תעשיית הרכב באוקראינה

[Buki]

בתאריך 28.8.2022 בשעה 00:33, Buki כתב:

בעיר קייב בין השנים 1945-2012 פעל מפעל אופועים די רציני

חשבתי שיהיה מעניין לכתוב עוד סקירה, שלא קשוקה בכלל לאוקראינה,

אלא מדברת על עגלות ממונעות לנכים שיוצרו בתקופת ברית המועצות וההסטוריה שלהן מתחילה במפעל הנ"ל.

 

הרבה מאוד לוחמים חזרו ממלחמת העולם השניה שהסתיימה ב 1945 עם פציעות חמורות ונכות קשה שהגבילה את הניידות שלהם.

 

הסובייטים חיפשו דרכים לסייע לאנשים האלו אבל לחלק להם מכוניות שבקושי היו קיימות אז במדינה, לא היה בא בחשבון.

 

ובכן, מפעל האופנועים בקייב פיתח תלת אופנוע יעודי לנכים, על ביס אופנוע גרמני רגיל  שיצר באותה תקופה לפי תוכניות שהתקבלו כפיצויים מגרמניה. 

 

לתלת הזה לא היה כידון אלא מנוף יחיד שמאפשר נהיגה לאנשים עם יד אחת לא מתפקדת, תנועת המנוף מעלה/מטה הפעילה את הקלאץ', מתחתיו היו "פדלים" ידניים להתנעה ולסיוע למנוע בעליות.

לא היו דוושות בכלל מה שאיפשר נהיגה לאנשים עם מוגבלויות ברגליים.

מנוע 2.3 ובהמשך 3.3 כ"ס.

 

הכלי הזה היה עדיף מכלום אבל זה היה מעט מידי, הוא לא היה אמין, ההנעה הייתה רק לגלג אחורי שמאלי ובהוראות המליצו לנהג במקומות עם אחיזה נמוכה לזוז במושב לצד הגלגל המניע כדי לשפר אחיזה. 

הכלי הזה יוצר בשנים 1947-1951. 

 

 

 

 

 

המשך בפרקים הבאים.

[Potato]

לאחריו הגיע הרכב הצהוב שנמצא בתמונה וגם יועד לנכים.

דרעק של רכב,אפילו במונחים של אז ביחס לשאר היצירות הסובייטיות, נקרא בשפת העם invalidka.

[RK]

גם התכלת/ירוק אינוולידקה, הדור השני (היה עוד אחד פחות ידוע). הצהוב זה השלישי.

[Buki]

ב 1951 קיפלו את ייצור התלת הזה (לא יוצרו ממנו הרבה יחידות), הוחלט שהמפעל בקייב יתרכז בייצור אופנועים. 

 

את הציוד היעודי, המסמכים הטכניים וכל דבר אחר שהיה קשור בפרוייקט התלת לנכים העיברו לעיר Serpukhov ליד מוסקבה,  למפעל אופנועים קטן שהיה קיים בעיר. 

 

אני בכוונה לא מציין את שמות הדגמים של כל הכלים האלו, כיוון שמדובר בקודים של צירופי מספרים ואותיות שאפילו אני בעצמי לא זוכר בלי לבדוק באינטרנט. 

 

במפעל בסרפוחוב תלת אופנוע הנ"ל הפך לסוג של רכב תלת גלגלי פתוח, עדיין עם היגוי באמצעות כידון וללא דוושות. קראו להם בעם "ציקלופ". נראה לי מיותר להסביר מדוע. 

 

2 מקומות ישיבה, מנוע של אופנוע תחילה 125 סמ"ק (הגיע ל 30 קמ"ש) ובהמשך 350 סמ"ק (אומרים שהגיע ל 60 קמ"ש, אני די בספק). 

המנוע ממוקם מאחורה. בלמי תוף על הגלגלים האחוריים בלבד, היו גרסאות שהותאמו לנהיגה עם יד ימין או יד שמאל בריאה. 

 

הכלי הזה יוצר בין 1952-1958.

 

 

 

 

 

 

ב 1958 - דגם חדש, סוף סוף 4 גלגלים. אותו מבנה של רכב זעיר פתוח דו מושבי. אבל בניגוד לקודם, יש דלתות ויש גלגל הגה.

