שרשור הווקמן Walkman האולטימטיבי

[סולל הדרך]

את הווקמן הראשון שלי קיבלתי ב 1983 לבר מצווה, קנינו אותו במנהטן ב 50 דולר (שהיו לא מעט) תוצרת סניו וארבע סוללות AA.
ה CD הנייד שרכשתי גם בארהב חמש שנים מאוחר יותר (toshiba xr-p9 למי שמתעניין) היה גימיק נחמד אבל לא נגן נייד אמיתי, שלא לדבר על 4 או 6 סוללות C שהחזיקו בקושי 4 שעות של  ניגון...) כך שהקלטת ליוותה אותי מסביב לעולם עד סוף שנות התשעים וזה מעיד יותר מהכל על הפופולריות, נוחות, יחס תמורה לכסף של הפורמט הנחות הזה.
ה MD הגיע מאוחר מידי, 

הוא היה יקר, אפילו יקר מאוד, עם זמן סוללה מוגבל וגם הרבה פחות ""עמיד" לטלטולים ותנאי שטח.
אל תשכחו שהעולם היה על סף המהפכה הדיגיטאלית והיו עוד נסיונות ליצר פורמטים חדשים.
ה DAT השתמש בקלטות עם ראש מסתובב בדומה לוידאו של התקופה (בניגוד לראש הקבוע של הטייפ), עם פס מגנטי רחב יותר מה שאפשר רוחב פס ראוי לטובת אודיו. הפורמט הזה היה יקר להחריד וגם מאוד עדין מבחינה מכנית ולכן כמעט ולא זכה לתפוצה.
אי שם בסוף שנות השמונים התקיימה תערוכת אודיו במלון קרלטון בת"א והוצג בה DAT לרכב של חברת אלפיין... זה היה היי טק אמיתי לתקופה.
פיליפס, שהמציאה את הקלטת הקומפקטית לקחה אותה כמתבקש, צעד קדימה והפכה אותה לדיגיטאלית. המחיר היה שימוש בכל רוחב הקלטת (לא ניתן היה להפוך צד) ואאל"ט מהירות מעט גבוהה יותר מה שהקטין את זמן הקלטת. על הדרך קיבלנו תאימות לאחור לניגון של קלטות ישנות (אבל הקלטה אנלוגית לא התאפשרה) ותכלס המחירים היו לא בשמים ואפילו כמעט קניתי לי נגן כזה לקראת סוף שנות התשעים. אבל גם זה כבר היה מאוחר מידי.
הדיסקמן הפך להיות הרבה יותר זול ואטרקטיבי, נוספו לו כל מנגנוני בלימת הזעזועים והדיסקים הפכו לנפוצים וזולים מה שהרג גם את ה DCC, עד להופעת נגני ה MP3.

כמו מכשירי וידאו, יש לכולם מכניקה מקסימה וכל הצימוד האלקטרו מכני מאוד מעניין וכיף למי שאוהב להתעסק בג'אנק הזה כמוני.

נעשה בעתיד עוד שרשור על מצלמות וידאו ישנות.... הו הו... יש לי כמה עשרות ומהם וכמה סיפורים מעניינים על מצלמות ה X-ray של סוני (שיש לי גם אחת כזו תקינה ברשותי)

 

עריכה אחרונה ב-21 לדצמבר, 2022 על ידי סולל הדרך

[Liviur]

לפני 8 דקות, סולל הדרך כתב:

ה MD הגיע מאוחר מידי, 

הוא היה יקר, אפילו יקר מאוד, עם זמן סוללה מוגבל וגם הרבה פחות ""עמיד" לטלטולים ותנאי שטח.

יקר בישראל - כן - בארה״ב? הדורות הראשונים - זה נכון , אבל אח״כ מסביבות 95-6 יצאו כבר המון דגמים זולים (גם של סוני - לדוגמא הmze-30) שכבר היו זולים , נתנו זמן ריצה מעולה על סוללה אחת רגילה ואנטי סקיפ אמיתי של 30 שניות ומעלה. מה שאתה מדבר עליו אפיין את הדגמים של השנים הראשונות.

