משבר גיל ה30 - יש חיה כזו?

[Tsachi89]

הרבה תודה לכם על כל התשובות. נהנתי לקרוא את התובנות שלכם והשכלתי.

[gbguy]

אדם שלא הםך למנכ"ל או מנהל בכיר עד גיל 40 לא יהפוך לאחד כזה לעולם. בגיל 30 רוב הדלתות בחיים נסגרות ואנשים נמצאים במסלול מסוים ומאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי לבצע שינוי משמעותי.

מה תגיד על סטודנטים בני 30+ שלומדים הנדסה במכללה כשיש להם כמה ילדים לכלכל? אני חושב שהם משוגעים, אבל יש כמה חבר'ה שהפתיעו אותי לטובה ומוציאים אחלה ציונים.

אני לא חושב שהם יהיו מהנדסים פחות טובים ממהנדס צעיר בן 27 שרק סיים את הלימודים שלו. בד"כ הם מגיעים עם ניסיון תעסוקתי בתחום ההנדסה גם.

[vadim6385]

מה תגיד על סטודנטים בני 30+ שלומדים הנדסה במכללה כשיש להם כמה ילדים לכלכל? אני חושב שהם משוגעים

בטח, הם צריכים להשקיע את מעט הזמן שנשאר להם בכתיבת צוואה ובחירת חלקה בבית קברות. והם עוד הולכים ולומדים שטויות.

[Benor]

אדם שלא הםך למנכ"ל או מנהל בכיר עד גיל 40 לא יהפוך לאחד כזה לעולם. בגיל 30 רוב הדלתות בחיים נסגרות ואנשים נמצאים במסלול מסוים ומאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי לבצע שינוי משמעותי.

 

זאת אומרת, שאם בגילאי ה- 20-30 לא צעדתי ב"שבילים הנכונים". (אקדמיה/רכישת מקצוע כלשהי+התמקצעות)

אז מגיל 30 ואילך, זה יהיה כמעט ובגדר הבלתי אפשרי לשנות את זה.

[discoTD5]

בטח, הם צריכים להשקיע את מעט הזמן שנשאר להם בכתיבת צוואה ובחירת חלקה בבית קברות. והם עוד הולכים ולומדים שטויות.

 

לא, הם לא. אתה לעומתם צריך טיפול מקצועי.

[sperial]

נתקלתי באנשים שהלכו ללמוד רפואה אחרי שהיה להם תואר שני במקצוע אחר, המבוגר ביותר היה בן 35 (וצריך להביא בחשבון שיש גבול עליון שמעליו לא מקבלים ללימודים).

 

לאבא שלי היה חבר שלא סיים תיכון (ברח מגרמניה ב-1939) בגיל 65 יצא לפנסיה והלך ללמוד באוניברסיטה, בגיל 82 קיבל את התואר השלישי.

[שומאכר]

הייתי בטוח שאתה בן 48

 

כנ"ל. טעיתי.

[sperial]

בטח, הם צריכים להשקיע את מעט הזמן שנשאר להם בכתיבת צוואה ובחירת חלקה בבית קברות. והם עוד הולכים ולומדים שטויות.

זה משבר גיל ה-90.

ואדים, אתה מקבל עצות נכונות.

[hans]

נתקלתי באנשים שהלכו ללמוד רפואה אחרי שהיה להם תואר שני במקצוע אחר, המבוגר ביותר היה בן 35 (וצריך להביא בחשבון שיש גבול עליון שמעליו לא מקבלים ללימודים).

משווה ומעלה.

אני מכיר אחד שהתחיל את לימודי הרפואה בגיל ארבעים פלוס.

נאלץ לעקור זמנית עם משפחתו וארבעת ילדיו להונגריה עבור הלימודים, חזר לארץ,

ועובד כבר כמה שנים בארץ, לקראת סיום הסטאז׳.

לאור היכרותי עם הבחור - חד כתער במחשבה ויחד עם זאת עדין וקשוב - אני מנחש שכבר עכשיו הוא מתעלה על רופאים בכירים ממנו.

והשוס? אתיופי. שלא תחשבו לרגע שהייתה פה איזו תמיכה של הורים עשירים או משהו כזה.

