אוסטין מונטגו

[kanfi]

הסטיישן היה להיט ונמכר רבות בגלל התוספת של 2 מושבים הפוכים שהפכו אותה בסט סלר בבני ברק.

 

האונו 70 היה אוטו חלום לזמנו = חלונות חשמל, מד טורים וומנוע 70 כ"ס על בודי קטן, בתקופה שכמעט כל המכוניות המשפחתיות היו בעלות 75 כ"ס עם תוספת תשלום לאופציה של מצית ושעון זמן.

[sorvall]

היתה לי מטרו מודל 90 בצעירותי.

איך שקניתי אותה לקחתי אותה למוסך מורשה שניפח לה את הבולמים (למזלי הם לא היו סדוקים) והחליף לה שטנגות (הרביעי היה קופץ במאמץ) ומשם היא נסעה לא רע.

המנוע שלה היה חזק למדי. אחריה היה לי 205 1100 שהיתה עגלה לידה.

בכביש חלק האחיזה היתה לא רעה. בכביש משובש - קטסטרופה. לרכב היתה נוחות נסיעה קורקינט.

היתה גם בעיה של צמיגים. חתך נמוך יחסית ברוחב 165 מה שהפך אותם ליקרים יחסית.

לא היתה לה חלודה כלל.

היא נמכרה ללא פירסום כמעט בסכום הקנייה. לא רע.

 

סביר להניח שאני כותב את זה מנוסטלגיה. תכלס, הרכב הכי טוב שהיה לי אחריה ועלה עליה בכל פרמטר למעט החלודה הוא ג'סטי 1000 מודל 86.

[levy]

היה לנו במשפחה אוסטין מונטגו 1300 שניקנה כחדש מחירו היה נמוך יותר מהליאונה ,רכב שעל פניו ניראה עולה על הסובארו,רכב יפה, פח עבה יותר, ראש ברזל ... אולם בהמשך התברר שזהו רכב עם אמינות נמוכה, תיכנון לקוי.

 

דרך אגב המונטגו 1300 היה יותר אמין מהמונטגו 1600.

[tomyon]

הרכב הראשון שלי היה, לצערי, המטרו.

אכלתי ממנו הרבה מרורים, לדעתי האמינות לא הייתה מהתכונות החזקות של רכב זה.

[SupersoniK]

אני מופתע לשמוע כמה בעלי מטרו יש רק בפורום. לא היה לי מושג שהיא זכתה להצלחה כזאת בארץ

[זאב 206 GTI]

גם לי היתה אחת ואפילו הראשונה שלי. דגם 1.3S שנת 82. נקנתה בשנת 87 ושרתה אותי ואת אשתי לאחר מכן במשך 5 שנים. היא היתה אופציה זולה וזמינה ואפילו מתקדמת מולה היו פיאט 127 ואוטוביאנקי. לפיג'ו היה אז 104 ולסיטרואן ויזה היתה גם רנו 4 וגם 5 וסובארו רקס.

 

הרכב אהב מוסך. בעיקר בעיות גיר . כשהבולמים הגיעו למצבם הנמוך הרכב היה חד כתער ומאוד מהנה. המנוע הרעיש מאוד ועם 4 הילוכים 120 היה ממש מטרד.

[obarshad]

בקיצור מנוחתה עדן וטוב שכך

[COMMANDER]

אבי חובב מכוניות הסטיישן היה בין הראשונים שרכשו מונטגו. הוא הלך שבי אחרי הגגון האינטגרלי והמושבים המתקפלים.

הרכב סבל מאיכות ייצור נמוכה שהייתה אפיינית לתעשיית הרכב הבריטית המתדרדרת בשנות ה-80. ירידת הערך שלו הייתה מזעזעת בהשוואה לסוברו סטיישן. הרכב עבר לאחי שהמשיך לתחזק אותו עוד מספר שנים בכוחות עצמו, בנחישות ובהשקעת זמן ומרץ סזיפית. רק תאונת דרכים (קלה, השבח לאל) גאלה אותו מן העונש ושלחה את המונטגו לשדות הגרוטאות הנצחיים של המכוניות.