עובדי ייצור בשכר של 16 אלף שקל. מישהו?

[ניקו פ.]

מי שמגריל את המקומות הפחות מבוקשים מקבל איזה צ'ופר בצורת אפשרות לעשות חלק מהסטאז' במקום שיבחר, בלי קשר לתוצאות ההגרלה.

כבר לא קיים. לא בצורה האטרקטיבית הזו.

בכל מקרה, יש אנשים שמעדיפים דווקא בתי חולים יותר קטנים ופחות נחשבים, כי שם האחריות המוטלת על סטאז'ר רבה ניותר ויש יותר אופציות ללמוד.

את המערכת הרפואית לא הייתי לוקח כדוגמה משקפת, משום שהיא עדיין בעלת הרבה חסרונות והיא הרבה יותר ציבורית מאשר שוק רואי החשבון. לטוב ובעיקר לרע (מבחינת העובד הצעיר).

רק כדי לסבר את האוזן, נכון לשנת 2016, רופאה מתמחה בפנימית במרכז מרוויחה 42 שקל לשעה. אחרי שסיימה 2 התמחויות, כבכירה, מרוויחה 44 שקלים לשעה. זה שכר בסיס. היא לא תסיים את החודש עם 7500 שקלים, כי היא לא עובדת משרת בסיס, אלא עושה תורניות של 26 שעות ושעות נוספות רבות. אנשים רואים שכר של רופא מתמחה ואומרים "הנה הוא מרוויח 20,000 ברוטו בחודש", אבל כדי להרוויח את זה הוא עובד סביב 368 שעות בחודש. מי מכם, או כמה מכם, עבדו בפעם האחרונה 368 שעות בחודש במשך 4-7 שנים ברציפות?

בקיצור, ההשוואה לשוק רואי החשבון לא מתאימה, לדעתי.

עריכה אחרונה ב-14 לינואר, 2020 על ידי ניקו פ.

[SlowRide]

בגלל זה להיות רופא זה הכי משתלם. אתה מרוויח 20k בחודש ואין לך זמן להוציא שקל. אחרי 5 שנים אתה מליונר בלי שיעלו לך את השכר אפילו פעם אחת. אתה קונה דירה בלי משכנתא ומשכיר אותה למישהו כי אתה ישן בעבודה.

עריכה אחרונה ב-14 לינואר, 2020 על ידי SlowRide

[ChemGuy85]

עכשיו, השאלה היא האם בוגרי המכללות מהדרג השני באמת פחות טובים - אם כיוון שנכשלו בקבלה לדרג הראשון ואם כיוון שההכשרה שקיבלו פחות טובה. כיוון שמצב כזה יכול להסביר לגמרי את התקרה בה הם נתקלים, ואפילו להצדיק אותה. הם פשוט פחות טובים. בדיוק כשם שלמהנדס בוגר טכניון\את"א\בן גוריון הסתברות גבוהה יותר להתברג למשרה נחשבת מאשר לבוגר מכללה. ופעם שהוא במשרה היותר טובה - גם סיכויי הקידום שלו יותר טובים.

 

זה עוד פילטר מלאכותי ותו לא.

 

המבחנים הסופיים מטעם לשכת רואי חשבון אחידים לכולם. אם אני עובר אותם מה זה משנה אם למדתי באוניברסיטה או בפתוחה או במכללה או לבד בבית במסלול ללא תואר.

[SlowRide]

בדיוק בגלל זה להתמחות אין שום הצדקה. אם עברת את המבחן, מה זה משנה איפה ואם עשית התמחות. עבדת במשרד ואתה יודע להיות רואה חשבון אחרי שצברת קצת ניסיון. אם עברת את המבחן ואתה לא יודע להיות רואה חשבון, זה רק מראה כמה מיותרת הגילדה הזו והמבחנים שלה. ככה גם בשאר המקצועות.

[sperial]

מבחינת הציבור עדיפה לחלוטין מערכת ציבורית. ההפרטה של מערכת הבריאות העשורים האחרונים מייקרת את השירות בצורה קיצונית והופכת אותו לא נגיש ללא מעט אנשים. אבל זו סטיה מנושא השרשור.