דיסקמנים לקחו גם כי יכולת לקנות את המדיה על המדף + צורבים זולים + מכשירים מאוד זולים. מבחינת סוללות ואנטיסקיפ הם היו דיי זוועה + דיסקים סרוטים… 

 

השוק בארץ הוא דיי מעניין כי מרגיש שהיו לו טרנדים קצת שונים מהעולם (חלק מזה מזמינות נמוכה / מחירים מאוד יקרים לדברים מסוימים יחד עם פיראטיות נפוצה והמון דיסקים צרובים מעבר לרמת המקביל למיקסטייפ)

[omricn]

ביסודי הכינוי שלי היה "גיימבוי", כי תמיד היה לי גיימבוי (נושא מומלץ לגיבוב נפרד) בכיס או בתיק לכל מקרה . לימים בתיכון היו לי כמה וולקמנים אבל אחד במיוחד זכור לי שהדהים את כל החברים שלי תמיד, התקופה היא אמצע שנות ה90, הוא היה דקיק, מלבני בעל פינות ישרות ולא מעוגלות סטייל שנות ה90, היה לו מסך LCD קטן (מטורף) והלחצנים שלו לא היו מכניים אלא דיגיטליים בדומה ללחצני ווליום בטלפונים של ימינו. מחפש תמונה שלו ועדיין לא מוצא. בכלל, תקופה קסומה ותמימה, אני יכול לכתוב דפים על הזכרונות והמוצרים\משחקים שעשו את הילדות שלי.

עריכה אחרונה ב-21 לדצמבר, 2022 על ידי omricn

[ALÞћÃ]

לפני 52 דקות, סולל הדרך כתב:

הו הו... יש לי כמה עשרות ומהם וכמה סיפורים מעניינים על מצלמות ה X-ray של סוני (שיש לי גם אחת כזו תקינה ברשותי)

אךךך... עם ההשווצה בנתוני ה LUX המיתולוגי. 😆

[סולל הדרך]

לפני 28 דקות, Liviur כתב:

יקר בישראל - כן - בארה״ב? הדורות הראשונים - זה נכון , אבל אח״כ מסביבות 95-6 יצאו כבר המון דגמים זולים (גם של סוני - לדוגמא הmze-30) שכבר היו זולים , נתנו זמן ריצה מעולה על סוללה אחת רגילה ואנטי סקיפ אמיתי של 30 שניות ומעלה. מה שאתה מדבר עליו אפיין את הדגמים של השנים הראשונות.

 

דווקא הווקמן האחרון נרכש ב 96 בהונג-קונג ב 200 דולר, כשמחירי ה MD עדיין גבוהים יותר וגם התפוצה של אלבומים חדשים ע"ג ה MD היתה מאוד מוגבלת מה שגרם לי להעדיף את הקלטת על פני ה MD שגם היה פיזית נגן גדול וכבד מול ה WM-FX811 שהיה סטייט אוף די ארט, עם שלט! (חוטי) גודל של קלטת, טיונר עולמי (כולל תחנות טלווזיה בחלק מהמדינות), סוללה נשלפת פנימית שהחזיקה 6-7 שעות או חיצונית בודדת של AA שהחזיקה כמעט 20 שעות נגינה. ה MD לא ידע לתת את זה.
גודל וזמן סוללה היו שיקול מאוד משמעותי עבור נגן נייד

[ch2856]

איזו נוסטלגיה. אני הייתי שייך למחנה AIWA ו- TDK. השתמשתי בוולקמן עד לשנת 1999, כולל טיול ארוך מאוד אחרי צבא שכלל עשרות קלטות מזויפות שרכשתי בתאילנד, ואז עברתי למדיה דגיטלית. היו כמובן גם כמה נגני CD ניידים אבל ניידות לא באמת הייתה הצד החזק שלהם. 

[vadim6385]

לפני שעתיים, Liviur כתב:

זו סדרת מכשירים שמכרה כמעט 500 מליון מכשירים לאורך השנים כן ? למכשיר שהוא רק נגן מוסיקה

יש גם אייפוד טאצ', שזה בעצם אייפון רק בלי החלק של הפון.

 

אייפודים אכן לא היו נפוצים בארץ, בגלל מחיר גבוה. מה שאני זוכר ששלט פה זה שלל נגני מדיה סיניים זולים.

לפני שעתיים, Liviur כתב:

זון

Zune היה כישלון מוחץ ממה שאני יודע, שהוציא את מייקרוסופט מהשוק הזה אחת ולתמיד.