 

נקודה למחשבה עבור יללניי הפורום למיניהם.

 

להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם אני ביצעתי שינוי כיוון מוחלט בגיל 30 בדיוק. לא היו ילדים, גורם מקל משמעותי.

[liav12]

וואלה...אני 30 וחודשיים, לא הרגשתי ולא שמתי לב ולא עכלתי בכלל שאני בגיל הזה, מבחינתי אני עדיין 21 לקראת שחרור מהצבא.

אכן רווק, עובד כשכיר, יש עוד חלומות להגשים ולדעתי תמיד יש עוד ועוד חלומות להגשים למרות שרובם נראים רחוקים, אחרי לא מעט טעויות הן בזוגיות והן כלכליות אבל מה, אנערף, מתגלגלים הלאה.

לדעתי פות"ש אתה קצת מגזים.. אין משבר ואין נעליים, היום החיים מתחילים בגיל הזה, בעבר ההורים שלנו לרוב התחתנו בגיל 20 והביאו ילדים כי ככה היה המנהג, חתונה וילדים בגיל צעיר יחד עם עבודה, אז בזמנו בגיל הזה מפרנס יחיד יכל להחזיק את המשפחה ובית עם אוטו, היום להיפך ולפעמים גם לא קרוב, לא פלא שאנשים מתחילים את החיים מאוחר עם ילדים בגיל 30+ (אני עדיין ללא).

 

בקיצור, מחר יום חדש, אתה עדיין צעיר, שמור על כושר ותאכל בריא

[Keyser]

לדעתי כן. אמנם לא חוויתי משבר כלשהו אבל הייתי מבואס מכך שדברים שהייתי אמור לעשות עד גיל 30 לא הספקתי.

[NirLevi]

אדם שלא הםך למנכ"ל או מנהל בכיר עד גיל 40 לא יהפוך לאחד כזה לעולם. בגיל 30 רוב הדלתות בחיים נסגרות ואנשים נמצאים במסלול מסוים ומאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי לבצע שינוי משמעותי.

לא מדויק. אף דלת לא נסגרת בגיל 30. חלק מחברי מהיחידה התחילו רק ללמוד בגיל 30.

 

אני עשיתי סיבוב פרסה לתחום אחר לגמרי וכך רוב חברי מהתקופה ההיא.

 

אתה זה שבוחר מה לעשות עם החיים שלך.

 

החיים לא נגמרים באף גיל ובכל רגע נתון אתה יכול לעצור ולחשב מסלול מחדש.

[pooh-bear]

משווה ומעלה.

אני מכיר אחד שהתחיל את לימודי הרפואה בגיל ארבעים פלוס.

נאלץ לעקור זמנית עם משפחתו וארבעת ילדיו להונגריה עבור הלימודים, חזר לארץ,

ועובד כבר כמה שנים בארץ, לקראת סיום הסטאז׳.

לאור היכרותי עם הבחור - חד כתער במחשבה ויחד עם זאת עדין וקשוב - אני מנחש שכבר עכשיו הוא מתעלה על רופאים בכירים ממנו.

והשוס? אתיופי. שלא תחשבו לרגע שהייתה פה איזו תמיכה של הורים עשירים או משהו כזה.

 

נקודה למחשבה עבור יללניי הפורום למיניהם.

 

שלום, כאן יללני הפורום למיניהם.

 

מחכים לסיפור על האתיופית החרדית הערביה (היא כבר תמצא דרך לחבר את זה, סמוך עליה) שעזבה בגיל 60 את בעלה המתעלל עם 30 ילדיה, ותוך שנתיים זכתה בפרס נובל ופרס טורינג, מכרה את הסטארט-אפ שלה ב-2 מיליארד דולר לגוגל וחצתה את האוקינוס האטלנטי בשחיה (תוך כדי השלמת אולטרא איירון מן ופוסט דוקטורט פורץ דרך, במקביל).

 

יאללה יאללה, כולם פה חיים ב-happy happy joy joy. בואו תפרצפו את זה - כן, דברים משתנים עם הגיל. לא כל מה שאנחנו רוצים לעשות אנחנו עושים, ולא כל מה שעושים (כי צריך) הוא כזה כיף. וכן, לפעמים בא לך לקום בבוקר ולהעיף הכל לעזאזל. ואפילו, יודעים מה, מותר להגיד את זה.