 

עדיין מנוע של אופנוע 350 סמ"ק, עדיין בלמים רק בגלגלים האחוריים, הרכב היה די כבר 425 קילו ולכן סחיבה גרועה אבל בניגוד לדורות הקודמים הייתה לו כבר יכולת מסויימת של רכב עירוני קטן אמיתי ולא רק לנסיעות בשכונה למרחקים קצרים.

 

בתוך גלגל ההגה, המנופים הכסופים הם המצערת והקלאץ' אשר כל אחד מהם אפשר לתפעל ביד ימין או שמאל.  

 

במרכז יש את המנופים הידניים של הברקס וההילוכים. מכיוון שזה גיר של אופנוע, החלפת הילוכים התבצעה בשיטה של אופנוע. קליק קדימה - ראשון. קליק אחורה מהראשון  - ניוטרל. עוד קליק אחורה - הילוך שני וכן האלה עד רביעי כאשר בכל פעם הידית חוזרת לאותו מקום. 

 

 

 

 

 

הרכב השתתף בסרט אייקוני אחד, והפך למוכר מאוד בזכות הסרט.

פה בעל הרכב עושה סיבובים לילדים במפגש.

 

 

וכמובן המנוע התחיל לזייף, הוציא את הפלג, ניקה, החזיר, הכל פיקס

 

דמויות בלבוש מהסרט. 

 

הכלי הזה יוצר בין 1958-1970, יוצרו ממנו מעל 200  אלף יחידות. 

[vadim6385]

היו גם גירסאות של זפורוז׳ץ מותאמות לנכים.

 

נראה לי שZAZ זה היצרן היחיד בעולם שייצר גירסאות כאלה באופן סדרתי. בשאר העולם לקחו דגמים קיימים ועשו להם הסבה.

 

נראה לי שאפילו הגלגלים של זפורוז׳ץ תוכננו ככה שאפשר להחליף אותם עם יד אחת (כאשר רק יד אחת מתפקדת).

 

לפני 9 שעות, Potato כתב:

לאחריו הגיע הרכב הצהוב שנמצא בתמונה וגם יועד לנכים.

דרעק של רכב,אפילו במונחים של אז ביחס לשאר היצירות הסובייטיות, נקרא בשפת העם invalidka.

עם איכות ייצור ורמת בטיחות של הרכבים האלה, מרגיש כאילו ניסו לגרום לנכים למות מוקדם יותר.

 

חדירת גזי פליטה לתא נוסעים (מנוע שתי פעימות), רעש, וצורת תפעול של רכב עם גיר ידני שמיועד לנכה קטוע רגליים.

עריכה אחרונה ב-10 לספטמבר, 2022 על ידי vadim6385

[Buki]

ב 1970 מוצג דגם מחליף האחרון בסדרה המוזרה הזו.

 

 

הדגם הזה הווה התקדמות משמעותית עבור המפעל הפרימיטיבי משהו, ומבין כולם הוא היה הדומה ביותר למכונית אמיתית. אבל עדיין לא ממש מכונית. 

 

גם הנ"ל וגם אלו שקדמו לו הוגדרו ברישיון כ"עגלה ממונעת", בשביל לנהוג בהן היה צריך דרגת רישיון מיוחדת. נכה שלא היה לו רישיון נהיגה היה עובר קורס ומקבל רישיון ל"עגלה ממונעת" בלבד, לנכה שהיה ברשותו רישיון נהיגה לפרטי או למשא,  עם קבלת הרכב הנ"ל מחקו ברישיון את כל הקטגוריות וגם שמו הגבלה "לעגלה ממונעת בלבד".

 

 

מקור העיצוב הוא בג'יפון קטן שפותח בשנת 1964 אבל לא הגיע לייצור.

 

לקחו את התכנון הזה, הנדסו אותו מחדש והפכו אותו לרכב נכים.

אורך קצת פחות מ 3 מטר, משקל קצת יותר מ 500 קילו, מנוע 350 סמ"ק של אופנוע סדרתי נפוץ, שתי פעימות, 12 ובהמשך 14 כ"ס. מומנט 2.5 קג"מ.