 

וגם אז כבר הופיעו טלפונים/סמארטפונים עם נגן mp3 מובנה ותמיכה בכרטיסי זיכרון, כמו נוקיה N95 האגדי וסוני אריקסון K750.

לפני 47 דקות, ch2856 כתב:

איזו נוסטלגיה. אני הייתי שייך למחנה AIWA ו- TDK. השתמשתי בוולקמן עד לשנת 1999

כנ"ל, היה לי ווקמן AIWA בסוף שנות ה90 שהייתי הולך איתו לכל מקום כמעט.

לפני שעתיים, Liviur כתב:

נגן עם הגנת קפיצות עדיפה משמעותית

בנגני CD חדשים יותר למדו לטפל בזה באמצעות באפר זיכרון

[sperial]

הכי מעניין בתמונה זה הרדיו משנות ה-50. הייתי רוצה לראות תמונה מאחור עם הלמפות והשאסי עם נגדים וקבלים בגודל של סוללת AAA. 

 

אין לך באוסף איזה boom box עם דאבל קסטה?

[flytomars]

לפני 22 שעות, סולל הדרך כתב:

הקלטנו שירים מהרדיו, בתקווה שהקריין לא התפרץ לשיר, הקלטנו מתקליטים, קנינו קלטות אוסף בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב ולקחנו אותן איתנו באוטובוס בדרך לבסיס ואח"כ לטיול הגדול אחרי הצבא.

 

איך החזרת אותי אחורה... האוטובוס לצבא, הטיול למזרח... הלכתי עם קייס כזה עם 6 קלטות שליוו אותי כל הטיול. בסוף הטיול קניתי (גם אני באמביקיי 🤣) ווקמן סוני חללי עם שלט וכל מיני פונקציות, ומינידיסק סוני.

בווקמן השתמשתי אולי פעמיים, במינידיסק השתמשתי מאות פעמים להקליט הופעות באיכות באמת מדהימה.

[איציק נ.]

היה לי ווקמן של סוני ואולי (לא זוכר במדוייק) גם של aiwa, ואחריו כל מיני נגני-CD וכו'.

 

המכשיר שהכי אהבתי היה ללא ספק המינידיסק.

Sony MZR-3. אני חושב שאחריו היה לי עוד דגם, אבל לא סגור על איזה בדיוק.

המינידיסק היה כבר אז מכשיר קומפקטי ביחס לווקמן.
איכות הקלטה (לאותם זמנים) יוצאת מן הכלל.

המכשיר לא היה "קופץ" כמו נגני CD ניידים (היה אפשר לרוץ איתו או לרכב על אופניים בלי קפיצות בשירים) הודות לעובדה שהוא היה עובד עם BUFFER שאיפשר למכשיר לאגור כמות מידע טרם ההשמעה ולכן גם במקרה של קפיצות, המשתמש לא היה מרגיש בשום דבר.

מתחבר בקלות ל AUX\אופטי.

מדיה קומפקטית ונוחה לנשיאה (וגם מאוד עמידה, לא נשרטת ולא נפגעת בקלות).

מדיה ניתנת לשימוש חוזר (מחיקה וכתיבה)

סוללת ליתיום !!! שהיתה חידוש יוצא מן הכלל בין כל המכשירים שהציעו אז רק...שימוש בסוללות 1.5V רגילות (AA).

 

למרות שמינידיסק היה ידוע כמכשיר נישא קומפקטי, היתה לו גם גרסת DECK שיושבת מעל הרסיבר.
ללא ספק אחת ה-המצאות של SONY בכל הזמנים.

 

איציק

[סולל הדרך]

לפני שעתיים, sperial כתב:

הכי מעניין בתמונה זה הרדיו משנות ה-50. הייתי רוצה לראות תמונה מאחור עם הלמפות והשאסי עם נגדים וקבלים בגודל של סוללת AAA. 

 

אין לך באוסף איזה boom box עם דאבל קסטה?

