה, איחור זה לא הפאדיחה, אלא אם אין על מה לדבר במכונית, עוד לפני שמגיעים למקום.

 

אני בבעיה בעניין הזה כי אני לא סובל שבנות חופרות לי בזמן נסיעה

 

בכל מקרה איחור לדייט לדעתי אצל בנים לא אמור להיות ואצל בנות לא יותר מכמה דק' אחרת זה מעצבן ברמות.

[Black Joker]

יש פה עניין קטן של לקיחת סיכון ו"שיחה מקדימה", שמראה איך הערב הולך להיות.

 

באופן אישי, אני מאוד אוהב שיחות זורמות במכונית, זה די כייף. אם מתחילה שתיקה מביכה, פשוט מספרים משהו מצחיק או טיפשי וזה מעביר את הכמה דקות שנותרו לנסיעה .

[sperial]

זו פרפראזה לשר הטבעות? או שיצא לך בטעות?

 

איני מכיר את שר הטבעות, אבל זו המציאות. אני בן למשפחה יקית ונתקלתי בארועים שמוגדרים בצורה זו.

 

אישית יש לי נטיה להקדים, כל עוד אין איזה מחסום רכבת ששוכח לעלות.

[ezuf]

איני מכיר את שר הטבעות,

 

kidding me,are you?