 

המנועים האלו היו במקור חזקים יותר אבל בשביל האפליקציה הוז הפחיתו להם את ההספק לטובת אורך חיים גבוה יותר של  המנוע בתנאי עבודה בעומס גבוה. הם כל הזמן עבדו בעומס גבוה, לסחוב -600-650 קילו (רכב + נהג + נוסע) זה לא לסחוב 200 קילו של אופנוע. 

מהירת מקסימלית הייתה רק 55 קמ"ש.

 

בניגוד לדורות הקודמים, היה לרכב הזה מרכב סגור עם גג, חלונות, בלמים ב 4 גלגלים, מערכת חימום אוטונמית. אם כי רוב הנכים העדיפו בעונת החורף לא לנהוג. 

 

עדיין המילה "זול" זועקת מכל חלק ברכב -  משטחים ישרים, צירי הדלתות חיצוניים, אין שום איבזור ועיצוב פנים. איכות הייצר כמקובל בתעשיית רכב הסובייטית, נמוכה מאוד. 

 

אמצעי ניהוג נשארו בערך כמו שהיו עם גיר "סיקוונסיאלי". מכיוון שלגיר של אופנוע אין הילוך רוורס, הותקן מנגנון רוורס חיצוני מופעל במנוף נפרד, כפועל יוצא מכך היו 4 הילוכים קידמיים ו 4 הילוכי רוורס.

 

האוטו היה רועש מאוד, מנוע 2 פעימות קירור אוויר  ללא בידוד רעשים מכל סוג שהוא,  כמעט כל הזמן בפול גז, איטי, מעכב את התנועה.

 

הילדים אהבו את הכלים האלו, הגודל הזה היה נראה להם כמשהו ידידותי וחביב, הנהגים האחרים שנאו אותם בגלל הרעש והנסיעה האיטית.

 

ה"עגלות" (אולי זה צריך להיות ללא מרכאות...) לא נמכרו בשום שלב לאזרחים רגילים. 

הן נמכרו בהנחות משמעוניות או ניתנו ללא תשלום לנכים, עם אחוז ההשתתפות בהתאם לאחוזי הנכות. הרכב ניתן לשימוש לתקופה של 5 שנים, כאשר אחרי שנתיים וחצי נכה היה זכאי לשיפוץ הרכב ובתום ה 5 שנים היה מחזיר אותו ומקבל אחד חדש. 

בין 1970 לבין 1997 יוצרו 230.000 "עגלות" כאלה. 

 

 

 

ושורת סיכום, היה רכב דרעק. גרוע מאוד, מעליב, קשה לנהיגה. במקרה הטוב מתאים לשימוש עירוני בלבד או בכפרים למרחקים קצרים. אבל הוא אפשר לנכים חופש תנועה, שלא יכלו להשיג בשום דרך אחרת. 

 

 

לאחר מכן המפעל עבר לייצר רכב מיני שגרתי (OKA)  שגם הייתה לו גרסה עם מנגנון נכים אבל זו כבר לא הייתה הגרסה היחידה של הרכב, הוא נמכר לציבור הרחב ככל רכב רגיל.

 

וכמו כל המפעלים האחרים בכתבה זו, גם המפעל הזה אחרי המשבר של 2008 לא התאושש, ניסה להתקיים מייצור טנדרים על בסיס OKA, עד שנסגר סופית ב 2013.

 

 

[vadim6385]

לפני 7 שעות, Buki כתב:

הן נמכרו בהנחות משמעוניות או ניתנו ללא תשלום לנכים, עם אחוז ההשתתפות בהתאם לאחוזי הנכות. הרכב ניתן לשימוש לתקופה של 5 שנים, כאשר אחרי שנתיים וחצי נכה היה זכאי לשיפוץ הרכב ובתום ה 5 שנים היה מחזיר אותו ומקבל אחד חדש

אלה שניתנו לנכים, נגרטו בתום תקופה.

 

אולי אלה שיוצרו בשנות ה90 הגיעו גם לשוק החופשי, אבל בתקופה הסובייטית אני חושב שהיה בלתי אפשרי לקנות אחת, רק לקבל אם אתה נכה זכאי.