 

אני לא מכיר את תלושי השכר של המתמחים ושל המומחים הצעירים, למעשה תלושי השכר היחידים שאני מכיר הם אלה שלי ושל אשתי. אבל, שים לב, אני בכלל לא השוויתי את שכרם של הרופאים לזה של רואי החשבון, וגם לא את אופי עבודתם. התייחסתי לשיטה של סטאז', שמקובלת בהרבה מקצועות חופשיים, ותהיתי כיצד נבחר המקום לביצועו.

[ניקו פ.]

אין בינו מחלוקת לגבי הציבור. בכוונה כתבתי שהחיסרון בגדול הוא אצל העובדים הצעירים, כי על זה מדובר בשרשור וכדי למנוע את הסטייה שהובלת אליה. הנושא הוא העובד. רוב המערכות הציבוריות, עובדות לפי מודלים מיושנים, שלא מוכחים ולא מגובים בנתונים. ותק = תנאים טובים, חוסר ותק = תנאים רעים. אין המון רצון להכשרה יעילה, אלא בעיקר לעבודה שולייתית. זה מתכון שהוכח כי הוא פחות יעיל משיטות אחרות שמצריכות דברים פורצי דרך כמו רצון, התמדה, אגו נמוך ותקציב.

מה שאני בא להגיד, שסטאז', אינו חיוני להכשרה במתכונתו הנוכחית. הוא קיים בעיקר כתירוץ לכוח עבודה זול.

כמו כן, יש סטאז', של שנה, ויש התמחות. אורכה שונה בין מקצוע למקצוע ואופי השוק שונה. לכן אני טוען שלהשוות התמחות/סטאז' בעולם הרפואה לעולם רואי החשבון אינו דוגמה טובה. להשוות את רואי החשבון לרופאים לא טוב כי אופי השוק כלפי העובד שונה לחלוטין.

[sperial]

המעבר משלב הסטודנט לשלב הרופא או בעל המקצוע החופשי הוא הדרגתי. אז יש מקצועות בהם שלב הביניים של הסטאז' מובנה בתכנית הלימודים - למשל אצל רופאי השיניים. הסטודנטים לרפואה עוסקים בסבבים במחלקות ולא באמת מקבלים על עצמם אחריות. הסטאז'ר כבר בעל אחריות מסויימת, אם כי תמיד הוא מפוקח מקרוב. המתמחה כבר עצמאי ומוטלת עליו לא מעט אחריות, שהולכת וגדלה ככל שהוא מתקדם בהתמחות.

 

לגבי העבוד כשוליה - כן. כך מכשירים רופאים מאז ומתמיד, ובגלל אופי המקצוע - זה לא הולך להשתנות. לוותק תפקיד עצום בהכשרה, פשוט כיוון שככל שאתה עובד ותר אתה צובר יותר ניסיון. בהתאם לכך תרומתך למערכת גדלה עם צבירת הוותק. אם תחפור בהיסטוריה של הרפואה בישראל תגלה שמשך עשרות שנים המתמחים עבדו ללא שכר, רק תמורת הזכות ללמוד מהמומחים המפורסמים. באיזה שהוא שלב, דומני בשנות ה-50 או ה-60, המתמחים התמרדו והמעסיקים נאלצו להתחיל לשלם להם שכר תמורת עבודתם.

 

בעיית מבנה השכר היא סיפור נפרד, והיא קשורה להיסטוריה של השירות הציבורי ושל המיסוי בישראל. אבל זה נושא לפורום היסטוריה של הכלכלה, לא לשרשור על תנאי העבודה של רואי חשבון צעירים.

[liav12]

כבר לא קיים. לא בצורה האטרקטיבית הזו.

בכל מקרה, יש אנשים שמעדיפים דווקא בתי חולים יותר קטנים ופחות נחשבים, כי שם האחריות המוטלת על סטאז'ר רבה ניותר ויש יותר אופציות ללמוד.

את המערכת הרפואית לא הייתי לוקח כדוגמה משקפת, משום שהיא עדיין בעלת הרבה חסרונות והיא הרבה יותר ציבורית מאשר שוק רואי החשבון. לטוב ובעיקר לרע (מבחינת העובד הצעיר).