 

הרדיו היה שיך לדודה של אבא שלי, שהיתה ערירית
לכשנפטרה לפני שנים רבות, פינינו את ביתה ואבא שלי לקח את הרדיו שכמובן... היה מקולקל
מזל שיש לו בן כמוני שאיתר את השפופרת השרופה, החליף אותה והמכשיר עובד כולל שפופרת הטיונינג הירוקה.
כשחזרנו מחו"ל קיבלתי את הרדיו במתנה ממנו... היה שוה לחזור

דאבל קאסט, אין לי... פחות אטרקטיבי
אבל יש גם מגבר ישן של סנסוי ואקולייזרים גרפים מהממים של אקאי וסנסוי עם תצוגה... בקיצור... יש לי מלא ג'אנק והכל עובד!

 

 

[flytomars]

לפני שעתיים, איציק נ. כתב:

המכשיר שהכי אהבתי היה ללא ספק המינידיסק.

Sony MZR-3. אני חושב שאחריו היה לי עוד דגם, אבל לא סגור על איזה בדיוק.

 

לא זוכר איזה mzr היה לי, אבל שנים הוא היה מכשיר ההקלטה המועדף עלי. בשלב מסויים קניתי zoom וחיברתי אליו מיקרופון חיצוני בהקלטה לוסלס, והגעתי לאותה איכות, אבל המכשיר הזה ענקי ולא פרקטי בכלל. אחרי זה קניתי נגן מקליט קומפקטי שתומך בווייב ופלאק, האיכות (עם אותו מיקרופון חיצוני) הייתה גרועה, אפילו שבתאוריה הייתה אמורה להיות זהה (לכל המכשירים פרה-אמפ למיקרופון)

היום אני מקליט עם טלפון מרשל ישירות לפלאק, הוא לא מגיע לאותה איכות אבל מבחינת נוחות הוא מנצח את כל הנ"ל

[Liviur]

לפני 6 שעות, vadim6385 כתב:

יש גם אייפוד טאצ', שזה בעצם אייפון רק בלי החלק של הפון

מה שמכר בעיקר בעולם היו אייפודים לפני הטאץ.

 

לפני 6 שעות, vadim6385 כתב:

בנגני CD חדשים יותר למדו לטפל בזה באמצעות באפר זיכרון

היה לך מינידיסק? זה עבד משמעותית טוב יותר במינידיסקים - חלק מזה זה העניין של הכיווץ.

באפר דיגיטלי של 10 מגה היה פי 5 יותר ארול במינידיסק מאשר בסידי בגלל ש10 מגה מתוך 140 מגה של מידע לעומת 640 זה הרבה יותר…

 

פיזית - דיסקמן לא יכול להגיע לאותן יכולות באפר כמו מינידיסק לא משנה איזה מספר מונפץ כותבים עליו (ראה מה ש @איציק נ. כתב)

כולל הסוללות ליתיום והשלטים שהתחילו מהמינידיסק וחלחלו הלאה.

גם פיסית בגלל איך שהמדיה עבדה הסוללה היתה עדיפה. 20 שעות לדיסקים על סוללה אחת ? 🤷‍♂️ צריך שוב מנוע יותר גדול וקריאה של יותר מידע.

 

לפני שעתיים, flytomars כתב:

בווקמן השתמשתי אולי פעמיים, במינידיסק השתמשתי מאות פעמים להקליט הופעות באיכות באמת מדהימה.

גם אני , מהקלטות אולפן ועד הופעות חיות ישירות מהקונסולה של הלהקות שייתי בהן!

[yor2]

לי היה ווקמן בהתחלה של סניו. אחרי זה היו לי שני הווקמנים של פותח השרשור.

בשנת 1991 קיבלתי תקומקט דיסק הראשון שלי. ב1994 גם קיבלתי דיסק מן.

בהתחלת שנות האלפיים. קניתי מיני דיסק של סוני. נייח. ואחרי זה מיני דיסק קטן. יותר מאוחר יצאה גרסה של MP3.

 

[פריג'י]

לפני כשעה, yor2 כתב:

 

/cdn-cgi/mirage/36cb1e66889ac038038734c38dd1dae456a265a8501f7097ba7df37181801d28/1280/https://carsforum.co.il/uploads/monthly_2022_12/20221221_193806.thumb.jpg.40ba02dfa3624e5bcc81ec921689d096.jpg

זה הדגם שיצא למיטב זכרוני אחרי ה- MZR 90&91

והציע לראשונה דחיסה פי 4 כפי שמצוין עליו. 

שנת 2000 כמדומני?

 

SONY... פעם בהחלט הייתם מילה נרדפת ל- HIGH END