 

או במילים אחרות - זה שעם הגיל הפרספקטיבה משתנה, וזה עלול מדי פעם אפילו לגרום לך למחשבות מעט פחות שמחות ממצב האושר הקבוע של כמה מהחברים כאן, זה די סביר. ומי שלא שואל את עצמו מדי פעם למה הוא עושה מה שהוא עושה ואם כל העסק הזה עדיין עומד באיזה מדד של סבירות, עלול באמת להתעורר כשיהיה מאוחר מדי.

 

(לידיעת הקורא ואדים, אין באמור לעיל הצדקה ו/או המלצה לשקוע בדיכאון).

 

יאללה, חזרתי לפרסונה הרצינית שלי. מישהו צריך המלצה על סיטרואן?

[sperial]

וואלה...אני 30 וחודשיים, לא הרגשתי ולא שמתי לב ולא עכלתי בכלל שאני בגיל הזה, מבחינתי אני עדיין 21 לקראת שחרור מהצבא.

אכן רווק, עובד כשכיר, יש עוד חלומות להגשים ולדעתי תמיד יש עוד ועוד חלומות להגשים למרות שרובם נראים רחוקים, אחרי לא מעט טעויות הן בזוגיות והן כלכליות אבל מה, אנערף, מתגלגלים הלאה.

לדעתי פות"ש אתה קצת מגזים.. אין משבר ואין נעליים, היום החיים מתחילים בגיל הזה, בעבר ההורים שלנו לרוב התחתנו בגיל 20 והביאו ילדים כי ככה היה המנהג, חתונה וילדים בגיל צעיר יחד עם עבודה, אז בזמנו בגיל הזה מפרנס יחיד יכל להחזיק את המשפחה ובית עם אוטו, היום להיפך ולפעמים גם לא קרוב, לא פלא שאנשים מתחילים את החיים מאוחר עם ילדים בגיל 30+ (אני עדיין ללא).

 

בקיצור, מחר יום חדש, אתה עדיין צעיר, שמור על כושר ותאכל בריא

ליאב, הדור של ההורים שלך זה הדור שלי (ואם הם התחתנו בגיל 20 כנראה שהם צעירים ממני). לפחות בחוגים שלי לא היה מקובל להתחתן בגיל 20, וגם מי שהתחתן לא הביא ילדים מיד, אבל המחצית השניה של העשור השלישי היתה גיל מקובל. בדור שלך גיל הנישואין עלה עוד. לא טרחתי לחפש בטבלאות הלמ"ס, ויש גם בעיה של קבוצות אוכלוסיה שמושכות את גיל הנישואין מטה ולכן מקשות להסיק מה קורה אצל אנשים כנומי או כמו הבנים שלי (המבוגר בהם בן 27, זה כבר הדור שלך), אבל הגישה שמתחתנים אחרי שעולים על מסלול הלימודים והעבודה בהחלט היתה קיימת גם לפני 30-40 שנה.

 

לגבי משברי גיל - אישית לא חשתי בהם. החיים הם תהליך מתמשך, ואם אין איזו קטסטרופה הדברים מתקדמים בהדרגה זו או אחרת. הגילאים ה"עגולים", , וגםן יום ההולדת השנתי, הם איזה נוקדה שנוח להתיחס אליה, אבל אין לה משמעות רבה בטווח הארוך. אני חגגתי יום הולדת עגול לפני 3 שבועות, חוץ ממסיבת ההפתעה שאשתי ארגנה לי והשינוי במספר שאני מקיש בבוקר על האליפטיקל אני לא מרגיש שינוי. לא נשרו לי פתאום כל השערות, הקרחת מתקדמת בהדרגה. החריג הבולט האחד עליו אני חושב בשעה זו הוא פרישה לגמלאות

עריכה אחרונה ב-21 לנובמבר, 2017 על ידי sperial

[Tsachi89]

כנ"ל. טעיתי.

 

נראה לי שלא הבנת את הבדיחה