רק כדי לסבר את האוזן, נכון לשנת 2016, רופאה מתמחה בפנימית במרכז מרוויחה 42 שקל לשעה. אחרי שסיימה 2 התמחויות, כבכירה, מרוויחה 44 שקלים לשעה. זה שכר בסיס. היא לא תסיים את החודש עם 7500 שקלים, כי היא לא עובדת משרת בסיס, אלא עושה תורניות של 26 שעות ושעות נוספות רבות. אנשים רואים שכר של רופא מתמחה ואומרים "הנה הוא מרוויח 20,000 ברוטו בחודש", אבל כדי להרוויח את זה הוא עובד סביב 368 שעות בחודש. מי מכם, או כמה מכם, עבדו בפעם האחרונה 368 שעות בחודש במשך 4-7 שנים ברציפות?

בקיצור, ההשוואה לשוק רואי החשבון לא מתאימה, לדעתי.

 

בגלל זה כל פעם שפותחים עיניים על רופאים, אני מעלה בפניהם את העובדות הבאות, מי יסכים לעבוד בשעות כאלו שלא מרצון? בדיוק, רופאים.

[ניקו פ.]

לגבי העבוד כשוליה - כן. כך מכשירים רופאים מאז ומתמיד, ובגלל אופי המקצוע - זה לא הולך להשתנות. לוותק תפקיד עצום בהכשרה, פשוט כיוון שככל שאתה עובד ותר אתה צובר יותר ניסיון. בהתאם לכך תרומתך למערכת גדלה עם צבירת הוותק. אם תחפור בהיסטוריה של הרפואה בישראל תגלה שמשך עשרות שנים המתמחים עבדו ללא שכר, רק תמורת הזכות ללמוד מהמומחים המפורסמים. באיזה שהוא שלב, דומני בשנות ה-50 או ה-60, המתמחים התמרדו והמעסיקים נאלצו להתחיל לשלם להם שכר תמורת עבודתם.

 

בעיית מבנה השכר היא סיפור נפרד, והיא קשורה להיסטוריה של השירות הציבורי ושל המיסוי בישראל. אבל זה נושא לפורום היסטוריה של הכלכלה, לא לשרשור על תנאי העבודה של רואי חשבון צעירים.

אני לא אומר שניסיון לא חיוני. אני לא אומר שהמקצוע לא צריך להיות שולייתי. אני אומר שכרגע, המערכת, לא בנויה בצורה שמשרתת את ההכשרה היעילה ביותר, אלא בשביל ניצול כוח עבודה זול (קרי, סטאז'רים ומתמחים) כשיקול עיקרי.

ההכשרה יכולה להיות יותר יעילה עם פחות שעות עבודה (מוכח). פשוט זה מצריך כסף (שהאוצר מסרבב לתת בכל מחיר), השקעה מחשבתית ותכנונית (כלומר עבודה חדשה ולא קלה לאנשים עייפים שנהנים מסטטוס הותק שלהם) ואומץ (מה שאין להר"י ומעולם לא היה להם). יותר מכל, זה דורש משהו שלעולם לא יקרה בדור הנוכחי: שינוי מנטלי. כשאני מנהל את העובדים שלי, אם מישהו מעלה בעיניי בעיה המחשבה שלי צריכה להיות כמו עם הילדים שלי: בוא נעשה מאמץ לפתור אותה ואם לא נדבר על זה ונראה מה מו מי. במקום זה, המנטליות היא צבאית: מה אתה מתבכיין, אני טחנתי פי 2 יותר ממך, אז אתה תטחן פחות ואז תהנה בזמן שהצעירים אחריך יטחנו גם. זו כל התורה.

לגבי מה היה פעם, סלח לי, אבל זה שפעם היה יותר קשה לא אומר שזה נכון, טוב או ראוי - ובוודאי שזה לא אומר שמי שנמצא במקום היום לא צריך לשאוף לשיפור. פעם גם לא הייתה אנטיביוטיקה, זה לא אומר שמי שרוצה לחיות מעל גיל 35 הוא מפונק, כמו שזה לא אומר שמי שרוצה לראות הילדים שלו הוא מפונק, גם אם פעם עבדו יותר ולא ראו את הילדים בכלל.

 

מה שהכי עצוב בכל הסיפור: זה דופק גם ובעיקר את המטופלים. אנשים שנמצאים במצוקה וסומכים על אחרים שיטפלו בהם. גם הם מבינים שרופא שעובד 26 שעות רצוף הוא בהכרח רופא פחות טוב. הוא לא יהיה רופא יותר טוב בעתיד בזכות זה. הוא פשוט פחות טוב עכשיו, פחות בריא עכשיו, פחות יעיל עכשיו. לצערנו רוב אותם אנשים הם נשכחי החברה, הקשישים, החולים, העניים. אני מתערב, שאם היית אוסר על פוליטיקאים/עובדי ציבור ובפרט משרד האוצר לפנות לרפואה פרטית בחוק. רק לרפואה הציבורית. תוך שנה היית רואה שינוי דרמטי.

עריכה אחרונה ב-14 לינואר, 2020 על ידי ניקו פ.

[Night Driver]

בדיוק בגלל זה להתמחות אין שום הצדקה. אם עברת את המבחן, מה זה משנה איפה ואם עשית התמחות. עבדת במשרד ואתה יודע להיות רואה חשבון אחרי שצברת קצת ניסיון. אם עברת את המבחן ואתה לא יודע להיות רואה חשבון, זה רק מראה כמה מיותרת הגילדה הזו והמבחנים שלה. ככה גם בשאר המקצועות.

 

זה מאוד חשוב כי לרואה חשבון יש תפקיד כפול. מצד אחד הוא נותן לך תמונה על העסקשלך אבל מצד שני הוא נאמן של רשויות המס וככזה לא מספיק לעבור מבחן.

 

הסטאז חשוב וקיים או בענייני חיים ומוות (רופאים) או בכל מה שקשור לרשויות האכיפה. בחו"ל גם למסגרים וחרטים יש סטאז'.

[SlowRide]

צריך לעשות הבדלה בין החשיבות של צבירת ניסיון מקצועי לחוקים שמגבילים את יכולת ההשתכרות של בוגר טרי לתקופת זמן קבועה ללא קשר לרמה המקצועית שלו כדי לספק כח עבודה זול לעסקים ותיקים בתחום.

[sperial]

ניקו, סיפור התורנויות סופר בעייתי. אם אתה רוצה לקצר אותו אתה זקוק ליותר כח אדם, ההכשרה תצטרך להתארך כדי לצבור את אותו ניסיון כאשר התורנויות יותר קצרות, ויהיו יותר נקודות תורפה בהעברת משמרות. האם התוצאה הסופית תהיה פחות או יותר טובה מהמצב הקיים? לא יודע. אבל בינתיים יש מחסור אמיתי בכח אדם, כך שיתכן שעל הדיון תאורטי, ומעשית לא יהיה אפשרי לאייש את המשמרות שייווצרו.

 

אבל, קודם כל, שיתחילו לתקצב הקמת מחלקות, שחסרות קודם כל למתן טיפול, אבל גם להכשרת סטודנטים ומתמחים.

[Night Driver]

צריך לעשות הבדלה בין החשיבות של צבירת ניסיון מקצועי לחוקים שמגבילים את יכולת ההשתכרות של בוגר טרי לתקופת זמן קבועה ללא קשר לרמה המקצועית שלו כדי לספק כח עבודה זול לעסקים ותיקים בתחום.

 

לרואי חשבון ועורכי דין אף אחד לא מגביל חוץ מכוחות השוק.

[SlowRide]

כוחות שוק שמושפעים מהמגבלות של הגילדות על הבוגרים הטריים.

[ChemGuy85]

בארה"ב בשביל לקבל רישיון רו"ח צריך לצבור X שעות עבודה תחת השגחה של רו"ח עם רישיון בתוקף. את השעות אפשר לצבור לפני לימודים, בזמן לימודים ואחרי לימודים ובכל מקום עבודה בו הבוס הישיר הוא רו"ח עם רישיון.

 

הבדל של יום ולילה בהשוואה למודל הישראלי שנועד בעיקר להגן על המשרדים ועל הגילדה המקצועית.